ישראל כ"ץ / צילום: אמיל סלמן-הארץ
הפחתת נטל הביורוקרטיה, עידוד ייבוא מקביל וקיצור הליכים להוצאת רישיונות עסק - אלה התוכניות המרכזיות שמקדמים באוצר בניסיון להתמודד עם המשבר הכלכלי העמוק ביותר בעשורים האחרונים. לא צריך להיות בעל זיכרון ארוך מדי כדי לזהות את התוכניות, שברובן הגדול חוזרות על מהלכי האוצר בשנים האחרונות. הורדת יוקר המחייה הייתה הדגל של האוצר מאז המחאה החברתית של 2011 ובתקופתם של שרי האוצר יאיר לפיד ומשה כחלון. מה שהיה נכון אולי למציאות שבה המחירים עלו והאבטלה הייתה בשפל, לא מתאים למציאות שבה המחירים יורדים והאבטלה ממריאה לגבהים שלא נראו בישראל אי פעם. במקום הפחתת רגולציה ועידוד ייבוא מקביל המשק זקוק כיום למנועי צמיחה, לפרויקטים שייצרו משרות ולתוכניות שיקנו כישורי עבודה למאות אלפי מובטלים שיחזרו לחפש עבודה ויגלו שהכישורים שלהם הפכו לא רלבנטיים.
באוצר משדרים עסקים כרגיל וממשיכים לקדם את תקציב המדינה הבא, מבלי להמתין להכרעת הדרג הפוליטי האם זה יהיה תקציב חד-שנתי או דו-שנתי. אלא שהתוכניות של האוצר במסגרת חוק ההסדרים הבא, שהוצגו לראשונה לתקשורת, נראות כלקוחות מהתקופה שלפני משבר הקורונה. הן מדברות על מהלכים לעידוד התחרות במשק, הסרת הנטל הביורוקרטי והורדת יוקר המחייה.
באוצר הסבירו כי אלה החלקים שהיו חשובים במיוחד למקבלי ההחלטות בדרג הפוליטי, כשהכוונה היא לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשר האוצר ישראל כ"ץ. לגבי מנועי הצמיחה אמרו באוצר ל"גלובס" כי הם יוצגו בהמשך, כשהכוונה היא ככל הנראה לתוכניות הכשרה מקצועית.
על הצורך בתוכנית הכשרות מקצועיות מדברים גם במכון הישראלי לדמוקרטיה, שם מזהים פגיעה במה שהם מכנים "ליבת שוק העבודה במשק" ומעריכים שהמשבר הכלכלי חמור מכפי שהעריכו בתחילתו. "בתחילת המשבר הערכתי שנסיים את 2020 עם 11.2% אבטלה, זה היה נראה ריאלי אבל זה הולך ומתרחק מאיתנו היום זה נראה מאד אופטימי", אמרה הכלכלנית דפנה אבירם ניצן, מנהלת מרכז ממשל וכלכלה במכון.
למה היית אופטימית מדי?
"לא הערכתי עד כמה הביקושים בכלכלה העולמית ייפגעו. המשבר הזה פוגע גם בענפים שנחשבים חסינים למיתון כזה כמו ייצוא ההייטק. צריך להוסיף גם את הפגיעה הקשה בעצמאים, לפחות 190 אלף עצמאים שהעסקים שלהם נסגרו".
הנתון המטריד ביותר שעולה מהעבודה של אבירם ניצן הוא שהקבוצה שנפגעה הכי קשה עד כה במשבר היא של בני 35 עד 54, מה שהיא מכנה "ליבת שוק העבודה במשק". "זו נורה אדומה לממשלה", היא אומרת, "55% מהאנשים שמדווחים כנעדרים מהעבודה, כ-518 אלף איש מבין ה-950 אלף, הם בגילאי 30-54". נכון שיש אחוזי אבטלה גבוהים בקרב הצעירים, אבל המאסה הרצינית זה המבוגרים יותר. זה אומר שזה משבר קשה. זה אומר הרבה מאד ילדים שיכולים להיכנס למעגל העוני, זה אומר שהרבה מובטלים צריכים לחפש עבודה, ללמוד כישורים חדשים תוך כדי פרנסת משפחה".
במכון הישראלי לדמוקרטיה קוראים למדינה להשיק תוכנית הכשרות מקצועיות בשני מסלולים: מסלול ראשון בשילוב עם המעסיקים מיועד לקלוט עובדים בחזרה במקצועות ספציפיים שיש בהם מחסור. "כשהמדינה בונה את ההכשרות זה לא תואם את צרכי השוק. אנשים בוחרים ללמוד מקצועות ואחר כך מתברר להם שאין לזה בכלל ביקוש. לכן חייבים לשלב את המעסיקים, כולל בהכשרות במפעלים ובתכני הלימוד, אפילו אם היום אין למעסיקים אפשרות להשתתף במימון". ההצעה של המכון מדברת על השקעה של 500 מיליון שקל בקורסים קצרים של 3-4 חודשים ובעלות של 10-15 אלף שקל לעובד.
המסלול השני, הכללי יותר, מיועד לשפר את הכישורים הבסיסיים של המובטלים בשני תחומים עיקריים: השפה האנגלית והתמצאות בעולם הדיגיטלי. "העובד הישראלי סובל שנים מנחיתות במיומנויות בסיסיות כאלה לעומת העובדים במדינות ה-OECD. התכניות של ההכשרה המקצועית עד היום היו לא חבל לשלם לעובדים האלה היום דמי אבטלה ולהשאיר אותם בבית?".
מלניק: "באוצר הכל על מי מנוחות"
לביקורת על התנהלות האוצר והיעדרה של תוכנית ליצירת מקומות תעסוקה שותף גם פרופ' רפי מלניק מהמרכז הבינתחומי, לשעבר חבר הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, שאומר כי הוא מודאג מהתחושה שבאוצר לא מפנימים את חומרת המשבר. "משיחות שהיו לי באוצר אני לא חושב שיש להם את המודעות לעניין הזה", אומר מלניק. "אני לא רואה דיונים על תוכנית כלכלית שאמורה להוציא את המשק מהבור שאנחנו נמצאים בו. הכל שם על מי מנוחות. תקציב דו-שנתי, תקציב חד-שנתי".
מדד מלניק למצב המשק שפרסם המרכז הבינתחומי מצביע על ההתכווצות החדה ביותר בפעילות הכלכלית במשק בחודשים אפריל-מאי: ירידה של כ-12% בתוצר העסקי, החזירה את המדד 5 שנים אחרונה לרמות שבהם היה בשנת 2015. "הצניחה ברף הפחידה אותי. לא ראינו דבר כזה מאז קום המדינה", אומר מלניק.
בשיחה עימו מזהיר מלניק מפני תחושה שהרע ביותר כבר מאחורינו ושאחרי הסגרים של מרץ ואפריל נראה בחודשים הקרובים שיפור בפעילות הכלכלית. "אנחנו רק בתחילתו של האירוע" הוא אומר "ואין מצב שנחזור לפעילות נורמלית עד שלא יהיה חיסון, וגם אחרי שיהיה חיסון לאנשים שהיו מובטלים כל השנה הזו - לא יהיה לאן לחזור".
מה ציפית לראות בחוק ההסדרים?
"רציתי תוכנית כלכלית שמובלת על ידי הממשלה בשיתוף בנק ישראל והסקטור העסקי להגברת הפריון וליצירת מקומות תעסוקה. רציתי לראות השקעה מסיבית בתשתיות, רציתי לראות תוכנית לאומית להכשרה והקניית כישורים למובטלים. אנחנו נכנסים לשוק עבודה חדש לכלכלה חדשה ואם המדינה לא תדאג להכשיר את העובדים שנפלטו לא יהיה להם סיכוי למצוא עבודה מחדש. ויש עוד שלושה דברים שצריך לעשות בתקציב שיקום מערכת החינוך, הבריאות והרווחה - אלה דברים שאם לא נעשה אותם, הסבל יהיה קשה מאד".
"באוצר 'נשרפו' מההשפעות של הכלכלה הפוליטית"
לדברי מלניק, במקום להתמקד באבטלה כבעיה המרכזית באוצר עדיין חושבים במונחים של שמירה על הגירעון התקציבי. "הגירעון זו בהחלט בעיה אבל זו לא הבעיה הכי קשה של המשק. צריך לתת לגירעון לגדול בשנתיים הקרובות ולהתחיל לטפל בגירעון בתקציב של 2022. לא עכשיו ולא בשנה הבאה. אם יתחילו לטפל בגירעון באמצעות צמצומי הוצאות והעלאות מסים המיתון רק יעמיק. כל הביקושים במשק ממותנים, הייצוא ייפגע הצריכה הפרטית תיפגע. הצרכנים חוסכים יותר והמשקיעים איבדו את התיאבון לסיכון - אז מה יציל את המשק? מאיפה יווצרו מקומות העבודה?".
ובאוצר לא מבינים את זה?
"הם סקפטיים. יש לזה רק הסבר אחד. החבר'ה באוצר 'נשרפו' מההשפעות של הכלכלה הפוליטית. הם מפחדים מהקואליציה הלא יציבה ומלחצים שעלולים להתפתח לכיוונים לא רצויים. הפחד שלהם הוא שברגע שהם יגידו 'כן' לאיזושהי תוספת אז הם בכלל לא יודעים לאן תלך התוספת הזאת. אז הם אומרים נדאג לתקציב זה הרע במיעוטו. אני חושב שיש היום שר אוצר חזק, מה שהיה חסר מאד בשנים האחרונות".