גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הנדל"ן ממתין לרפורמות: הצעדים על המדף שמחכים להכרעה

לידיעת שר השיכון החדש ושר הפנים הוותיק, לא תמיד צריך להמציא את הגלגל ● צעדי מדיניות שרק מחכים להכרעה נמצאים במגרה עוד מימי הממשלה הקודמת ● הנה כמה דוגמאות להכרעות שניתן לקבל כאן ועכשיו

ישראל כ"ץ, אריה דרעי, יעקב ליצמן / צילום: ג'רוזלם פוסט, רפי קוץ, דוברות הכנסת
ישראל כ"ץ, אריה דרעי, יעקב ליצמן / צילום: ג'רוזלם פוסט, רפי קוץ, דוברות הכנסת

תחזוקת בניינים: פיקוח על חברות האחזקה

חברות ניהול ואחזקה בבנייני מגורים הופכות להיות מוצר מבוקש יותר ויותר ככל שהבנייה לגובה הופכת לנפוצה יותר, והמערכות שנכללות בבנייני המגורים הופכות מורכבות יותר. כבר לא מדובר רק בניקיון חדר המדרגות או בהחלפת נורות בלובי הבניין, כי אם בחיסכון באנרגיה, בטיפול במערכות מים ועוד נושאים שקשורים לבטיחות.

למרות זאת, גם היום יש בשוק מאות חברות שאינן פועלות על פי סטנדרטים מספקים. היוזמה החשובה לקבוע נהלים ולפקח על חברות הניהול אינה מצליחה להתקדם. בחודש מארס 2019 פורסם קול קורא לציבור מטעם משרד המשפטים שעסק בוועד הבית ובחברות הניהול. אולם, עוד באותו היום הודיעה שרת המשפטים אז איילת שקד כי אין בכוונתה לקדם רגולציה בנושא.

ממשרד המשפטים נמסר כי מחלקת ייעוץ וחקיקה אשכול נדל"ן ממשיכה לקדם את הנושא: "מובן כי מדובר בנושא מורכב ומהותי, שיש לו השלכה על בעלי דירות רבים, ויש בו אף היבטים הנוגעים לחיי אדם. בעת הזו הנושא נבחן הן אל מול גורמים ממשלתיים נוספים והן אל מול הציבור, בהמשך לקול הקורא שיצא בעניין זה". 

הקלות: ביטול הקלת שבס

האם שנת 2020 או 2021 יירשמו כשנים בהן הקלת שבס המפורסמת משנות ה-90 תבוטל? זו אחת ההחלטות המשמעותיות שעומדות בפני הממשלה הנוכחית, ובעיקר בפני משרד הפנים, האמון על מינהל התכנון.

הקלת שבס נתנה אפשרות לקבלת עד20% תוספת במספר הדירות בפרויקט ללא תוספת בשטח הבנוי. אחריה באו שתי הרחבות: הקלת שבס-סער הגדילה את השיעור ל-30%, והחלטת שבס-כחלון כבר נתנה אפשרות לקבל גם 20% תוספת בזכויות הבנייה בפרויקט מגורים. לפני שבועיים פקעו שתי ההרחבות - וכרגע בתוקף רק הקלת שבס המקורית, שנותנת 20% יותר במספר הדירות.

היקף השימוש בהקלת שבס הוא משמעותי, ועשרות אחוזים מהבקשות להיתר כוללות את הבקשה להקלות. אולם במינהל התכנון כבר הבהירו בשנים האחרונות כי מבחינתם - החגיגה לקראת סיום. "אני מתכוונת לפעול לביטול של ההקלות. מה שיאושר בסוף הדיונים, זה מה שייבנה", אמרה מנכ"לית מינהל התכנון דלית זילבר ל"גלובס" בפברואר 2019. גם ברשויות המקומיות לא אוהבים את ההקלות ורואים בהן "מנגנון מעכב פיתוח".

הקבלנים, מצידם, התרגלו בשני העשורים האחרונים לראות בהקלות השבס מצב נתון ובנו על ההקלה לצורך התחשיב הכלכלי. ביטול ההקלה יוביל לפיכך לשינוי מהותי בתכנון ובשלב מתן הצעות למכרזים שעד כה הביאו בחשבון את ההקלה. טרם התקבלה החלטה מה יעלה בגורל ההקלה, אולם כאמור בינתיים לא חודשו ההרחבות להקלת השבס המקורית, וייתכן שזה מסמן את הכיוון של שר הפנים.

ממשרד הבינוי והשיכון נמסר כי "עמדת המשרד היא להצטרף להמלצה לביטול תקנות שבס. עם זאת, ביטול הקלות אלה מחייב לטעמנו אימוץ מתכונת עבודה ממשלתית של תכנון המבוסס על קנ"מ 1:500, באופן שיבטיח ניצול מיטבי של הקרקע".

ממשרד המשפטים נמסר כי גם הם סבורים שמנגנון ההקלה משנה תכנון באופן לא מיטבי וראוי, והוא אף עלול להוות פתח לתופעות של שחיתות. לכן מוסכם עקרונית לפעול לביטולו. 

תמ"א 38 החדשה: תוכנית חיזוק חלופית

בסוף 2019 החליטה המועצה הארצית לתכנון ובנייה כי תמ"א 38 סיימה את דרכה. למדינה ברור שיש צורך להמשיך ולחזק מבנים מפני רעידות אדמה, אך יש לשנות את התהליך.

מינהל התכנון רוצה לקדם בחקיקה את התחליף לתמ"א, ולחקיקה הזו כל הענף ממתין עכשיו. במינהל התכנון שיתפו בהליך את בעלי העניין בתחום, בהם הרשויות המקומיות והקבלנים, אולם ברור שקשה לגבש מתווה שכל הצדדים ייצאו ממנו מרוצים.

מה צפויה לכלול החקיקה? אפשרות נרחבת לרשות מקומית להחליט על זכויות לתמ"א 38 או לבחור במתן זכויות נפחיות לבניין בהיקף 350% (כפי שהציעו לפני שנים במינהל התכנון בזמן הדיונים על תיקון 3א')

כך או כך, מדובר בשיקול דעת נרחב לרשות המקומית. במקביל, יזם או קבלן יהיה חייב לאשר תב"ע ולקבל היתר בניגוד למצב היום שתמ"א 38 היא ברמת ההיתר בלבד - אבל במינהל התכנון שוקלים אפשרות שבה אישור התוכנית יכלול גם היתר בנייה, מה שיקצר דרמטית את הליכי הרישוי.

החקיקה החדשה גם צפויה לאפשר ליזמים וקבלנים לבחור האם להגיש תוכנית לוועדה המקומית או המחוזית, ואף לאפשר לרשות המקומית לקדם תוכנית בעצמה לחיזוק במקום שהדבר נדרש לדעתה. כך או כך, הדגש יהיה על הריסה ובנייה, וחיזוק מבנים יותר רק במקרים חריגים. החקיקה המוצעת עתידה להיות תקפה לחמש שנים. אבל בחקיקה כמו בחקיקה - אפשר לדעת רק איך מתחיל התהליך, אבל לא איך הוא ייגמר.

רעידת האדמה בעוצמה של 5.2 בסולם ריכטר שהורגשה לפני שבועיים באילת, צריכה להוות תזכורת לשרים האחראים לקדם את הנושא בהקדם. 

פינוי בינוי: הסרת חסמים, הורדת הרוב הדרוש להסכמה

לפני חודשים אחדים פורסם דוח רחב של משרד המשפטים והרשות להתחדשות עירונית שעסק בחסמים בתחום הפינוי בינוי, וסימן הצעות לפתרון. הכותרת המרכזית של הדוח הייתה ההצעה להוריד את הרוב הנדרש בפרויקטים מ-80% ל-66%, ולצידה הצעות שעבירות בנייה בבניינים הישנים לא יזכו את העבריינים בפרס, מנגנון בוררות בין יזמים לדיירים וגם אפשרות של המדינה לתבוע דיירים סרבנים בעצמה. עוד בדוח - שינויים גם בהיטלי השבחה על פרויקטים, התייחסות חדשה לתקן 21, קביעת לוחות זמנים לפקיעת עסקאות ואף היבטים בפעילות של עורכי הדין והיחס בינם לבין הקבלנים ובעלי הדירות בפרויקטים.

זהו הדוח המקיף ביותר שעסק בתחום בשנים האחרונות, והוא מונח כעת לפתחה של הממשלה.

חלק מהסעיפים הכלולים בו עשויים להגיע את תוך חוק ההסדרים, ועל פי גורמים במשרדי הממשלה הרלוונטיים - סעיף הורדת הרוב הנדרש הוא אחד הבולטים שבהם, עם סיכוי לא רע בכלל להיכלל בהסדרים.

פרויקט פינוי בינוי בחדרה / צילום: שלומי יוסף, גלובס

אבל גם הנושאים האחרים חשובים, ושרי השיכון, הפנים והמשפטים צריכים לצלול לנושא כדי לתת זריקת מרץ משמעותית לפרויקטים ולתוכניות. בלי מתן כלים נוספים לתחום הפינוי בינוי בקרוב, קשה להאמין שהתוכנית האסטרטגית לדיור - שקובעת יעדים אגרסיביים לפינוי בינוי - תוכל להתממש.

שר הבינוי והשיכון יעקב ליצמן מסר ל"גלובס": "אני מברך על היוזמה להורדת שיעור ההסכמה בפרויקטי פינוי בינוי. במקרים שבהם קיים רוב של דיירים המעוניינים בפינוי בינוי, אין מקום לעיכובים, שכן מרבית הבניינים המיועדים לפינוי בינוי נמצאים במצב רעוע וחלקם אינם ראויים למגורים".

ממשרד המשפטים נמסר כי "המלצות הצוות בעניין התחדשות עירונית זכו לתגובות רבות מהציבור, מרשויות מקומיות, מארגונים חברתיים ועוד. בימים אלו נבחנות ההצעות לעומקן, וכן נבחנת המסגרת המשפטית שבה יעוגנו ההמלצות".

במרכז השלטון המקומי העירו כי לפריפריה צריך יהיה למצוא פתרון ייחודי: "על הממשלה לקדם הסכמי גג להתחדשות עירונית בפריפריה בין אם בתמריצים או בתקציבים על מנת לממש את הפוטנציאל של התוכנית". 

מחיר למשתכן: מכרזים במקומות עם ביקוש, בלי הגרלות גדולות

לבטל את תוכנית מחיר למשתכן? לגנוז? להמשיך אותה? או אולי דווקא לחדד את הקריטריונים? אנשי משרד הבינוי והשיכון שוקלים זאת בדיוק בימים אלו. התוכנית תהיה איתנו לעוד כמה וכמה שנים. היא לא יכולה להיעלם כליל כי היא כוללת התחייבויות שלטוניות לזכאים שהוציאו תעודות זכאות והשתתפו בהגרלות, לזוכים ולמי שכבר בחר דירה. עם זאת, המינונים ככל הנראה עומדים להשתנות.

את ההגרלות הגדולות המציאו במטה הדיור באוצר כדי להביא לתוצאות מהירות ולעשות הרבה רעש ומספרים. האמת הפשוטה היא שמקצועית - הן לא תרמו לתוכנית אלא להיפך. הרעיון המקורי של מחיר למשתכן היה שפרויקט יוצא להגרלה רק כשהוא נמצא בשלב כזה שמאפשר התקדמות לקראת בנייה - היתר בנייה או לקראת היתר. אבל כדי שהרבה הגרלות ייכנסו יחד להגרלה אחת גדולה, עם מסיבות עיתונאים חגיגיות, ויתרו על הפרט הפעוט הזה - וגם פרויקטים שלא יקבלו היתר בקרוב נכנסו להגרלות. זו הסיבה לכך שחלק מהפרויקטים שבהם זכו זכאים כבר לפני שנים, עוד לא הסתיימו ולפעמים עוד לא התחילו. אם במשרד הבינוי והשיכון מחפשים איך להתייעל - זה המקום הקל ביותר.

פרויקט מחיר למשתכן ביבנה / צילום: אייל פישר

נושא אחר שצפוי להשתנות הוא מינון הדירות המוזלות לעומת דירות למכירה בשוק החופשי. במהלך השנים הבינו שאין טעם לשווק מכרזים שנכשלים פעם אחר פעם, אז בפריפריה היה שלב שבו הגיעו ל-50% דירות מוזלות לעומת 50% דירות למכירה במחיר רגיל, וגם נקודה זו עשויה להשתנות כאשר שיעור הדירות המוזלות עשוי לרדת אף יותר.
האתגר של משרד הבינוי והשיכון כעת הוא לעצור ולהבין איפה צריך עוד דירות מוזלות, איפה דירות להשכרה ואיפה דירות למכירה בשוק החופשי. במקומות שבהם יש דירות מוזלות ללא קונים, כנראה שאין צורך בעוד מחיר למשתכן אפילו אם יש מכרזים מוכנים לשיווק. תקנון התוכנית מאפשר מכירת דירות מוזלות גם למשפרי דיור לאחר שנה שהן לא נמכרות לזכאים, ולא קשה לנחש מי יהיה קהל היעד הבא אם משפרי הדיור לא ייכנסו לרכישות (ועל פי הנתונים - הם לא ממש נכנסים).

במקביל, חלק מהקבלנים ממתין למכרזים רגילים ומאס בהתעקשות של בעלי הקרקע הפרטית על מחירים גבוהים. השאלה היחידה היא איך חוזרים לשיטת המכרזים הישנה והמוכרת בלי שהדבר ידהיר את המחירים במהירות למעלה.

ממשרד הבינוי והשיכון נמסר כי: "המשרד ימשיך להפעיל את תוכנית מחיר למשתכן עבור כלל יחידות הדיור ששווקו במסגרת התוכנית עד כה. בימים אלה בוחנים גורמי המקצוע במשרד שינויים והתאמות אשר ייתכן ונדרשים בהתאם למצב השוק הנוכחי. למען הסר ספק, נמשיך ונשווק מכרזים לבניית יחידות דיור בהישג יד גם בעתיד וביתר שאת". 

דיור להשכרה: העדפה במכרזי קרקע

כבר במשא ומתן הקואליציוני דרש שר הבינוי והשיכון, יעקב ליצמן, שהחברה הממשלתית דירה להשכיר תעבור להיות תחת סמכותו. מקורביו אומרים שאין זה מקרי: דירה להשכיר אמנם עוסקת בדיור להשכרה אבל היא כבר הוכיחה בשנים האחרונות שיש לה יכולות תכנון נרחבות, ולשר ליצמן יש כוונה ברורה להשתמש בהן.

עד היום פורסמו עשרות מכרזי קרקע המיועדים לבניית דיור להשכרה בארץ, הכוללים 7,208 דירות להשכרה (בתנאי שוק חופשי ובשכירות מפוקחת גם יחד) לצד 1,521 דירות למכירה. רק 1,129 יחידות דיור אוכלסו בפועל (ברמת השרון, בהרצליה ובחיפה ובשלבי אכלוס בכפר יונה ובירושלים).

זה מספר נמוך מאוד, אבל צריך לזכור שכל הרעיון של דיור להשכרה ארוכת טווח בישראל הוא חדש יחסית, ואם מביאים בחשבון את משך הזמן הדרוש לתכנון, לשיווק ולבנייה, אי אפשר לצפות שתוך יום יהיו כאן מקבצי דיור כמו באמריקה.

כשמסתכלים על העתודה של יחידות הדיור להשכרה, התמונה מעניינת יותר. תוכניות הוותמ"ל כוללות 30% דיור להשכרה, שעתידות להניב יותר מ-50 אלף דירות להשכרה, אך לא בטוח שכולן יצאו לדרך בשנים הקרובות. עכשיו הממשלה החדשה צריכה להחליט האם ברצונה לתעדף דיור להשכרה ולתת לו זריקת מרץ משמעותית, או לפעול כמו הממשלה הקודמת שבחרה להעדיף שיווק מכרזי מחיר למשתכן על פני דיור להשכרה.
הצעד הראשון שעל הממשלה החדשה לעשות הוא לקבוע יעדי שיווק לדיור להשכרה לשנה או לשנים הקרובות, כי ב-2020 וגם ב-2019 לא נקבעו יעדים. במקביל יש לדאוג גם לקידום כלים משלימים כמו הקמתן של קרנות ריט נוספות.

ממשרד השיכון נמסר: "בשלב זה אנחנו בוחנים יחד עם חברת דירה להשכיר את פעילות שוק השכירות ולאחריה נגבש תוכנית עבודה לשוק הדיור להשכרה".

ממרכז השלטון המקומי נמסר כי "לאור התמהמהות המדינה בנושא, השלטון המקומי דורש שהקריטריונים לקביעת הזכאות לדיור זה ייקבעו על ידי הרשות המקומית. נוסף לכך, קיימת יוזמה של מרכז השלטון המקומי לעידוד דיור בהשכרה ביישובים הערביים במחיר מפוקח". 

הקרן להתחדשות עירונית: למצוא את הכסף

הקרן התחדשות עירונית אמורה להיות מעין 'קופה קטנה' של הרשות להתחדשות עירונית. היא נולדה כמעין "קנס" לממשלה. הרעיון היה שעל הממשלה לקבוע יעדים לשיווק קרקע בדיור בר השגה, ואם הממשלה לא תעמוד ביעדים שקבעה, חלק מהכסף שהיה אמור להתקבל משיווקי הקרקע יעבר לקרן להתחדשות עירונית. שנים עברו, יעדים נקבעו או לא נקבעו, מולאו ולא מולאו, והכסף היה אמור להצטבר בקופה.

שר השיכון לשעבר, יואב גלנט, יחד עם ראש הרשות להתחדשות עירונית, חיים אביטן, חישבו בממשלה הקודמת שבקרן הצטברו קרוב ללא פחות ממיליארד שקל - ודרשו לקבל אותם מהאוצר.

באוצר טענו כי במשרד הבינוי והשיכון וברשות להתחדשות עירונית לא פירטו מה בכוונתם לעשות עם הכספים ושבכלל, בקופת הקרן הכסף שנצבר נמוך משמעותית ממה שנטען - לא חצי וגם לא רבע.

הוויכוח לא נפתר בימי הממשלה הקודמת, וגורמים בתחום אומרים שבכלל אין הסכמה על הדרך הנכונה שלפיה יש לחשב את הכספים שהיו אמורים להיכנס לקרן.

בממשלה הנוכחית נראה שיש הפסקת אש, כי הנושא לא עלה בדיונים בעת גיבוש הממשלה, ואינו מופיע באף הסכם קואליציוני. אבל ברשות להתחדשות עירונית ישמחו מאוד לעשות שימוש בכספים והיעד המשותף של שרי הבינוי והשיכון והאוצר צריך להיות להגיע לעמק השווה בסוגיה.

מהרשות להתחדשות עירונית נמסר כי: "תקנות הקרן להתחדשות עירונית טרם הותקנו, והרשות הממשלתית להתחדשות עירונית פועלת כדי שהדבר יקרה בעת הקרובה, משנכנס שר חדש למשרד הבינוי והשיכון. הרשות הממשלתית מייעדת את כספי הקרן להשקעה נרחבת, בעיקר בפריפריה. בכל הנוגע לסכומי הקרן - אלה נותרו זהים להערכות העבר ולא נצברו כספים נוספים, שכן המדינה עמדה ביעדיה".

ממשרד האוצר נמסר: " משרד האוצר מנהל שיח עם הרשות להתחדשות עירונית לגבי השימושים בקרן. התקנות יאושרו בהתאם כאשר יסוכמו השימושים של התקציבים האמורים".

תגובת משרד הפנים: שר הפנים אריה דרעי, מקיים בשבועות האחרונים ישיבות תכופות בנושאים הללו, לומד אותם לעומק ומקיים ישיבות עבודה עם מינהל התכנון. רק לאחר מכן יגבש עמדתו ויקבל החלטה בעניינם. 

עוד כתבות

הוספת מיגון ליצירת ''חדר מוגן''. הביקוש עלה מאוד בשבועות האחרונים / צילום: אורטק

איך למגן חדר קיים במקרה שאי אפשר להוסיף ממ"ד

בעקבות מתקפת הטילים מאיראן ושיעורם הנמוך של דירות ובניינים ממוגנים, ישראלים רבים נמצאים בחיפוש אחר מרחב מוגן תקני ● חברות שונות מציעות פתרונות מיגון מעבר לממ"דים ולמקלטים, אולם פיקוד העורף אישר רק חלק מהשיטות ● גלובס עושה סדר

שלמה אליהו, בעל השליטה במגדל / צילום: תמר מצפי

לחץ המכירות על מניית מגדל השתחרר, ואליהו כבר מורווח מעל 3 מיליארד שקל

מימוש אופציות על־ידי גופים מוסדיים הכביד עד לאחרונה על מניית מגדל ● בעל השליטה, שלמה אליהו, יכול כעת לחייך, אך השקעה במדד הביטוח הייתה מניבה לו תשואה של פי כמה וכמה

יצחק מירילשוילי, בעלי רוטשטיין וערוץ 14 / צילום: wikimedia ,RONENGOLDMAN.COM

קבלת פנים צוננת: המניה שנפלה ביומה הראשון במסחר

אנשי העיר, חברת הנדל"ן שבשליטת רוטשטיין, ירדה בחדות בבורסה בתל אביב, לאחר שהשלימה הנפקה ראשונית לפי שווי של רבע מיליארד שקל

אסדת קידוח לוויתן / צילום: אלבטרוס

תחזית הכנסות קרן העושר עודכנו כלפי מעלה: 57-74 מיליארד דולר

בעקבות עדכון כלפי מעלה של כמויות הגז במאגר "לוויתן" והכניסה של המאגר הקטן "קטלן" שנמצא לאחרונה ע"י אנרג'יאן, רשות המסים הודיעה על עדכון כלפי מעלה של צפי ההכנסות מתמלוגים על רווחי גז ונפט

זהבית כהן יוסף / צילום: רמי זרנגר

מצטרפת למימושים: קרן אייפקס מוכרת מניות מקס סטוק ב-120 מיליון שקל

לאחר שמניית מקס סטוק זינקה ב-34% בחודש האחרון, מצטרפת בעלת המניות הגדולה בה, אייפקס, למגמת המימושים בבורסה ● החברה מכרה 5.5% מניות מקס סטוק ב-15.4 שקל למניה - הנחה של 5% על מחיר השוק

מנכ''ל הכללית אלי כהן / צילום: באדיבות קופ''ח כללית

מנכ"ל בית חולים גדול בעבר ובהווה: בורסת השמות למנכ"ל קופת חולים כללית

על אף שהליך האיתור הוקפא, בסביבת קופת חולים כללית נוקבים בשמות של מועמדים אפשריים לתפקיד המנכ"ל ● ביניהם: מנכ"ל סורוקה שלומי קודש, יו"ר מגדל רוני גמזו וד"ר אורלי וינשטיין שמובילה את הקמת שיבא נגב ● ומה הסיכוי שהמנכ"ל הנוכחי אלי כהן בכל זאת לא סיים את תפקידו?

מערכת ההגנה האווירית SPYDER בתצורת All in One / צילום: רפאל

ניצחה את הגרמנים והצרפתים: רפאל זכתה בעסקת ענק

לפי דיווחים שפורסמו, המערכת שרפאל צפויה לספק לרומניה בעסקת הענק היא ספיידר, המספקת פתרונות הגנה אווירית בטווחים שונים, אל מול מגוון איומים ● ככל שתיחתם, תהיה זו העסקה השנייה בגודלה אי פעם של מדינת ישראל, לאחר מכירת מערכת חץ 3 לגרמניה, תמורת כ-3.5 מיליארד דולר

חיילי צה''ל בגבול עם עזה / צילום: ap, AMIR COHEN

חריגה של 25 מיליארד שקל, לפחות: באוצר תוקפים את התנהלות צה"ל

באוצר טוענים כי משרד הביטחון קובע עובדות בשטח, והם נאלצים לאשר הוצאות בדיעבד ● אם לא יחול שינוי, הם מזהירים כי לא יהיה מנוס מהטלת גזרות חדשות על הציבור בתקציב 2026 ● מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (מיל') אמיר ברעם: "אני מקווה שמשרד האוצר לא שכח שאנו במלחמה"

עוזי לוי, מנהל מחקר חו״ל בבנק מזרחי טפחות / צילום: באדיבות מזרחי טפחות

"פוטנציאל לתשואות פנומנליות": מנהל המחקר בבנק שמסמן 3 סקטורים לוהטים

עוזי לוי, מנהל מחקר חו"ל במזרחי טפחות, לא נלחץ מהשיאים בשוק המניות: "זה לא 'הייפ' על ריק — אנחנו נמצאים בראשיתה של מהפכה טכנולוגית" ● למשקיע אגרסיבי הוא ממליץ לשים את הז'יטונים על מניות AI, ענן ומחשוב קוונטי, לצד הסקטור החבוט של אנרגיות מתחדשות

דגם Aion V של המותג GAC / צילום: GAC

מי יעמוד בראש מותג הרכב הסיני שנכנס מחדש לישראל

מותג הרכב הסיני GAC יושק מחדש בספטמבר הקרוב בישראל, כאשר בשלב הראשון, יושקו בארץ ארבעה דגמים חשמליים ● קבוצת אגד חתמה על הסכם להקמת מרכז לוגיסטי חדש באזור התעשייה תימורים ● וגם: חברת ההתחדשות העירונית שמשפצת ומרהטת בהתנדבות מקלטים בבניינים ישנים ● אירועים ומינויים

גילעד אלטשולר ויוסי לוי / צילום: איל יצהר, יח''צ

אלטשולר שחם מאבד לקוחות, והשווי נחתך. ומי בית ההשקעות הצומח שמככב?

עד לא מזמן אף אחד לא דמיין שזה יקרה: שווי חברת הגמל של מור עקף את זה של אלטשולר שחם ● ברקע: הנטישה ההמונית של לקוחות אלטשולר, שמצטברת ליותר מ־100 מיליארד שקל, והצטמקות רווחיו ● במקביל, מור מככב בטבלת התשואות וצומח מהר בהכנסות וברווחים

חנות של רשת סבון / צילום: יח''צ-דן לב

קבוצת גולף נמצאת במגעים מתקדמים לרכישת מרבית הפעילות של רשת סבון

גולף דיווחה כי היא מעוניינת לרכוש את פעילות ההפצה, הפעלת החנויות ואתר האינטרנט של סבון ● במקביל, סבון עדכנה כי היא נמצאת בשלב מתקדם של מו"מ למכירת מפעל הייצור שלה הממוקם בקריית גת ● אם המפעל לא יימכר, הוא מתוכנן להיסגר בעוד שנה

מטוס של איזי ג'ט / צילום: Shutterstock

באופן חריג, חברות התעופה הזרות והישראליות מתאגדות. מה הן דורשות?

בחברות התעופה הישראליות והזרות מאחדים כוחות, ומבקשים הקלות בחוק שמחייב אותם לפצות נוסעים שבוטלה טיסתם ● לפני מספר חודשים, החוק כבר תוקן כדי לתת מענה לחברות תעופה בזמן חירום, וכעת החברות מבקשות שהמדינה תספוג את הנזק במקומן ● "אנחנו נמצאים בזמן קריטי בו חברות התעופה בוחנות האם יחזרו לארץ"

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר ושרת האוצר רייצ'ל ריבס / צילום: ap, POOL

הטבות המס מהמאה ה־18 בוטלו, והעשירים נוהרים החוצה מבריטניה

כ־16 אלף מיליונרים זרים עזבו את בריטניה מאז תחילת השנה, בעקבות ביטול הטבת המס בת 200 שנה שפטרה אותם מתשלום על הכנסות מחוץ למדינה ● כעת שרת האוצר רייצ'ל ריבס שוקלת לצמצם את הרפורמה - שהייתה הבטחת בחירות מרכזית של מפלגת הלייבור

השקל מתחזק, אבל מחירי המזון לא יורדים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

השקל מתחזק ומחירי הסחורות בירידה, אז למה ההוזלות לא מגיעות לצרכנים?

הדולר נחלש, מחירי הסחורות בירידה - אבל המחירים בסופר לא צפויים לזוז בקרוב ● בכירים בתעשייה מסבירים כי היבואנים והיצרנים לא ממהרים להוזיל בשל התנודתיות הרבה של השקל, התחייבויות עבר וקשיים לוגיסטיים ● ירידות מחירים, אם יגיעו, לא צפויות לפני 2026

בנימין נתניהו ודונלד טראמפ / צילום: ap, Mark Schiefelbein

ראש הממשלה נתניהו והנשיא טראמפ ייפגשו בבית הלבן ביום שני הבא

דיווח: הנשיא טראמפ יחתום על הוראה שתקל את הסנקציות הכלכליות על סוריה ● דני אלגרט, אחיו של החטוף איציק אלגרט ז"ל, חושף: חמאס חקר את איציק בשבי בחשד שהוא טייס ● דובר צה"ל בהודעת פינוי לתושבי שכונות במרחב העיר עזה וג'באליה ● מקורות דיפלומטיים לעיתון "אל-אח'באר" הלבנוני: קהיר מאמינה כי סימני "פריצת דרך" במו"מ להפסקת האש בעזה "נראים באופק" ● 50 חטופים - 633 ימים בשבי ● עדכונים שוטפים

היזם בני לנדא / צילום: איל יצהר

בזו אחר זו, החברות בקבוצת לנדא נקלעו לקשיים: מה עובר על הקבוצה של יזם העל?

בני לנדא נחשב לאחד מהיזמים הבולטים בישראל, בין היתר, בזכות האקזיט המדהים של אינדיגו ואלף פטנטים שרשם ● אך לפחות ארבע חברות המקושרות אליו נקלעו לקשיים - בשל פיתוחים יקרים, קצב חדירה איטי לשוק, תלות במשקיעים אירופים והשלכות המלחמה ● האם מדובר בצירוף מקרים מצער, או בכשל מובנה במודל?

גיוס הון לחברות הייטק / צילום: Shutterstock, Pushish Images

שיא חדש בגיוסי ההייטק, אבל עם כוכבית

ההייטק הישראלי מגייס מיליארדים - אבל הפער בין הדוחות עלול לחשוף גם תרגילים תדמיתיים: בין 2.7 ל-6 מיליארד דולר גויסו ברבעון, תלוי איך ואת מי סופרים ● הדומה בשני הדוחות - סייבר, AI ותוכנה ארגונית ממשיכים להוביל את המגמה

המנצחים והמפסידים מהתחזקות השקל / איור: גיל ג'יבלי

היבואנים ירוויחו, אל על צפויה להוציא מיליונים: המנצחים והמפסידים הגדולים מהתחזקות השקל

המלחמה מול איראן דחפה את השקל לשיאים חדשים מול הדולר והפכה אותו לאחד החזקים בעולם ● התחזקות המטבע המקומי תגדיל את רווחי היבואנים, אבל תפגע בחברות שכיכבו השנה כמו אל על ואלביט ● גם בעלי נכסים בחו"ל כמו נתן חץ וחיים כצמן צפויים להפסיד מהתפנית במט"ח ● וגם: S&P 500 בשיא כל הזמנים, אבל החוסכים בארץ רושמים הפסדים

"כיפת סייבר": הפרויקט של ישראל עם בעלת הברית הקרובה באירופה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: קרן הפנסיה הנורבגית הודיעה כי לא תשקיע עוד בחברות טינסקרופ ואושקוש, פרטים חדשים על חיסול מדעני הגרעין האיראנים, וגרמניה מקימה עם ישראל "כיפת סייבר" ● כותרות העיתונים בעולם