גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

רודב שוב עוזב, וסרצ'לייט מבססת את שליטתה בבזק

יו"ר בזק שלמה רודב עוזב את החברה לאחר תקופה ארוכה שהוא ובעלת השליטה האמריקאית נמצאים במסלול התנגשות ● החיכוכים הקטנים הפכו למשבר, כשרודב מנע שינויים בתקנון שיבצרו את שליטת סרצ’לייט ● רודב ייזכר כמי שייצב את החברה בעידן שאחרי אלוביץ'

שלמה רודב / צילום: תמר מצפי
שלמה רודב / צילום: תמר מצפי

כל מי שעיניו בראשו יכול היה לצפות שקרב היום שהיחסים בין יו"ר דירקטוריון בזק שלמה רודב לבין בעלת השליטה סרצ'לייט ודוד פורר, שותפה הישראלי, יעלו על שרטון.

אחד הגורמים שמפחיתים את אלמנט ההפתעה הוא ההיסטוריה של רודב עם בעלי שליטה בעשור האחרון. רודב הוא  איש מקצוע מוערך, שסיים את יחסיו עם החברות שבראשן עמד בסימן משבר. החל מבזק בסיבוב הראשון לאחר כניסתו של שאול אלוביץ' (2007-2010), המשך בתנובה (2011-2012) עם בעלת השליטה אייפקס, אחר כך פרטנר (2013) עם קבוצת סבן וכלה עכשיו עם סרצ'לייט בסיבוב השני שלו בבזק. רודב מסיים בטונים צורמים.

רודב נחשב למנהל עם פתיל קצר, ואת זה מכירים היטב כל מי שעבדו איתו. הוא גם איש מקצוע קפדן, שמכיר את שוק הטלקום היטב. הוא איש אמיד ומבוסס (מבעלי השליטה בקרור אחזקות) והיציאה שלו למחוזות מחוץ לעסקיו האישיים נתפסת כאתגר בשבילו. רודב צבר מוניטין כמנהל שאוהב לייצר סדר וארגון וכשחברות נמצאות במשבר הוא במיטבו - בשיקומן והחזרתן למסלול. זו הסיבה שהמשקיעים בשוק ההון מעריכים אותו ונותנים לו קרדיט. 

אחד הדברים הראשונים שהבטיח רודב באפריל 2018, כשנכנס לתפקיד יו"ר דירקטוריון בזק, היה החזרת הממשל התאגידי בקבוצה והוא עשה זאת ביד רמה. 

הקרב על התקנון

הסיבה לעזיבה שלו כעת נובעת מהמתיחות שנוצרה בחודשים האחרונים בינו לבין בעלת השליטה סרצ'לייט. האחרונה סמכה את ידיה על רודב והאמינה שהם מסונכרנים, אלא שסרצ'לייט הופתעה לגלות לאורך החודשים האחרונים סימני עצמאות מצד דירקטוריון בזק ומצד רודב, שהביכו אותה פעם אחר פעם. בשיא המתיחות הרגישו בסרצ'לייט שמהלכים שרודב עושה מנטרלים את יכולת השליטה שלה. 

המהלך הבולט הוא החלטתו של רודב להקים ועדה של הדירקטוריון, בראשות הדירקטור אמנון דיק, במטרה לבחון המלצה בנושא שינוי התקנון, שאמורה הייתה להעלות לאישור האסיפה הכללית. בוועדה כיהנו בנוסף לדיק הדירקטורים החיצוניים עדית לוצקי וזאב וומברנד. הוועדה גייסה את פרופ' אסף חמדני כדי שייתן לה חוות דעת בסוגיה הקשורה לתקנון החברה ולדיני חברות. מדובר באירוע חריג מבחינת בעלי שליטה, שלא היו מודעים ולא היו שותפים למהלך. הנושא של תיקון תקנון הוא עניין של בעלי המניות ושל האסיפה הכללית ולגישת סרצ'לייט - לדירקטוריון אין סמכות להתערב בכך.

משרד התקשורת היה זה שדרש מבזק לתקן את התקנון לטובת הבטחת השליטה של סרצ'לייט והמעמד הישראלי של בזק. מדובר באירוע יותר טכני מאשר מהותי, אבל במשרד התקשורת התנו את היתר השליטה בתיקון התקנון.לפי חוק התקשורת, חייב להיות גרעין שליטה בבזק. אם חייב להיות גרעין שליטה, אז כדי שבעלי השליטה יעמדו בהיתר השליטה - מתחייב סיוע של החברה או הדירקטוריון לעניין כי זו הייתה דרישת המשרד. 

לגישת סרצ'לייט, חמדני נתן חוות דעת מאוד קיצונית ובהסתמך על חוות הדעת שלו המליצה הוועדה לבעלי המניות לא לבצע את התיקון בתקנון, בטענה שהוא עשוי להיות בלתי חוקי. המצביעים באסיפה הלכו עם רודב ודחו את שינוי התקנון.

מבחינת סרצ'לייט ההמלצה לא לשנות את התקנון הייתה קריאת תיגר על שליטתם בבזק. יתירה מכך, מבחינתם היה מדובר ברצון של הדירקטוריון לשמר את עצמאותו, כפי שהיה בתקופת אי הוודאות והמו"מ בין בעלי המניות בביקום, בעלת השליטה בבזק, לבין המשקיעים שגילו עניין בחברה.

מניית בזק בימי רודב פיגרה אחר המדד

התגרות במשרד התקשורת?

 סרצ'לייט (יחד עם דוד פורר) הפכה לבעלת שליטה בדצמבר 2019 כשרכשה את השליטה בביקום. העסקה בוצעה כך שסרצ'לייט רכשה 52% מביקום מידי אינטרנט זהב והזרימה הון כנגד מניות נוספות, בסה"כ 630 מיליון שקל עבור 60.12% לסרצ'לייט ו-11.39% לפורר. נכון לאתמול שווי המניות שלהם הוא כ-708 מיליון שקל.

בתחילת הדרך לא הייתה לסרצ'לייט כוונה להחליף את רודב. בחברה סברו שהוא שיהיה נאמן וירצה לשתף פעולה למיסוד השליטה שלהם - בהתאם להוראות המשרד. הם לא ראו בכך טובה אישית או מחווה מצידו, אלא התחייבות שהחברה קיבלה מול המשרד, שהוא היה מודע לה.

המהלך שעבר באסיפה הכללית ואשר לא איפשר תיקון התקנון, העמיד את סרצ'לייט כמתגרה במשרד התקשורת ולקרן אמריקאית בעלת מוניטין זה לא משהו שהיא יכולה לחיות איתו.

סרצ'לייט, באמצעות ביקום, אמרה בצורה מאוד ברורה את עמדתה וקראה לדירקטוריון שלא להתערב. יתר על כן, דירקטוריון בזק בראשות רודב גרם לסרצ'לייט מבוכה גדולה כאשר קיים את ישיבת הדירקטוריון שדנה בהמלצות דיק ובעמדת ביקום לקראת האסיפה הכללית. באמצעות חוות דעת חיצונית שקיבל מהיועץ המשפטי של דירקטוריון בזק, עו"ד אודי אפרון ממשרד מ. פירון ושות', אילץ רודב את הדירקטורים מטעם ביקום לצאת מהישיבה בטענה שיש להם עניין אישי בהחלטה.

מבחינת ביקום שינוי התקנון לפי דרישת משרד התקשורת הוא דבר מיותר, משום שמדובר בשינויים שמופיעים כבר בצו התקשורת, אך הם לא הבינו לרגע אחד שמדובר באירוע שיכול לעורר מאבק שליטה מול הדירקטוריון.

לדברי מומחים, הפער המרכזי בין הצדדים הוא שהדירקטוריון חושב שלא צריך להיות בעל שליטה בבזק, שזו עמדה שכמובן מאד נוחה לו. משמעות הדבר היא שהדירקטוריון יכול להיות בעל שליטה. סרצ'לייט טוענת שאם לא היה צריך היתר שליטה - לא היינו עוברים את כל התהליך הזה.

שינוי התקנון הוא אקט טכני שקובע שלושה דברים. הראשון, שבזק צריכה לדווח למשרד התקשורת על החזקות חורגות כפי שמופיע בצו התקשורת. המשרד רצה שהדבר יופיע גם בתקנון החברה. שנית, שבזק תדווח למשרד התקשורת על בעלי עניין מעל ל-5% אחזקה. גם זה מופיע בצו התקשורת, והמשרד רוצה שזה יהיה גם בתקנון. שלישית, שלא תשונה שיטת המינוי של הדירקטורים בלי אישור של משרד התקשורת.

מבחינה תאורטית אי-שינוי התקנון והשארת הכוח אצל רודב הייתה יכולה להוביל אותו למצב שהוא יכול למנות עוד דירקטורים חיצוניים ולהעמיד את סרצ'לייט במיעוט בדירקטוריון.

המאבק על השינוי בתקנון היה השיא, אבל לכל אורך העבודה המשותפת התגלו לא מעט חיכוכים בין הצדדים. למשל אחד האירועים הקטנים אך המטרידים, היה הסירוב של רודב לתרגם פרוטוקולים של ישיבות הדירקטוריון לאנגלית עבור ביקום. הוא לא היה מוכן שבזק תממן את התרגום.

תקופה של שינויים מבניים

השנתיים האחרונות של רודב בבזק ייזכרו לא רק בגלל החיכוכים שלו עם סרצ'לייט. רודב ייזכר בעיקר בזכות המהלך שהוביל לאיחוד התפעולי של החברות בנות פלאפון בזק בינלאומי ו-יס. זה היה הבייבי של רודב והוא האמין שהאיחוד הוא שלב בדרך לביטול ההפרדה המבנית בקבוצה באופן גורף. הוא לא הסכים למהלך מצומצם יותר של איחוד בין בזק בינלאומי ויס, והלך על המהלך הגדול ומעורר המחלוקת של איחוד תפעולי גם עם פלאפון, למרות שהאחרונה נתפסת כלא שייכת.

רודב בזכות הנחישות שלו הוביל את המהלך, למרות חוסר ההתלהבות המשווע בחברות עצמן ולמרות חילוקי דעות קשים מול ועדי העובדים. בסופו של דבר המהלך בעיקר מחזק את יס, שהחלה להשתקם אחרי תקופה קשה מאוד בגלל התחרות הקשה בתחום. בנוסף, רודב הוביל מחיקות גדולות בשווין של החברות בנות, במטרה לנקות שולחן ולהתחיל דרך חדשה ללא גיבנות. מהבחינה הזו לרודב אין מתחרים.

רודב גם תוגמל יפה בשנתיים שלו בבזק: עלות שכר של 2.575 מיליון שקל עבור 75% משרה בשנת 2018, ועלות שכר של 2.4 מיליון שקל עבור 75% משרה ב-2019. בזק כקבוצה נוהלה על ידו ביד רמה, והחזיר את אמון המשקיעים בחברה אחרי תקופת הבעלות של שאול אלוביץ', המשבר הקשה שעברה, חקירות הרשות לניירות ערך ופרשת 4000. זהו הישג חשוב שרשום על שמו שלא במהרה יישכח.  

עוד כתבות

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock

רשות המסים חשפה שיטת העלמת מס במכולות ובפיצוציות

כחלק ממאבקה של רשות המסים בהון השחור ובשיטות שונות להלבין הון, חוקרת רשות המסים בעלי מכולות ופיצוציות שמבצעים העלמות באמצעות מכשירי כספומט המוצבים בבתי עסק

כרמיאל. זינוק ברכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

בין הריסות מטולה לצמיחה בכרמיאל: מה קורה עם מחירי הדירות בצפון?

שוק הנדל"ן ליד הגבול הצפוני יכול לשמש כברומטר לחוסן: בעוד שבקריית שמונה ובכרמיאל נרשמת חזרה של משפרי דיור מקומיים, מטולה וצפת עדיין נאבקות בחורבן ובקיפאון ● ניתוח של נתוני 2025 מגלה היכן המחירים כבר החלו לטפס מחדש

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חוזר לפוליטיקה? הסדר טיעון ללא קלון למשה כחלון בפרשת יונט קרדיט

שר האוצר לשעבר צפוי לחתום עם הפרקליטות על הסדר טיעון, שיאפשר את חזרתו לפוליטיקה ● באחרונה נערך לכחלון שימוע בחשד שפעל כיו"ר חברת האשראי הציבורית יונט קרדיט כדי למנוע דיווח ולהסתיר מידע מהדירקטוריון לגבי אי-סדרים בסניף החברה בנצרת

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

הערכות: טראמפ קרוב לתת פקודה ליציאה למלחמה במזרח התיכון

סביר שתהיה מערכה משותפת עם ישראל ורחבה מהקודמת וזה יכול להיות בקרוב מאוד ● אסון בצנחנים: עפרי זוהה בטעות כאיום - ונפגע מאש חברו. הכוח פעל בח'אן יונס לחשיפת רשת מנהרות שבה הוחזקו גם חטופים ● באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות קלות; נמשכו הירידות במניות התוכנה

נאסד"ק עלה ב-0.1% ● צים זינקה לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● איטורו זינקה בעקבות הדוחות הכספיים ● פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi) ● וורנר ברדרס מחדשת את המו"מ עם פרמאונט ●  אורמת חתמה על הסכם רכישת חשמל עם NV Energy, שיתמוך בפעילות של אלאפבית ● פאלו אלטו תדווח אחרי הנעילה

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

פולימרקט על הכוונת של רשות המסים

עד 50% מהרווחים: רשות המסים בדרך למסות את המהמרים בפולימרקט

הרשות נערכת לגבות מס על רווחי פלטפורמת החיזוי, שעלתה לכותרות בפרשת הדלפת מידע צבאי ● על הפרק: מיסוי של 35% על הזכייה, ובנוסף מס רווחי הון על עליית ערך הקריפטו ● המומחים מזהירים: "המהמרים עלולים לשלם מס על עליית ערך המטבע גם אם הפסידו את כספם בהימור"

כביש 90 לקריית שמונה / צילום: Shutterstock

תוכניות ענק, ביצוע חלקי: למה שיקום הצפון נגרר מהחלטה להחלטה

הממשלה הקצתה תקציב משמעותי לשיקום יישובי קו העימות בצפון, אך בפועל ההחלטות נגררות בין משרדים, מטות היישום לא מאוישים, והתוכניות הרב־שנתיות עוד לא גובשו ● דוחות רשמיים מגלים קצב התקדמות איטי, שספק אם בכוחו לשקם את האזור או להצמיח אותו