כיכר דיזנגוף בתל אביב. העיריית החלה בפיילוט ריסוס / צילום: בר לביא, גלובס
רגע לפני שהתירה הממשלה למסעדות ולברים לחזור לפעילות, הגינות הציבוריות ברחבי הערים מלאו אדם. על הדשא פרסו התושבים שמיכה, לעיתים הצטיידו בסלסלת פיקניק, וקיימו מפגשים חברתיים לאחר תקופה ארוכה של ריחוק פיזי. העובדה שלא יכלו להרחיק לכת בשל מגבלות הקורונה, גרמה להם לגלות את סביבתם הקרובה.
בזמן שהאזרחים נהנו מהמרחב הציבורי המטופח, לא אחת הם ראו בזווית העין אדם שנשלח מטעם העירייה כדי לרסס את הדשא, ואולי אף את המדרכה הסמוכה. לא רבים מהם הקדישו תשומת לב לכך, וחבל. בשנים האחרונות ניטש ויכוח ער סביב שימוש בחומרי הדברה במרחב העירוני, ובראשם בקוטלי עשבים מבוססי גליפוסט (הפופולרי שבהם הוא ‘ראונד-אפ’ של חברת מונסנטו שנטמעה בחברת Bayer).
בשנת 2015 קבעה הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן של ארגון הבריאות העולמי, כי החומר חשוד כמסרטן בבני אדם, לאחר שסקרה שורה של מחקרים בתחום. להצהרת הארגון הצטרפו גם מחקרים המצביעים על השלכות בריאותיות אפשריות, דוגמת מחקר שנערך באוני' ברקלי, ומצא כי חשיפה גבוהה לגליפוסט מגדילה את הסיכון לחלות בסרטן מסוג נונ-הודג’קין לימפומה ב-41%.
המחקרים הללו ועמדת ארגון הבריאות העולמי הובילו לסערה בתחום, ולמחקרים אחרים שטענו שלא ניתן לקבוע שגליפוסט מסכן את הציבור. עם זאת, לפני פחות משנה פסק חבר מושבעים בקליפורניה כי חברת באייר תשלם פיצויים של יותר מ-2 מיליארד דולר לבני זוג שחלו בסרטן בעקבות שימוש בקוטל העשבים Roundup מתוצרתה. עשרות אלפי תביעות נוספות באותו נושא עדיין תלויות ועומדות בבתי משפט בארה"ב.
ישראל נחשבת לצרכנית כבדה מאוד של חומרי הדברה, וכ-25% הם קוטלי עשבים - בשימוש חקלאי ועירוני. הנפוץ שבהם הוא הגליפוסט. הרשויות המקומיות משתמשות בחומרי הדברה כדי להתמודד עם עשבים, שמהווים בעיקר בעיה אסתטית. הריסוס מתבצע מספר פעמים בשנה בגינות ציבוריות, במדרכות, בשבילים וכן בפארקים העירוניים. לפי ארגון ‘אדם טבע ודין’, ישראל נמצאת מאחור בהגנה על הציבור מפני חשיפה לחומרי הדברה במקומות אלו. דו"ח הארגון קובע כי בשעה שבישראל אין תוכנית לאומית להפחתת הריסוס, הנושא נופל בין הכיסאות, ואין משרד ממשלתי שלוקח עליו אחריות באופן מלא.
"השימוש בהדברה במרחב העירוני מיותם מאחריות משרדי ממשלה, ונמצא באחריות הרשות המקומית. להדברה במרחב הציבורי אין חובת הכשרה, ולמרות מגבלות המינון בהתוויה, אין פיקוח על אופן היישום של החומרים בשטח", אומרת ברנדט באור, מדענית בריאות וסביבה באדם טבע ודין . "אנחנו חשופים לריסוס מבלי לדעת, ומבלי שיש ניטור או הוראות שימוש ברורות. משרד החקלאות מפקח רק על התווית של חומר ההדברה, הוא לא מוגבל לשימוש וכל אחד יכול לקנות אותו.
"יש חומרים שלאחר השימוש בהם לא ניתן לעבור בשטח המרוסס במשך 12 שעות, אך לא נתקלנו במקרה שבו באמת הגבילו את המעבר. אף אחד לא משלט, לא מסביר, לא מפקח. ההוראה הזו לא נאכפת, ולתושבים אין עם מי לדבר. יתר על כן, בניגוד למדינות אחרות שבהן מפקחים על החומר ומנטרים שאריות שלו במזון ובמים, בישראל החומר לא מנוטר".
הוויכוח בין המשרדים
בעוד שבאיחוד האירופי קיימת חובה לקידום תוכנית לאומית להפחתת חומרי הדברה בשטחים הציבוריים, בישראל לא ממהרים לפעול. הנושא נמצא בחזקתו של משרד החקלאות, אך משרד הבריאות, האחראי על הפן הבריאותי, לא מצא סיבה לאסור את השימוש בגליפוסט, למעט איסור שימוש בקוטלי עשבים באזור גני ילדים ומוסדות חינוך. עם זאת, באדם טבע ודין טוענים כי הארגון "מקבל עשרות פניות של הורים שמדווחים על ריסוס חומרי הדברה בגנים לא לפי ההנחיות".
במשרד החקלאות אומרים כי "הוועדה הבין משרדית, שחברים בה גם משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה, ממליצה על החומרים שבהם ישתמשו בהדברה. יו"ר הוועדה היא ממשרד הבריאות. השימוש בתכשיר גליפוסט נתון במחלוקת במדינות השונות. בעקבות הדעות הסותרות בעניין, נקט המשרד במשנה זהירות וניהל קשר ומעקב מתמשך מול הגופים הרגולטורים באירופה ובארצות הברית. גופים אלה החליטו לאשר את השימוש בו בהתאם לתווית. לאחרונה התקיים דיון בוועדה הבין משרדית, והמלצות הוועדה לא השתנו בנוגע לאישור השימוש בתכשיר גליפוסט במרחבים עירוניים". במשרד להגנת הסביבה, לעומת זאת, ממליצים לעיריות להיפרד מחומרי ההדברה.
באור מדגישה כי עם תחילת עבודתה של הכנסת, ארגון אדם טבע ודין יניח מחדש את הצעת החוק להגנה על בריאות הציבור, העוסק בין היתר בהפחתת הריסוס בשטחים העירוניים. "העיקרון שמנחה אותנו בבריאות הציבור צריך להיות עקרון מחמיר. בישראל בחרו את הצד המקל", היא אומרת. "אפילו במשרד החקלאות יש מחלוקת, אבל בבריאות הציבור, כשיש ספק - אין ספק. לא צריכים להשתמש בקוטלי עשבים במרחב העירוני".
בעולם גיבשו תוכנית
כדי לצמצם סיכונים החלו בשנים האחרונות מדינות שונות וערים ברחבי העולם לצמצם את השימוש בחומר או להוציאו משימוש. לוקסמבורג ואוסטריה הכריזו על איסור השימוש בגליפוסט עד סוף 2020, צרפת תפסיק את השימוש בחומר עד 2021, מספר מחוזות בהודו אסרו את השימוש, בדנמרק ישנם הסכמים מרצון להפחתה משמעותית, בלגיה החלה בצעדים להגבלת השימוש, וברמודה אסרה את רוב השימוש בגבולותיה. ישנן גם ערים שגילו יוזמה - בריסל, פריז וכן 20 ערים נוספות בצרפת אסרו את השימוש בו, והצטרפו לוונקובר, לסן פרנסיסקו ולערים רבות בארצות הברית.
גרמניה אף היא החליטה לאחרונה לאסור שימוש בחומרי הדברה וקוטלי עשבים באזורים מסוימים ולצמצם באחרים עד שנת 2023. "מה שמזיק לחרקים פוגע גם באנשים", אמרה שרת הסביבה סוונגה שולזה, שהזהירה מפני עתיד שבו הפירות יהפכו למותרות. בשלב ראשון ייאסר השימוש בחומר בפארקים עירוניים ובגנים פרטיים, ולאחר מכן השימוש בקוטלי עשבים וקוטלי חרקים יוגבל או ייאסר גם באזורים עשירים יותר במינים ביולוגיים, ולאורך חופי נהר ואגם רבים.
ממה חוששת גרמניה? מהמציאות העגומה: כמעט 90% ממיני הצמחים בעלי הפרחים ו-75% ממיני גידולי השדה תלויים בהאבקה על ידי בעלי חיים ובעיקר חרקים, בזמן ש-2.5% ממהכמות הכוללת של סך החרקים בעולם נעלמים מדי שנה. הסיבה העיקרית להיעלמות הזו היא חקלאות אגרסיבית, צמצום שטחי טבע ושימוש גובר בחומרי הדברה. ההערכות הן שאם המצב לא ישתנה, בעוד 100 שנה עלולים להיעלם מחיינו החרקים כמעט כליל, מה שיגרום לאסון אקולוגי כבד.
כפר סבא למדה מפריז
העדנה המחודשת של המרחב העירוני בעידן הקורונה, והרצון לייצר מרחב בטוח עבור הציבור, הובילה עיריות ברחבי ישראל לחשב מסלול מחדש באשר לתחזוק המרחב הציבורי, ולהצטרף למגמה העולמית של הפסקת שימוש בחומרי הדברה. הן לא מחכות להחלטת ממשלה, לא למשרד החקלאות, הסביבה או הבריאות, אלא מחליטות לצמצם את הסיכונים הבריאותיים והסביבתיים בעצמם, ולייצר מרחב בטוח עבור התושבים.
הערים בישראל שהחליטו להפסיק את ההדברה בשטחן הן כפר סבא, כרמיאל, יהוד מונסון, חריש וכוכב יאיר, אך יש גם ערים הנמצאות בפיילוט או בתהליך הפחתה - חולון, תל אביב, הרצליה, גבעתיים וחיפה.
כפר סבא הייתה העיר הראשונה בישראל שהחליטה לפנות לנתיב של "אפס ריסוס" לפני כחמש שנים, והיום היא ‘חונכת’ בנושא ערים אחרות. "כשהתחלנו את התהליך, גילינו שאין שום רגולציה, וכל אחד יכול לקנות את החומרים האלו, להלביש אותם על גבם של עובדי הגינון ולרסס. יצאנו משם למהלך די מהיר לאיסור ריסוס בכלל", אומר איתי צחר, מנכ"ל עיריית כפר סבא.
צחר מספר שמודל המדיניות של העירייה היה פריז. "עשינו שימוש במצפן של עיריית פריז, שקבעה תוכנית ארוכת טווח להפסקת ריסוסים. יצרנו מדריך לגינון מקיים, שקבע ארבעה תחומים - אדם, אדמה, צמחייה ומים. בתחום הריסוס ההחלטה הייתה גורפת: מפסיקים. התחלנו בשתי שכונות, ולאחר שנה הפסקנו בכל העיר. הפלא ופלא, שום דרמה לא קרתה. הסביבה הרבה יותר בריאה, ואפילו חזרו לעיר מינים רבים של בעלי חיים. כשמרססים את הצמחייה נעלמים החיפושיות, הפרפרים, חלק מהציפורים וגם פרחי הבר. פתאום אנחנו רואים חזרה של טבע לעיר. בזמן הקורונה זה בלט לעין אפילו יותר".
רפי סער, ראש עיריית כפר סבא, מציע לערים אחרות לקחת דוגמה, ולדאוג לתושביהן. "הסיכון בלרסס הוא סרטן, הסיכון בלא לרסס הוא עשבים. עשבים הם לא אויבים. אנחנו משתמשים בחרמש מכני ברחוב, וביריעות חיפוי טבעיות שמפחיתות את העשבייה בגינות, וגם מדשנות את הקרקע ומפחיתות את אידוי המים. התאמנו גם את הצמחייה לאקלים ויחד עם השקיה מבוקרת, אנחנו מצליחים לחסוך 2 מיליון שקל בחשבון המים שלנו".
להפסקת השימוש בקוטלי עשבים בגינות הציבוריות יש גם תמורה כלכלית. מחקר שנערך על ידי ד"ר תמי טרופ וד"ר ציפי עשת מאוניברסיטת חיפה, בחן חמישה מרכיבים עיקריים בעלות תחזוקת גן: כמויות המים להשקיה, עלויות טיוב הקרקע, גיזום שיחים, טיפול בעשבייה וטיפול במחלות ובמזיקים בגן. החוקרים השוו בין שני סוגי גנים, סטנדרטי ובר קיימא, בשלוש ערים: כרמיאל, כפר סבא ותל אביב.
החוקרות מצאו כי בתל אביב, בגן המקיים שבו שיטות הטיפול בעשבייה מתבססות בעיקר על ידי חירמוש ועישוב ידני, עלות הטיפול בעשבייה שווה לחצי (73 שקל לדונם) מעלות הטיפול בעשבייה על ידי הדברה בגן סטנדרטי (147 שקל לדונם), קרי חיסכון של 50%. על פי החוקרות, גינון בר קיימא והפחתת הריסוסים יכולים לחסוך לעירייה 30%-50% מעלות תחזוקת הגנים העירוניים.
מחברת באייר נמסר בתגובה: "הסוכנות האמריקאית להגנת הסביבה (EPA) קבעה בינואר כי גליפוסט אינו מסרטן, ובכך הצטרפה לקונצנזוס בקרב הרגולטורים ברחבי העולם. רשויות הבריאות המובילות ממשיכות להסיק כי מוצרים מבוססי גליפוסט בטוחים כאשר משתמשים בהם לפי הוראות, וכי הגליפוסט אינו מהווה סיכון לסרטן.
"ב-2.6 החל הערעור של באייר לבית משפט לערעורים בקליפורניה בעניין התביעה של דויין ג’ונסון. החלטת בית המשפט להפחית את פסק הנזק העונשי ביותר מ-200 מיליון דולר היא צעד בכיוון הנכון, ואנו ממשיכים לטעון שההחלטה הראשונה של בית המשפט לא נתמכת על ידי המידע המדעי הקיים ולא על ידי החוקים הקיימים".
הפתרון של החקלאות: צמחי בר במקום ריסוס
ומה לגבי השדות החקלאיים והיעלמות החרקים? מחקרים מראים כי שימור שולי שדות לא מעובדים מאפשר תמיכה במגוון הביולוגי, ומשפר את שירותי ההאבקה וההדברה הטבעית לגידולים החקלאיים. השוליים אף עשויים להועיל לחקלאים דרך הגדלת מספר דבורי הבר ומאביקים אחרים, ובכך לתרום לשגשוג השדה.
כדי לבדוק את היתכנות הפסקת השימוש בקוטלי עשבים, המועצה האזורית לב השרון יישמה פיילוט במסגרתו חקלאים הפסיקו להשתמש בקוטלי עשבים בשולי החלקות החקלאיות וזרעו צמחי בר שמילאו את השטחים בפרחים. הפרחים הזמינו מאביקים, שביצעו הדברה ביולוגית טבעית וייתרו את השימוש בהדברה של מזיקים.
הדילמה של ההדברה
● ארגון הבריאות העולמי קבע בשנת 2015 כי קוטלי עשבים עלולים להיות מסרטנים והנושא מצוי במחלוקת מדעית
● לפני פחות משנה נפסקו בקליפורניה פיצויים של יותר מ-2 מיליארד דולר לבני זוג שחלו בסרטן בעקבות שימוש בקוטל עשבים של באייר
● אוסטריה הכריזה על איסור שימוש בקוטל העשבים גלייפוסט עד סוף 2020, צרפת עד 2021 וגרמניה עד 2023
● לא רק מדינות: גם ערים דוגמת בריסל, פריז וסן פרנסיסקו כבר החליטו באופן עצמאי על פרידה מקוטלי העשבים