כלבים, אילוסטרציה / צילום: שאטרסטוק
בית המשפט לענייני משפחה בירושלים דחה לאחרונה בקשה של גבר שהתגרש מאשתו להצהיר כי 4 כלבים שבני הזוג גידלו במשותף כאשר חיו ביחד, יהיו בבעלות משותפות שלו ושל גרושתו. השופט פליקס גורודצקי נימק את החלטתו ב"טובת החיה". לדברי השופט, הגבר הגרוש הפך "אדם זר" עבור הכלבים וטובתם מחייבת את השארותם במשמורת אצל האישה, בת זוגו לשעבר.
הצדדים, בני הזוג לשעבר, התגוררו יחדיו משנת 2013 והתחתנו ב-2017. הצדדים נפרדו בחודש אוקטובר 2017 עת עזבה האישה, ללא הכלבים, את דירת המגורים.
תחילה שהו הכלבים, מספר חודשים בדירה, במחיצת הגבר בלבד ולאחר מכן, תקופה מסוימת, שהו במחיצת שני הצדדים לפי חלוקה עליה הסכימו הצדדים. בחודש יולי 2018 נטלה האישה את הכלבים ומאותו המועד שוהים הכלבים במחיצתה בלבד.
ב-28 באוקטובר 2018 הגיש הגבר תביעה שכותרתה "תביעה להסדרי ראייה/משמורת משותפת" על הכלבים. בבקשתו למשמורת משותפת על הכלבים טען הגבר, בין היתר, כי הכלבים התגוררו במהלך כל חייהם בבית המשותף והוא הבית היחידי שהכירו. הוא הוסיף וטען כי גידל אותם כל השנים וכי הוא "קשור בכל נימי נשמתו לכלבים והם זכו לטיפול אהוב ומסור מצדו ומצד בני משפחתו". לפי בקשת הגבר, הוא מחובר רגשית ונפשית לכלבים וכל רצונו הוא חלוקת זמני שהות עמם.
האישה טענה מנגד כי הכלבים אינם מעניינו של הגרוש והתביעה נועדה להגביל אותה ולהציק לה והאיחור במסירת כתב התביעה מלמד על כך. לטענת האישה היא ברחה מהבית בשל התעללות הגרוש, "הוא הודיע כי בכוונתו להתאבד וסירב לאפשר לנתבעת לקחת את הכלבים".
השופט דחה את תביעת הבעל, כאמור. בפסק הדין נאמר כי הפסיקה הקיימת, מגלה שלוש גישות בעת ההכרעה על גורלו של בעל חיים לאחר פרידת בני זוג: גישה הרואה את טובת בעל החיים כאבן בוחן להכרעה, גישה אשר שמה דגש על המישור הקנייני לצורך ההכרעה וגישה אשר מתמקדת בנסיבות, בהתעלם משאלת הרישום והבעלות.
"דעתי הינה כי את ההכרעה בסוגיית ההחזקה של בעל חיים לאחר הפרידה יש להכריע על פי השיקול הרחב של 'טובת החיה' ולו משום ש'בעל חיים ליד אדם הוא כילד'", כתב השופט והוסיף: "בענייננו - בחינת התשתית הראייתית מובילה למסקנה כי טובת החיה דורשת הישארות הכלבים בחזקת האישה".
לפי פסה"ד, "אין מחלוקת כי הכלבים מצויים בחזקתה הבלעדית של הנתבעת מחודש יולי 2018 וכי התובע לא פגש בכלבים על פני תקופה של שנתיים לערך. במצב דברים זה ולאור תקופת הנתק, ספק רב אם היענות לתביעה תשרת את טובת הכלבים".
השופט הזכיר כי אורך החיים של כלב אינו כאורך החיים של אדם והנחת הבסיס היא שכל שנה קלנדרית של כלב שווה לשבע שנים של אדם. לכן לדבריו "לפיכך, גם אם הנחה זו איננה מדויקת ו'שנת החיים של כלב' תלויה במשתנים שונים כגון גזע וגודל, עדיין מדובר בנתק ממושך מאוד מבחינת הכלבים, ביחס לתובע שהינו כיום כמו 'אדם זר' עבורם".
הנתבעת מיוצגת על ידי עו״ד אילת חכמון.