תמיכה בבני משפחה / אילוסטרציה: שאטרסטוק
בתי המשפט דנים בתביעות למתן פסק דין הצהרתי על אבהות מזה עשרות שנים, שכן הצורך בפסקי דין אלה הוא ברור. כאשר אישה שאינה נשואה מביאה לעולם ילד, אשר קיימת מחלוקת לגבי זהות אביו, בית המשפט נדרש להכריע מיהו אביו של הילד, הן לצרכי רישום הזהות, והן לצורך קבלת זכויות של הילד מאביו.
בשנים האחרונות התרחבו פסקי הדין מהצהרת אבהות גם להצהרת אמהות. אם בעבר יכול היה להיות ספק מי האב, אך זהות האם לא יכולה היתה להיות שנויה במחלוקת, הרי שעם התפתחות הליכי הפונדקאות, לא רק האב נדרש להוכיח את הקשר הגנטי שלו לילוד כדי להיות מוכר כהורה, אלא לעיתים גם האם. בחודש שעבר ניתן פסק דין תקדימי, במסגרתו נולד יציר משפטי חדש שנקרא "הצהרת אחאות".
זוג חד מיני הביא לעולם שלש בנות בהליך פונדקאות מאותה אם, אך הבת הבכורה נוצרה מזרעו של אחד מבני הזוג, וזוג התאומות, נוצרו מזרעו של בן הזוג האחר. בני הזוג עתרו לבית המשפט לעניני משפחה וקיבלו צו הורות פסיקתי, המכריז על כל אחד מהם כהורה נוסף עבור הבת שאין לו עימה קשר גנטי. לפיכך המשפחה מורכבת כיום משלש בנות, שמבחינה משפטית חולקות בינהן את אותם שני אבות, אך הקשר הביולוגי בינהן חלקי בלבד.
האבות לא הסתפקו בהכרת האבהות של שניהם על שלש הבנות, ועתרו לבית המשפט למתן פסק דין הצהרתי המכריז על הבנות כאחיות באופן פורמלי. המדינה מצידה התנגדה למתן הצו המכיר בקשרי האחאות, וטענה כי יש להסתפק במבנה המשפטי הקיים, שבו הבנות גדלות בפועל ובאופן מעשי כאחיות, מעצם היותן הבנות המשותפות של שני האבות במסגרת משפחתית אחת.
השאלה המתבקשת היא כמובן מהו הצורך להכריז באופן רשמי על הבנות כאחיות, ולא להסתפק בקשר המשפחתי והרגשי הקיים בינהן בפועל, ובית המשפט עונה על כך בשורה ארוכה מאד של דינים במשפט הישראלי, המטילים חובות וזכויות על אחים, מעצם קיומו של הקשר החוקי בינהם, ללא נפקות לרגשות שהם חשים האחד כלפי השני.
מההיבט הכלכלי למשל, קשר אחאות רשמי מקנה לאחים את הזכות לרשת אח שנפטר ללא צאצאים ובן זוג. כמו כן משרד הבטחון מכיר בזכויות של אח שכול, ומנגד בית המשפט יכול להטיל חובת מזונות על אח שאחיו אינו מסוגל לכלכל את עצמו. מההיבט הפלילי קיימים דינים מיוחדים הנוגעים להגבלת עדות של אחים האחד נגד שני, ופטורים מסוימים מאחריות כאשר אח מחפה על עבירות אחיו. מנגד קיימת הטלת אחריות מוגברת בגין עבירות שמבצע אח כנגד אחיו.
כמו כן בית המשפט שם דגש מיוחד על התקלות המוסריות והמשפטיות העלולות לצמוח בהעדר הכרה פורמלית בקשר אחאות, אם חס וחלילה ירצו אחים לקיים בינהם קשר זוגי ואף להנשא.
כאמור אלו הן רק מספר דוגמאות על קצה המזלג מתוך השלכות רבות בדין להכרה בקשר בין אחים, ולפיכך משוכנע בית המשפט כי יש ליצור הלימה בין קשרי האחאות המתקיימים באופן מעשי לאלו המוכרים באופן פורמלי. לאור זאת פסק בית המשפט כי במקרה זה לבנות זכות לקבל הכרה משפטית נפרדת כאחיות לכל דבר, באופן בלתי תלוי בקשר בין הוריהן, כך שתוכלנה לשמור על קשר ביניהן, גם במקרה ומי מההורים יתנגד לו.
בנוסף קרא בית המשפט להקים "מרשם אחאות" ארצי, שיבטיח את רישומם של קשרי אחאות בין ילדים באותו תא משפחתי, בכל מצב שבו ניתנו צווי הורות, גם אם אין קשר גנטי בין האחים.
עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי עוסקת בדיני משפחה וירושה