מטוס 737 Max במפעל של בואינג בארה"ב / צילום: shutterstock, שאטרסטוק
משבר הקורונה גבה מחיר כבד מסקטור התעשייה העולמי, והפעילות הכלכלית עצרה כמעט לחלוטין ביום אחד בהיר. במבט על השוק האמריקאי, ניתן לומר כי סקטור התעשייה הוא אולי המגוון ביותר בקרב 11 הסקטורים העיקריים במדד המניות S&P 500. הוא כולל מספר רב של תתי-תעשיות: חלל וביטחון (כ-22% מהמדד), קונגלומרטים כמו 3M, GE ,United Tech ועוד (כ-14.5% מהמדד), כבישים ורכבות (כ-11%), מכונות וציוד תעשייתי (כ-17%), לוגיסטיקה ותעבורה אווירית (כ-6%) ותעשיות אחרות (ציוד אלקטרוני, חברות תעופה, ציוד חקלאי, משאיות ועוד).
כלומר, סקטור התעשייה נוגע בכל ענפי הכלכלה בארה"ב, שנוגעים בביקושים המקומיים והעולמיים, ובכך הוא משקף את רמת הפעילות הכלכלית של המשק.
אין זה מפתיע, אם כן, שמשבר הקורונה והשיתוק הכלכלי שהוא הביא עימו הביאו לנפילת סקטור התעשייה בשוקי המניות, וגם אחרי ההתאוששות המרשימה בשווקים במהלך החודשים האחרונים עדיין הוא נחשב לאחד הסקטורים הגרועים ביותר ב-2020 (ביחד עם האנרגיה והפיננסים).
מבחינת אינדיקטורים כלכליים, סקטור התעשייה נוטה להיות מתואם עם כמה מדדים, ובראשם מדד מנהלי הרכש, שער הדולר בעולם, התשואה על אג"ח ל-10 שנים ומחיר הנפט. כדי לענות על השאלה האם כבר ראינו את השפל בתעשייה, אנו למעשה צריכים לשאול לאן מועדים פניהם של מדדים אלה בחודשים הקרובים.
מדד מנהלי הרכש משקף את רמת הפעילות התעשייתית בכל חודש, ובארה"ב המדד המרכזי הוא של ISM) Institute for supply management), והוא נפל לרמתו הנמוכה בהיסטוריה במהלך הקורונה.
המדד כולל רכיבים רבים, שיחד מציירים תמונה כוללת לרמת הפעילות ולצפי הפעילות בעתיד. השינויים במדד מנהלי הרכש הם אולי המשתנה המאקרו-כלכלי המתואם ביותר עם סקטור התעשייה האמריקאי. אם אכן היינו עדים לשפל במדד מנהלי הרכש, אז בעוד שנה מהיום ההתאוששות בפעילות התעשייתית, איטית ככל שתהיה, צפויה לתמוך בביצוע עודף של סקטור התעשייה.
הדולר משפיע על החברות הגלובליות
שער הדולר בעולם הוא משתנה חשוב לסקטור התעשייה, שכן לא מעט מחברות הסקטור הן חברות גלובליות. לכן, שינויים בשער החליפין של הדולר הם בעלי משמעות רבה לשורה התחתונה של חברות אלה.
שער הדולר כיום מיוסף באופן משמעותי ביחס לנתוני הבסיס של הכלכלה האמריקאית - לאורך זמן, המגמות בחשבון השוטף ובגירעון הממשלתי הן קריטיות בכל הנוגע לכיוונו של המטבע, ובארה"ב משבר הקורונה הוביל להרחבה פיסקאלית חסרת תקדים, הן אבסולוטית והן בהשוואה למדינות אחרות. מגמות אלו תומכות בפיחות משמעותי של הדולר במהלך השנתיים הקרובות, באופן שיתמוך ברווחיות חברות התעשייה האמריקאיות.
מחיר הנפט קריטי לסקטור התעשייה, והשפעתו על הפעילות שלה מגיעה בשני שלבים. כאשר מחירי הנפט נופלים, נראה חולשה בתעשייה וביצועי חסר של הסקטור.
נוסף על כך, בתקופות של ירידת מחירי הנפט, הפעילות של חברות כרייה וחציבה מתמתנת, והן סוגרות אסדות קידוח ומקפיאות תוכניות השקעה. כלקוחות מרכזיים של התעשייה זה יוצר בעיה בסקטור האנרגיה, ומשפיע ישירות על התעשייה.
ואולם, להשפעת הנפט יש בטווח הבינוני גם השפעות חיוביות - היא מוזילה את אחת מהתשומות המרכזיות של החברות התעשייתיות. ההשפעה החיובית של ירידת מחירי הנפט על רווחיות חברות התעשייה לוקחת זמן עד שהיא מחלחלת אל השורה התחתונה. השינויים במחיר הנפט נוטים להקדים בכשנה וחצי את הביצוע היחסי של התעשייה. אם קשר זה יישמר, סקטור התעשייה צפוי ליהנות מנפילת מחירי הנפט האחרונה במהלך השנה הקרובה.
לסיכום, מתוך הנחה כי כבר ראינו את השפל ברמת הפעילות התעשייתית, ומניחים כי פני הדולר הם לפיחות שעשוי להיות מאוד משמעותי במהלך השנתיים הקרובות, ביחד עם המגמות בשוק הנפט ובשילוב עם רמת תמחור יחסי שנחשבת לאטרקטיבית, נראה כי עדיין ממש לא מאוחר להגדיל חשיפה לסקטור התעשייה, וכי ביצוע היתר שלו בשבועות האחרונים היה רק ההתחלה.
המשבר קיצץ את הכנפיים של בואינג
תעשיית התעופה היא מהנפגעות הבולטות של משבר הקורונה. התעשייה חווה טלטלה מסחררת לאחר שנים של צמיחה במהירות גבוהה ומעבר לעצירה מוחלטת במכה אחת.
למרות החוויה המסעירה שאופפת את שוק התעופה ויצרניות המטוסים בחודשים האחרונים, הדרמה בחברת בואינג האגדית התחילה עוד לפני הקורונה, עם הפגיעה בפעילות של החברה נוכח ביטול הזמנות מצד חברות תעופה, על רקע שתי תאונות קטלניות שהתרחשו בטווח זמנים קצר, שבהן היו מעורבים מטוסי הבואינג 737 מקס החדשים. תאונות אלו הובילו לקרקוע של דגם המטוסים, והם טרם חזרו לשירות, לאחר שלא קיבלו אישור מצד מנהל התעופה הפדרלי בסוף 2019.
על רקע זה נפלה מניית בואינג במהלך המחצית הראשונה של 2019, ואיבדה יותר מרבע משווייה. בהמשך - התפתחות נגיף הקורונה בסוף 2019-תחילת 2020 - המניה קרסה ואיבדה עוד 70% מערכה. העליות האגרסיביות בשווקים בשבועות האחרונים הובילו לתיקון גם במניות חברות התעופה, ועדיין מניית בואינג נסחרת כיום בפחות ממחצית משווייה בשיא שנקבע לה בתחילת 2019.
חברת בואינג היא עדיין יצרנית המטוסים הגדולה בעולם במונחי הכנסות ושווי שוק. החברה קיימת למעלה ממאה שנים, ויש לה חטיבה אזרחית לייצור מטוסים שהיוותה כ-60% מהכנסותיה, וחטיבה ביטחונית שהיוותה כ-30% (ושבמסגרתה החברה פועלת גם בתחום החלל) עד 2018.
בשנת 2019 החברה רשמה ירידה חדה של כ-25% במכירותיה. היקף המכירות הסתכם בכ-77 מיליארד דולר, לאחר שחצתה את רף 100 מיליארד דולר מכירות בשנת 2018. שנת 2020 צפויה להיות בסימן המשך הירידות בהיקף ההכנסות בשיעור דו-ספרתי, התכווצות הרווחיות והרווחים ואף מעבר להפסדים.
הירידה בפעילות החברה נובעת כמובן בעיקר מהמגזר האזרחי, שבו נרשמה ירידה מכ-60% לכ-41% מהיקף הפעילות בשנת 2019. מנגד, תחום הביטחון והחלל, שרשם עלייה מרמה של 26% מהיקף המכירות לכ-34%, צפוי אף להמשיך ולהתרחב ב-2020, רק מעצם ההתכווצות בתחום התעופה האזרחית.
אומנם לתוכנית חלל אזרחית, כמו זו של ספייס אקס, יש יכולת להוביל לגידול בפעילות של חברות העוסקות בתחום - באמצעות השקעה ופיתוח התחום, אך ייקח זמן עד שהפעילות הזו תתפוס תאוצה באופן שיוכל לכפר על הנזקים בתחום האזרחי, כאשר גם יציבותו של התחום נמצא בסימן שאלה.
המצב שבו מצויה בואינג אינו פשוט כלל. החברה סובלת משחיקת מוניטין לצד ירידה חדה בפעילות הענף, אי-ודאות גדולה בענף התיירות והתעופה וגידול חד בהיקף החוב של החברה. ככל שהזמן עובר, החשש מקריסת חברות תעופה בעולם רק הולך וגדל. מצב כזה הוא בלתי נסבל עבור יצרניות המטוסים, שהוזנו מענף התיירות הגואה שנדם לאחרונה לחלוטין. מצב זה - אם יימשך - יותיר יותר ויותר מטוסים מקורקעים וירחיב את השוק המשני.
בתעשייה כבדה כמו תעשיית ייצור המטוסים, הסייקל השלילי הזה יכול להיות ארוך במיוחד ולהוביל להמשך הלחץ השלילי על המניה.
הכותבים הם מנהל מחלקת מאקרו בפסגות ומנהלת מחלקת מחקר בפסגות. אין באמור ייעוץ/שיווק השקעות או תחליף לייעוץ/שיווק המתחשב בנתונים של כל אדם, או תחליף לשיקול דעתו של הקורא, והוא אינו הצעה לרכישת ניירות ערך