אמילי בקר, בעלת קליניקה לרפואה משלימה ולטנטרה יוגה / צילום: תמונה פרטית
"שלום לכל חברי הקבוצה. שמי אמילי, ולפני הקורונה היה לי עסק קטן ואיכותי, וכרגע הוא בקריסה. 10 שנות חיים השקעתי בו, ועצוב לי שאני לבד ולא מצליחה להקים אותו מחדש, כי אין לי ידע מספיק ותקציב. אז כמו שאומרים, יורה בכל הכיוונים... אני מחפשת שיתופי פעולה עם יועצים עסקיים, משווקים, פרסומאים, מישהו שמבין בשיווק שוטף, וידאו ואנשי תוכן. בתמורה, יכולה לתת טיפולי מגע. העסק הוא בתחום מגע, סדנאות, התפתחות אישית. ישנן הרבה דרכים ליצור פרנסה במקום".
את הפוסט הזה פרסמה אתמול אמילי בקר, בעלת קליניקה לרפואה משלימה "קסם ומגע" וסטודיו להתפתחות אישי ולטנטרה טרפיה זוגית, בקבוצת פייסבוק לשיתופי פעולה בין עסקים. היא עשתה את זה מתוך ייאוש, תוך שהיא צופה בדעיכתו של העסק שבנתה במשך עשור.
בקר עוסקת מזה עשור בתחום טיפולי המגע והעיסויים מכל קצוות העולם, וכן בהעברת סנדאות טנטרה יוגה לזוגות (לא, זה לא קשור ליחסים אינטייים. זה רק יוגה זוגית). לפני המשבר העסיקה, בסטודיו בחיפה ובסטודיו בת"א, 10 מטפלים עצמאיים שעשו טיפולי מגע ועיסויים, ובמקביל הייתה מזמינה מדי כמה חודשים מטפלים מחו"ל להעביר סדנאות מרוכזות בארץ. והעסק שגשג.
"היה לי חוג לקוחות קבועים וגם לקוחות שהגיעו לסדנאות ומילאו אותם. מאות לקוחות. זה עסק שפרנס אותי ואת העצמאים שעבדו בו. לפני המשבר הייתי כבר בניהול ובהעברת הסדנאות בת"א, וקיבלתי אחוזים מהעבודה של המטפלים. הייתי במקום נוח, ואז אמרו לנו לא לעבוד במשך חודשיים והכל קפא. נאלצתי להפסיק לעבוד עם המטפלים וגם עם הפקידה השיווקית שהייתה בעסק, שקיבלה אחוזים מכל טיפול שסגרה, כי אין עבודה", היא מספרת.
בתקופת הסגר בקר לא דמיינה שהבעיה תימשך במלוא העוצמה גם כשיתירו לה לחזור לעבוד. "גם לאחר שהתירו לנו להתחיל לטפל, אנשים לא חוזרים לטיפולים. לפני המשבר גבינו בין 250 ל-450 שקל לטיפול, והלקוחות שלי שילמו באהבה כי הם התייחסו לזה כצורך שני אחרי אוכל. אבל עכשיו הם מסתכלים על זה כמותרות. הרבה לקוחות שהיו קבועים והוציאו הרבה כסף בעסק מתקשרים ומבקשים הנחה, ואלה אנשים שבעבר לא הייתה להם בעיה עם התעריף. רבים בכלל לא חוזרים, כי הם בבעיה כלכלית בעצמם".
בכמה הצטמצמה העבודה?
"לפני המשבר הממוצע היומי היה 3-4 טיפולים ביום, ובימים טובים הרבה יותר. היום אם נכנס טיפול ביום זה מצב מעולה. אני יכולה לספור על כף יד את כמות הטיפולים החודש. היום, אתמול ושלשום לא היו טיפולים בכלל. יש פה ושם טלפונים, אבל אנשים אומרים שיקר להם גם לאחר הנחה. עכשיו אני מתפקדת גם כפקידה שיווקית כי אין ממה לשלם לפקידה את הכסף. היא הייתה מקבלת אחוזים על כל טיפול שסגרה, והייתה לה משכורת יפה, אבל עכשיו אין סגירות.
"בעסק של הטנטרה יוגה בתל אביב ניסיתי להחזיר את המערך של הסדנאות לזוגות והחוגים שבועיים, וזה לא מצליח. לפני הקורונה העברתי סדנאות בסופי שבוע והייתי לוקחת על שישי-שבת 2,000 שקל לזוג. היום אני לוקחת 100 שקל לזוג לסדנא קצרה, ובכל זאת הגיעו רק שלוש זוגות. לפני הקורונה היו מפוצצים לי את האולם במחיר כזה".
איזה סיוע קיבלת מהמדינה?
"בפעימה הראשונה קיבלתי 1,800 שקל ובפעימה השנייה 700. בשלישית לא קיבלתי. אני לא זכאית. אני בנאדם רוחני ואני מאמינה שאם נתנו לי שקל שלא היו חייבים - זה כבר טוב. לעומת זאת, היום כשהעסק שלי קורס ונעלם לי מול העיניים אני רואה שאין למי לפנות ואין שום גוף תמיכה שעוזר לעסקים. כל הכללים השתנו. השיווק שעבד לפני הקורונה, היום כבר לא עובד. ואין לנו מי שיעזור לנו להיכנס למציאות החדשה. לא ברור מה יהיה מחר, ואם חס וחלילה יסגרו אותנו שוב, אני לא יודעת מה יקרה לנו".
מה התסריט הגרוע מכל בעיניך?
"יש לי חבר עצמאי שהתאבד בסוף שבוע. הייתי בלוויה אתמול. הוא קפץ מהקומה העשירית. אנחנו חושבים שזה מאוד קשור לזה שהוא היה בודד והעסק שלו קרס. במהלך הקריסה הזאת הוא היה לבד, והעניין הכלכלי שבר אותו.
גם אני נכנסתי לדיכאון עמוק, ואם לא היה לי את בן זוגי כנראה שלא הייתי שורדת את התקופה הזאת כי נכנסתי למקומות מאוד לא טובים. ולמרות זאת, אני אופטימית כי עברתי המון דברים בחיים ואם לא האופטימיות לא הייתי שורדת. הקורונה הראתה לאנשים משהו גם מהבחינה האנושית של התנהגות אחד לשני, וגם מהבחינה הכלכלית שגילינו שאנחנו לא מתנהגים נכון. יכול להיות שאנשים עכשיו יבינו שצריך להתנהג בצורה אחרת ואז גם היחסים בין בני אדם וגם מצבנו הכלכלי ישתפרו. ולמרות התקווה והאופטימיות, אני מפוחדת, אני בסטרס ואני יורה לכל הכיוונים, מחפשת עזרה בכל מקום אפשרי ולא יודעת מה טומן העתיד".
כבר בחודש ספטמבר, עוד לפני פרוץ המשבר, החלטנו כאן ב"גלובס" לייחד מדור יומי לקשיים של עסקים קטנים ושל מגזר העצמאים בישראל. חשבנו אז כפי שאנחנו סבורים גם היום שמדובר במגזר שיש לו חלק משמעותי בהנעת גלגלי הכלכלה אך אינו מקבל די הכרה וסיוע ביחס לחלקו. כעת, בחסות הקורונה הוסת חלק מהזרקור הציבורי לבעיה, אולם ככל שמתברר עומק הבור אליו נקלעים עצמאים ועסקים קטנים מתחוור בהתאם עד כמה המדינה לא ערוכה לסייע. בנסיבות הללו החלטנו להרחיב את המדור ולהקדיש מעתה ומדי יום חלק ניכר מהשער האחורי שלנו, כדי להביא את האנשים ואת הקולות שמאחורי הקשיים, בניסיון להניע עיתונות פתרונית, להציף פערים של שנים ובתקווה שזה יהיה חלקנו הצנוע בחזרה לשגרה, אבל אחרת.
עצמאים, בעלי עסקים קטנים ושכירים בעלי שליטה - אנחנו רוצים לשמוע אתכם. להשתתפות במדור אפשר לפנות למייל i-can-help@globes.co.il