גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

קריסת א. דורי בנייה: הנאמנים הגיעו לפשרה בתביעת החוב הגדולה ביותר נגד החברה

לפי ההסכם שהוגש לאישור ביהמ"ש, יזמית המגדל בפינת הרחובות אלנבי ורוטשילד בת"א, ברגרואין זידנטיאל, תתקן את תביעת החוב בהיקף 291 מיליון שקל, כך שזו תוגבל ל-40 מיליון שקל בלבד ● עד כה צמצמו הנאמנים שתיים מתוך שלוש תביעות החוב הגדולות נגד דורי

עמוס לוזון, בעל השליטה בחברת א. דורי בנייה / צילום: יוסי כהן
עמוס לוזון, בעל השליטה בחברת א. דורי בנייה / צילום: יוסי כהן

האם הסכסוך המתמשך סביב מגדל מאייר, שזכה לאחרונה לכינוי "המגדל היוקרתי בישראל", הגיע לקיצו? הנאמנים של "א. דורי בנייה" הודיעו לבית המשפט כי הגיעו להסדר פשרה נוסף במסגרת תיק חדלות הפירעון של החברה, כאשר הפעם מדובר בפשרה המקטינה באופן משמעותי את תביעת החוב הגדולה ביותר שהוגשה נגד החברה, אשר עמדה על-סך של 291 מיליון שקל, מתוך סך תביעות החוב נגד דורי שמסתכם בסכום של 1.3 מיליארד שקל. מדובר בתביעת החוב שהגישה יזמית המגדל, חברת "ברגרואין רזידנטיאל". לפי ההסכם שהוגש לאישור בית המשפט, "ברגרואין" תתקן את תביעת החוב בהיקף של 291 מיליון שקל, כך שזו תוגבל ל-40 מיליון שקל בלבד.

הסכסוך בין "א. דורי בנייה" שבשליטת איש העסקים עמוס לוזון לבין חברת ברגרואין בנוגע למגדל הניצב בפינת הרחובות אלנבי ושדרות רוטשילד בתל-אביב וכולל 32 קומות, 110 דירות, פסאז' מזחרי ומבנה משרדים - הוא אחד מאותם 130 ההליכים המשפטיים להם הייתה צד א. דורי בנייה ערב כניסתה להליכי חדלות פירעון.

לטענת יזמית מגדל היוקרה התל-אביבי, "א. דורי בנייה" הפרה הפרות יסודיות את התחייבויותיה בהסכם הבנייה שנחתם בין הצדדים ב-2010, ואף לא השלימה את הפרויקט ולא סיימה את העבודות כפי שהתחייבה, ובכך אילצה את ברגרואין לפעול בעצמה לשם קבלת טופס 4 לבניין, ולבצע עבודות ש"א. דורי בנייה" הייתה אמורה לבצען על-פי ההסכם. לצד זאת, גם לדיירים רבים וקבלני משנה היו טענות רבות נגד "א. דורי בנייה" בדבר איחורים בביצוע, ליקויי בנייה, אחריות בדק וחובות שלא שולמו, בסכומים שהצטברו למאות מיליוני שקלים.

שחרור מכל מחויבות לפרויקט

בסוף השבוע שעבר ביקשו מבית המשפט הנאמנים של "א. דורי בנייה", עורכי הדין עופר שפירא ואיתי הס, כי יאשר את הסכם הפשרה שאליו הגיעו עם יזמית מגדל היוקרה. ככל שההסדר יאושר, הוא יביא לכך שברגרואין תתקן את תביעת החוב בגובה 291 מיליון שקל שהגישה, כך שזו תוגבל ל-40 מיליון שקל בלבד.

עוד התחייבה ברגרואין במסגרת הסדר הפשרה כי בכל מקרה סכום זה לא יוגדל כתוצאה מהליכים משפטיים תלויים ועומדים או כאלו שיוגשו בעתיד נגד ברגרואין על-ידי צדדים שלישיים, דוגמת הדיירים וקבלני משנה שהעלו כאמור טענות קשות בנוגע לפרויקט.

מנגד, הודיעו הנאמנים לבית המשפט כי הם אינם מתנגדים לחילוט הערבויות הבנקאיות על שם "א. דורי בנייה" בסך של 31 מיליון שהוציא בנק לאומי לטובת הפרויקט.

גם ל"א. דורי בנייה" היו טענות נגדיות לברגרואין, שהוערכו במסגרת התביעות ההדדיות שהגישו החברות זו נגד זו בסכום של עשרות מיליוני שקלים. כחלק מהסדר הפשרה, נקבע כי ברגרואין תשלם לקופת הנאמנים 5.2 מיליון שקל.

עוד במסגרת הסדר הפשרה, הסכימה ברגרואין לוותר על טענות וזכויות בנושאי בדק, ליקויי בנייה ואחריות כלפי "א. דורי בנייה" , ובכך למעשה "שחררה" את דורי מכל מחויבות שעוד נותרה לה בקשר לפרויקט.

גם עם גינדי הושגה פשרה

ההסדר עם ברגרואין הוא ההסדר הגדול השני אליו הגיעו הנאמנים הס ושפירא במסגרת תיק חדלות הפירעון של "א. דורי בנייה". קדם לו ההסדר עם גינדי החזקות שהגישה לנאמנים תביעת חוב בגובה 222 מיליון שקל.

במסגרת הסכם זה, הסכימו הצדדים כי גינדי תעביר לקופת הנאמנים 8.2 מיליון שקל בגין תמורה שהייתה אמורה לשלם גינדי לשלם ל"א. דורי בנייה" בפרויקטים השונים ותשחרר לנאמנים ערבויות בנקאיות בגובה 11 מיליון שקל. "א. דורי בנייה" מצידה, לפי ההסכמות, תמחה לגינדי את כל זכויותיה כלפי קבלני משנה וספקים שעבדו וסיפקו מוצרים בפרויקטים המשותפים של החברות, וגם תמחק את תביעתה נגד גינדי בגובה 23 מיליון שקל.

תביעות החוב שהגישו ברגרואין (290 מיליון שקל) וגינדי (222 מיליון שקל) היו שתי תביעות החוב הגבוהות ביותר שהוגשו לנאמני דורי בנייה. כעת נותרה בפני הנאמנים המשימה הקשה לנסות ולהגיע להסדר פשרה גם בקשר לתביעה השלישית בגובהה שהוגשה נגד "א. דורי בנייה".

מדובר בתביעה בגובה 206 מיליון שקל מטעם קבוצת הרכישה ב"מגדלי הצעירים", אשר חלקם טענו בעבר כי קריסתה של "א. דורי בנייה" היא "סופו של מהלך ציני ומתוחכם של איש העסקים לוזון לריקון החברה מכל נכסיה הטובים והותרתה עם הכנסים הבעייתיים". בין יתר הטענות שהעלתה קבוצת הרכישה שהתנגדה להקפאת ההליכים אותה ביקשה "א. דורי בנייה" באוקטובר 2019, נכללה גם טענה כי עמוס לוזון וקבוצת לוזון הבריחו מדורי בנייה כ-70 מיליון שקל.

[מסגרת] הנאמנים מתכוונים לטרפד את הסכם הפשרה בייצוגיות נגד דורי

עוד במהלך השבוע שעבר, חלה התפתחות חשובה בהליך המאחד לא פחות מתשע בקשות לאישור (ניהול) תובענות ייצוגיות ותביעות נגזרות בגובה 250 מיליון שקל שהוגשו ב-2014 נגד "א. דורי בנייה", גזית גלוב ונושאי משרה בחברות אלה.

מדובר בבקשות לאישור תביעות ייצוגיות ונגזרות שהדיון בהם אוחד, מאחר שכולן עוסקות בדיווח מיידי שפירסמה "א. דורי בנייה" ביולי 2014, כשעוד הייתה חברה ציבורית בשליטת גזית גלוב. במסגרת דיווח זה הודיעה "א. דורי בנייה" כי "קיימת סטייה מהותית באומדני העלויות וההכנסות הצפויים של הפרויקטים בביצוע של החברה לעומת האומדנים שהיו קיימים בידיה עד כה, בטווח הנאמד בין 250 מיליון שקל לבין 250 מיליון שקל".

ביוני 2019 העלתה שופטת המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל-אביב רות רונן הצעה שתסיים את ההליכים האמורים, שלפיה ישולם למבקשים בבקשות האישור סכום של בין 30 ל-35 מיליון שקל שייקבע על-ידה בדרך של פשרה. מספר חודשים לפני שנכנס דורי לחדלות פירעון והקפאת הליכים, הודיעה דורי כי היא מסכימה להצעה של רונן, וכך עשו גם כל המבקשים.

אלא שמבחינתם של נאמני דורי, משנכנסה דורי להליכי חדלות פירעון, לא ניתן להמשיך ולברר את ההליך, ולאשר את הסדר הפשרה האמור - מבלי לקבל על כך אישור מבית המשפט הדן בהליכי חדלות הפירעון שנכנסה להקפאת הליכים.

בשבוע שעבר קיבלה השופטת רונן את עמדת הנאמנים ושלחה את הצדדים לאולמה של השופטת איריס לושי-עבודי בצידו השני של המסדרון, לאחר שקבעה כי "לא ניתן לקדם את הדיון בהסכם הפשרה ובאישורו של הסכם זה, בלא אישור של בית המשפט לחדלות פירעון".

רונן אומנם קיבלה את העמדה שהציגו כל הצדדים להליך למעט הנאמנים, שלפיה ההסכמה שהגיעו אליה הצדדים עומדת בתנאים הנדרשים כדי להיחשב כהתקשרות חוזית תקפה (גמירות דעת ומסוימות). אולם, כפי שקבעה רונן - "העובדה שלהסכם יש תוקף מחייב מבחינה חוזית - אין די בה כדי לקבל את עמדתם של הצדדים (למעט הנאמנים). זאת, מאחר שלמרות שהצדדים הגיעו להסכמה, ההליך שבפניי טרם הסתיים וטרם ניתן בו פסק דין נגד החברה. משכך, על בית המשפט להמשיך ולקיים את ההליך לקראת מתן פסק דין, כאשר במסגרת זו היה על הצדדים להגיש נוסח כתוב של הסכם הפשרה, לפרסמו (לאחר שבית המשפט יאשר אותו), ולאחר מכן היה על בית המשפט לשקול האם לאשר את ההסכם בהתאם להוראות המפורטות שבחוק תובענות ייצוגיות".

לאור התכלית של הגנה על חברי הקבוצה הייצוגית שיכולים לבחור לפרוש מהקבוצה או להתנגד להסכם, חוק תובענות ייצוגיות קובע כי לא ניתן לאשר פשרה בתביעה ייצוגית מבלי להגיע לשלב זה. לכן, קבעה רונן כי "הליך אישור הסכם הפשרה ומתן פסק דין בתובענה - טרם הסתיים".

אלא שכעת גם לא יכולים הצדדים להמשיך ולהתקדם בהליך, מכיוון שלאחר ההגעה של הצדדים לפשרה ניתן ל"א. דורי בנייה" צו הקפאת הליכים, הסבירה רונן, "איני יכולה להמשיך לנהל את ההליך בקשר עם חברת דורי בנייה - היינו לקדמו לקראת מתן פסק דין תוך ביצוע כל השלבים הנדרשים מכוח חוק תובענות ייצוגיות".

מבחינת הצדדים לבקשות הייצוגיות, מדובר בהרבה יותר מאשר "עיכוב קטן". זאת, מכיוון של"גלובס" נודע כי בכוונת הנאמנים להתנגד להסדר הפשרה שהושג, ובכך עולה ספק גדול אם ההסדר אכן יקבל את אישורו של בית המשפט של חדלות פירעון, בלעדיו לא יוכל לצאת לפועל.

עוד כתבות

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

עד לפני יומיים ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

אייזיק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת, ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה־הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

למונייד הציגה דוחות חזקים, אך המניה ירדה בוול סטריט

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ● אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: כדיה לוי

סיור גלובס בעקבות המנהרות בגבול הצפון: איך חיזבאללה חפרו אותן?

סיור ביטחוני, שנערך בסמוך לגדר המערכת באזור מטולה, במסגרת כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, הציג למשתתפים את הסיפור שמאחורי מערך המנהרות החודרות לישראל שהקים חיזבאללה

פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן ביה''ס טיומקין לכלכלה ומנהל באוניברסיטת רייכמן, יועץ למרכז לצמיחה פיננסית / צילום: באדיבות בנק הפועלים

המומחה שמסביר: מה תעשה מלחמה עם איראן לדולר?

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון והמשנה לנגיד לשעבר, מנתח את הדילמות של בנק ישראל מול השקל החזק ● מדוע הריבית עשויה לרדת בשבוע הבא בפעם השלישית ברציפות, ומהו תרחיש הקיצון שיוביל להתערבות ישירה במסחר בדולר?

בית בקיבוץ. לא נחתם הסכם ממון / צילום: איל יצהר

הבעל סירב להיות חבר קיבוץ ודרש מחצית מהדירה. מה קבע בית הדין?

לצורך רכישת הבית נלקחה משכנתא שנרשמה על שם שני בני הזוג, והבעל השתתף בתשלומי המשכנתא למשך תקופה מוגבלת של כשנה ● הבחירה שלא להצטרף לקיבוץ עלתה ביוקר, והבעל נותר בלי זכויות בבית

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

ערי סטימצקי / צילום: אביב חופי

אקזיט לערי סטימצקי: מגרש בפתח תקווה נמכר ב-130 מיליון שקל

חברת יובלים מימשה אופציה לרכישת מגרש בפתח תקווה; חברת קוואלקום שכרה שטחים בפארק העוגן בנתניה; שלושה הסכמי ליווי גדולים נחתמו לפרויקטי פינוי-בינוי בירושלים ובמרכז; ומכרז הענק לשכונה חדשה במערב ראשון לציון צפוי להידחות שוב ● חדשות השבוע בנדל"ן 

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות