גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"כולם מבינים שדאטה זה הזהב החדש, והממשלה לא שם"

שי-לי שפיגלמן, שנכנסה השבוע לתפקיד מנכ"לית משרד המדע, מסכמת קדנציה ב"ישראל דיגיטלית": "הצלחנו לשנות את התפיסה בממשלה" ● וגם: על הבעיות שנחשפו בתקופת הקורונה והשינוי הדרוש בכוח-האדם

"כש'ישראל דיגיטלית' הוקמה, היינו צריכים להסביר למשרדי הממשלה למה המנכ"לים והסמנכ"לים צריכים לעסוק בדיגיטל, ולא רק אנשי מערכות המידע - למה זה חשוב, למה זה צריך להיות חלק מהעבודה השוטפת. היום זה ברור שהנושא של טרנספורמציה דיגיטלית הוא חלק משמעותי מעבודת הממשלה", כך מסכמת שי-לי שפיגלמן את הקדנציה שלה כראש מטה "ישראל דיגיטלית". שפיגלמן סיימה את תפקידה השבוע ונכנסה לתפקיד מנכ"לית משרד המדע והטכנולוגיה.

"יש דברים שהממשלה עושה יותר טוב או פחות טוב, אבל השירותים הופכים יותר ויותר דיגיטליים. אנשים מבינים את החשיבות של הנושא. שינוי התפיסה - זה אולי ההישג הכי גדול שלנו, וזה היה כרוך בעבודה סיזיפית, להזיז נושאת מטוסים מאוד כבדה", מוסיפה שפיגלמן. הדברים נאמרו בראיון לייב כחלק מסדרת מפגשים של "גלובס" ושל חברת מיקרוסופט.

למה צריך להסביר לאנשים במגזר הציבורי את החשיבות של הנושא? כולנו משתמשים בשירותים דיגיטליים ביומיום.

"היום זה באמת ברור, אבל זה יותר מורכב מזה. אתה חושב על שינוי כתובת באינטרנט ואיך רושמים את הילדים לגן - זה חשוב וצריך לקדם את זה. אבל המוצרים שהממשלה מספקת הם מורכבים יותר - איך עושים חינוך דיגיטלי? איך מתאימים את החינוך לעידן הדיגיטלי ולשוק העבודה המשתנה? רפואה מרחוק - אין סיבה שחלק ממפגשי חולה-רופא, בטח אלו שלא מורכבים, לא יהיו בדיגיטל, או עובדת סוציאלית שפוגשת את מטופלי הרווחה שלה, יכולה לבצע לפחות חלק מהפגישות מרחוק? זה לא רק לקחת טאבלט, אלא לבצע התאמה של האופן שבו עושים את זה, להפוך תהליכים מביורוקרטיים לדיגיטליים ולשנות את הדרך שהממשלה עובדת".

ואז הגענו למשבר הקורונה וגילינו שמשרד החינוך לא יודע ללמד מרחוק, וגופים כמו שירות התעסוקה ומשרד הרווחה צריכים להתאים את עצמם להתנהלות מרחוק בזמן המשבר.

"זה מתחלק לשלושה - נכון, הקורונה האיצה תהליכים שחשבנו שייקחו שנתיים לחודשים ספורים. זה טרף את כל הקלפים, גם במגזר העסקי וגם במגזר הציבורי. היו דברים שעבדו בסדר, למרות שלא היו את התשתיות מקודם כמו שירותים מרחוק; היו דברים שראינו בזמן המשבר שלא עובדים מספיק טוב, למשל בגלל היקף הפעילות הגדול; והיו מקומות שידענו שלא עובדים טוב, אבל חשבנו שיש לנו יותר זמן לפתור אותם. זה חשף אתגרים לא טריוויאלים ולמי שיחליף אותי בתפקיד, יש עוד הרבה עבודה".

"יש קפיצת מדרגה במגזר הציבורי"

מצד שני, רק לפני שנתיים הוחלט בממשלה להפסיק להשתמש בפקס.

"נכון, המגזר הציבורי עובד לאט וכנראה תמיד ירדוף אחרי המגזר העסקי. זה קורה מכל מיני סיבות, למשל רגולציה, והצורך לעשות הכל באופן שוויוני ופתוח. כשהייתי במגזר העסקי, היינו יכולים לנסות לעשות דברים, ואם זה נכשל - אז לא נורא, זה לא כסף ציבורי. במגזר הציבורי צריך להתעמק עוד יותר על אבטחת מידע ופרטיות, לפעמים הדברים דורשים שינוי חקיקה, תקינה ועוד.

"היכולת לזוז מהר יותר מוגבלת מהמגזר הפרטי. זה נכון לגבי הרבה ממשלות בעולם. אני מרגישה שעשינו קפיצת מדרגה בהרבה מהשירותים במגזר הציבורי ויש עוד כברת דרך.

"לכך צריך להוסיף את זה שההון האנושי לא היה מספיק מותאם לעידן הדיגיטלי, וגם היום הוא עדיין לא מספיק מותאם. צריך להביא אנשים מהמקצועות החדשים ולהכשיר את האנשים הקיימים. במגזר הפרטי ניתן לגייס את מי שאתה רוצה - זה לא עובד ככה במגזר הציבורי. יש חקיקה, תהליכי רכש, ביורוקרטיה".

מה עושים כדי לשפר את נושא כוח-האדם?

"התקיים מכרז ובקרוב המשרדים יתחילו לרכוש יועצים ואנשים שעובדים בעולמות הדיגיטל כדי שיסייעו בפיתוח ושיפור מוצרים דיגיטליים. בנוסף, אנחנו רוצים להקים אקדמיה לדיגיטל, שתכשיר את עובדי המדינה לעבוד בעולם הדיגיטל, לאפיין שירותים, לנהל תהליכי דאטה".

אילו עוד שינויים צריך ואפשר לעשות?

"אתגר גדול שמחכה ל'ישראל דיגיטלית' ולמי שיחליף אותי הוא בתחום הדאטה. כולם מבינים שאי אפשר לקבל החלטות בלי נתונים. יש אוטומציה ובינה מלאכותית, והממשלה קצת מאחור בנושאים האלו. יש הרבה נתונים בממשלה, אבל הם לא תמיד מסודרים ומובנים, וגם צריך לאפשר לחוקרים גישה למאגרי המידע. התחלנו תהליך של גיבוש אסטרטגיה לאומית, יחד עם שותפים טובים במשרד ראש הממשלה, משרד האוצר ורשות התקשוב. כולם מבינים שדאטה זה הזהב החדש ואנחנו לא שם. אין Data Lakes (אגמי נתונים, מאגר מרכזי אחד לנתונים בארגון - ע"ז) שהמידע זורם אליו, ושם ניתן לעשות חיתוכים. יש התחלה, וזה אתגר סופר משמעותי.

"ב-2017 העברנו החלטת ממשלה עם מדיניות הדיגיטל הלאומית שלנו. עברו שלוש שנים, ובעולם הדיגיטל זה נצח. התחלנו לאחרונה לכתוב את התוכנית לשלוש השנים הקרובות, ויצטרכו להחליט איפה הממשלה שמה את כובד משקלה. זה יהיה אתגר להתמקד, כי אין משרד שאין לו היבטים משמעותיים שקשורים לדיגיטל ואי אפשר לעשות הכל. התקציב מוגבל, בטח עכשיו, אז צריך להחליט מה עושים - איפה יש יותר ממשק עם האזרחים, מה מצמצם את הפערים, מה מעודד את הצמיחה, איפה האימפקט הכי משמעותי".

"הממשלה אף פעם לא עושה מספיק"

יזהר שי (כחול לבן) מונה באחרונה לשר המדע והטכנולוגיה. לשי, משקיע הון סיכון בעברו, הייתה תוכנית מגובשת להפיכת משרד המדע למשרד הייטק. התוכנית כללה איחוד של רשות התקשוב, "ישראל דיגיטלית" ורשות החדשנות תחת משרד אחד. בפועל, שתי הרשויות הראשונות הוכפפו לשר דודי אמסלם, ביחד עם מערך הסייבר וגופים נוספים, ורשות החדשנות נשארה, לפחות נכון לעכשיו, במשרד הכלכלה.

ל"ישראל דיגיטלית" יש השפעה רוחבית בתחום שהוא חשוב לתפקוד הממשלה. אמנם עברת לתפקיד מנכ"לית משרד ממשלתי, אבל יכול להיות שההשפעה שלך מצטמצמת?

"השר יזהר שי הציע לי את התפקיד ופרס בפניי את החזון שלו ולקחתי רק 24 שעות להתלבט לפני שאמרתי כן. יש פה פוטנציאל עצום במשרד, שאולי לא מומש בשנים האחרונות.

ח״כ יזהר שי / צילום: אלעד מלכה

"כשנכנסתי ל"ישראל דיגיטלית", היינו תשעה עובדים והיה תקציב של 100 מיליון שקל. היום יש קרוב ל-70 עובדים וב-2019 התקציב היה כמעט חצי מיליארד שקל. כולם מכירים את 'ישראל דיגיטלית' והרבה שרים רצו לקבל את האחריות עליה. הצלחנו לייצר מהפכה מאוד משמעותית בעולם הזה ואני מקווה שנצליח גם במשרד המדע.

"הבעיה במשרד המדע היא לא בסמכויות שלו, כי הן טובות. לדוגמה, תפקידו הוא לגבש את מדיניות הממשלה בהשקעות מחקריות ארוכות טווח, מנוע הצמיחה, איפה המדינה צריכה לשים את כובד משקלה, או מה התחומים שישראל רוצה להשקיע. יש פה גופים כמו המולמו"פ (המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח) והמדען הראשי ויש אפשרות לעשות אימפקט מאוד משמעותי. אפשר למנף את המשרד הזה יותר ממה שמינפו אותו עד כה. אפשר לדחוף את תחום החלל, שזה תחום צומח מאוד, תחום הבינה המלאכותית, לעזור בתחום ההייטק".

לא עלולה להיווצר כפילות עם גוף כמו רשות החדשנות?

"אני עובדת בשיתוף פעולה מאוד הדוק עם רשות החדשנות, ואני מניחה שגם אעבוד איתה צמוד בהמשך. האנשים שם עושים עבודה מצוינת. לא נייצר כפילויות, אלא נעבוד במקומות שיש בהם ואקום - הממשלה אף פעם לא עושה מספיק, ובטח בתחומים שהם מנועי הצמיחה של המשק יש כל כך הרבה מה לעשות כדי לעודד השקעות, להביא השקעות זרות, לעודד חברות ישראליות לצמוח, להשקיע בחוקרים ולהחזיר מוחות לארץ. אנחנו רק מדגדגים את מה שאפשר לעשות. גם אם כולנו נעשה עבודה מאוד טובה, יש מספיק עבודה לכולם".

***גילוי מלא: הראיון נערך במסגרת פאנל לייב שהתקיים בשיתוף ובחסות חברת מיקרוסופט.

עוד כתבות

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ משוחח עם עיתונאים / צילום: ap, Evan Vucci

CNN: תקיפה של ארה"ב באיראן אינה צפויה בקרוב

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור ● עשרות אזרחים ישראלים חצו אמש את גדר המערכת משטח מדינת ישראל לרצועת עזה והושבו ע"י צה"ל ● עדכונים שוטפים

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: כדיה לוי

סיור גלובס בעקבות המנהרות בגבול הצפון: איך חיזבאללה חפרו אותן?

סיור ביטחוני, שנערך בסמוך לגדר המערכת באזור מטולה, במסגרת כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, הציג למשתתפים את הסיפור שמאחורי מערך המנהרות החודרות לישראל שהקים חיזבאללה

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

הרטלי רוג'רס, יו''ר המילטון ליין / צילום: זיו קורן

יו״ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם

הרטלי רוג'רס, יו"ר משותף ובעל מניות בחברת ההשקעות האמריקאית המילטון ליין, הספיק לבקר בישראל כמה פעמים מאז 7 באוקטובר, והוא מאמין גדול בשוק המקומי: "ישראל מדהימה. למרות קוטנה היא מסוגלת להתחרות ברמה הגלובלית" ● ומה ההמלצות שלו למשקיעים?

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה