גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"כולם מבינים שדאטה זה הזהב החדש, והממשלה לא שם"

שי-לי שפיגלמן, שנכנסה השבוע לתפקיד מנכ"לית משרד המדע, מסכמת קדנציה ב"ישראל דיגיטלית": "הצלחנו לשנות את התפיסה בממשלה" ● וגם: על הבעיות שנחשפו בתקופת הקורונה והשינוי הדרוש בכוח-האדם

"כש'ישראל דיגיטלית' הוקמה, היינו צריכים להסביר למשרדי הממשלה למה המנכ"לים והסמנכ"לים צריכים לעסוק בדיגיטל, ולא רק אנשי מערכות המידע - למה זה חשוב, למה זה צריך להיות חלק מהעבודה השוטפת. היום זה ברור שהנושא של טרנספורמציה דיגיטלית הוא חלק משמעותי מעבודת הממשלה", כך מסכמת שי-לי שפיגלמן את הקדנציה שלה כראש מטה "ישראל דיגיטלית". שפיגלמן סיימה את תפקידה השבוע ונכנסה לתפקיד מנכ"לית משרד המדע והטכנולוגיה.

"יש דברים שהממשלה עושה יותר טוב או פחות טוב, אבל השירותים הופכים יותר ויותר דיגיטליים. אנשים מבינים את החשיבות של הנושא. שינוי התפיסה - זה אולי ההישג הכי גדול שלנו, וזה היה כרוך בעבודה סיזיפית, להזיז נושאת מטוסים מאוד כבדה", מוסיפה שפיגלמן. הדברים נאמרו בראיון לייב כחלק מסדרת מפגשים של "גלובס" ושל חברת מיקרוסופט.

למה צריך להסביר לאנשים במגזר הציבורי את החשיבות של הנושא? כולנו משתמשים בשירותים דיגיטליים ביומיום.

"היום זה באמת ברור, אבל זה יותר מורכב מזה. אתה חושב על שינוי כתובת באינטרנט ואיך רושמים את הילדים לגן - זה חשוב וצריך לקדם את זה. אבל המוצרים שהממשלה מספקת הם מורכבים יותר - איך עושים חינוך דיגיטלי? איך מתאימים את החינוך לעידן הדיגיטלי ולשוק העבודה המשתנה? רפואה מרחוק - אין סיבה שחלק ממפגשי חולה-רופא, בטח אלו שלא מורכבים, לא יהיו בדיגיטל, או עובדת סוציאלית שפוגשת את מטופלי הרווחה שלה, יכולה לבצע לפחות חלק מהפגישות מרחוק? זה לא רק לקחת טאבלט, אלא לבצע התאמה של האופן שבו עושים את זה, להפוך תהליכים מביורוקרטיים לדיגיטליים ולשנות את הדרך שהממשלה עובדת".

ואז הגענו למשבר הקורונה וגילינו שמשרד החינוך לא יודע ללמד מרחוק, וגופים כמו שירות התעסוקה ומשרד הרווחה צריכים להתאים את עצמם להתנהלות מרחוק בזמן המשבר.

"זה מתחלק לשלושה - נכון, הקורונה האיצה תהליכים שחשבנו שייקחו שנתיים לחודשים ספורים. זה טרף את כל הקלפים, גם במגזר העסקי וגם במגזר הציבורי. היו דברים שעבדו בסדר, למרות שלא היו את התשתיות מקודם כמו שירותים מרחוק; היו דברים שראינו בזמן המשבר שלא עובדים מספיק טוב, למשל בגלל היקף הפעילות הגדול; והיו מקומות שידענו שלא עובדים טוב, אבל חשבנו שיש לנו יותר זמן לפתור אותם. זה חשף אתגרים לא טריוויאלים ולמי שיחליף אותי בתפקיד, יש עוד הרבה עבודה".

"יש קפיצת מדרגה במגזר הציבורי"

מצד שני, רק לפני שנתיים הוחלט בממשלה להפסיק להשתמש בפקס.

"נכון, המגזר הציבורי עובד לאט וכנראה תמיד ירדוף אחרי המגזר העסקי. זה קורה מכל מיני סיבות, למשל רגולציה, והצורך לעשות הכל באופן שוויוני ופתוח. כשהייתי במגזר העסקי, היינו יכולים לנסות לעשות דברים, ואם זה נכשל - אז לא נורא, זה לא כסף ציבורי. במגזר הציבורי צריך להתעמק עוד יותר על אבטחת מידע ופרטיות, לפעמים הדברים דורשים שינוי חקיקה, תקינה ועוד.

"היכולת לזוז מהר יותר מוגבלת מהמגזר הפרטי. זה נכון לגבי הרבה ממשלות בעולם. אני מרגישה שעשינו קפיצת מדרגה בהרבה מהשירותים במגזר הציבורי ויש עוד כברת דרך.

"לכך צריך להוסיף את זה שההון האנושי לא היה מספיק מותאם לעידן הדיגיטלי, וגם היום הוא עדיין לא מספיק מותאם. צריך להביא אנשים מהמקצועות החדשים ולהכשיר את האנשים הקיימים. במגזר הפרטי ניתן לגייס את מי שאתה רוצה - זה לא עובד ככה במגזר הציבורי. יש חקיקה, תהליכי רכש, ביורוקרטיה".

מה עושים כדי לשפר את נושא כוח-האדם?

"התקיים מכרז ובקרוב המשרדים יתחילו לרכוש יועצים ואנשים שעובדים בעולמות הדיגיטל כדי שיסייעו בפיתוח ושיפור מוצרים דיגיטליים. בנוסף, אנחנו רוצים להקים אקדמיה לדיגיטל, שתכשיר את עובדי המדינה לעבוד בעולם הדיגיטל, לאפיין שירותים, לנהל תהליכי דאטה".

אילו עוד שינויים צריך ואפשר לעשות?

"אתגר גדול שמחכה ל'ישראל דיגיטלית' ולמי שיחליף אותי הוא בתחום הדאטה. כולם מבינים שאי אפשר לקבל החלטות בלי נתונים. יש אוטומציה ובינה מלאכותית, והממשלה קצת מאחור בנושאים האלו. יש הרבה נתונים בממשלה, אבל הם לא תמיד מסודרים ומובנים, וגם צריך לאפשר לחוקרים גישה למאגרי המידע. התחלנו תהליך של גיבוש אסטרטגיה לאומית, יחד עם שותפים טובים במשרד ראש הממשלה, משרד האוצר ורשות התקשוב. כולם מבינים שדאטה זה הזהב החדש ואנחנו לא שם. אין Data Lakes (אגמי נתונים, מאגר מרכזי אחד לנתונים בארגון - ע"ז) שהמידע זורם אליו, ושם ניתן לעשות חיתוכים. יש התחלה, וזה אתגר סופר משמעותי.

"ב-2017 העברנו החלטת ממשלה עם מדיניות הדיגיטל הלאומית שלנו. עברו שלוש שנים, ובעולם הדיגיטל זה נצח. התחלנו לאחרונה לכתוב את התוכנית לשלוש השנים הקרובות, ויצטרכו להחליט איפה הממשלה שמה את כובד משקלה. זה יהיה אתגר להתמקד, כי אין משרד שאין לו היבטים משמעותיים שקשורים לדיגיטל ואי אפשר לעשות הכל. התקציב מוגבל, בטח עכשיו, אז צריך להחליט מה עושים - איפה יש יותר ממשק עם האזרחים, מה מצמצם את הפערים, מה מעודד את הצמיחה, איפה האימפקט הכי משמעותי".

"הממשלה אף פעם לא עושה מספיק"

יזהר שי (כחול לבן) מונה באחרונה לשר המדע והטכנולוגיה. לשי, משקיע הון סיכון בעברו, הייתה תוכנית מגובשת להפיכת משרד המדע למשרד הייטק. התוכנית כללה איחוד של רשות התקשוב, "ישראל דיגיטלית" ורשות החדשנות תחת משרד אחד. בפועל, שתי הרשויות הראשונות הוכפפו לשר דודי אמסלם, ביחד עם מערך הסייבר וגופים נוספים, ורשות החדשנות נשארה, לפחות נכון לעכשיו, במשרד הכלכלה.

ל"ישראל דיגיטלית" יש השפעה רוחבית בתחום שהוא חשוב לתפקוד הממשלה. אמנם עברת לתפקיד מנכ"לית משרד ממשלתי, אבל יכול להיות שההשפעה שלך מצטמצמת?

"השר יזהר שי הציע לי את התפקיד ופרס בפניי את החזון שלו ולקחתי רק 24 שעות להתלבט לפני שאמרתי כן. יש פה פוטנציאל עצום במשרד, שאולי לא מומש בשנים האחרונות.

ח״כ יזהר שי / צילום: אלעד מלכה

"כשנכנסתי ל"ישראל דיגיטלית", היינו תשעה עובדים והיה תקציב של 100 מיליון שקל. היום יש קרוב ל-70 עובדים וב-2019 התקציב היה כמעט חצי מיליארד שקל. כולם מכירים את 'ישראל דיגיטלית' והרבה שרים רצו לקבל את האחריות עליה. הצלחנו לייצר מהפכה מאוד משמעותית בעולם הזה ואני מקווה שנצליח גם במשרד המדע.

"הבעיה במשרד המדע היא לא בסמכויות שלו, כי הן טובות. לדוגמה, תפקידו הוא לגבש את מדיניות הממשלה בהשקעות מחקריות ארוכות טווח, מנוע הצמיחה, איפה המדינה צריכה לשים את כובד משקלה, או מה התחומים שישראל רוצה להשקיע. יש פה גופים כמו המולמו"פ (המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח) והמדען הראשי ויש אפשרות לעשות אימפקט מאוד משמעותי. אפשר למנף את המשרד הזה יותר ממה שמינפו אותו עד כה. אפשר לדחוף את תחום החלל, שזה תחום צומח מאוד, תחום הבינה המלאכותית, לעזור בתחום ההייטק".

לא עלולה להיווצר כפילות עם גוף כמו רשות החדשנות?

"אני עובדת בשיתוף פעולה מאוד הדוק עם רשות החדשנות, ואני מניחה שגם אעבוד איתה צמוד בהמשך. האנשים שם עושים עבודה מצוינת. לא נייצר כפילויות, אלא נעבוד במקומות שיש בהם ואקום - הממשלה אף פעם לא עושה מספיק, ובטח בתחומים שהם מנועי הצמיחה של המשק יש כל כך הרבה מה לעשות כדי לעודד השקעות, להביא השקעות זרות, לעודד חברות ישראליות לצמוח, להשקיע בחוקרים ולהחזיר מוחות לארץ. אנחנו רק מדגדגים את מה שאפשר לעשות. גם אם כולנו נעשה עבודה מאוד טובה, יש מספיק עבודה לכולם".

***גילוי מלא: הראיון נערך במסגרת פאנל לייב שהתקיים בשיתוף ובחסות חברת מיקרוסופט.

עוד כתבות

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן / צילום: ap, Brian M. Wilbur

דריכות למתקפה: עוד משחתת אמריקאית נכנסת לאזור

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • דובר צה"ל אפי דפרין: "אנחנו עוקבים אחר ההתפתחויות האזוריות וערים לשיח הציבורי בנושא איראן" ● טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור ● עדכונים שוטפים

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה / צילום: ap

סדקים בכתר ובקבינט: רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה

"אתה אדם טוב בצורה יוצאת דופן", כתב דיפלומט נורבגי בכיר לאפשטיין, והוא לא לבד ● ממסדרונות השלטון בפריז ועד למעצרו ההיסטורי של הנסיך הבריטי לשעבר: השערוריות המביכות בצמרת הופכות לחשד לפלילים ● המחיר הוא פגיעה אנושה באמון הציבור במוסדות היבשת