עו"ד חדוה כהן הרמתי, עו"ד אסף הראל, גיורא ארדינסט, עו"ד גיא לכמן, עו"ד גיא שגיב / צילום: איל מרילוס, תומר יעבסון, יורם רשף, עומר הכהן, שלו
בתוך שלושה ימים, בין 9 ל-11 ליוני, בשבוע שעבר, שטף נחיל של סטודנטים למשפטים שמחפשים מקום להתמחות את משרדי עריכת הדין ברחבי הארץ, בתי המשפט ומשרדי הפרקליטות. התקופה הזאת של השנה, שבה מנסים המשרדים לאתר את המתמחים המצטיינים, אלה שיהיו בעתיד עורכי הדין בפירמות, ושבה הסטודנטים מנסים למצוא את מקום ההתמחות האידאלי עבורם, היא תמיד אינטנסיבית ומורכבת ומלווה בתחרות קשה בין הפירמות על המצטיינים.
אבל השנה האתגר של גיוס מתמחים היה מורכב במיוחד, משתי סיבות. קודם כל בגלל הקורונה שהביאה לדחייה של שלושה חודשים - ממרץ ליוני - את ראיונות ההתמחות. הקורונה גם הציבה בפני המשרדים אתגר לא פשוט איך לראיין עשרות ומאות סטודנטים תוך שמירה על כללי הזהירות המתחייבים בימים אלה.
אתגר גיוס המתמחים בעת הזו הוא מורכב מסיבה נוספת - השנה, לראשונה אחרי שנים ארוכות, שמגייסים מתמחים לתקופת התמחות תימשך שנה וחצי ולא של שנה בלבד. זאת, לאור ההחלטה שהתקבלה בכנסת כבר ב-2017 כחלק מחקיקה כוללת שקידמה שרת המשפטים לשעבר, ח"כ איילת שקד, שמטרתה לשפר את הכשרתם המקצועית של הסטודנטים והמתמחים המוסמכים כעורכי דין.
ראיונות פיזיים או בזום?
עו"ד אסף הראל, שותף במשרד מיתר-עורכי דין, אומר ש"בשל החשש מהנגיף, התלבטנו השנה אם לערוך ראיונות התמחות פיזיים או ראיונות באמצעות ה'זום'. ובסופו של דבר החלטנו שאין כמו התרשמות פנים מול פנים (גם של המראיין וגם של המרואיין)". עו"ד הראל מציין כי "כמובן שנערכנו בהתאם על-מנת לקיים את כל הנחיות משרד הבריאות במהלך ימי הראיונות".
גם עו"ד גיורא ארדינסט, ראש משרד ארדינסט-בן נתן-טולידאנו, אומר ש"החשש מהקורונה הביא לכך שמשרדים רבים רצו לבצע את ראיונות הסינון הראשונים באמצעות ה'זום' ורק את השלב השני, שאליו מגיעים פחות מועמדים, בראיונות פנים אל פנים. בסופו של דבר רוב הראיונות נעשו בצורה הסטנדרטית. או ליתר דיוק, סטנדרטית לימי קורונה. תוך שמירה על כללי הריחוק המתחייבים".
עו"ד חדוה כהן-הרמתי, שותפה במחלקת הליטיגציה במשרד מ.פירון, מספרת ש"שינוי מועד הראיונות, הצריך מאיתנו להקים מעין 'חמ"ל עדכונים' שיצר קשר אישי עם כל אחד מהמרואיינים והודיע על השינויים במועד הראיונות. גם סיפקנו מענה שוטף לכל שאלה ופנייה שעלתה בתקופה חסרת הוודאות הזו. שאלות בדבר מועדי הראיונות, אופן הראיון, האם יהיה פרונטלי או באופן דיגיטלי, מי יהיה השותף המראיין ועוד".
לדברי עו"ד כהן-הרמתי, "היו סטודנטים שביקשו להתראיין ב'זום', אחרים שאלו לגבי מועדי הראיונות. לאחר קבלת פידבקים מהמרואיינים עצמם ומאחראיות ההשמה מהפקולטות השונות, סיפקנו חלופה לראיון פרונטלי על-ידי ראיון באמצעות ה'זום'". עו"ד
עו"ד כהן-הרמתי אומרת שעם התבהרות המצב, ובהתאם להנחיות משרד הבריאות, פעל המשרד כדי להבטיח את קיום הראיונות תוך יצירת סביבת עבודה בטוחה ובריאה, בהתאם להנחיות התו הסגול. "קומת חדרי הישיבות במשרדנו הוקצתה לטובת קבלת המרואיינים, דאגנו לעמדות חיטוי, מסיכות, כיבוד ו'שאר הפתעות'. הראיונות עצמם התקיימו בחדרים מרווחים שהוגדרו מראש על-מנת להבטיח את המרחק הרצוי והנוחות המקסימלית ובכך לאפשר למרואיינים להתבטא בצורה הטובה ביותר", ציינה.
עו"ד גיא לכמן, שותף בקבוצת ההייטק במשרד פרל-כהן-צדק-לצר-ברץ ואחראי על המתמחים, אומר שהקורונה לא יצרה עבור משרדו קושי משמעותי וההתנהלות הייתה חלקה ומוצלחת כבכל שנה. עם זאת, עו"ד לכמן מציין כי "השנה בחרנו שלא לקיים 'אירוע מתמחים' במהלך שבוע הראיונות, בשונה משנים קודמות בהן הפקנו אירועים שכאלה לאותם סטודנטים שדורגו על-ידינו במקומות הראשונים".
עו"ד יוסי אשכנזי שותף במחלקת הליטיגציה בהרצוג פוקס נאמן אומר שהקורונה הביאה הרבה אי וודאות למשק, וכך גם למשרדי עורכי הדין. ולדבריו, "בתוך כל אי הוודאות הזו, צריך לבצע את התהליך האינטנסיבי והמאתגר של בחירת המועמדים וביצוע הראיונות. שלב הראיונות דורש היערכות לוגיסטית. כמשרד עו"ד הגדול ביותר, אנו מראיינים כ-400 מועמדים במהלך ארבעה ימים. את כל זה צריך לבצע תחת מגבלות התו הסגול, ולהקפיד על ריחוק חברתי. בשביל זה אנו משתמשים בחדרי ישיבות גדולים יותר המאפשרים מרחק, ועושים שימוש באולם הכנסים כחדר המתנה. עבור מועמדים שחוששים או שנמצאים בקבוצת סיכון, אנו מאפשרים ראיון באמצעות זום, וגם לזה נערכנו טכנית. כל האתגרים האלה מתווספים לאתגרים הרגילים של גיוס מתמחים - זיהוי המועמדים הטובים ביותר, לוודא שהם מתאימים לאופי המשרד וסוג המחלקה, ושיש להם את המשהו הנוסף מעבר ליכולת המשפטית הטובה"
בדיקת "כיסוי" לסיסמאות
מי שמציג זווית מעניינת על השפעה הקורונה על ראיונות ההתמחות הוא עו"ד גיא שגיב, שותף ואחראי מתמחים במשרד יגאל ארנון. לדברי עו"ד שגיב, "משבר הקורונה שימש כאמצעי נוסף עבור הסטודנטים שבאו לראיונות ההתמחות כדי לבחון את משרדי עורכי הדין ולבדוק אם יש "כיסוי" לסיסמאות שלהם. "בין היתר הסטודנטים דירגו את משרדי עורכי הדין על-פי מבחנים כגון: מי הפחית שכר בתקופת הקורונה? האם המצב חזר לקדמותו מבחינת שכר ותנאים? האם מתמחים הוצאו לחל"ת? וכו'".
גם עו"ד הראל ממיתר אומר כי "שמענו מהרבה מהמועמדים שבמסגרת השיקולים שלהם בבחירת מקום ההתמחות הם לקחו בחשבון את ההתייחסות שלנו לצוות העובדים בזמן המשבר ואת העובדה שהיינו המשרד היחיד שלא פגע בעובדיו בכל התקופה הזו".
עו"ד שגיב מציין שמשרדו איפשר לסטודנטים שרצו בכך להתראיין מרחוק, "אם כי מרבית הראיונות בוצעו פנים אל פנים עם חציצה וכל יתר אמצעי ההגנה הנדרשים. מעבר לזה, לא חל שינוי בכמות המתמחים שאנחנו מגייסים ואנחנו, כבכל שנה, מצפים להשלמת התהליך בהצלחה".
חתונה לשנה וחצי
איך משפיעה הארכת ההתמחות לשנה וחצי על גיוס המתמחים וההיערכויות במשרדים?
עו"ד ארדינסט: "אנחנו תמיד משתדלים לקחת את המתמחים הטובים ביותר, ועכשיו זה עוד יותר משמעותי כי זו 'חתונה' לשנה וחצי. יש לנו מחויבות בכל מקרה להשאיר מתמחים את כל התקופה ואנחנו לכן מאוד משתדלים להצליח בבחירה.
"אגב, בית המשפט העליון ממשיך לקחת מתמחים לשנה בודדת וזה יוצר שוק חדש של מתמחים שמחפשים התמחות לחצי שנה הנותרת אחרי שנת ההתמחות בעליון. התמחות בעליון נחשבת למאוד יוקרתית. זו חותמת הצטיינות. אנחנו שמחים שהם באים אלינו אחרי ההתמחות בעליון אלינו לחצי שנה, ואז חלקם גם נשארים אצלנו כעורכי דין.
לדברי עו"ד ארדינסט, "מבחינת המתמחים הארכת ההתמחות היא יתרון אדיר גם אם הם לא מבינים את זה עכשיו". לדבריו, "אני עשיתי התמחות של שנתיים בשני משרדים. הייתי בבתי משפט, הייתי במשאים ומתנים, ידעתי איך העולם הזה מתנהל. התמחות של שנה היא קצרה מדי. ההכשרה היא לא מושלמת. התמחות של שנה וחצי זה שיפור בחצי שנה".
עו"ד כהן-הרמתי חושבת על הארכת ההתמחות דברים דומים. לדבריה, "הארכת ההתמחות בחצי שנה נוספת, מאפשרת מחד, למנטורים, להכשיר את המתמחים בצורה רחבה וללמד אותם רבדים נוספים בפרקטיקה המקצועית; ומאידך, למתמחים עצמם - לצאת עם ארגז כלים רחב ככל הניתן בתחום התמחותם. יתרונות אלו, עולים בקנה אחד עם המטרה העיקרית של תקופת ההתמחות והיא להכשיר את המתמחים על הצד הטוב ביותר".
הקפדה על בחירה נכונה
עו"ד לכמן אומר שהארכת ההתמחות מביאה עימה יתרונות אבל גם חסרונות. "מחד גיסא, הארכת תקופת ההתמחות לשנה וחצי מאפשרת למשרדים להעמיק את תקופת ההכשרה, כך שלאחריה המתמחים יחלו בעבודתם כעורכי דין עם יכולת מקצועית טובה יותר באופן משמעותי. בנוסף, היא עשויה להביא לצמצום במספר הסטודנטים הבוחרים ללמוד משפטים וכפועל יוצא מכך, להביא להפחתה במספר עורכי הדין בשוק שסובל מהצפה בתחומי עיסוק מסוימים.
"מאידך, הארכת ההתמחות מעלה במידה רבה את הדרמטיות שבבחירת המתמחה, בייחוד במשרדים שבהם הבחירה בסטודנט נעשית בקפידה יתרה ואין גיוס 'גדודי' של עשרות מתמחים. היכולת שלנו להתמודד עם גיוס פחות מוצלח נעשית קריטית יותר, היעדר התאמה יהיה בעייתי יותר, וכל התהליך כופה עלינו להקפיד הרבה יותר משנים עברו על בחירה נכונה של המתמחה".
עו"ד הראל ממשרד מיתר אומר ש"החיסרון של הארכת תקופת ההתמחות הוא בעיקרו טכני ופסיכולוגי - יותר זמן עד לקבלת תעודת ההסמכה בעריכת דין". עם זאת, עו"ד הראל חושב שבפועל זה לא באמת חיסרון. "מדובר בקריירה ארוכת שנים והיתרונות של הארכת ההתמחות עולים על כך. גיוון התחומים שהמשרד שלנו עוסק בהם יאפשר לרוב המתמחים למצוא את התחום הקרוב לנטיית ליבם ואת התחום שבו הם מוכשרים במיוחד. ההכשרה הארוכה יותר מאפשרת גם למתמחים וגם לנו כמשרד להעמיק ולבסס את דור ההמשך של מיתר".
תחרות עזה על המצטיינים
מאיזה פקולטות למשפטים מגיעים הסטודנטים שאתם מתחרים עליהם כדי שיתמחו אצלכם?
עו"ד ארדינסט: "רוב המתמחים המצטיינים מגיעים מאוניברסיטת ת"א ומהאוניברסיטה העברית בירושלים ויש גם נוכחות של המרכז הבינתחומי בהרצליה, של המכללה למינהל, אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת בר-אילן, ומכללת ספיר".
עו"ד ארדינסט מדגיש כי לאורך ימי ראיונות ההתמחות הוא ואנשי משרדו פגשו סטודנטים שהם "אנשים מעניינים, חדורי אהבה למקצוע, שבאים עם הרבה התלהבות והרבה סקרנות ומכל המגזרים. הצענו השנה לבחור חרדי לבוא להתמחות אצלנו וגם לכמה סטודנטים ממשפחות יוצאות אתיופיה ולשניים או שלושה ערבים. אנחנו חושבים שזה מאוד חשוב שיהיה גיוון ברקע של המתמחים שלנו. זה נכון לנו, נכון להם וגם נכון חברתית".
התחרות בין המשרדים על המתחים המצטיינים היא קשה. איך אתם מתמודדים?
עו"ד ארדינסט: "אני מנסה להסביר למועמדים מה שונה ומיוחד אצלנו ביחס למשרדים אחרים. אני לעולם לא אגיד מילה רעה על אף משרד אחר. גם התמחות בהרצוג-פוקס-נאמן, או בגולדפרב-זליגמן או במיתר או בכל אחת מהפירמות הגדולות האחרות היא טובה ומשמעותית. אבל לכל משרד יש מאפיינים ייחודיים שלו.
"יש אנשים שחשוב להם להתמחות במשרד הכי גדול בארץ, יש כאלה שחשובים להם דברים אחרים. אנחנו מנסים להציע להם סביבת עבודה נחמדה ותומכת ועיסוק בתיקים הכי מעניינים שיש".
כרוניקה של התמחות: קוצרה משנתיים לשנה וכעת מוארכת לשנה וחצי
כדי להיות מוסמך בעריכת דין, להתקבל ללשכת עורכי הדין לעבוד כעו"ד ולייצג לקוחות, חייב כל בוגר תואר במשפטים לסיים התמחות ולעבור בהצלחה מבחנים בכתב ובעל-פה של לשכת עורכי הדין. ההתמחויות בעריכת דין יכולות להיעשות במשרדים עריכת הדין, בבתי המשפט, בפרקליטות, בתביעה המשטרתית, בסנגוריה הציבורית, במחלקות משפטיות בחברות, ובמקומות נוספים שבהם מועסקים עורכי דין.
עד שנת 1985 נמשכה ההתמחות שנתיים, כאשר בשנים 1963-1985 ניתן היה להתחיל אותה כבר במהלך השנה האחרונה ללימודי משפטים. בשנת 1985 קוצרה ההתמחות לשנה וחצי, אך נקבע שניתן להתחיל אותה רק בסיום לימודי המשפטים. בשנת 1994 קוצרה ההתמחות עוד יותר לתקופה של שנה אחת.
בשנת 2012, בעקבות דרישת לשכת עורכי הדין אל שר המשפטים דאז, מאיר שטרית, מינה השר את השופטת בדימוס, הילה גרסטל, לעמוד בראש ועדה שמטרתה לבחון את ההליכים הקיימים בהכשרתם של בוגרי בתי הספר והפקולטות למשפטים משלב סיום לימודיהם ועד לקבלת רישיון הלשכה, המתיר לעסוק בעריכת דין. זאת, מתוך רצון לבחון אפשרויות להעלאת רמתם של המצטרפים החדשים מחד - ולצמצם את מספרם מאידך, בשל כמות גדולה מדיי של בוגרים במשפטים, שלא הצליחו להשתלב במקצוע.
לאחר בחינת הסוגיה, יצאה הוועדה במספר המלצות לשינוי. בין היתר היא המליצה כי במקום 12 חודשי התמחות מקצועית יהיה על כל מתמחה חדש להשלים 18 חודשי התמחות, כאשר בששת החודשים הראשונים יעבור כל מתמחה קורס הסבה מיוחד, שיכשיר אותו לקראת בחינת הלשכה.
המלצות הוועדה לא יושמו בתחילה והדיון בסוגיית הארכת תקופת ההתמחות המשיך לאורך השנים, עד שבספטמבר 2015 הודיעה שרת המשפטים דאז, ח"כ איילת שקד, על כוונתה להאריך שוב את ההתמחות במשפטים. בתחילה, הכוונה הייתה להאריך את ההתמחות משנה לשנתיים, כפי שהיה בעבר. אולם בסופו של דבר הוחלט להאריך את תקופת ההתמחות לשנה וחצי, בהתאם להלצות ועדת גרסטל.
ההחלטה התקבלה על רקע הצפת המקצוע באלפי עורכי דין שרבים מהם למדו משפטים במכללות הרבות למשפטים שהחלו לפעול בארץ. הצפה שהביאה לעתים לירידה ברמת העוסקים במקצוע וברמת השירות המשפטי שניתן ללקוחות.
שקד הסבירה שמטרת הארכת ההתמחות היא "למקצע ולטייב" את עורכי הדין בישראל. "עורכי הדין עוסקים בדיני נפשות ובנושאים הכי רגישים ומהותיים בחייו של אדם. אי לכך, ראוי כי ההתמחות של בעל המקצוע תאפשר את הכנתו האמיתית לפרקטיקה בעולם בחוץ", אמרה אז שקד ל"גלובס". היוזמה זכתה לתמיכת לשכת עורכי הדין שבראשה עמד עו"ד אפי נוה (החשוד כיום בשוחד ובהפרת אמונים) וגם לתמיכה של רוב ציבור עורכי הדין - אך להתנגדות נחרצת של הסטודנטים למשפטים ושל האוניברסיטאות והמכללות למשפטים.
ביולי 2017 עבר בכנסת התיקון לחוק לשכת עורכי הדין שעיגן את הארכת ההתמחות לשנה וחצי, ונקבע כי החוק יחול על כל סטודנט למשפטים שיתחיל את לימודיו באוקטובר 2017. אותם סטודנטים שיסיימו בקרוב את לימודיהם והחלו לחפש מקומות להתמחות.