חנות של From The Earth בסנטה אנה / צילום: אתר החברה
השלד הבורסאי קמן קפיטל דיווח השבוע לבורסה על כוונתו להימחק מהמסחר ולהירשם מחדש כחברה זרה שתיסחר בת"א. זאת כדי לעמוד בתקנות החדשות שפרסמה רשות ני"ע בשבוע שעבר לגבי חברות העוסקות בקנאביס לצורכי פנאי (להבדיל משימוש רפואי).
הרשות קבעה כי ישות מישראל שבבעלותה פעילות קנאביס לצורכי פנאי, אינה יכולה להיסחר בבורסה. מאידך, יותר לחברה להנפיק ולהיסחר בארץ אם היא עוסקת בקנאביס לצורכי פנאי במקום שבו הדבר חוקי, ואם היא עצמה אינה חברה ישראלית וללא זיקה ישראלית חזקה.
קמן קפיטל מעוניינת למזג לתוכה את הפעילות של חברת From The Earth האמריקאית (FTE), אשר עוסקת בגידול ושיווק קנאביס לפנאי בקליפורניה (שם הוא חוקי). לכן בכוונת קמן להירשם בת"א כחברה זרה, שבה יחזיקו משקיעים בשיעור שלא יעלה על 5% למשקיע - על פי ההיתר שקובעות התקנות.
קמן נסחרת כיום לפי שווי של כ-20 מיליון שקל, לאחר ירידה של 25% במחיר המניה מתחילת השנה, בין היתר בשל אי ודאות לגבי השלמת העסקה עם FTE, עליה הכריזה החברה לראשונה בספטמבר 2019.
קודם למיזוג נשלטת החברה בידי יואל יוגב, המחזיק 68% מהמניות. הסכם המיזוג אמור להקנות לבעלי החברה האמריקאית 60% ממניות קמן, בעוד קמן אמורה לספק 25 מיליון שקל לחברה הממוזגת.
שוק ההון הישראלי עשוי להיות מעניין עבור חברות קנאביס פנאי הפועלות בארה"ב, משום שהן אינן יכולות מבחינה חוקית להיסחר בארה"ב. קנאביס הוא חוקי בכמה מדינות בארה"ב, אך לא ברמה הפדרלית. לכן בבורסה בארה"ב נסחרות דווקא חברות שאינן פועלות בארה"ב ואילו החברות הפועלות בסקטור קנאביס הפנאי בארה"ב, נסחרות בדרך כלל בקנדה.
שוק רווי בקנדה
מייסד FTE, דן זהרוני (אמריקאי שהוריו ישראלים), אמר בעבר ל"גלובס" כי כאשר ראה כי השוק בקנדה רווי בחברות "פחות או יותר כמונו", החליט לחפש לחברה שווקים אחרים, ודרך קשרים אישיים הגיע לישראל.
על פי המצגת שצירפה קמן קפיטל בעבר, From The Earth שהוקמה ב-2015 עוסקת בגידול, עיבוד ומכירה של קנאביס. נכון לסוף 2019 לחברה היו שתי חנויות לממכר קנאביס ומפעל אחד, ותוכניתה הייתה להתרחב ל-5 חנויות, שני מפעלי יצור ומתקן גידול. בינואר 2020 העריכה קמן על פי דוחות שלושה הרבעונים הראשונים של 2019 שקיבלה מ-FTE, כי הכנסות FTE יגיעו ל-18.5 מיליון דולר ב-2019 כולה, צמיחה של כ-50%.
לגליזציה על הפרק?
בשבוע שעבר אישרה ועדת השרים הצעת חוק לאי הפללה והצעה נוספת ללגליזציה של קנאביס. אישור הצעת החוק בוועדת השרים הוא רק שלב מקדים להעלאת הצעת החוק להצבעה בכנסת, אולם צרכני הקנאביס אופטימיים משום שהחוק הפעם מגיע מהקואליציה - שרן השכל מהליכוד הגישה את הצעת החוק העוסקת באי הפללה וח"כ רם שפע מכחול לבן הגיש את ההצעה ללגליזציה.
ובכל זאת, מדובר עדיין בתהליכים ארוכים ולא ודאיים, כפי שניתן היה ללמוד מהמקרה של אישור ייצוא הקנאביס, שהתקבל סופית בתחילת 2019, אחרי מעל ארבע שנים של חקיקה, ועד היום לא הגיע לכדי מימוש, בשל העיכובים בהפיכתו מחוק עקרוני לתקנות בשטח. בחירות נוספות עלולות לטרפד את החוק.
אם אמנם חוק אי ההפללה יעבור, הוא יהפוך את צריכת הקנאביס לשימוש אישי למטרות פנאי ללא פלילית, אלא לחייבת בקנס. כבר היום חלק מן המשתמשים מקבלים קנס אם אין להם עבירות קודמות, אך ההתייחסות לכך היא עדיין כעבירה פלילית, ומי שנתפס, עלול להיות מחוייב גם בהשתתפות בתהליכי גמילה.
אם חוק הלגליזציה יעבור, יחולקו רישיונות לשחקני פנאי. אין בכך בהכרח יתרון לחברות הקנאביס הקיימות כרגע בשוק. אמנם השוק הכללי למוצר יגדל מאוד, אולם חברות אלה כבר השקיעו משאבים רבים בתקינה לקנאביס רפואי, וסביר להניח שיהיה להן קשה להתחרות במחיר עם מוצרים שעומדים רק בתקינת פנאי.
החברות האלה יוכלו, אם ירצו, להקים גם פעילות נפרדת לשוק הפנאי. אולם במקביל חלק מן הצרכנים שלהן עלולים לקנות מוצרי פנאי במקום לבקש רישיון רפואי. ממילא החברות בישראל מבססות את הערך שלהן בעיקר על הפעילות הצפויה בחו"ל, ולכן האירוע הזה לא ממש מטלטל אותן.
אך דווקא ההשפעה על הכלכלה הישראלית יכולה להיות משמעותית. לדברי שירי עדן, יועצת לקרן הנאמנות סלע קנאביס, "אם נלמד מהניסיון של קולורדו, החודש, כשש שנים מאז הלגליזציה, חצתה קולורדו את רף המיליארד דולר הכנסות למדינה ממיסים ישירים מתעשיית הקנאביס. בנוסף, לגליזציה מלאה תאפשר פיתוח של תעשייה עתירת טכנולוגיה נילווית ואמצעי צריכה, שגם אותה ניתן יהיה לייצא".