גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מתוך ההפגנה בניו אורלינס, לואיזיאנה / צילום: Gerald Herbert, Associated Press

"אנחנו נראה משבר באזור שנת 2006, שבעקבותיו יבוא משבר עוד יותר גדול ומתמשך ב-2020. זאת, כאשר בראש המדינה מנהיג סמכותי, נוקשה ועקשן. מנהיג מדור הבייבי בומרס" - בהתחשב שהמשפט האמור נכתב ב-1997, הוא עשוי להישמע כנבואה. ואכן, היומרה מצויה כבר בשמו של הספר בו הוא מופיע: "התפנית הרביעית - נבואה אמריקאית. מה המחזוריות בהיסטוריה מספרת לנו על המפגש הבא של אמריקה עם גורלה?" (The Fourth Turning: An American Prophecy - What the Cycles of History Tell Us About America's Next Rendezvous with Destiny) מאת ויליאם שטראוס וניל האווי.

בספר מפרטים הכותבים, שהעניקו את השם "מילאניאלס" ככינוי לבני הדור שנולד בין 1981 ל-1996, תיאוריה לפיה אירועים היסטוריים מתקשרים לתבניות של אופי דורי, החוזרות על עצמם במחזוריות. לפי הספר, לכל דור אישיות משל עצמו והיא מביאה לתקופה חדשה בהגיע הדור לבגרות. שינוי זה מכונה בספר "תפנית" והיא נמשכת 20-22 שנה. חיבור של ארבע תפניות דוריות כאלו מהווה "מחזור", כמו ארבע עונות השנה, והוא נמשך על פני 80-90 שנה.

מחזור כזה, לפי התיאוריה, מסתיים ב"עונת החורף", שהיא "תקופה של משבר, תקופה של מהומות מתמשכות, שבסופן הסדר הישן מתמוטט וסדר חדש מחליף אותו". לפי הספר, אמריקה נכנסה ל"תפנית הרביעית" ב-2005, וזו תגיעה לשיאה בחמשת השנים האחרונות של התקופה (2020-2025), בהן יגיע המשבר לשיאו. הנה מה שקרה בפעמים הקודמות שהגענו לחמש השנים האחרונות של התפנית הרביעית: מלחמת עולם השנייה 1940-1945, מלחמת האזרחים 1860-1865, המרד בבריטים 1775-1780. 

לטענת המחברים, השיא של התפנית הרביעית הבאה תתרחש ב-2020-2025 והיא תכלול השמדת ערך גדולה, שעה שהכלכלה כולה תאורגן מחדש. "גיץ פתאומי יביא למשבר ושיירי הסדר החברתי הקיים יתפוררו. אמון בפוליטיקה ובכלכלה יתאדו, וימים קשים יתפשטו על הארץ. שאלות של מעמדות, גזע , ומדינה יוצפו". וכך, "אמריקה תעבור דרך השער הבא של ההיסטוריה".

התיאוריה נשמעת מוזרה, אך היא קנתה לה מאמינים רבים מימין ומשמאל. 

בראיון שנתן לאחרונה ל"פייננשיאל טיימס", אמר קיריל סוקולוב, אנליסט ויועץ מוכר בוול סטריט, כי לנוכח האירועים האחרונים הספר "התפנית הרביעית" מתברר כ"מאוד נבואי".  לפי הערכותיו, מה שהשווקים התרגלו להם בעשורים האחרונים - עלייה נמשכת במחירי מוצרי ההון ויציבות וביטחון בחובות הממשלה האמריקאית, ייעלמו בשנים הבאות. זאת במשבר מתמשך שיחריף לנוכח מדיניות ההדפסות חסרת הרסן של הבנק המרכזי, ואשר יסתיים בסופו של דבר בסדר כלכלי וחברתי חדש.  

מצוקת האשראי בוערת

בעוד שעד 2020 אמריקה יכלה להסתיר את בעיותיה הקשות תחת הר של 76 טריליון דולר של אשראי, הרי שהמגפה קרעה באחת את המסכות. מערכת הבריאות החולה של אמריקה התגלתה במערומיה, והפערים הקשים בין עניים ועשירים צצו בתורים הארוכים לאוכל. המגפה גם חידדה את הפערים הגזעיים, כאשר היא פגעה באופן בלתי פרופורציונלי באוכלוסייה השחורה.

וכך, בעוד שהלחצים החברתיים והכלכליים הולכים ומתגברים, ומקבלים עידוד בגין חוסר תיפקודו ואישיותו המרבה לחפש אשמים של הנשיא דונלד טראמפ, הגיע הגיץ בדמותו של ג'ורג פלויד, שנחנק למוות בידי שוטר.  

מחברי הספר היו זקוקים לתבנית ומודל כדי לחזות את המלחמה המתפתחת בין הדורות, הבומרס והמילאניאלס, אך על סיפה של 2020 אין צורך במודלים מסובכים, ניתן לראותה בעין בלתי מזוינת. ככל שחוסר השקט יגדל תחת המצב הכלכלי הקשה, ולא פחות בגין בועת האשראי הנפרמת לאיטה, המחאה תשנה צורה ותתפתח והעניינים הכלכליים והדוריים, ילכו וישתלטו על השיח.

ראשוני המילאניאלס הגיעו לגיל העבודה מיד לאחר פקיעת בועת הדוט.קום ב-2001. רובם, בעיקר בוגרי האוניברסיטאות, הצטרפו לשוק העבודה סמוך למשבר 2008. ההדפסה המסיבית של הפדרל ריזרב ומדיניות של ריבית אפס הקלו עליהם אך במעט.

המשבר הכלכלי של 2008 שמעולם לא נעלם ב"מיין-סטריט" היתרגם לפחות עבודות זמינות ולשכר יותר נמוך. כך למשל, ב-2017 כאשר רמת האבטלה הרשמית הכללית עמדה על 4.9%, רמת האבטלה אצל המילאניאלס עמדה על 12.8%. בה בשעה היו יותר מ-50% מהמילאניאלס קבורים תחת טריליון דולר ויותר של חובות סטודנטים. פי שניים בסכום ופי שניים במספר החייבים, מאשר דור האקס שקדם להם. 

עם שכר נמוך וחוב גבוה, נאלצו המילאניאלס גם לשלם לבומרס שכר דירה מרקיע שחקים, עוד תוצאה של בועת האשראי שתורגמה לעליות במחיר הנכסים. השחיקה בשכר וההתנפחות במחירי הנכסים הגדילו את את עושרם של הבומרס.

העושר של הבומרס

60% מהעושר באמריקה שייך היום לבומרס, שעה שזה של המילאניאלס, הדור הגדול ביותר באמריקה, עומד על 3% בלבד. לשם השוואה, כשהיו בגיל המקביל למילניאלס היום, היה לבומרס 21% מעושרה של אמריקה. במקום עושר, ל-81% מהמילאניאלס חוב מצטבר של מעל 2 טריליון דולר. ב-2019 הפכו המילאניאלס לדור הגדול באמריקה, גדול אף מהבומרס העוזבים את העולם בקצב של כ-2 מיליון איש בשנה.

אם לא די בכך, דור הבומרס מרבה להאשים את המילאניאלס במצבם. היטיב לתאר את הדברים מייקל הוסב, כתב בכיר לענייני כלכלה ב"הפינגטון פוסט", במאמר מ-2017 "מדוע המילאניאלס ניצבים בפני העתיד הכלכלי המפחיד ביותר מכל דור אחר מאז השפל הגדול". במאמר נטען כי "יותר מילאניאלס גרים אצל ההורים מכל דור אחר והם מאחרים להתחתן, לקנות בתים ולהביא ילדים, יותר מכל דור אחר. לטענת המבוגרים, כל זה באשמתנו. למדנו תארים מיותרים, ביזבזנו כסף שאין לנו, לא למדנו לתכנת, הרסנו את המסחר הקמעונאי באמריקה, את עסקי מגרשי הגולף ובכלל אנחנו דור שמרגיש ש'מגיע לו'. אך המציאות שונה לגמרי. בניגוד לקלישאות, רוב הדור הזה בכלל לא הלך לקולג', הוא לא עובד בחנויות קפה, והוא לא יכול להישען על הוריו.

"כל הסטריאוטיפים על הדור הזה רלוונטים לשכבה קטנטנה,עשירה ולבנה. המציאות קשה ממה שרוב האנשים מבינים... ההזדמנויות שהובילו את הבומרס לחיים נוחים של המעמד הבינוני הופכים לרחוקים מהשגה. אנחנו הדור הראשון בהיסטוריה המודרנית שיהיה יותר עני מהוריו. לכן מה שמגדיר אותנו הוא חוסר הבטחון בעתיד".

הכותב מסכם: "מפתה לראות במיתון (של 2008) את הסיבה לכל זה. אבל באמת מה שאנו חיים הוא ריכוז היסטורי של חוליים, רבים מהם בני עשורים. החלטה אחר החלטה והכלכלה הפכה למכונה לדפיקתם של הצעירים. אלא אם כן משהו ישתנה, האסון שלנו יהפוך לאסונה של אמריקה" .

"דור של סוציופטים"

חד הרבה יותר היה ברוס גיבני, עורך דין, סופר ומשקיע הון סיכון מעמק הסיליקון. בספרו מ-2017, "דור של סוציופטים - איך הבייבי-בומרס הרסו את אמריקה", הוא אינו בוחל במילים. בראיון הוא מסביר: "הבומרס ירשו מדינה עשירה ודינמית והביאו אותה לפשיטת רגל. הם קיצצו לעצמם במיסים ולוו כספים בלא כל אכפתיות ביחס לעתיד... הם הותירו קטסטרופה פיננסית לילדיהם... גם ביחס לסביבה הם ביזבזו את המשאב הזה על עצמם... רוב הבעיות לא טופלו כי הם דרשו סולידריות חברתית ולבומרס לא היה שום תיאבון למושג זה... הדור הזה תמיד היה נראה לי כמו ילדים החיים מקרן שפע שהשאירו להם ההורים - Trust fund babies".

בחזרה מסויימת על הרעיונות מה "הפניה הרביעית", ממשיך הכותב, "כאשר הבומרס קיבלו את ההגה הם הפכו את האתוס הלאומי של ימי קנדי מ'מה אתה יכול לעשות למען המדינה שלך' לאתוס של רווחים לפרט וייצוא הסיכונים לחברה כולה... הם דור שחשבו כי החיים הקלים יימשכו לעד וכי לעולם לא יצטרכו להקריב כלום".

"מה הפתרון?" שואל המראיין. וגיבני עונה: "עלינו להחליף את הבומרס בקונגרס, במחוקקים המדינתיים ובנשיאות בשנים הקרובות".

הקורונה ומותו הטרגי של פלויד התניעו תהליך היסטורי. אחרי 35 שנה של גידול עצום בחובות ובאי-השוויון החברתי, מדיניות ענישה ומאסרים ברוטלית, שני עשורים של סטגפלציה כלכלית לרוב האוכלוסייה וממשלה שבקושי מתפקדת, הדור החדש, המילאניאלס, צמא לשינוי רדיקלי.

השתלטות הכסף הגדול על הדמוקרטיה האמריקאית והחלפתה בקלפטוקרטיה חסרת לב זרעה את הזרעים למהפכת המילאניאלס, ומשבר הקורונה-פלויד הוא קטליזטור לתהליך כולו. ב-2026, ממשיך ומנבא הספר שניבא את המשבר, "המילניאלס יבנו מתוך ההריסות שיותירו אחריהם הבומרס עתיד חדש ומבטיח לאמריקה ולעולם, אבל עד אז חורף על אמריקה הגיע".

ובשולי הדברים הערה. משליכים מתוך עולם המושגים המקומי והכרה שטחית של אמריקה רבים נוטים לזלזל ולהעריך בחסר את התהליך העמוק שעובר על אמריקה בימים אלו. קצת צניעות ועיון לא יזיקו. הם עשויים אפילו לעזור. לתהליך יהיו משמעויות פוליטיות מרחיקות לכת בשנים הקרובות ומוטב שישראל תהיה מודעת ומוכנה לכך.