גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

קריסת א. דורי בנייה: הנאמנים הגיעו לפשרה בתביעת החוב הגדולה ביותר נגד החברה

לפי ההסכם שהוגש לאישור ביהמ"ש, יזמית המגדל בפינת הרחובות אלנבי ורוטשילד בת"א, ברגרואין זידנטיאל, תתקן את תביעת החוב בהיקף 291 מיליון שקל, כך שזו תוגבל ל-40 מיליון שקל בלבד ● עד כה צמצמו הנאמנים שתיים מתוך שלוש תביעות החוב הגדולות נגד דורי

עמוס לוזון, בעל השליטה בחברת א. דורי בנייה / צילום: יוסי כהן
עמוס לוזון, בעל השליטה בחברת א. דורי בנייה / צילום: יוסי כהן

האם הסכסוך המתמשך סביב מגדל מאייר, שזכה לאחרונה לכינוי "המגדל היוקרתי בישראל", הגיע לקיצו? הנאמנים של "א. דורי בנייה" הודיעו לבית המשפט כי הגיעו להסדר פשרה נוסף במסגרת תיק חדלות הפירעון של החברה, כאשר הפעם מדובר בפשרה המקטינה באופן משמעותי את תביעת החוב הגדולה ביותר שהוגשה נגד החברה, אשר עמדה על-סך של 291 מיליון שקל, מתוך סך תביעות החוב נגד דורי שמסתכם בסכום של 1.3 מיליארד שקל. מדובר בתביעת החוב שהגישה יזמית המגדל, חברת "ברגרואין רזידנטיאל". לפי ההסכם שהוגש לאישור בית המשפט, "ברגרואין" תתקן את תביעת החוב בהיקף של 291 מיליון שקל, כך שזו תוגבל ל-40 מיליון שקל בלבד.

הסכסוך בין "א. דורי בנייה" שבשליטת איש העסקים עמוס לוזון לבין חברת ברגרואין בנוגע למגדל הניצב בפינת הרחובות אלנבי ושדרות רוטשילד בתל-אביב וכולל 32 קומות, 110 דירות, פסאז' מזחרי ומבנה משרדים - הוא אחד מאותם 130 ההליכים המשפטיים להם הייתה צד א. דורי בנייה ערב כניסתה להליכי חדלות פירעון.

לטענת יזמית מגדל היוקרה התל-אביבי, "א. דורי בנייה" הפרה הפרות יסודיות את התחייבויותיה בהסכם הבנייה שנחתם בין הצדדים ב-2010, ואף לא השלימה את הפרויקט ולא סיימה את העבודות כפי שהתחייבה, ובכך אילצה את ברגרואין לפעול בעצמה לשם קבלת טופס 4 לבניין, ולבצע עבודות ש"א. דורי בנייה" הייתה אמורה לבצען על-פי ההסכם. לצד זאת, גם לדיירים רבים וקבלני משנה היו טענות רבות נגד "א. דורי בנייה" בדבר איחורים בביצוע, ליקויי בנייה, אחריות בדק וחובות שלא שולמו, בסכומים שהצטברו למאות מיליוני שקלים.

שחרור מכל מחויבות לפרויקט

בסוף השבוע שעבר ביקשו מבית המשפט הנאמנים של "א. דורי בנייה", עורכי הדין עופר שפירא ואיתי הס, כי יאשר את הסכם הפשרה שאליו הגיעו עם יזמית מגדל היוקרה. ככל שההסדר יאושר, הוא יביא לכך שברגרואין תתקן את תביעת החוב בגובה 291 מיליון שקל שהגישה, כך שזו תוגבל ל-40 מיליון שקל בלבד.

עוד התחייבה ברגרואין במסגרת הסדר הפשרה כי בכל מקרה סכום זה לא יוגדל כתוצאה מהליכים משפטיים תלויים ועומדים או כאלו שיוגשו בעתיד נגד ברגרואין על-ידי צדדים שלישיים, דוגמת הדיירים וקבלני משנה שהעלו כאמור טענות קשות בנוגע לפרויקט.

מנגד, הודיעו הנאמנים לבית המשפט כי הם אינם מתנגדים לחילוט הערבויות הבנקאיות על שם "א. דורי בנייה" בסך של 31 מיליון שהוציא בנק לאומי לטובת הפרויקט.

גם ל"א. דורי בנייה" היו טענות נגדיות לברגרואין, שהוערכו במסגרת התביעות ההדדיות שהגישו החברות זו נגד זו בסכום של עשרות מיליוני שקלים. כחלק מהסדר הפשרה, נקבע כי ברגרואין תשלם לקופת הנאמנים 5.2 מיליון שקל.

עוד במסגרת הסדר הפשרה, הסכימה ברגרואין לוותר על טענות וזכויות בנושאי בדק, ליקויי בנייה ואחריות כלפי "א. דורי בנייה" , ובכך למעשה "שחררה" את דורי מכל מחויבות שעוד נותרה לה בקשר לפרויקט.

גם עם גינדי הושגה פשרה

ההסדר עם ברגרואין הוא ההסדר הגדול השני אליו הגיעו הנאמנים הס ושפירא במסגרת תיק חדלות הפירעון של "א. דורי בנייה". קדם לו ההסדר עם גינדי החזקות שהגישה לנאמנים תביעת חוב בגובה 222 מיליון שקל.

במסגרת הסכם זה, הסכימו הצדדים כי גינדי תעביר לקופת הנאמנים 8.2 מיליון שקל בגין תמורה שהייתה אמורה לשלם גינדי לשלם ל"א. דורי בנייה" בפרויקטים השונים ותשחרר לנאמנים ערבויות בנקאיות בגובה 11 מיליון שקל. "א. דורי בנייה" מצידה, לפי ההסכמות, תמחה לגינדי את כל זכויותיה כלפי קבלני משנה וספקים שעבדו וסיפקו מוצרים בפרויקטים המשותפים של החברות, וגם תמחק את תביעתה נגד גינדי בגובה 23 מיליון שקל.

תביעות החוב שהגישו ברגרואין (290 מיליון שקל) וגינדי (222 מיליון שקל) היו שתי תביעות החוב הגבוהות ביותר שהוגשו לנאמני דורי בנייה. כעת נותרה בפני הנאמנים המשימה הקשה לנסות ולהגיע להסדר פשרה גם בקשר לתביעה השלישית בגובהה שהוגשה נגד "א. דורי בנייה".

מדובר בתביעה בגובה 206 מיליון שקל מטעם קבוצת הרכישה ב"מגדלי הצעירים", אשר חלקם טענו בעבר כי קריסתה של "א. דורי בנייה" היא "סופו של מהלך ציני ומתוחכם של איש העסקים לוזון לריקון החברה מכל נכסיה הטובים והותרתה עם הכנסים הבעייתיים". בין יתר הטענות שהעלתה קבוצת הרכישה שהתנגדה להקפאת ההליכים אותה ביקשה "א. דורי בנייה" באוקטובר 2019, נכללה גם טענה כי עמוס לוזון וקבוצת לוזון הבריחו מדורי בנייה כ-70 מיליון שקל.

[מסגרת] הנאמנים מתכוונים לטרפד את הסכם הפשרה בייצוגיות נגד דורי

עוד במהלך השבוע שעבר, חלה התפתחות חשובה בהליך המאחד לא פחות מתשע בקשות לאישור (ניהול) תובענות ייצוגיות ותביעות נגזרות בגובה 250 מיליון שקל שהוגשו ב-2014 נגד "א. דורי בנייה", גזית גלוב ונושאי משרה בחברות אלה.

מדובר בבקשות לאישור תביעות ייצוגיות ונגזרות שהדיון בהם אוחד, מאחר שכולן עוסקות בדיווח מיידי שפירסמה "א. דורי בנייה" ביולי 2014, כשעוד הייתה חברה ציבורית בשליטת גזית גלוב. במסגרת דיווח זה הודיעה "א. דורי בנייה" כי "קיימת סטייה מהותית באומדני העלויות וההכנסות הצפויים של הפרויקטים בביצוע של החברה לעומת האומדנים שהיו קיימים בידיה עד כה, בטווח הנאמד בין 250 מיליון שקל לבין 250 מיליון שקל".

ביוני 2019 העלתה שופטת המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל-אביב רות רונן הצעה שתסיים את ההליכים האמורים, שלפיה ישולם למבקשים בבקשות האישור סכום של בין 30 ל-35 מיליון שקל שייקבע על-ידה בדרך של פשרה. מספר חודשים לפני שנכנס דורי לחדלות פירעון והקפאת הליכים, הודיעה דורי כי היא מסכימה להצעה של רונן, וכך עשו גם כל המבקשים.

אלא שמבחינתם של נאמני דורי, משנכנסה דורי להליכי חדלות פירעון, לא ניתן להמשיך ולברר את ההליך, ולאשר את הסדר הפשרה האמור - מבלי לקבל על כך אישור מבית המשפט הדן בהליכי חדלות הפירעון שנכנסה להקפאת הליכים.

בשבוע שעבר קיבלה השופטת רונן את עמדת הנאמנים ושלחה את הצדדים לאולמה של השופטת איריס לושי-עבודי בצידו השני של המסדרון, לאחר שקבעה כי "לא ניתן לקדם את הדיון בהסכם הפשרה ובאישורו של הסכם זה, בלא אישור של בית המשפט לחדלות פירעון".

רונן אומנם קיבלה את העמדה שהציגו כל הצדדים להליך למעט הנאמנים, שלפיה ההסכמה שהגיעו אליה הצדדים עומדת בתנאים הנדרשים כדי להיחשב כהתקשרות חוזית תקפה (גמירות דעת ומסוימות). אולם, כפי שקבעה רונן - "העובדה שלהסכם יש תוקף מחייב מבחינה חוזית - אין די בה כדי לקבל את עמדתם של הצדדים (למעט הנאמנים). זאת, מאחר שלמרות שהצדדים הגיעו להסכמה, ההליך שבפניי טרם הסתיים וטרם ניתן בו פסק דין נגד החברה. משכך, על בית המשפט להמשיך ולקיים את ההליך לקראת מתן פסק דין, כאשר במסגרת זו היה על הצדדים להגיש נוסח כתוב של הסכם הפשרה, לפרסמו (לאחר שבית המשפט יאשר אותו), ולאחר מכן היה על בית המשפט לשקול האם לאשר את ההסכם בהתאם להוראות המפורטות שבחוק תובענות ייצוגיות".

לאור התכלית של הגנה על חברי הקבוצה הייצוגית שיכולים לבחור לפרוש מהקבוצה או להתנגד להסכם, חוק תובענות ייצוגיות קובע כי לא ניתן לאשר פשרה בתביעה ייצוגית מבלי להגיע לשלב זה. לכן, קבעה רונן כי "הליך אישור הסכם הפשרה ומתן פסק דין בתובענה - טרם הסתיים".

אלא שכעת גם לא יכולים הצדדים להמשיך ולהתקדם בהליך, מכיוון שלאחר ההגעה של הצדדים לפשרה ניתן ל"א. דורי בנייה" צו הקפאת הליכים, הסבירה רונן, "איני יכולה להמשיך לנהל את ההליך בקשר עם חברת דורי בנייה - היינו לקדמו לקראת מתן פסק דין תוך ביצוע כל השלבים הנדרשים מכוח חוק תובענות ייצוגיות".

מבחינת הצדדים לבקשות הייצוגיות, מדובר בהרבה יותר מאשר "עיכוב קטן". זאת, מכיוון של"גלובס" נודע כי בכוונת הנאמנים להתנגד להסדר הפשרה שהושג, ובכך עולה ספק גדול אם ההסדר אכן יקבל את אישורו של בית המשפט של חדלות פירעון, בלעדיו לא יוכל לצאת לפועל.

עוד כתבות

סהאם פרק בראיון לפודקאסט TBPN / צילום: צילום מסך מיוטיוב

"יש אלפים כמוהו": המהנדס שעבד בכמה עבודות במקביל והסערה

סהאם פרק, "הממקבל הסדרתי", הפך לאחרונה לשם הכי חם בעמק הסיליקון לאחר שנחשף שעבד בסתר בכמה סטארט-אפים בו־זמנית ● מאחורי הקלעים בתעשייה פחות מופתעים מהפרשייה: עובדים רבים מודים כי בתעשיית שאינה וודאית, כך הם שומרים על עצמם מפיטורים

קרנות הגידור התמודדו עם המבחן האולטימטיבי / אילוסטרציה: Shutterstock

"ביקוש כבוש וחוסר נזילות": מנהלי קרנות גידור מנתחים את הרנסנס בבורסה בת"א

בקרנות המיועדות למשקיעים המתוחכמים השיגו בדרך כלל תשואת נאות מתחילת השנה, אך התקשו להכות את ביצועי מדד הדגל המקומי ● מנהל הקרן שהניבה 31% למשקיעיה: "לאחר החודש האחרון, הדרך הפכה להיות הרבה יותר ברורה והכיוון להערכתנו הוא למעלה"

שוקי ניר, דניאל בראל, עומר כילף, ראסל אלוואנגר / צילום: שלומי יוסף, איל יצהר, ענבל מרמרי, באדיבות סולאראדג'

הישראלית שקפצה בכ-40% בשבוע בוול סטריט, וזו שקיבלה אזהרה מנאסד"ק

סולאראדג' זינקה ב-39% בשבוע האחרון, בעוד שהמשקיעים בוחנים את השלכות "החוק הגדול והיפה" של הנשיא טראמפ על תחום האנרגיה המתחדשת ● טאואר קיבלה רוח גבית, לאחר שפורסם כי תיקח חלק בפרויקט שבבים גדול בהודו ● ובתחום האוטוטק: REE ואינוויז דיווחו על הודעות מנוגדות שקיבלו באשר לעמידה בתנאי הסף של נאסד"ק

חדשות הביומד / צילום: תמי בר ישי

ההשקעה החדשה של אסף גרניט: טכנולוגיה שמפחיתה את עליית הסוכר בגוף

ההשקעה החדשה של אסף גרניט היא בחברת כאליטק שפיתחה טכנולוגיה שמאפשרת לאכול ולהפחית את עליית סוכר בגוף ● חוקרים אבחנו במחקר חדש פרקינסון בשעוות האוזן ● אסקלה מדיקל גייסה 4.5 מיליון דולר לטיפול בצניחת רצפת האגן ● הלך לעולמו אחד מממציאי טכנולוגיית ה-CAR-T ● השבוע בביומד

הניו יורק טיימס: זה "מחיר הניצחון" שישראל משלמת על המלחמה באזור

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: חמאס נתון ללחץ מתושבי הרצועה "שדורשים הקלה מהמשבר",  המדינה המפתיעה עם יותר מאלף פעילי חיזבאללה, וכך המלחמה באיראן "החלישה את מעמדה של ישראל בעולם" ● כותרות העיתונים בעולם

בית חולים לחולי נפש שלוותה / צילום: איל יצהר

תוכנית משרד הבריאות: תוך עשור מהיום לא יהיו בתי חולים פסיכיאטריים עצמאיים בישראל

משרד הבריאות הודיע היום כי בעקבות המלצות ועדת ירקוני, יחל מהלך להטעמת בתי החולים הפסיכיאטריים בתוך בתי החולים הכלליים ● תוך שנה כבר צפויים שני בתי חולים פסיכיאטריים להיקלט בבתי חולים כלליים, והמשרד צופה כי תוך עשור המהלך יושלם

בניין בשכונת סיגליות בבאר שבע / צילום: יובל ניסני

עליית שווי של 60%: בכמה נמכרה דירת 4 חדרים בבאר שבע?

ביום האחרון של מבצע "עם כלביא" נרכשה דירת 4 חדרים, בשכונת הסיגליות בבאר שבע ● מדובר בדירת "מחיר למשתכן" שהזוכים מכרו עתה ● לדברי השמאי, "השוני במחירים בשכונה נעוץ בעיקר ברמת ההשקעה של הרוכשים המקוריים, שיכולה להעלות או להוריד את המחיר ב־50־80 אלף שקל"

אילוסטרציה: shutterstock

המניות שיטפסו והסיכוי שבנק ישראל יפתיע: מה צפוי השבוע בתל אביב?

לאחר שבוע ירוק במיוחד בת"א, עסקת החטופים המסתמנת צפויה לתת רוח גבית למסחר ● עוד תרכז עניין - החלטת הריבית בישראל שתכלול את תחזיות הבנק המרכזי ● נתון המאקרו שפורסם בארה"ב ומרחיק את הפחתת הריבית של הפד ● וגם: אנבידיה לא עוצרת וכובשת שיא חדש בוול סטריט

בניין בנק ישראל / צילום: Shutterstock, Alon Adika

ראשי המגזר הקמעונאי קוראים לנגיד להפחית ריבית: "המשק על סף קריסה"

שורה של בכירים במגזר הקמעונאי, בראשם בעלי פוקס הראל ויזל, יחד עם נשיא לשכת רו"ח חן שרייבר, שיגרו לאמיר ירון מכתב בו קראו לו להפחית את הריבית מחר, באופן מיידי ומשמעותי ● "עסקים קורסים בזה אחר זה. הצמיחה נעצרת, האמון נשחק והנזקים הולכים ומעמיקים", כתבו ראשי המשק

זוהר לוי, מבעלי סאמיט ו'בעל הבית' החדש בפז / צילום: באדיבות סאמיט

בין פז לניו יורק: רואה החשבון שהקים אימפריית נדל"ן בחו"ל מסמן יעד רכישה חדש

אחרי שהסיט את פעילותה של סאמיט מגרמניה לארה"ב, והפך לבעל המניות הגדול בפז, לוטש זוהר לוי עיניים לנכסי חברת הנדל"ן האמריקאית דה זראסאי, שנקלעה למשבר חוב ● האם הצפת הערך הבאה של מי שיצר לעצמו הון של כ־2 מיליארד שקל בשני עשורים, תגיע משוק הנדל"ן של ניו יורק, שעד כה לא האיר לו פנים?

רשות המסים / צילום: איל יצהר

רשות המסים החמירה את הכללים ועוררה סערה: "עלולה לגרום לתאונות מס רבות"

תזכיר חוק חדש של רשות המסים קובע שמי ששהה בארץ למשך 75 יום בשנה - ייחשב לתושב לצרכי מס וכלל הכנסותיו בישראל ובחו"ל ימוסו ● המהלך צפוי להשפיע לרעה על ישראלים ברילוקיישן ותושבי חוץ שמרבים לבקר בארץ ● מהם עיקרי השינוי ואילו השלכות יהיו לו על תכנון מס עתידי? ● גלובס עושה סדר

שליח מזון רובוטי בארה''ב / צילום: ap, Carlos Osorio

רחובות אמריקה מתמלאים בשליחים רובוטיים - והאנשים מתעלמים ממצוקתם

השליחים האוטומטיים, שאפשר לראות בחלקים נרחבים של ארה"ב, נתקעים לעיתים בשלג או מתהפכים על גבם ● הציבור לפעמים מוצא אותם חביבים, אבל כשהם תקולים, התמונה ברורה: זה כל רובוט לעצמו

עופר ינאי, שחר גרשון, נדב טנא, נועם פישר / צילום: שלומי יוסף

היחסים עלו על שרטון: מאבקי כוח וכסף טלטלו את מניית נופר אנרג'י

מצד אחד עופר ינאי, מייסד ובעלים אמביציוזי ששואף גבוה ולא נרתע מלבצע שינויים ● מולו צמד המנכ"לים של נופר, שהחזיקו מניות במאות מיליוני שקלים שאותן קיבלו מידיו במתנה ● גורמים בשוק מנתחים את שרשרת האירועים, שהובילו לסיום הדרמטי של השותפות ארוכת השנים בחברת האנרגיה המתחדשת נופר

מימין: מנהיג סוריה אחמד א־שרע, יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ, בפגישה בריאד / צילום: ap

טורקיה מתחממת על הקווים: ההשלכות הכלכליות של הסכם בין סוריה וישראל

בזמן שנתניהו נוחת בוושינגטון, נרקם מאחורי הקלעים מהלך שעשוי לשנות את האזור: נורמליזציה היסטורית בין ישראל לסוריה, בתיווך טראמפ ● המהלך מבוסס על צורכי תשתיות האנרגיה הדחופים של דמשק, אבל תלוי גם בארדואן ● וגם לבנון ופירוז חיזבאללה על הפרק

שר המשפטים ויו''ר ועדת השרים לענייני חקיקה, יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

השרים ידונו בהכפפת היועמ"שים במשרדי הממשלה למנכ"ל ולשר

הצעת החוק, שעלתה לוועדת השרים לחקיקה בראשות שר המשפטים יריב לוין, מבטלת את הכפיפות של היועמ"שים במשרדים ליועצת המשפטית לממשלה, וקובעת כי הם יידרשו לפרסם תזכירי חוק לפי דרישה ישירה של השר במשרד ● ועדת השרים לחקיקה אישרה כי הקואליציה תתמוך בקידום הצעת החוק, בניגוד לעמדת היועמ"שית

דיון בוועדת החוקה, בראשותו של ח''כ שמחה רוטמן / צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת

התיקון לחוק החוזים כמודל לאיחוי לאומי

התיקון לחוק החוזים ראוי להיחשב כמודל לחקיקה ממלכתית ומאחדת, בתקופה של קיטוב הולך וגובר ● כל אחד מתתי־ההסדרים שנקבעו בחוק הוא פרי פשרה מהותית, המשלבת בין עמדות המחנה השמרני לבין עמדות המחנה הליברלי ● מהתיקון עולה הקריאה הרעננה ביותר לישראל של 2025: גם כשאנו חלוקים – אנו מסוגלים להסכים

סא''ל איתי זמיר / צילום: פיקוד העורף

הקצין ששלח לנו התרעות של פיקוד העורף: "יש הבדל בין רקטה מעזה לבין מה שמגיע מאיראן"

עשרות אלפי התרעות שוגרו לציבור במהלך 12 ימי הלחימה מול איראן, בעוד מוקד פיקוד העורף טיפל בכמיליון פניות אזרחים ● ההתמודדות, אומר סא"ל איתי זמיר, שאמון על מערך ההתרעה, הייתה מוצלחת - אך "אי אפשר לנוח על זרי הדפנה" ● לאן נעלמה ההנחיה המקדימה, אילו לקחים הופקו מהמערכה - ומה מתוכנן לעשור הבא

רונן עקביה, מנכ''ל בית וגג / צילום: יח''צ נימקו

ביקושי יתר בגיוס האג"ח הראשון של חברת בית וגג

חברת ההתחדשות העירונית שבה מחזיק יעקב שחר מגייסת כ-105 מיליון שקל, לאחר זינוק של 42% במניה בשנה האחרונה ● החברה צופה רווח גולמי עתידי של מעל 1.6 מיליארד שקל בפרוקיטים שהיא מקדמת

נתב''ג / צילום: Shutterstock

ההצעה והסערה: האם מי שנתקעו בחו"ל בזמן המלחמה יקבלו פיצוי של עד 450 דולר ליום?

ועדת הכלכלה היתה אמורה לדון במתווה לפיצוי הישראלים שנתקעו בחו"ל במבצע "עם כלביא" ● על הפרק: מתווה שמציע החזרי הוצאות לינה ומחיה שיכול להגיע אף ל-450 דולר לנוסע ● אז למה ההצעה לא עלתה לדיון ומי יפצה את הנוסעים?

עומסים בנתב''ג. המסלולים והתנועה האווירית סביב השדה לא הותאמו לגידול בישראל / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המקום בנתב"ג עומד להיגמר. מאיפה נטוס?

עד 2040 צפוי נמל התעופה בן גוריון להגיע לקיבולת המקסימלית שלו, כ–40 מיליון נוסעים בשנה ● אלא שבמשך עשרות שנים מקבלי ההחלטות מתלבטים על המיקום האולטימטיבי של שדה בינלאומי נוסף, ובינתיים הכרעה סופית לא נראית באופק ● אילו אפשרויות כבר בשלב התכנון, מה מסכל אותן וכמה נשלם על הסחבת?