גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הקרב על מחיר המלט: על מה רבים, ואיך זה ישפיע על מחירי הדירות?

השאלה אם לייקר את המלט המיובא הידרדרה למחלוקת בין שר הכלכלה פרץ שתומך בהיטל גבוה על היבואנים, מול שר האוצר כ”ץ שמתנגד ● האם מחירי הדירות יושפע? "גלובס" עושה סדר

מפעל המלט נשר / צילום: יונתן בלום
מפעל המלט נשר / צילום: יונתן בלום

דו קרב הציוצים שהתרחש ביום שישי האחרון בין שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ, לשר האוצר ישראל כ"ץ על מחירי המלט, הוציא את התחרות בענף, ממחלוקת מסחרית למחלוקת פוליטית קולנית. עוד עמיר פרץ מודיע, כי הוא רואה לנגד עיניו את ההגנה על מקור פרנסתם של העובדים הישראלים, באמצעות העלאת מחיר המלט המיובא, הודיע כ"ץ כי, "דבר זה מנוגד לחלוטין להשקפת עולמי, שדוגלת בתחרות נגד מונופולים ובהוזלת יוקר המחיה. לכן, מתוקף סמכותי בכוונתי לדחות המלצה זאת על הסף". סביר להניח, כי במוקדם או במאוחר, הדבר יתגלגל לפתחה של ועדת הכספים - ולא בפעם הראשונה.

שלוש שנים שבמשרד הכלכלה מתחוללת "מלחמת מלט" שקטה בין יצרני המלט המקומיים ובראשם נשר, לבין יבואני מלט, בעיקר מיוון ומטורקיה. הראשונים דורשים לשמור על רמות מחיר גבוהות, באמצעות קביעת היטלי היצף שיוטלו על היבואנים; היבואנים מצידם מאשימים, שהיצרנים המקומיים רוצים להחזיר אותנו לתקופת המונופולים והמחירים הגבוהים. במשרד הממשלתי לא הצליחו בינתיים למצוא לה פתרון.

ב-2018 הוטל היטל סמלי של רבע אחוז על היבואנים, שחיו איתו בשלום.

ואולם הייתה זו ועדת הכספים שלחצה על משרד הכלכלה, שבראשו עמד אז אלי כהן, שביקשה לבדוק שוב את הצורך בהיטלי היצף משמעותיים, וזאת משום שהיצרנים הישראלים מתקשים לעמוד בתחרות מול היבואנים. ההסבר שניפקו לכך היצרנים המקומיים וגם אנשי משרד הכלכלה היה, שיצרנים טורקיים ויוונים הגדילו בשנים האחרונות את כושר הייצור שלהם, ולעומת זאת כלכלות המדינות הללו נמצאות בקריסה.
כתוצאה מכך נוצרו עודפי ייצור ניכרים במזרח אגן הים התיכון, והיצרנים נותנים הנחות גדולות ליבואנים הישראלים.

הדברים נבדקו על ידי משרד הכלכלה, אולם לא נענו בצורה חד משמעית. פקיד בכיר שערך בדיקה בנושא הגיע למסקנה כי אכן מתקיים היצף בענף ועל כן יש להטיל היטלי היצף על היבואנים בשיעורים של עד 30%. ולעומת זאת הוועדה המייעצת שדנה בהמלצותיו הסכימה כי אכן יש פגיעה ביצרניות המלט הישראליות, אך אין ממצאים חד משמעיים בנוגע לקיומו של היצף.

לעומת זאת, אין ספק שלמשק מתקיימת תועלת מירידת מחירי המלט שנוצרה עקב התחרות. על כן הוועדה המליצה שלא להעלות את שיעור ההיטל. בסוף השבוע המאבק הגדול כבר הגיע לממשלה. שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ, הודיע בימים האחרונים כי הוא מתכוון להעלות את היטל ההיצף עד 17.25% ואילו שר האוצר, ישראל כ"ץ, מיהר לצייץ כי הוא דוחה את היוזמה על הסף. גם שר הכלכלה עד לאחרונה, אלי כהן, וח"כ ניר ברקת תמכו בעמדתו של כ"ץ. לאן הולכים מכאן ועד כמה למחיר המלט יש באמת השפעה על מחיר הדירה שלנו? "גלובס" עושה סדר.

מגה פרויקטים או ענף הבנייה: מי ייפגע יותר?

הצרכן הבולט בשנים האחרונות הוא בראש ובראשונה משרד הביטחון. לצורך הקמת מחסומים באזור עזה, השתמשו בכ-5% מכלל תצרוכת המלט הלאומית; מוצבים, ומבנים צבאיים נוספים, על ותת קרקעיים, הם גם צרכנים כבדים של מלט; לאחר מכן מגיע משרד התחבורה. גשרים, מחלפים, תחנות רכבת, מנהרות, הנמלים החדשים - הם צרכני מלט גדולים גם כן. רק במקום השלישי מגיע ענף הבנייה.

על מה נאבקים יצרני המלט והיבואנים?

מובן שעל המחיר, ואולם כמו כל מאבק מסחרי, המלחמה היא על פלח השוק שכל אחד מהצדדים יתפוס. כיום יש יצרן מלט ישראלי גדול, נשר, שבשליטת לן בלווטניק שמייצר כמחצית מכלל כ-10 מיליון הטון שהיא תצרוכת המלט בישראל ובאיו"ש. מבין היבואנים חברת סימנט, שבשליטת סמי קצב ושולמי פוגל, היא הגדולה ביותר ומספקת כשמינית מתצרוכת המלט. כמו כן יש מספר יצרנים קטנים ישראלים. הגורמים בשוק מעריכים, כי סך היכולת של היצרנים המקומיים מגיעה לכ-60% מכלל התצרוכת, כך שהמאבק הוא על האפשרות לנצל את מלוא פוטנציאל הייצור של היצרנים המקומיים, וגם האפשרות שלהם כמובן לשלוט על המחירים".

מה הפרשי המחיר בין נשר לבין היבואנים?

כיום אין הפרשים משמעותיים, משום שבין כל השחקנים מתקיימת תחרות. המחיר כיום עומד על רמות של 235-265 שקל לטון מלט - תלוי בסוג ובאיכות. המחיר שבו הורגלה נשר לעבוד, נקבע לפני מספר שנים במסגרת הסדר פיקוח על מחירים שהגיע ל-346 שקל לטון. במילים אחרות, יבוא המלט הוריד את מחיריו בכ-30% בשנים האחרונות.

בכמה יעלו מחירי המלט אם עמדת פרץ תתקבל?


אין מידע בדוק בנוגע לשאלה זו, ואולם ברור כי תירשם עליית מחיר. גורמים בענף מעריכים, כי היא תגיע לכ-10% מהמחיר כיום.

האם עלייה במחיר המלט תוביל להתייקרות הדירות?

תלוי כיצד מסתכלים על זה. נשיא התאחדות בוני הארץ, ראול סרוגו ויו"ר התאחדות קבלני השיפוצים ערן סיב אמרו ל"גלובס", כי הם תומכים בהיטל ההיצף שקבע פרץ, בין היתר משום שרכיב המלט מגיע לפחות מאחוז ממחיר הדירה ופחות מ-2% מעלויות השיפוץ של דירות ישנות.

ואולם זו אינה תשובה מלאה. מלט מהווה כ-11% ממדד תשומות הבנייה, וכידוע מחירי דירות חדשות מוצמדות למדד זה. לפיכך עלייה של 10% במחירי המלט, צפויה להעלות את מדד תשומות הבנייה בכ-1.1%, שיוטלו על רוכשי הדירות. על הנייר זה לא הרבה, ואולם כשרוכשים דירות בפרי סייל או במחיר למשתכן המחירים יכולים להגיע לאלפי עד עשרות אלפי שקלים.

ממה חוששים במשרד האוצר?

על פי עמדת משרד האוצר, עלייה של כ-10% במחיר המלט תוביל לעלות משקית נוספת של 1.1 מיליארד שקל, שיתגלגלו לצרכן בצורות שונות (ראה שאלה קודמת) ואת הוצאות הממשלה על פרויקטים של תשתיות. מעבר לזה, מדובר בהחזרת השוק לתקופת המונופולים, מה שעלות לגרור אחריו גם ירידה ברמת השירות, אפליה בתנאי אשראי, פגיעה בעסקים קטנים ועוד.

עד כמה חשוב לשמור על מעמד הייצור המקומי?

זו השאלה הגדולה ביותר, שהמדינה טרם ענתה עליה בצורה ברורה. האם מלט הוא מוצר חיוני שלמדינה יש צורך לשמר מפעלים מקומיים, או שניתן להעביר בהדרגה את רוב הענף ליבוא ממדינות אחרות. במשרד הכלכלה והתאחדות בוני הארץ עונים, כי מדובר בתעשייה חיונית, וכי לא יתכן שישראל תשים מבטחה במדינות הפכפכות כמו טורקיה או יוון, שבבת אחת יכולות לעצור את האספקה. מטעם משרד האוצר לא התייחסו עד כה לשאלה הזו, שהיא בסופו של דבר צריכה להוביל את ההתייחסות הממשלתית לכל ענף המלט. התוצאה - ריבוי נתונים, שאינו מגובה בראייה אסטרטגית ארוכת טווח, הוא שמוביל את השיח בנושא הזה הטלת ההיטל והמחיר הסופי.

עוד כתבות

מיכאל כגן / צילום: כדיה לוי

הדרך של מיכאל כגן ממשרד ישן ביקנעם לצמרת החברה הלוהטת בעולם

מיכאל כגן, סמנכ"ל טכנולוגיות עולמי באנבידיה, סיכם 25 שנה במלאנוקס עד שהחברה נמכרה לענקית השבבים ● "מצד אחד, רצינו לבנות חברה ישראלית, אך מצד שני הבאנו לארץ השפעה בינלאומית" ● בראיון בלעדי לגלובס, הוא מדבר על תחילת דרכו במלאנוקס, מתייחס לחשש מהיעדר תחרות בשוק שבבי ה־AI ונותן טיפ ליזמים צעירים בישראל: "אל תהיו כבולים לעבר"

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

מגמה מעורבת בוול סטריט; נאסד"ק מאבד 2.2%, נטפליקס יורדת בכ-9%

הדיווחים על תקיפה ישראלית באיראן שלחו את בורסות אסיה לירידות: הניקיי ננעל בירידה של כ-2.5% ושנזן ננעל בירידה של אחוז ● הזינוק במחירי הנפט התמתן ● בורסות אירופה ננעלו במגמה מעורבת

פיצוחים / צילום: תמר מצפי

הגרעינים של חממה בדרך החוצה מהבורסה - מי ייכנס במקומם?

חברת חממה סחר קיבלה הצעה להוצאת פעילותה מהבורסה והכנסת פעילות נדל"ן במקומה ● בעקבות מלחמת חרבות ברזל לחברה חובות בהיקף של 1.6 מיליון שקל מתושבים מרצועת עזה

אביב ומתיאו שפירא, אדיר טובי ורובי ליאני, חברת XTEND / צילום: כדיה לוי

עפים כמו פרפר, עוקצים כמו דבורה: הרחפנים שמשנים את תורת הלחימה

הרחפנים של אקסטנד הפכו פופולריים במלחמה בעזה, ואף הצילו חיים • עכשיו היא עובדת על מערכת משולבת שתיקח את יכולות הרובוטים קדימה ותסייע להם לפעול בצוות ● הסטארט-אפים המצליחים, פרויקט מיוחד

עלי חמינאי, המנהיג העליון של איראן, בתפילת עיד אל–פיטר בטהרן / צילום: Associated Press

איך בוצעה התקיפה באיראן ומה היה היעד?

מהבסיס הצבאי שהותקף בוצעו במוצ״ש שיגורים לעבר ישראל ● איך ככל הנראה בוצעה התקיפה ומה יקרה עכשיו? ● וגם: התגובה בשווקים והקפיצה במחיר הנפט

רחפן של Spear UAV / צילום: Spear UAV

"בעל 4 להבים מתוצרת ישראל": הרחפן שיכול לתקוף גם באספהאן

אחת מהאפשרויות שעלו היום, היא שישראל תקפה באיראן באמצעות חימוש משוטט של הסטארט-אפ התל אביבי "ספיר" (Spear UAV) - נשק בו היא משתמשת בזירות השונות של מלחמת "חרבות ברזל" ● כך משמש החימוש בעל יכולות AI את ישראל במלחמה

סלט קרעי לחם ב''נעה אפייה מקומית'' / צילום: חיים יוסף

רגע לפני שנפרדים מהחמץ: מסעדה מעולה בהרי ירושלים שמנסה לחבר את כל המנות ללחם

"נעה אפייה מקומית" של אלדד שמואלי רק התחילה לרוץ והשף גויס למילואים ● עכשיו היא מתרוממת, והקו המנחה: מנות שהולכות טוב עם לחם, והלחם מצוין

שכונת בית וגן ירושלים / צילום: אוריה תדמור

לא תמיד ניתן להגיע לחלוקה שוויונית בפרויקט תמ"א 38

כל תכנון פרויקט מסוג תמ"א 38 כולל אילוצים תכנוניים, אולם בפרויקטים מסוג חיזוק ועיבוי, האילוצים התכנוניים רבים, שכן הבינוי נעשה על גבי הבניין הקיים, על מגבלותיו ● כך דחתה ועדת הערר המחוזית בירושלים התנגדות של שני דיירים לתכנון של פרויקט

חנות Hַ&O kids בקניון עזריאלי מודיעין / צילום: יח''צ

רשת H&O משיקה תת־רשת חדשה לאופנת ילדים, עם כ־20 סניפים

הרשת תאגד את המותגים האמריקאים Carters ,Oshkosh ו־Skip Hop ואת מותג הבית H&O Kid, ותציע אופנת ילדים מניו בורן ועד גיל 12 ● הקבוצה מתכננת לפתוח כ־20 חנויות בקונספט החדש, בעיקר בקניונים ובמרכזי קניות

שאריות של טיל בליסטי שאיראן שיגרה לעבר ישראל / צילום: Reuters, Amir Cohen

בהשראת רוסיה: גילויים חדשים על התקיפה האיראנית וההצלחה הישראלית

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● התקיפה של איראן תוכננה באופן ששיחזר במובנים רבים כמה מן התקיפות הרוסיות הגדולות באוקראינה, וכללו תחילה נחיל כטב"מים שנועדו להציף את ההגנה האווירית ● החולשה של היכולת הצבאית הקונבנציונלית של איראן עלולה להוביל את מקבלי ההחלטות באיראן לאופציה הגרעינית

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' וראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: Reuters, RONEN ZVULUN

לא רק בגלל איראן: S&P קנסו את ישראל גם על סימני השאלה בתקציב הביטחון

אם עד לפני התקיפה האיראנית על ישראל עוד הייתה תקווה מסוימת במדינה שהדירוג הגבוה יישמר, זו התמוססה בשבוע האחרון עם התרחבות מפת האיומים ● אלא שלא רק האיומים על ישראל נלקחו בחשבון בהורדת הדירוג ● מה נכתב בין השורות של הודעת S&P והאם ישראל עומדת בפני סכנה של הורדה נוספת?

פעילות צה''ל במערב חאן יונס / צילום: דובר צה''ל

אזעקות הופעלו באשקלון, לראשונה מזה כשבועיים

שני טילי נ"ט פגעו במרחב קיבוץ יראון, לא היו נפגעים אך נגרם נזק ● ארה"ב מטילה עיצומים חדשים על איראן בעקבות המתקפה על ישראל ● בהודעת ביידן נכתב: "איראן ביצעה נגד ישראל את אחת ממתקפות הטילים והכטב"מים הגדולות שהעולם ראה אי פעם" ● גם האיחוד האירופי צפוי להטיל עיצומים ● שר החוץ האיראני נחת בניו יורק ● עדכונים שוטפים 

פס ייצור החרפנים של XTEND / צילום: כדיה לוי

שורות הצבא התמלאו ברחפנים וברובוטים ואלה המרוויחים הגדולים

שורות צה"ל התמלאו במהלך המלחמה ברחפנים וברובוטים מתוצרת סטארט־אפים ישראליים קטנים, שעד כה נדחקו מהתחום הביטחוני על ידי השחקניות הגדולות ● כעת, משקיעים פרטיים שבעבר נרתעו מהרגולציה הכבדה ומהיקף האקזיטים הנמוך, מגלים עניין בטכנולוגיה צבאית

וול סטריט / צילום: Unsplash, lo lo

נעילה מעורבת בוול סטריט; S&P 500 ירד זה היום החמישי ברציפות

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● סולאראדג' בשפל של 5 שנים ● מחיר הקקאו זינק לשיא כל הזמנים ● למה טראמפ מדיה זינקה ב-22% ● ליתיום אמריקס צללה ב-25% ● טסלה בשפל של שנה, מתחת ל-150 דולר, בדויטשה בנק צופים לה ירידה נוספת של 30% ● נטפליקס ניפצה את התחזיות, אבל תחזית מאכזבת מפילה את המניה במסחר המאוחר

ניסוי שיגור בטילי SM-3 / צילום: Reuters, U.S. Navy/Handout

מספינה בלב ים: הכירו את המתחרה החדש של חץ 3

חברת עין שלישית ביצעה מסירה ראשונה של "חייל רפאים", רחפן זעיר בעל יכולות AI, שמטרתו לסייע לכוחות קרקעיים לגלות אויבים בשטח פתוח ● חץ 3 כבר אינו המיירט המבצעי היחיד מחוץ לאטמוספירה ● עשות אשקלון רוכשת את אי.די.סי ב-40 מיליון שקל  ● ארה"ב אישרה מכירה של מערכות תקשורת בסך כ־100 מיליון דולר לסעודיה, וחיל האוויר האמריקאי רוצה להקים טייסות שיורכבו ממטוסי קרב בלתי־מאוישים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

חן אמסלם ודביר בנדק בקמפיין מזרחי טפחות / צילום: עופר חג'יוב

מזרחי טפחות משקיע את התקציב הגדול ביותר, ומתברג במקום השני בזכירות

הפרסומת הזכורה ביותר זה השבוע השלישי שייכת לבנק לאומי, עם גל תורן והשיר "יש מוצ"ש" - כך עולה מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הופעה קצרה של אירנה בקמפיין קטן ורזה מספיקה לשופרסל כדי להתברג בדירוג ולזכות באהדה

משפחות חטופים חוסמות את כביש 1 בדרך לירושלים

משפחות חטופים חסמו את כביש 1: "כל חטוף חייב לשוב"

שרי החוץ של מדינות ה-G7: נמשיך לפעול למניעת הסלמה של הסכסוך בין ישראל לאיראן • הקרמלין: "קוראים לצדדים להפגין איפוק" • דיווח: ביידן שוקל לשלוח סיוע ביטחוני בסך מיליארד דולר לישראל • בפעילות סמוך לטול-כרם: ארבעה לוחמים נפצעו בינוני וקל, מפקד גדוד טולכרם של גא"פ חוסל • עדכונים בולטים 

עילית רז, טרבור מילטון ואליזבת הולמס / צילומים: AP - Lawrence Neumeister, Jeff Chiu, Brittainy Newman, איל יצהר

תעשיית הטק מגייסת את הבינה המלאכותית למאבק בהונאות משקיעים

בשנים החולפות נרשמו מקרי הונאה רבים בהייטק, בהם יזמים גייסו כספים ממשקיעים, ללא בדיקת נאותות מספקת ● במטרה לצמצם את ההונאות הבאות, חברות רותמות כיום כלי בינה מלאכותית לשלל אוטמציות בהתנהלות החברה ● במקביל, גורמים בענף חוששים מההשלכות

כבר לפני חודשיים: איראן תירגלה שיגור טילים בליסטיים נגד בסיס פלמחים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: התרגיל הצבאי של איראן שהתקיים כבר לפני חודשיים, איראן מצליחה לשבור את האמברגו על הנפט וגוגל פיטרה עובדים שמחו נגד ישראל במשרדים בניו יורק ● כותרות העיתונים בעולם 

מאחורי הציפייה לאירועים שליליים / צילום: Shutterstock

מדעי האימה: מה קורה למוח שלנו כשאנחנו מחכים לטיל איראני, או אפילו לזריקה

לא נרדמתם בציפייה לטילים האיראניים? מחקרים שעוסקים בציפייה לאירועים שליליים מגלים מה מתרחש במוח בזמן המתנה מורטת עצבים, מה הקשר בין ציפייה לזריקה להתנהגות כלכלית לא רציונלית, וגם איך מתמודדים עם תחושת האימה וחוסר השליטה