גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אז כמה באמת עולה לנו להדפיס כסף?

באביב 2020, כמו בשנת 2008, אחד המהלכים שתרמו יותר מכל להרגעת השווקים היה הזרמת הכספים מצד הממשלות והנגידים ● פעולה זו ייצבה את הספינה, החזירה את האמון והביטחון בקרב המשקיעים ושינתה את המגמה בשווקים ●  את מחיר ארוך הטווח נדע רק בעוד כמה שנים

הדפסת כסף / צילום: shutterstock, שאטרסטוק
הדפסת כסף / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

מכל הצעדים שנקטו הממשלות והנגידים במשבר, ה"הזרמה הכמותית" - הנפקת אג"ח ורכישת חלק גדול מהן על ידי הבנקים המרכזיים עצמם - היה האפקטיבי ביותר. אבל באיזה מחיר?

הקניונים מתמלאים, המסעדות נפתחות, פה ושם גם השמיים. למרות נורות האזהרה והחשש מגל שני, אלו ימים של אופטימיות. גם מבחינה כלכלית - בצד שיעור האבטלה המבהיל, העסקים שנסגרים, השכירים שטרם חזרו מחל"ת והעצמאים שלא יודעים מה יילד יום - אפשר לדבר על התחלה של שינוי מגמה. השווקים פחות או יותר תיקנו את עצמם, ומדדים מובילים כמו ה-S&P האמריקאי מתקרבים לשיא של ערב המשבר. איך זה קרה?

הממשלות ונגידי הבנקים המרכזיים נקטו שורת צעדים, חלקם מהתחום הפיסקלי כמו הלוואות ומענקים וחלקם מסל הכלים המוניטרי. נשק הריבית התקרב למיצוי עוד לפני הקורונה, עם שיעורים נמוכים היסטורית עד כדי אפס אחוז ואפילו ריבית שלילית. אבל נכון לעכשיו, מה שהרגיע את השווקים היה הזרמה של כסף.

איך מזרימים כסף? זה מתחיל בהגדלה של היקף גיוסי החוב דרך הנפקות אג"ח, בעיקר איגרות ארוכות טווח. בשלב הבא מתחייב נגיד הבנק המרכזי של אותה מדינה לרכוש חלק מההנפקה שלו עצמו. בשורה התחתונה, סכום הכסף הזמין שבמחזור עולה, איתו גם שיעור החוב, והשילוב ביניהם הוא ירידת מחיר הכסף (קרי הריבית האפקטיבית).

האמת היא שהפטנט הזה לא חדש. הוא מתרחש באופן שוטף ובוודאי בעתות משבר. מאז המיתון הגדול של שנת 2008, נגידי הבנקים המובילים השיקו לא מעט תוכניות QE ("הקלה כמותית") שכללו הדפסת כסף, הזרמת כספים לשוק דרך רכישת החובות של עצמם וכן הלאמת חברות ומתן תמריצים מוניטריים ופיסקליים. ללא ספק, לתוכניות הללו היה חלק משמעותי בתיקון השווקים, באופן בו כבר בשנת2010 השווקים החלו להציג עליות.

כאשר המדינה יכולה, גם אם באופן עקיף, להדפיס עוד ועוד כסף ולקנות את החוב של עצמה - איפה הבעיה? כשחושבים על עסק, מתאגיד ענק ועד מוכר הפלאפל השכונתי, ברור שחובות צריך להחזיר. כשמדובר במדינות ההתנהלות קצת אחרת. יש כאן אלמנט מסוים של שעבוד העתיד עקב החוב וכן, בעיקר במקרה של כלכלות קטנות יותר, סיכון בהורדת דירוג האשראי. בדוגמה האמריקאית, קשה לדמיין גורם כלשהו דורש פירעון מיידי, או מוריד באופן גורף את רמת הדירוג. אבל לטווח הארוך, זה בהחלט גורם משמעותי במערכת היחסים הבינלאומיים.

קצת קשה להאמין, אבל גובה החוב הלאומי של ארצות-הברית בתקופה האחרונה כבר חצה את ה-24 טריליון דולר, עם יחס חוב-תוצר בשיעור של כ-106%.מדובר ביחס שעלה בכ-800% משנת 1989 ועד שנת 2019. במילים פשוטות: על כל דולר שהמדינה מייצרת כיום, היא לוקחת כ-1.06 דולר כחוב. ישנן דוגמאות קיצוניות אפילו יותר: ליפן יחס חוב-תוצר מרחיק לכת בשיעור של כ-238% ולאיטליה בשיעור של כ-134%. בצרפת מדובר בשיעור שלכ-98%, באנגליה בשיעור של כ- 80% ובגוש האירו בשיעור של כ-84%. בישראל השיעור נמוך ועומד בשיעור של כ-60% (אפקט נגיף הקורונה אינו ניכר במלואו בנתונים).

במבחן התוצאה, הן בשנת 2008 והן באביב 2020, אחד המהלכים שתרמו יותר מכל להרגעת השווקים היה הזרמת הכספים מצד הממשלות והנגידים. פעולה זו ייצבה את הספינה, החזירה את האמון והביטחון בקרב המשקיעים ושינתה את המגמה בשווקים. עד כמה הפתרון הזה הוא בר קיימא וארוך טווח? נדע רק בעוד כמה שנים. 

הכותב הוא מנהל השקעות אג"ח בקסם קרנות מבית אקסלנס

עוד כתבות

שותפי קרן קינטיקה ואלכס מור מ־8VC / צילום: לינוי ברק קורין

"נקסט ויז'ן לרחפנים" - ההשקעה החדשה של מייסד פלנטיר בישראל

קרן 8VC של מייסד פלנטיר נכנסה כמשקיעה מוקדמת בסטארט־אפ לייטויז'ן, המפתח מצלמות לרחפנים ● קרן הדיפנס־טק קינטיקה השתתפה במהלך

ניצול קשישים / אילוסטרציה: Shutterstock

"זעקת הקשישים נשמעת לרחוק": מאחורי החלטת העליון נגד חברות האשראי

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור ואישר את הבקשה בתביעה הייצוגית נגד ישראכרט, כאל ומקס, בטענה כי לא מנעו את התופעה הידועה כ"עושק הקשישים" ● מה פסק המחוזי, מהן השלכות פסק הדין, וכיצד נפעל מעכשיו במקרה של הונאה? ● גלובס עושה סדר

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות

משרדי פאלו אלטו / צילום: Shutterstock

כפי שנחשף בגלובס: פאלו אלטו רוכשת את KOI הישראלית בכ- 400 מיליון דולר

החברה הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi) שגייסה קרוב ל-50 מיליון דולר בלבד מאז הקמתה ● סכום העסקה לא נמסר, אך הוא מוערך בכ-400 מיליון דולר

יעל לינדנברג / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

המאבק מאחורי פיצול אחד החוקים הכלכליים החשובים במערכת הבריאות

מנגנון ה־CAP, המסדיר התחשבנות של 20 מיליארד שקל במערכת הבריאות, פוצל מחוק ההסדרים ● בכירה באוצר הודפת את טענות האפליה של הדסה ומזהירה מפני קריסת בתי החולים בפריפריה

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

ניר ברקת יצא נגד הבורסה, והתנצל: "הוכיחה את עוצמתה"

שר הכלכלה טען כי "רק חברות נכות מנפיקות בישראל", וכי "חברות ההייטק המצליחות הולכות ישר לאמריקאים" ● בנוסף הוא קרא להנפיק את רפאל ואת התעשייה האווירית בארה"ב ולא בבורסה המקומית ● בהמשך ברקת פרסם הבהרה: "הבורסה הישראלית הוכיחה את עוצמתה ואת חסינותה; אני מצר על הניסוח הלא מוצלח"

עפולה / צילום: Shutterstock

קשישה חיה 50 שנה בדירה שלא רשומה על שמה. האם היא הבעלים החוקיים?

קשישה בת 80 גילתה כי הדירה שבה התגוררה מאז שנות ה־60 רשומה על שם המדינה ● למרות היעדר כל מסמך בכתב, בית המשפט קבע כי בנסיבות חריגות של "זעקת ההגינות" ניתן להכיר בבעלותה על הדירה

היקף העסקאות בירידה, אבל מחירי הדיור עולים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

דירה ממוצעת נמכרת כבר ב־2.3 מיליון שקל, ומשכנתאות היוקרה מטפסות

היקף העסקאות שבוצעו בשנה שעברה עמד על 80% לעומת שנה ממוצעת, אבל המחיר הממוצע של דירה ברבעון הרביעי של 2025 היה הגבוה ביותר אי־פעם ● 40% מהמשכנתאות נלקחו על דירות של 3 מיליון שקל ומעלה, וחלק ניכר מהעסקאות מתרכזות בתל אביב והמרכז

ראש הממשלה בנימין נתניהו. ישיבת הממשלה, 15.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי, ''ידיעות אחרונות''

אחרי 30 שנה: נתניהו שוב מבטיח להקים שדה תעופה בים

בדיון על הקמת שדה תעופה נוסף, ראש הממשלה הצהיר שיוקם שדה משלים בים ● אלא שזו הבטחה שנשמעת ברצף כבר משנות ה־90 ● המשרוקית של גלובס

הרצל חבס / צילום: רוני שיצר

כעשור לאחר מכירת קרקע ברעננה: משפחת חבס חויבה במע"מ בהיקף מיליוני שקלים

ביהמ"ש המחוזי דחה את ערעורה של חברת נוף נאה שבבעלות משפחת חבס וקבע כי מכירת קרקע חקלאית ברעננה ל-80 רוכשים שונים ב-15 עסקאות היא פעילות עסקית החייבת במע"מ - זאת למרות שהחברה החזיקה בקרקע במשך 60 שנה מבלי לעשות בה כל שימוש

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג-לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין, ושהפרמיה מוצדקת"

שלמה קרמר, מנכ''ל ומייסד קייטו נטוורקס / צילום: Eclipse Media and Leonid Yakobov

המיליארדר הישראלי שמזהיר: אנחנו בעיצומה של בועת AI. ועדיין מחפש את ההשקעה הבאה בתחום

שלמה קרמר, מנכ"ל קייטו נטוורקס, אמר בראיון ל"ביזנס אינסיידר", כי למרות התמחור המנופח של שוק ה-AI, הוא עדיין ממשיך לחפש השקעות עם פוטנציאל אמיתי ● עוד אמר, כי מבחינתו יש שלושה תנאים מרכזיים הכרחיים להצלחה עסקית שחשוב להכיר

נתוני הלמ''ס / צילום: Shutterstock

בשוק וברשות ני"ע לא מאמינים יותר לנתוני הדיור של הלמ"ס

ברשות ני"ע מחמירים את חובות הדיווח של יזמיות המגורים הציבוריות, מחשש שהמחירים בפועל נמוכים יותר בשל המבצעים ● זאת, בעוד שהשבוע דיווחה הלמ"ס על חודש שני ברציפות של עליות במחירי הדירות ● רשות ני"ע: "צריך להבין שכל מבצעי הקבלן מגלמים ירידה במחיר האפקטיבי"

להבות עולות מבניין שנפגע בתקיפה אווירית ישראלית בדרום לבנון בתחילת החודש / צילום: ap, Mohammad Zaatari

הסיבה להתגברות התקיפות בלבנון - היערכות למלחמה עם איראן

צה"ל מגביר את הקצב ומתמקד במשגרים ומחסני אמל"ח למקרה שחיזבאללה יצטרף לאיראן ● בעקבות התקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה באיראן פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● עדכונים שוטפים

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 3%, מניות התוכנה נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% ● מדד הביטחוניות התאושש ומחק יותר ממחצית מהירידות שרשם מתחילת החודש ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● באופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

סניף דלתא / צילום: יח''צ דלתא

מניית האופנה שצונחת וגוררת איתה את שאר הענף

ההכנסות של רשת האופנה הישראלית דלתא מותגים אומנם עלו מעט ברבעון האחרון של 2025, אך הרווח הנקי נשחק ● מניות אופנה נוספת נופלות היום בבורסה

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

רשות ני"ע מקדמת: מניות ציבוריות יקבלו מסלול ירוק לרישום בחו"ל

בימים אלה, רשות ני"ע בוחנת החלה של המודל הקנדי, שיקל רגולטורית על חברות ציבוריות ישראליות ויאפשר להן קבלה מהירה לוול סטריט ● במקביל, רשות ני"ע סימנה את הקבלנים: בונה מודל דיווח חדש שיאלץ אותם למחוק את המבצעים היצירתיים ממחיר הדירה

פרויקט ישע של אנלייט / צילום: באדיבות Belectric Israel

חברת האנרגיה המתחדשת אנלייט עוקפת את התחזיות, המניה מזנקת

אנלייט, חברת האנרגיה המתחדשת הגדולה בבורסת ת"א, עקפה את התחזיות שלה לשנת 2025, זאת הודות להקמה מהירה מהצפוי של פרויקטים בדרום-מערב ארה"ב והתחזקות השקל מול הדולר ● בנוסף מדווחת החברה על התקדמויות בפרויקטים נוספים בארה"ב ובאירופה, וצופה צמיחה של 32% בהכנסותיה ב-2026