גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מיסוי בעידן הקורונה - שתי דרכים פשוטות להקלה מהותית על עסקים לצאת מהמשבר

ניתן ליישם במהירות וביעילות הוראות מס שעונים על שני תנאים חשובים: הם כרוכים בהוצאה מינימלית מצד המדינה והם מיטיבים עם עסקים בעלי היתכנות כלכלית, שבימים כתיקונם לא היו נזקקים לסיוע

עסקים סגורים בתל אביב, מתקשים לפתוח לאחר הסגירה הארוכה / צילום: כדיה לוי, גלובס
עסקים סגורים בתל אביב, מתקשים לפתוח לאחר הסגירה הארוכה / צילום: כדיה לוי, גלובס

המשבר הכלכלי, אשר פגע במגזרים כלכליים שלמים, מחייב בעלי עסקים רבים למקורות מימון כדי להחזיק מעמד ולהתניע את עסקיהם מחדש. רובם מצפים כי המדינה תסייע להם בסיוע כספי נרחב ונדיב, אולם צריך לומר את האמת: ספק רב אם יש בסיס לתקווה זו במציאות. הניסיון מלמד שהסיוע יהיה צנוע וקטן בהיקפו. אך למרות זאת, ניתן ליישם במהירות וביעילות הוראות מס שעונים על שני תנאים חשובים: הם כרוכים בהוצאה מינימלית מצד המדינה והם מיטיבים עם עסקים בעלי היתכנות כלכלית, שבימים כתיקונם לא היו נזקקים לסיוע.

ההצעה הראשונה - הוראת שעה המאפשרת להעביר הפסדים משנת המס 2020 לשנת 2019 באופן שיאפשר לעסקים לקבל החזר מס מידי מהמדינה בשל כך. הוראה כזו מקובלת בשגרה ברוב מדינות העולם ומכונה Carrying Back, ויש בה צדק מיוחד בשעה הזו, כאשר עסקים (טובים) ששילמו הון רב כמס על רווחי השנה הקודמת מצויים כעת בהפסד עקב אירועי הקורונה.

הפתרון המוצע ממוקד בדיוק בקבוצה שראוי ורצוי לעודד - עסקים טובים ובעלי היתכנות כלכלית ולא עסקים שממילא היו "בדרך למטה". מדובר בכאלה שהרוויחו בשנת 2019 ונקלעו לקשיים ב-2020 רק בתוקף נסיבות הקורונה. המדיניות המוצעת לא תציע סיוע לעסקים שאינם בעלי היתכנות כלכלי - דהיינו עסקים שלא ייצרו הכנסה חייבת במס בשנת 2019 ואשר לא הקורונה היא הסיבה לקשייהם.

המהות הכלכלית פשוטה : לא מענק מהמדינה אלא הלוואה שכן הפסדי הקורונה אשר לא ינוצלו בשנת 2020 היו ניתנים ברגיל להעברה ולניצול כנגד הכנסות בשנות המס הבאות. כך שההצעה מביאה רק ל הקדמת הניצול של ההפסד משנים עתידיות לשנת 2020, והעיתוי של המימון הזה חשוב וחיוני להתנעת העסקים מחדש כבר עכשיו. גם עלות הקדמת המימון הכרוכה בהצעה זו היא מינימלית (לאור שיעורי הריבית המינימליים בהן מדינת ישראל גייסה לאחרונה הון כדי להיאבק בקורונה) וחשיבות ה"חמצן" בעיתוי הזה היא קריטית.

היישום פשוט : את הדוח לשנת המס 2019 המעיד על ההכנסה החייבת ניתן כבר להשלים ולהגיש בימים אלה. על מנת לחשב את ההפסדים של 2020 אפשר להסתמך על המידע עד חודש יוני ולחשבו ככפול מהתוצאות בפועל של מחצית השנה הראשונה של 2020. אם השלמת הדוח מורכבת, ניתן לאשר לבעל העסק להתבסס על דוח זמני אשר יקנה רק מקדמה מסכום ההחזר הצפוי בסוף השנה. אך עצם העברת ההוראה מאפשרת מימון כבר היום. בכל מקרה, לאחר הגשת דוח המס לשנת 2020 תערך התחשבנות עם בעל העסק והוא יידרש להחזיר תשלום עודף או שיקבל החזר נוסף, לפי העניין.

לסיכום, קביעת הוראה זו יכולה להוות מקור מימוני לשיקום עסקים טובים שנפגעו מהקורונה מבלי שיביא להוצאות ממשיות למדינה.

הצעה שניה היא לקבוע סוף סוף מס מדורג לעסקים קטנים.

כיום, מס החברות בישראל הוא אחיד ועומד על גובה של 25% - כלומר, דין זהה לעסקים גדולים המרוויחים מיליונים ולעסקים קטנים המרוויחים עשרות אלפי שקלים. לא כך המצב במס הכנסה לשכירים - שם המיסוי הינו פרוגרסיבי ועולה במדרגות לפי גובה ההכנסה. הכנסה נמוכה לא ממוסה כלל, בעוד אלו בראש הפירמידה משלמים מס בגובה מחצית מהכנסתם.

בדומה למצב בארה"ב, בריטניה, הולנד, ומדינות מפותחות נוספות, מוצע להוסיף מדרגת מס אחת ולפיה שיעור המס החל על עסקים עם רווחים לצרכי מס עד סכום מסוים (למשל מיליון שקל) יהיו כפופים למס של15%. גם כאן, הצעה זו נותנת אופק ומקור מימון מהוון לעסקים טובים במגזר העסקים הקטנים והבינוניים שנפגעו בצורה קשה ממשבר הקורונה לתכנן את השקעותיהם בהתאם לתחזית תזרימי מזומנים טובה יותר.

על מנת לשרוד את המשבר עסקים זקוקים למקורות מימון כאוויר לנשימה. דרך שתי הצעות אלו ניתן לעזור לעסקים באופן מיידי לצלוח את התקופה הקשה, ללא עיוות מערכת התמריצים ובלא הוצאה תקציבית מוגזמת ולא מבוקרת מצד המדינה.

הכותב הוא המשנה למנכ"ל המכון הישראלי לתכנון כלכלי, הוא עו"ד ורו"ח המתמחה במיסוי בינלאומי

עוד כתבות

גם זה קרה פה / צילום: עמית שאבי - ידיעות אחרונות, איל יצהר

שמחון מציג: עוד תוכניות להרעפת מזומנים על הציבור

בכנסת אי אפשר לסיים משפט ● מה אומר המדד שאוהבים לסקר ● ומה עקום בתוכנית המשכנתאות החדשה ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik

"השד יצא מהבקבוק": האזהרה החדשה של וורן באפט

באפט תמיד הזהיר שמתקפה גרעינית או ביולוגית היא הסיכון הגדול ביותר ● עתה הוא מוצא הקבלה בתחום ה-AI וטען בראיון ל-CNBC כי חוסר ההבנה של מובילי התחום בנוגע לכיוון אליו הטכנולוגיה מתקדמת הוא מסוכן ● להמחשה בחר את דבריו איינשטיין בנוגע לאטום: "זה משנה הכול בעולם, פרט לאופן שבו אנשים חושבים"

פרופ' דפנה קולר / צילום: Scott R. Kline for insitro

פרופ' דפנה קולר, מחלוצות ה־AI: במערכות החינוך ממשיכים ללמד עובדות במקום איך לפתור בעיות

לפני 15 שנה כמעט עשתה פרופ' דפנה קולר מהפכה בגישה ללימודים כשהקימה את קורסרה, ועכשיו היא פועלת במרץ לקידום המהפכה הבאה - שינוי עולם התרופות מהיסוד, בעזרת בינה מלאכותית ● השבוע רכשה אינסיטרו, החברה שהקימה, סטארט־אפ ישראלי כדי לסייע לה במשימה ● בראיון בלעדי לגלובס היא מסבירה למה היא נלהבת כל כך מ־AI ומגלה איזו יכולת הכי חשובה כדי לשרוד בעולם העבודה העתידי

העליות בבורסה דחפו לשיא בכספים המנוהלים של הישראלים / אילוסטרציה: Shutterstock

העליות בבורסה דחפו לשיא בכספים המנוהלים של הישראלים: 4 טריליון שקל

בכך הוכפלו כספי החוסכים בפנסיה ובגמל בתוך פחות מ-7 שנים ● החזרה הביתה: היקף החשיפה של המוסדיים לחו"ל ירד ל-22.6%, לאחר שכבר עמד על כמעט 27%

שליח של GetPackage / צילום: באדיבות GetPackage

באיזו עיר בארץ מזמינים הכי הרבה משלוחים, ומתי?

הערים המובילות בהיקף המשלוחים הן תל אביב עם 11.5%, חיפה עם 9.5% ופתח תקווה עם 7%, כך עולה מנתונים של חברת השליחויות Get Package המסכמים את שנת 2025● תקציב הפרסום בדיגיטל של הביטוח הלאומי עובר ל–Funia, וקרן אדמונד דה רוטשילד מעניקה פרסים בהיקף של כרבע מיליון שקל למעצבי אופנה ● אירועים ומינויים

סזאר / צילום: דר טייב

אחרי 20 שנה - המסעדה הזו מצליחה להמציא את עצמה מחדש

בסזאר שברחובות תמצאו לצד מנות "באנקר" בלתי מנוצחות - שניצל, המבורגר, פירה, סלט קיסר – גם מנות שמדברות קולינריה עכשווית

מערכת פטריוט / צילום: יח''צ

ישראל כבר לא משתמשת בנשק הזה אבל ארה"ב קונה 2,000 מיירטים

צבא הודו חתם על חוזה בסך 35 מיליון דולר לאספקת מערכות שיגור רקטות המבוססות על פיתוחים של אלביט ● בתאילנד מביכים את בייג'ינג ומותחים ביקורת קשה על טנק המערכה הסיני ● ארה"ב סוגרת עסקה במיליארדים עבור תחזוקת מסוקי אפאצ'י ● וענקית הנשק לוקהיד מרטין מגדילה את קצת ייצור מיירטי הפטריוט ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מחאת תמיכה באיראנים, לונדון השבוע / צילום: Reuters, Seiya Tanase

המשטר האיראני ניתק 90 מיליון איש מהרשת. אז איך התוצאה שקיבל הייתה הפוכה לגמרי?

בניסיון לחנוק את המחאה, המשטר האיראני ניתק כ־90 מיליון איש מהרשת, אך התוצאה הפוכה מהצפוי ● בעזרת עשרות אלפי טרמינלים של סטארלינק שהוברחו למדינה, שימוש ב־VPN ושירותים מוצפנים, המפגינים מצליחים לעקוף את ההחשכה ולהציף את העולם בתיעודים מהשטח

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

תגביר אכיפה? רשות שוק ההון מבקשת תוספת של 30% לתקציבה

הממונה על שוק ההון מבקש תוספת של כמעט שליש לתקציב עבור ביקורות ואכיפה, מאבק בהון שחור ועוד ● הרשות מפקחת על כ־3 טריליון שקל של הציבור, אך תקציבה עומד על כ־154 מיליון בלבד

חוק מס רכוש המחודש / צילום: Shutterstock

התיקון סותר את תכליתו המוצהרת: כשלים מהותיים בחוק מס רכוש המחודש

אף שהכוונה העומדת בבסיס החקיקה ראויה, ניתוח מעמיק של נוסח החוק המוצע חושף כשלים מהותיים העלולים לייצר עיוותים, ולהכביד שלא לצורך על ציבור רחב של בעלי קרקעות

מפעל ענקית השבבים הטייוואנית TSMC / צילום: Shutterstock

יצרנית השבבים הגדולה בעולם עקפה את התחזיות. ומה היא צופה להמשך?

TSMC עקפה את תחזיות האנליסטים ברבעון הרביעי ומציגה המשך צמיחה מהירה, וזאת על רקע הביקוש לשבבים מתקדמים לשרתי בינה מלאכותית

מאיר שמיר, מנכ''ל ובעל השליטה במבטח שמיר / צילום: כדיה לוי

הקפיצה האנרגטית של מאיר שמיר: המניה שהניבה 450% בשלוש שנים

לאחר האקזיטים ההיסטוריים בתנובה, בביטוח ובהייטק, מתברר כי ההימור הנוכחי של מבטח שמיר על תחום תחנות הכוח מוכיח את עצמו - לפחות בבורסה ● שווי החברה כבר עומד על יותר מ-4 מיליארד שקל ומקנה למאיר שמיר הון של 1.7 מיליארד שקל על הנייר

הובלת דשנים, כיל חיפה / צילום: יח''צ כיל

יצואני הדשנים חוששים: עד כמה אירופה תכיר במס הפחמן הישראלי?

ישראל הקדימה וקבעה מס פחמן לקראת כניסתו לתוקף של מס חדש שיחול על סחורות מיובאות באירופה לפי הפליטות שנוצרו בייצורן ● אך האיחוד טרם הכריע אם יכיר במס המקומי, ויצואני הדשנים עלולים לשלם פעמיים

אילן ישועה / צילום: יונתן בלום

בגיל 69 הוא עושה אקזיט של 1.3 מיליארד שקל: הדרך של אילן ישועה מוואלה לענקית הסייבר

מכירת סראפיק תמורת כ־420 מיליון דולר לענקית האמריקאית קראודסטרייק מציבה את מנכ"ל וואלה לשעבר בלב עולם הסייבר הישראלי ● החברה הוקמה בעיצומה של בפרשת בזק-וואלה (תיק 4000) והציעה "רובד אבטחה" לדפדפנים ● האקזיט של סראפיק - והאיש שמאחוריה

האמנם מחירי הדירות שבו לעלות? / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הלמ"ס שוב עוזרת לקבלנים לשנות את הסנטימנט בשוק הדיור

מספיק נתון אחד של הלמ"ס שמסמן עלייה חודשית במחירי הדירות, לצד מבצעי מימון יצירתיים ורוכשים שתמיד חוששים לפספס – כדי להחזיר לשוק תחושה של תפנית גם כשבמציאות הביקוש עוד חלש וההיצע בשיא ● הבעיה: מדובר בנבואה שדי בקלות גם מגשימה את עצמה

צ'לסה רנגר והתמונה המג'ונרטת שלה. רשמה עלייה של 914% בחשיפות / צילום: צילום מסך לינקדאין

זינוק של 700% בטראפיק: המהלך שעשו נשים שלא מצאו עבודה בלינקדאין

טרנד מתפשט בלינקדאין הציג תופעה מדאיגה: נשים ששינו את המגדר בפרופיל דיווחו על זינוק של עד 700% בטראפיק ● ברשת החברתית דוחים את הטענות להטיה של האלגוריתם, ומומחיות בתחום טוענות כי מדובר בלא יותר ממראה לאפליה של החברה ● האם הפתרון הוא לאמץ את המשחק הגברי או דווקא לשחות נגד הזרם?

השלדים בבורסה בת''א מסמנים את להיטי התקופה / צילום: Shutterstock

הביקוש לשלדים בורסאיים בת"א עולה ומסמן את הסקטורים החמים

שורה של עסקאות נחתמו בתקופה האחרונה למיזוג פעילות עסקית חדשה לחברות שפעילותן נסגרה או מדשדשת ● רבות מחברות השלד הגיעו לבורסה בת"א בגל הנפקות הטכנולוגיה של שנת 2021 ● בצד הנכנס - פעילויות עסקיות בתחומים הקורצים לטעם הנוכחי של המשקיעים

הבנקים לא מגלגלים את הירידה בריבית לנוטלי המשכנתאות / איור: גיל ג'יבלי

אחד מכל חמישה מאריך את המשכנתא: הנתון שחושף את מצוקת הלווים

בנק ישראל הפתיע בשבוע שעבר עם הורדת ריבית נוספת של 0.25%, שהביאה את שיעור הריבית הכללי לרמה של 4% ● עם זאת, למרות שתי הורדות רצופות, הבנקים לא ממהרים להוריד את הריביות גם על המשכנתאות החדשות ● ובמקביל, לפי בדיקת בנק ירושלים, אחד מכל חמישה לווים מותח את תקופת המשכנתא למקסימום

אילוסטרציה: Shutterstock

המספרים הסופיים הגיעו: מה עשו החסכונות שלכם ב-2025?

כלל ומנורה מבטחים חולקות ביניהן את המקומות הראשון והשני במסלולים הכלליים והמנייתיים, עם תשואה שנתית של יותר מ-16% כל אחת בכללי וכמעט 28% במנייתי ● התשואה לחוסכים בשנת 2025 היא הטובה ביותר מאז שנת 2009 ● בתחתית נמצאים אלטשולר שחם וילין לפידות, כשבדצמבר אלטשולר שחם כמעט לא הניב תשואה לחוסכים

''אין ודאות שנפילת המשטר תביא לאיראן טובה יותר''. כרזה עם תמונת חמינאי בטהרן / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

ההערכה בישראל: טראמפ עדיין לא קיבל את ההחלטה על תקיפה באיראן

דיווח: ראש הממשלה ביקש לדחות את התקיפה באיראן - הסיבה: חוסר מוכנות ● בכירים אמריקאים: הנשיא דחה בשלב זה את ההחלטה על התקיפה באיראן, אך היא עדיין על השולחן ● הניו יורק טיימס: "בפנטגון נערכים להחזיר את הכוחות שפונו מבסיסים באזור" ● שר החוץ של טורקיה: אנקרה אינה מקבלת אפשרות של שימוש בכוח נגד איראן ● שר החוץ של איראן: "אין כוונה לתלות אנשים" ● עדכונים שוטפים