מתוך הדיון בוועדת הכלכלה / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת
ועדת הכלכלה של הכנסת התכנסה הבוקר (ד') בניסיון למצוא את דרך המלך באיזון שבין האינטרס של חברות התעופה לזה של הצרכנים בכל הנוגע להשבת כספי הנוסעים על טיסות שבוטלו בתקופת משבר הקורונה. הדיון עסק בבקשה לתיקון חוק התעופה (חוק טיבי), תיקון בהצעת חוק ממשלתית שכבר עבר קריאה ראשונה.
התיקון מבקש לשנות את החוק על-פי צו השעה ולהקל על חברות התעופה דרך ביטול חובת הפיצוי הקבועה בחוק (בין 1,300 ל-3,100 שקל), בנוסף להחזר על טיסה שבוטלה, ולדחות את המועד להחזר מ-21 יום כקבוע בחוק כיום ל-90 ימים. החוק יחול רטרואקטיבית מחודש מרץ, כאשר התעופה כמעט שדממה לחלוטין מאז ועד היום.
מצד אחד הצרכנים יכולים להתנחם בזה שמה שחברות התעופה ביקשו - לוותר להן על ההחזר הכספי כלל ולהעניק שוברים לפיצוי במקום זאת - כבר לא על הפרק. מצד שני, הצרכנים מודאגים, ובצדק ,כשהם מקבלים תשובות מקוממות ואנטי-שירותיות מחברות התעופה דוגמת אל על, שאין מי שיטפל בכספים להחזר, היות שהעובדים בחל"ת. גם כ-21 ימים ויתרה מכך, 90 ימים, כבר חלפו מזמן. אם יש מי שיטפל במשכורות או בהוצאות אחרות של החברות כיום גם למעט העובדים שפועלים כיום - הרי שאפשר למצוא מי שיחזיר כסף לצרכנים. אלא שבחברות בורחים בגישה שלוקחת את הצרכן כמובן מאליו, כשהן שואפות לקבל אמפתיה למצבן הכלכלי מכיוון הצרכנים, שממתינים לאלפי ולעשרות אלפי שקלים חזרה.
הדיון היום התכנס במטרה לנסח את סעיפי החוק בהכנה לקריאה שנייה ושלישית. נוסח לא יצא, אבל יו"ר הוועדה ,ח"כ יעקב מרגי, הבטיח למצוא את דרך האיזון בין שני הצדדים. דיון נוסף ייערך ביום שני הקרוב.
נציג רשות התעופה האזרחית, ישי דון יחיא, ציין בדיון כי חברות התעופה אמורות להחזיר כסף, "ואנחנו בהחלט חושבים שהן צריכות להחזיר כסף ללקוחות, אבל אין להן כסף בקופה. אם יחזירו את הכול, הן יפשטו רגל, ולא יהיה מה להחזיר".
עו"ד רננה שחר, יועמ"ש רת"א, הסבירה כי ההצעה תטיב עם הצרכנים, "כיוון שיותר צרכנים יקבלו את הכסף שלהם". בכל מקרה, לשניים ברור כי שורת הפיצוי אינה רלוונטית כעת, ונדמה כי גם הצרכנים שואפים רק לקבל את כספם חזרה. על פיצוי כרגע גם הם לא מדברים.
ח"כ אחמד טיבי, שיזם את החוק שנכנס לתוקף לפני 8 שנים, מתנגד לשינוי המוצע. "צר לי שהדיון הזה מתקיים", אמר. טיבי התייחס לכישלון של המדינה לסייע לחברות התעופה, ואמ ר כי ולכן "כובד המשקל נופל על הצרכן. בשעה שמנהלים משא-ומתן עם חברות התעופה, שהמדינה תיקח את האלמנט הזה בחשבון".
דוד מלובני, מייסד העמותה "תעופה נבונה", מציע, ובצדק, להכניס רכיב של קנס לחברות התעופה שגם אחרי שלושה חודשים לא מחזירות את כספי הנוסעים, "בדומה לקנסות שיש על דוחות תעבורה. כפל קנס או תוספת של 50% לסכום. הצרכנים לא צריכים לצאת קרחים מכל הכיוונים", אמר.
עו"ד דרור שטרום תהה יחד עם הנוכחים מהו הסכום שעליו מדובר, והעיר כי "משרד התחבורה פועל כרגולטור שבוי לחברות התעופה. חברות התעופה רוצות לקבל אשראי על חשבון הציבור, אבל לאשראי יש מחיר ויש פיצוי".
מבין התומכים בתיקון לחוק, עו"ד שירלי קציר, המייצגת חברות תעופה שונות, הסבירה כי החוק יאפשר להשיב את האוויר לנשימה לחברות התעופה. עו"ד אייל דורון, המייצג את חברת רינאייר, טען כי המתנגדים לחוק "מבקשים לשפוך את התינוק עם המים". לדבריו, "הוראת השעה הזמנית הזו תחסוך משאבים ותביא ליציבות מבחינת הנוסעים ומבחינת מערכת המשפט, כשהיא תחסוך 90%-100% מהתביעות ומהמחלוקות המשפטיות שיתעוררו בנושא".
עו"ד דורון דיבר על מדיניות השוברים הנהוגה באירופה, אלא שקבלת שובר במקום החזר כספי, חידד עו"ד דוד שפרכר, מומחה ברגולציה תעופתית אירופית, "מותנית בהסכמה מצד הלקוח".
החוק בישראל אומנם לא מתייחס למתן שוברים, אולם בישראייר מציעים ללקוחות שטיסתם בוטלה שלוש חלופות שיכולות להיות רעיון טוב גם לנוסח החוק הזמני. מנכ"ל ישראייר, אורי סירקיס, הסביר כי החברה מציעה שובר בשווי של 25% יותר מהסכום ששולם, אופציה של השארת הכסף בידי החברה "לטובת התלבטות" או החלטה עתידית עם הגדלת הסכום ב-15%, או קבלת הסכום במלואו.
סירקיס אמר כי ישראייר מוכרת בהיקף של 320 מיליון דולר, והיא נדרשת להשיב 9 מיליון דולר ללקוחות שטיסתם בוטלה. "קיבלנו מהאוצר את הזכות לקבל הלוואה של 90 מיליון שקל (25 מיליון דולר) בערבות 75% מהמדינה, כלומר שאם מחר אני מושך את ההלוואה הזו, אני משיב באותו יום 9 מיליון דולר - נותרים 15 מיליון במסגרת ההלוואה".
לדבריו, "אנחנו מושבתים תקופה ארוכה, ומה שצריך הוא אשראי נפרד עבור הכספים הללו, או שננהג על-פי חוק אבל לא בטוח שנשרוד. זה לא איום אלא עובדות. חברות זרות שכבר קיבלו סיוע החלו לטוס לישראל, למרות שעדיין קיימת חובת בידוד. על הטיסות הללו רשומים אזרחים שלא מתייצבים לטיסה בגלל הבידוד. בדרך הזו החברות חומקות מהחזר כספי ללקוח, כי הן אומרות לנוסעים: אם אתם רוצים לטוס - יש טיסה; אם אתם לא טסים - הכסף לא יוחזר לכם, ולא חייבים לכם כלום".
היועץ המשפטי של אל על, עו"ד דן פוגלמן, הגדיר את החברה ככזו ש"רוצה את טובת הצרכנים שלה, אבל צריך לזכור שהמצב הוא חסר תקדים. אל על מודממת. מ-40 טיסות ביום ירדנו לטיסות בודדות, בהן טיסות מטען וכמה טיסות ספציפיות".
אל על - שמשיבה לצרכנים שדורשים את כספם שימתינו עד שהחברה תשוב מהדממה, מה שלא יקרה עד 31 ביולי לפי הודעה שהיא סיפקה לעובדיה - מבקשת להאריך את תוקף החוק הזמני עד לחודש אוגוסט. בינתיים היא מחזיקה ביותר ממיליארד שקל כספי צרכנים - סכום שקרוב להלוואה שהיא מבקשת לקבל בהיקף של 400 מיליון דולר.
"מועד ההחזר הוא 90 ימים, אבל כבר איבדנו אותם, כי ככל שמתארכת תקופת המשבר, ואנחנו לא יודעים מתי השמים ייפתחו, ובשעה שמעל 5000 עובדים בחל"ת - אין לנו יכולת תפעולית להחזיר", אמר יועמ"ש אל על עו"ד פוגלמן, שגם הוא ציין כי מרבית הסכום בהלוואה שאל על שואפת אליה מהבנקים בערבות "מיועד להחזרים ללקוחות. המצב דומה לבנק שיום אחד כל הלקוחות שלו מבקשים למשוך את הכסף בבת-אחת. גם בנק, חזק ככל שיהיה, לא יכול לעמוד בזה.
"בקנדה ובברזיל אפשרו לחברות התעופה להציע שובר במקום החזר כספי, בקנדה השובר הוא לתקופה של 24 חודשים. חברות זרות כבר סיימו קבלת סיוע מדינתי. פה מדובר בחוק ישראלי, אנחנו במגרש הביתי שלנו ומשחקים בתנאים לא שווים, כי החברות האחרות קיבלו סיוע".