גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"המשבר הנוכחי הוא ייחודי, השווקים התאימו עצמם למצב החדש"

לדברי צביקה ברגמן, סופר ומו"ל בתחום הפיננסי, ההפנמה כי המשבר הבריאותי פחות חמור משחשבנו יחד עם מאמצי הפד ושנת הבחירות בארה"ב, מתדלקים את השווקים ● בפודקאסט "בורסה והשקעות" שהשיק לאחרונה, הוא מנתח את שוק ההון בגובה העיניים מנקודת מבטו של המשקיע הפרטי

הפודקאסט "בורסה והשקעות" מנתח את השוק מכל כיוון / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב
הפודקאסט "בורסה והשקעות" מנתח את השוק מכל כיוון / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב

הכתבה בשיתוף צביקה ברגמן

את התחושה הזו כולנו מרגישים היטב: "השערים נפתחו", הדברים חוזרים אט-אט למסלול הרגיל, והנה אנחנו שבים לשגרה מסוימת, "שגרת קורונה" כפי שרבים קוראים לה. ההתפרצות, המגבלות, החששות - נראה שהכול כבר נמצא מאחורינו, לא? בפועל דבר לא נותר כפי שהיה, לכל הפחות במישור הכלכלי: עסקים רבים, וענפים רבים, שרויים עדיין באי-ודאות רבה, או לכל הפחות בערפל כלכלי מסוים, גם אם הקורונה כבר אינה מפחידה כמו שהייתה.

אז כיצד דווקא במציאות המוזרה הזאת, שבה יציבות כלכלית היא מצב שכולנו מחכים לו אך לא ממש חשים אותו, שוק ההון מציג התאוששות מהירה? "חשוב להבין שאנחנו נמצאים בימים אלו במשבר מיוחד", אומר צביקה ברגמן, איש עסקים, סופר ומו"ל בתחום הפיננסי, המוביל כיום את הפודקאסט "בורסה והשקעות", העוסק בשוק ההון מנקודת מבטו של המשקיע הפרטי. "ומדוע הוא מיוחד? משום שזה אינו משבר כלכלי. הוא החל כמשבר בריאותי, וכולם צעקו 'יש כאן אריה!' - צעקה שגרמה לכולם לברוח. היום, שלושה חודשים אחרי, אנחנו רואים שזה לא היה בדיוק אריה, אבל בגלל צעדים שננקטו, דוגמת סגירת העולם העסקי, רבים הלכו לאחור.

"אבל מאמצע אפריל, פחות או יותר, הדברים התחילו להיראות אחרת, ולכן השווקים החלו לעלות. אנשים מבינים שאולי לא מדובר באירוע נורא כמו שחשבנו שהוא: מספר המחלימים גדול, אין תמונות כמו שהיו באיטליה, ופסיכולוגית זה עושה את שלו. מה גם שהתרגלנו לסיטואציה, והתאמנו את עצמנו למצב. האדם הוא יצור סתגלן. נראה שהשוק יחזור לפעילות מלאה, עם התאמות למצב החדש".

המצב החדש יצר שוק ייחודי - שגם הוא תורם בינתיים לעליות

החזרה לשגרה כזו או אחרת תורמת הרבה מאוד לסנטימנט החיובי שבו נמצאים השווקים כרגע, בכך אין בכלל ספק. ובכל זאת, יש כאן עוד משהו: הרי שוק ההון של היום לא דומה לשוק ההון של לפני המשבר. מתברר שגם לעניין הזה יש השפעה על 'מצב הרוח' בשווקים השונים.

צביקה ברגמן, איש עסקים, סופר ומו"ל בתחום הפיננסי / צילום: הילה ברגמן

"בגלל אותו פחד ואותה בהלה של מרץ-אפריל האחרונים, אנשים 'זרקו' את כל הסחורה בחזרה אל השוק, מכרו מכל הבא ליד, יצאו ממנו בהיסטריה", סבור ברגמן. "מנגד, מי שנשאר בפנים הפסיד, בגלל הירידות החזקות, והוא כבר לא מוכר - ורבים אחרים נכנסו בחזרה כשהחלו העליות. מצב עניינים שכזה - זירה שבה יש מעט מוכרים והרבה קונים, מאפיין שוק של עליות".

ברגמן, גם מתייחס לשיקולים הכלכליים הפנים אמריקאים, המשפיעים לדעתו על המצב. ראשית, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ יודע שאם הבורסות באמריקה עולות, יש לו סיכוי להיבחר השנה שוב, וזה תמריץ חזק מאוד לשווקים: מדובר באמן תקשורת, הוא משתמש בה כדי להשפיע על הכלכלה האמריקאית. רק לשם המחשה, בעקבות מסיבת עיתונאים שערך טראמפ לא מכבר, ובה בישר על נתוני אבטלה טובים מהצפוי, השוק עלה ב-3.5%. טראמפ יודע להכניס אופטימיות לשווקים, והרי הוא חייב אותה כדי לשרוד.

הקליקו כאן כדי להאזין לפודקאסט בורסה והשקעות>>

"לתמונה הזאת צריך להכניס גם את הפד, הבנק המרכזי של ארה"ב, שהצהיר שלא ייתן לשווקים ליפול. להכרזה שכזו יש השפעה פסיכולוגית גדולה וחיובית כמובן, זו עוד סיבה שהשוק עולה. אזכיר גם את העובדה שהריבית שואפת לאפס, ושבארה"ב לא מפחדים כרגע להדפיס כסף - כך שיש הרבה מאוד כסף בשוק, עם תשואה אפסית על פיקדונות, והדבר הזה מושך את הציבור אל שוק המניות, וכך את השוק לעליות".

ומה קורה כאן, בבורסה הישראלית? אומנם העליות אינן משמעותיות כמו באמריקה, אך גם אצלנו, באחוזת בית, הכיוון הכללי חיובי. מצד שני, זה ממש לא אומר שהמשק עצמו במצב טוב. "אנחנו מעין בבואה קטנה של ארה"ב", מסביר ברגמן. "אם וול סטריט עולה - גם השווקים בישראל יעלו קצת, בעיקר כי המניות הישראליות החזקות הן דואליות ונסחרות כאן ושם במקביל. לכן אם בארה"ב המדדים עולים, זה משליך עלינו.

"אבל צריך לזכור שיש פה המון חברות במצב לא טוב. השוק הישראלי די שברירי, ויש כאן כרגע כמיליון מובטלים", ממשיך ואומר ברגמן. "לוורן באפט יש משפט שאומר: 'כשמוציאים את המים מהבריכה, רואים מי שחה עירום'. ושים לב מה קרה כאן? היו פה חודשיים שהעסקים לא פעלו, ובעקבות זאת פרצה מחאת העצמאים, מסעדות נסגרו לצמיתות, ויש המון מובטלים, אז נשאלת השאלה - עסק שעובד עשר שנים, 12 שנים, 15 שנים - אין לו רזרבות לחיות חודש? חודשיים? הוא לא שמר כסף בצד, שיאפשר לו לשרוד כמה חודשים בלי עבודה? המסקנה ברורה: יש פה הרבה עסקים שלא היו בריאים מלכתחילה, שחיו רק על תזרים. עכשיו, כשהגיעה הקורונה והכול עצר לחודשיים - פתאום רואים שכולם שוחים עירומים, כמו שאמר באפט".

לאן השוק הולך מכאן?

כעת, כשברור לנו מדוע השוק עלה בתקופה רגישה כל כך, נותרת שאלה אחת חשובה: מהו העתיד של שוק ההון? לאן הוא ממשיך מכאן והאם השיאים של היום הם רק המתאבן לקראת עליות גדולות עוד יותר?

"אנחנו לא יכולים לראות רחוק כרגע, אלא רק כמה צעדים קדימה", מבהיר ברגמן. "העיניים נשואות לבחירות בארה"ב בנובמבר, ונכון לעכשיו אף אחד לא יודע מה הולך לקרות. ניקח לדוגמה שוב את באפט הגדול, אדם בן יותר מ-90, שמכיר את השוק אולי יותר טוב מכולם: כשפרץ המשבר הוא מכר את כל מניות התעופה שלו, ואמר שאין לשוק הזה סיכוי. מאז שהוא מכר, השוק הזה עלה ב-100%. לכן, המסקנה ברורה: 'והמשכיל בעת ההיא יידום'. אנחנו ממש הולכים צעד אחר צעד, ויכולים להסתכל בקושי כמה ימים קדימה".

נראה כי הדרך הנכונה כעת היא להתבונן על השוק, לעקוב אחר ההתנהלות שלו ולהקשיב לניתוחים, גם ברמה יומיומית. כיצד? באמצעות פלטפורמות כמו הפודקאסט החדש של ברגמן, "בורסה והשקעות", שעלה לאוויר ממש לאחרונה, ומנסה לסייע למשקיעים להבין את השוק בגובה העיניים.

"חשוב לזכור כי בהשקעה בשוק ההון יש הרבה מאוד התמודדות מנטלית, הרבה פסיכולוגיה", מסביר ברגמן על הצורך בהבנת התהליכים בתחום. "אדם שהשקיע סכום מסוים בשוק נע לא פעם בין קיצון אחד לשני: יום אחד השוק עולה, אז הוא הולך לקניון וקונה כאילו הרוויח מאות אלפים, ויום למחרת השוק יורד - והוא מרגיש שכל עולמו חרב עליו. יש איזשהו תהליך מנטלי שכל משקיע צריך לעבור כדי להצליח באמת בשוק הזה, והרבה דברים שצריך להבין. אלו דברים שאני מדבר עליהם בפודקאסט שלי, בשאיפה להגיע לכמה שיותר משקיעים. אני מתכוון לתת סקירות עדכניות על המצב בשוק ההון, לדבר על טעויות קלאסיות של משקיעים, לעסוק בהשלכות השונות של ההשקעה על מי שמבצע אותה ועוד, ובגדול - להעניק למאזינים זוג עיניים נוסף שיסתכל על השוק.

עם ניסיון רב שנים בשוק ההון, כולל בזמן שניים מהמשברים הכלכליים הגדולים, זה של 2000 (התפוצצות בועת הדוט.קום) וזה של 2008 ואחרי שכתב כחמישים ספרים בנושאי כלכלה ופיננסים, מתעתד ברגמן להותיר חותם בפלטפורמה החדשה שייסד: "אביא את נקודת המבט שלי ואת הניסיון המצטבר שלי בשוק ההון. והכול בגובה העיניים, על מנת לאפשר למשקיע להרחיב את הפרספקטיבה על שוק ההון ולהחכים".

*פרסום זה נועד למטרות שיווקיות בלבד, ואין בו משום יעוץ ו/או הצעה ו/או הזמנה לבצע השקעה כלשהי ו/או משום תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

"בורסה והשקעות" - הכל על שוק ההון. להאזנה לפודקאסט הקליקו כאן>>

עוד כתבות

כטב''ם מדגם שאהד 136 מוצג בטהרן / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

רשת הברחות מתוחכמת: איך המערב ינצח את הכטב"מים האיראניים?

בעקבות המתקפה על ישראל, בארה"ב מתכננים עיצומים חדשים על תוכנית כלי הטיס הבלתי מאוישים של איראן ● באירופה מצטרפים למהלך על מנת להיאבק בהתחמשות של מוסקבה דרך טהרן ולמנוע הסלמה במזרח התיכון ● לצעדים אלו תהיה משמעות, לפי מומחים, אך לא גדולה. הסיבה: סין ורוסיה

עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: יח''צ, איל יצהר

בדיקת רשות ניירות ערך והשאלה: מה שמותר לנתן חץ ולדוד פורר, אסור לאחים אמיר?

האחים יוסי ושלומי אמיר משופרסל התקפלו השבוע בפני הרגולטור והחילו על עצמם "וולונטרית" את ההגבלות של בעלי שליטה ● אבל האחים אמיר הם לא היחידים שהתנהלו כמו בעלי שליטה ללא ההגבלות, אז מדוע דווקא הם תפסו את תשומת-הלב של רשות ניירות ערך?

פיצוחים / צילום: תמר מצפי

הגרעינים של חממה בדרך החוצה מהבורסה - מי ייכנס במקומם?

חברת חממה סחר קיבלה הצעה להוצאת פעילותה מהבורסה והכנסת פעילות נדל"ן במקומה ● בעקבות מלחמת חרבות ברזל לחברה חובות בהיקף של 1.6 מיליון שקל מתושבים מרצועת עזה

מירב בן ארי, יש עתיד טוויטר, 23.5.21 / צילום: שלומי יוסף

האם הרקע המקצועי של המפכ"ל המיועד של בן גביר חריג ביחס למקובל?

האם הרקע המקצועי של המפכ"ל המיועד אבשלום פלד הוא חריג? צללנו להיסטוריה ● המשרוקית של גלובס

יירוטים באשקלון מהתקיפה האיראנית / צילום: Reuters, Amir Cohen

המתקפה האיראנית ייקרה את עלויות גיוס החוב של ישראל

בתחילת החודש עמדה התשואה על אג"ח ממשלתי של ישראל לתקופה של עשר שנים על 140 נקודות אחוז מעל התשואה של אג"ח אמריקאי מקביל ● בעקבות ההתלקחות, זינקה התשואה על אגרות החוב של ישראל לפער של כ-180 נקודות בסיס מעל ארה"ב ● בהמשך השבוע נרגעה מעט ה"הסלמה" בתשואות האג"ח הישראלי

סם אלטמן / צילום: כדיה לוי

המיזם החדש של סם אלטמן במפרציות ואיך יכול להיות שישראל נותרה בחוץ

הדיווחים על ביקוריו של מנכ"ל OpenAI באיחוד האמירויות ובסעודיה נמשכים, ולפי הערכות המטרה היא הקמת תשתיות לפיתוח שבבי בינה מלאכותית ● ישראל לא חלק מהתוכניות, אבל בענף לא דואגים: "אם אלטמן יחפש את ההון האנושי, ישראל עשויה להיות חלק מהתמונה"

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

מתחזקות העליות בת"א; מדד הבנקים מטפס בכ-1.8%

ת"א 35 עולה ב-1% ● הדולר בשיא של חמישה חודשים מול השקל ● בגוגל פיטרו כ-30 עובדים שמחאו נגד מתן שירותים של החברה לישראל ● בבלקרוק אופטימיים לגבי עונת הדוחות בארה"ב ומעריכים צמיחה ברווחיות גם מחוץ לסקטור הטכנולוגיה

משרדי חברת השבבים TSMC, בטייוואן / צילום: ap, Chiang Ying-ying

התחזית האופטימית של ענקית השבבים מטייוואן: ההכנסות יזנקו פי 2

יצרנית השבבים TSMC הציגה דוחות רבעוניים חזקים ועקפה את תחזיות האנליסטים בשורת ההכנסות והרווח ● המומנטום החיובי צפוי להימשך כשעל פי ההערכות החברה צפוי להכפיל את הכנסותיה

חנות Hַ&O kids בקניון עזריאלי מודיעין / צילום: יח''צ

רשת H&O משיקה תת־רשת חדשה לאופנת ילדים, עם כ־20 סניפים

הרשת תאגד את המותגים האמריקאים Carters ,Oshkosh ו־Skip Hop ואת מותג הבית H&O Kid, ותציע אופנת ילדים מניו בורן ועד גיל 12 ● הקבוצה מתכננת לפתוח כ־20 חנויות בקונספט החדש, בעיקר בקניונים ובמרכזי קניות

כטב''ם מדגם שאהד 136 מוצג בטהרן / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

חיקוי ירוד וזול: זהו הכטב"ם שאיראן שיגרה לעבר ישראל

שאהד 136 נחשב גם לחיקוי ירוד של המל"ט המתאבד הארופ, מתוצרת התעשייה האווירית, שלפי הערכות מחירו עומד על כ־700 אלף דולר ● לצורך ההשוואה, מחיר שאהד 136 מוערך בכ־30 אלף דולר בלבד

אווטאר של חברה וירטואלית ב־Replika / צילום: מתוך אתר החברה

לא רק ChatGPT: שישה כלי AI שכדאי להכיר

בשוק יש היום שורה של צ'אטבוטים ייעודיים למשימות נקודתיות ● אלה יכולים לסייע הן בחיים האישיים והן בחיים המקצועיים - מכתיבת קורות חיים, דרך חבר וירטואלי ועד שיווק

מתכות / צילום: Shutterstock

החברה שמנסה לחולל מהפכה בתעשייה שלא השתנתה אלפי שנים: Magnus Metal מגייסת 74 מיליון דולר

"מקצרת את תהליכי העבודה, מפחיתה את עלויות היצור והזיהום, ומשפרת את איכות המוצר" ● עם שווי מוערך של כ-160 מיליון דולר, מגנוס מטאל הישראלית יוצאת לסבב גיוס חדש

מטוס אל על / צילום: דני שדה

פעם בחצי שנה זה קורה: איך יראה היום שאחרי עדכון מדדי הבורסה?

השבוע תפרסם הבורסה את עדכוני המדדים שלה ולפי הערכות יצטרפו למדד 125 היוקרתי אל על ואלקטריון ● בפעם הקודמת ששתיהן נכנסו למדד אחרי זינוק חד במניות שלהן, הן צנחו בחדות ● "כך זה עובד בכל העולם", מסבירים בבורסה. אבל ספק אם ההיסטוריה תחזור על עצמה

רשא חולי, מנכ''לית חברת הביומד מדיפלסט / צילום: יונתן בלום

המנכ"לית שנוסעת 5 שעות ביום כדי להגיע לעבודה: "חיה באוטו"

רשא חולי, מנכ"לית חברת הביומד מדיפלסט, תמיד ידעה שהיא רוצה לנהל מפעל ייצור ● היום היא אחת המנכ"ליות הערביות היחידות בישראל, ובכל יום נוסעת חמש שעות למשרד ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס 

ייפוי-כוח מתמשך. זה ההליך שיחליף אותו / אילוסטרציה: Shutterstock, REDPIXEL.PL

חקיקה חדשה: תומך החלטות לקשיש או בעל מוגבלות - במקום אפוטרופוס

השבוע נחקק המוסד של "תומך החלטות" ● מה זה אומר, מה ההבדל בין התומך לבין אפוטרופוס, ולמה בעצם צריך מינוי פורמלי מבית המשפט רק כדי לסייע לאדם קשיש או מוגבל?

אילוסטרציה: shutterstock

החשש מחלחל לשווקים: פרמיית הסיכון של ישראל בשיא של 11 שנים, ומרווחי האג"ח ממשיכים להתרחב

מדד ה-CDS הישראלי, המגלם את עלות הסיכון שמדינת ישראל לא תצליח לשלם את חובותיה, עלה ב-18% בשבוע האחרון ● במקביל, המרווחים של איגרות החוב הדולריות של ישראל מול ארה"ב קופצים

ספר יעדי הממשלה: איך להתחמק מכישלונות קודמים ולשחק בנתונים / איורים: גיל ג'יבלי

ספר יעדי הממשלה: איך להתחמק מכישלונות קודמים ולשחק בנתונים

הממשלה פרסמה את יעדיה השנתיים לשנת 2024, אך הפירוט הארוך כולל אינספור דוגמאות להתחמקות מהצגת יעדים קודמים, שינויי מתודולוגיה חשודים, מניפולציות במספרים או תוכניות לא ריאליות

פרויקט מתחם אילת של אאורה ברמת השרון / הדמיה: 3dvision ltd טרי די ויז'ן בע''מ

פינוי בינוי: אאורה שילמה היטל חריג עבור הדיירים לעיריית רמת השרון והם נדרשים להחזיר לה את הכסף

פרויקט הפינוי בינוי של אאורה במתחם אילת בשכונת מורשה, נבנה בשני שלבים ויכלול בסופו של דבר 687 יח"ד בשישה מגדלים עם שטחי מסחר ● כדי לא לעכב את הפרויקט וקבלת היתר הבנייה, החברה שילמה לפני כארבע שנים את התשלום וכעת מבקשת את הכסף ששולם בחזרה מהדיירים

רונית אשל, לירון ישראלי ושי כהן, בשיחה עם גלית חתן, גלובס / צילום: כדיה לוי

המומחים שקוראים: יש להגדיר יעדי ייצור בחקלאות כדי להפחית את התלות ביבוא

במסגרת כנס ביטחון המזון של גלובס ותנובה, התקיים פאנל מומחים בנושא פתרונות הביטחון התזונתי הלאומי ● "אנחנו חייבים גם לתמוך בייצור מקומי בצורה הרבה יותר משמעותית, לרבות תמיכה ישירה בחקלאים ובתעשיינים", קרא שי כהן, מנהל החדשנות של תנובה

עלות היירוט של ישראל של כמחצית מהמטח האיראני בסוף השבוע נאמדת ב-2.1 מיליארד שקל / צילום: Reuters, IMAGO/Bashar Taleb\ apaimages

הטקטיקה של רוסיה נגד אוקראינה ובעיית המיירטים שיכולה להגיע גם לישראל

המתקפה של איראן על ישראל מצביעה על הביקוש הגובר למיירטים ואת ההמתנה הארוכה עד להשגתם ● "אין ספק שהעומס על מלאי התחמושת עומד להיות בעיה, עבור כולם", אומר טום קראקו, מנהל צוות חשיבה אמריקאי בפרויקט הגנה מפני טילים במרכז למחקרים אסטרטגיים ובינלאומיים