ביטול פגרת בתי המשפט - פתרון קוסמטי לבעיה כאובה
לאחרונה התבשרנו כי שר המשפטים והנהלת בתי המשפט החליטו לבטל את פגרת המשפט לשנת 2020 מתוך ניסיון להתמודד עם העומס במערכת המשפט, עומס שצפוי רק לעלות משתי סיבות מצטברות. ראשית, בתי המשפט היו סגורים בתקופת הסגר, ועד היום לא פועלים בעומס מלא. שנית, הקורונה גרמה וגורמת לעימותים רבים ותקלות קשות בחיי המסחר. חוזים שלא קוימו, טובין שלא שונעו, סחורות שהתקלקלו ואינספור מחלוקות שמי יודע מתי יגיעו לקיצן.
קשה להשוות את מספרי השופטים במדינות שונות, בעיקר משום שתפקידם איננו זהה, אולם השוואה מראה כי מספרם בישראל איננו נמוך במיוחד ממספרם במדינות אחרות. הבעיה היא שיש לנו עודף גדול ועצום בעורכי דין. המספרים ברורים. קרוב לעשר שנים מדינת ישראל היא הראשונה בעולם במספר עורכי הדין לנפש. המספר הוא בערך פי שניים מארצות-הברית, פי ארבעה מגרמניה, פי עשרה מצרפת, ורק עולה משנה לשנה. כבר נאמר על-ידי אברהם מאסלו כי מי שיש לו פטיש ביד, כל בעיה נראית לו כמו מסמר.
מי שקיבל חינוך משפטי בישראל, לומד לצערנו שהפתרון לבעיות עובר דרך תביעות ובתי המשפט. הסטודנטים למשפטים לא לומדים בפקולטות דרכים ליישוב סכסוכים ופתרונות שמחוץ לקופסה, מה שמורים להם בדרך-כלל הוא את ההלכה המשפטית הקיימת ופסקי דין שהסתיימו אחרי הליכים מייגעים. איש מהפרופסורים למשפטים איננו טורח לשאול האם עצם התביעה השתלמה לצדדים. הכלל פשוט: מרבה משפטנים, מרבה תביעות.
משבר הקורונה יצר בעיה מיוחדת. אנו צפויים לסכסוכים רבים שאיש מהצדדים המעורבים איננו אשם בגינם. תפקידו של בית המשפט לא יהיה משפטי גרידא (מי הפר את החוזה?). תפקידו יהיה למצוא את הפתרון "הצודק בנסיבות העניין" (כלשון סעיף 18 לחוק העוסק בתרופות על הפרת חוזה). בית המשפט לא יצטרך להפעיל כלים משפטיים מקובלים כדי לקבוע מי אשם. הוא יצטרך למצוא פתרון צודק ויעיל שימקסם את התועלת של הצדדים (שכולם חסרי אשם).
אלא שלא תמיד יש לבית המשפט את הכלים המתאימים לסכסוכים מעין אלה. לא כל השופטים/ות מתמחים/ות בצדדים המסחריים והמעשיים של עסקים. ובל נשכח כי ההליך המשפטי הוא מייגע, ארוך ורחוק מלהיות יעיל כלכלית. ככל שיוכלו בתי המשפט להיפטר מתיקים מעין אלה ולהעבירם להליכים חלופיים - כן ייטב.
גם על עורכי הדין המנסים לשרת נאמנה את לקוחותיהם מוטל תפקיד חשוב בתקופה זו. בין השאר להבהיר לצדדים כי הפתרון איננו דווקא בבית המשפט. סכסוכי הקורונה אינם סכסוכים משפטיים רגילים. איננו זקוקים לשופטים אלא לפותרי בעיות יצירתיים. הפתרונות יתבססו על גישור, בוררות וניסיון להסכמה ולא לעימות. כל דרך אחרת רק תסתום את בתי המשפט עוד יותר, ובוודאי לא תביא ארוכה לבעיותיהם של הצדדים.
הכותב כיהן כשופט (בדימוס) בבית המשפט שלום בירושלים, וכיום בורר ב"מרכז הישראלי לגישור ובוררות"
