חדשות מזויפות / צילום: שאטרסטוק
כבר לפני מגפת הקורונה התחולל מעבר תרבותי של אנשים, לציפיות גבוהות יותר וסף תשומת לב נמוך יותר, בכל הנוגע לתכנים אינטרנטיים. "עידן אמזון" של גישה קלה ומשלוחים מהירים, יצר ביקוש צרכני ממותגי מדיה וחדשות לספק את מה שאנשים רוצים, מתי שהם רוצים, והיכן שהם צריכים זאת.
תופעה זו הפכה לידועה במיוחד בישראל, שבה קיימת סצנה תוססת של סטארט-אפים טכנולוגיים. לדוגמה, לפי מכון המחקר Pew, שיעור חדירת הטלפונים החכמים בארץ הוא גבוה במיוחד - 88% באוכלוסייה הבוגרת מחזיקה בטלפון שכזה.
מגפת הקורונה העולמית האיצה עוד יותר מגמות רבות כאלה, של ניידות וגישה לתכנים, לשירותים ולמוצרים מקוונים. ממדד האינטרנט העולמי (GWI) עולה ש-71% מבני האדם ברחבי העולם מקדישים יותר ויותר זמן לטלפונים הניידים שלהם.
ממבט על התמונה העולמית, בהתבסס על מחקר הקורונה הרב-שוקי של GWI, נמצא ששני-שלישים מהקהלים של רשת החדשות העולמית CNN מקדישים הרבה יותר מזמן הפנאי שלהם לצריכת חדשות, מאז פרוץ המגפה. היקף דומה של קהלים צופים גם ביותר תוכניות וסרטים בשירותי סטרימינג. מתברר, שיותר ממחצית מקהלי CNN מקדישים יותר זמן למדיה חברתית. רבע מקהלי CNN ציינו, שהם מקדישים יותר זמן לסיקורי חדשות, ושירותי הסטרימינג והווידיאו יהפכו להרגליהם הקבועים.
ומכאן לישראל - במבט ספציפי על הארץ, סקר שערך משרד התקשורת הראה שמחצית מהמשיבים משתמשים באינטרנט בתקופה זו לצורכי עבודה מרחוק, וכ-75% לצורכי למידה מרחוק. הרגלים קבועים כאלה הולכים ומתגבשים, והצרכנים מייחסים ערך רב יותר למדיה ולתכנים שזמינים מיידית ולפי דרישה.
עם זאת, למרות הצורך בגישה מיידית בזמני אי-ודאות, הצרכנים "לוקחים את הזמן" בחיפוש אחרי גופי חדשות ומידע אמינים של מותגי חדשות שהם ראויים בעיניהם. הדבר משתקף גם בנתוני השיא של קהלים הצופים בחדשות CNN. הרשת רשמה את קהל הצופים העולמי הגדול ביותר מכל פלטפורמת חדשות דיגיטלית אחרת במארס השנה, עם 259 מיליון מבקרים ייחודיים בפלטפורמות שלה. זאת עולה גם מסקרי צרכנים רבים, כמו מהדורת "קוביד-19" המיוחדת של Edelman’s Trust Barometer, שמצאה שגופי חדשות עיקריים נחשבים לאמינים על-ידי הצרכנים. זאת, כמעט פי שניים יחסית לארגוני בריאות עולמיים או לאומיים אחרים.
מנקודת המבט של המפרסמים, רוב הצרכנים רוצים לקבל מידע ממותגים שהם מכירים. "מדד האינטרנט העולמי" מצא ש-79% מהצרכנים רואים בחיוב מותגים שמראים איך הם מגיבים לקורונה ו/או עוזרים ללקוחות שלהם בזמנים כאלו.
המסר שהם מצפים לו, צריך להיות ברור, אותנטי ומחובר לערכים של הפירמה. הוא צריך גם להתאים למצב הנוכחי של הקהל. לדוגמה, המידע והמסר על הקורונה במדינה בהבראה, צריך להיות שונה מהמסר במדינה שמצויה עדיין בשיא המחלה.
אף שאין "ספר הדרכה" מדויק למצב, המגמות מצביעות על שינוי לטווח ארוך בהתנהגות צרכנים, בהוצאה הצרכנית, במסחר האלקטרוני, בפעילות החברות בתקשורת ועוד.
מהתקופה הייחודית הזו, נראה שיצמחו מערכות אקוסיסטם דיגיטליות חדשות, על-ידי אימוץ מוגבר של קבוצות גיל ודמוגרפיה שונות. לדוגמה, אנשים שמעולם לא צרכו בנקאות מקוונת בעבר, הוכרחו כעת לעשות זאת. כתוצאה מכך, נותני השירותים הפיננסיים הגיבו בהפיכת יותר שירותים מקוונים לזמינים. זאת, בתגובה לביקוש העולה או הצפוי בהמשך.
המותגים שיהיו בעמדה הטובה ביותר לנווט את השינויים האלה, יהיו אלו שהשתמשו בנתונים, בטכנולוגיות ובתובנות של קהלים צרכניים. זאת, כדי להמציא מחדש, ולהסתגל לשינויים בהתנהגויות הצרכנים, ולכן הם השקיעו יותר ביחסים עם הצרכנים.
בסביבה כזו, כוחו של מותג ויכולתו לעמוד בהבטחה הצרכנית שלו, יהיו חיוניים אפילו יותר.
הכותבת היא סגן נשיא לדאטה וקהלים, מחלקה מסחרית, סי אן אן אינטרנשיונל