גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אל על רשמה הפסד של 140 מיליון דולר ברבעון בצל משבר הקורונה

זאת לעומת הפסד של 55 מיליון דולר ברבעון הראשון לשנת 2019 ● הוצאות המימון נטו הסתכמו בכ-65 מיליון דולר בהשוואה לכ-18 מיליון דולר ברבעון הראשון לשנת 2019 ● עיקר הגידול נובע מהוצאה בסך של 41 מיליון דולר בגין עסקאות גידור דלק סילוני

גונן אוסישקין / צילום:סיוון פרג'
גונן אוסישקין / צילום:סיוון פרג'

מצבה הפיננסי העגום של אל על בא לידי ביטוי בעוצמה בדוחותיה הכספיים. לצד הפסד של 140 מיליון דולר שהציגה הערב אל על בסיכום הרבעון הראשון של השנה - גדול ביותר מ-150% מהפסד של 55 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד, את דוחותיה הכספיים ממשיכה ללוות הערת "עסק חי" מצד רואי החשבון, שמציינים כי להמשך פעילותה היא נדרשת להזרמת כספים משמעותית.

על הפרק נמצא סכום של 400 מיליון דולר, אשר בגינו מקיימת אל-על מו"מ בשני מתווים אפשריים - קבלת מלוא הסכום כהלוואה שתגובה במרביתה בערבות מדינה, או לחלופין קבלת הלוואה של כ-250 מיליון דולר בגיבוי המדינה והנפקת מניות של כ-150 מיליון דולר, גם היא בגיבוי המדינה.

בהשפעת משבר וירוס הקורונה, הכנסות הרבעון הראשון של השנה שמציגה חברת התעופה הנמצאת בשליטת בני הזוג תמי ודדי בורוביץ' התכווצו ב-25% ל-321 מיליון דולר, ובהמשך היא מציגה מעבר להפסד גולמי והגדלת ההפסד התפעולי ב-75%, ל-93 מיליון דולר.

עוד בהשפעת הקורונה, אל על סבלה גם מעלייה חדה בהוצאות המימון הרבעוניות שלה בהשפעת עסקאות גידור על מחירי הנפט, בעקבות צריכת דלק נמוכה ביחס להערכותיה המקוריות לשנת 2020.

אל על הפסיקה לטוס במרץ, והדוחות מתייחסים לתקופה של ינואר, פברואר מרץ ואפריל, כלומר שרק מחצית מהתקופה תופסת את משבר הקורונה בתוכה. אמנם מדובר בעונת החורף שמאופיינת בתנועה דלה יותר אבל החודשיים הראשונים של השנה היו בתקופה של טרום המשבר ועל כן ההפסד הגדול לא מתייחס רק לתקופת הקורונה.

בחודש מאי פרסמה אל על את דוחותיה הכספיים לשנת 2019, אותה סיכמה בהפסד של כ-60 מיליון דולר, אחרי שבסיכום 2018 הפסדיה הסתכמו בכ-52 מיליון דולר.

מניית אל על צללה בכ-40% מתחילת השנה, ומשקפת לחברה שווי נוכחי של כ-280 מיליון שקל.

"המשבר הכלכלי העמוק ביותר שידע העולם ב-100 השנים האחרונות"

תוצאות הרבעון הראשון של שנת 2020 הושפעו משמעותית ממשבר הקורונה, בעקבותיו הפסיקה החברה את פעילות הנוסעים הסדירה שלה מאז חודש מרץ והיא לא מתכננת לחדש אותה לפחות עד לסוף יולי. 90% מ-6,300 עובדי החברה הוצאו לחל״ת.

אל על עדיין לא קיבלה סיוע מהמדינה, כששתי אפשרויות המתווה שנמצאות לפתחה הן הלוואה של 400 מיליון דולר בערבות מדינה של 82.5%, ובעבור זה הבעלים יידרשו להזרים 150 מיליון שקל או הלוואה של 250 מיליון דולר בערבות 75% מהמדינה ועוד הנפקה של 150 מיליון דולר של מניות שהמדינה מתחייבת לרכוש. כלומר - מתווה של הלאמה.

בכל מקרה אל על חייבת להציג הסכמים עם העובדים שלה להתייעלות שהיא מחויבת לבצע, לרבות פיטורים של שליש מהעובדים. סקטור הדיילים כבר חתם על הסכם אבל הטייסים רחוקים מכך.

מוקדם יותר נפתחה חזית בין הטייסים וההנהלה לאור מחלוקת בין הצדדים, חזית שאף תוביל לשיבושים בטיסות המועטות שהחברה מבצעת, כבר ממחר.

בשעה שבדומה לחברות תעופה אחרות החברה לא מוכרת כרטיסים כלל, ההכנסות שלה ירדו בכ-25% לכ-321 מיליון דולר, לעומת כ-429 מיליון דולר ברבעון הראשון אשתקד. החברה רשמה הפסד נקי של 140 מיליון דולר ברבעון הראשון של השנה כשהיא חייבת לצרכנים סכום עצום של 350 מיליון דולר על טיסות שבוטלו לאורך התקופה. אל על מתחייבת להחזיר את הכספים אם וכאשר היא תקבל סיוע.

החברה מונה כמה מהלכים שהיא ביצעה להתייעלות בצל המשבר, לרבות הפחתת שכר ההנהלה והדירקטוריון בשיעור של 20% מאז תחילת חודש מרץ ודחייה תשלומי חכירה עבור חלק מהמטוסים החכורים. נזכיר כי רוב המטוסים של אל על, לרבות צי הדרימליינר, נרכשו בעסקאות מימון. החברה מכרה אחזקות בחברת ממן תמורת כ-15.4 מיליון דולר ואף קיבלה בהסכמת בית המשפט וההסתדרות 105 מיליון שקל מתוך עודפי קופות פיצויים של עובדי החברה עוד לפני ההפרטה של החברה.

באשר למתווה הסיוע, מדגישה החברה כי ״היות וקיימת אי ודאות בקשר להשלמת קבלת הסיוע, שהינו חיוני על מנת לאפשר לחברה להתמודד עם השלכות המשבר בשלב זה, קיימים ספקות משמעותיים בדבר המשך קיומה כעסק חי, ובהתאם לכך כוללים הדוחות הכספיים הערה כאמור״. טייסי החברה ציינו מוקדם יותר הערב כי הם מצפים שהחברה תבחר במודל ההלאמה כשהם טענו כי הבעלים לא יכולה עוד להנהיג את החברה.

מנכ"ל אל על גונן אוסישקין מסר כי "העולם עומד כיום בפני המשבר הכלכלי העמוק ביותר שידע ב-100 השנים האחרונות. במשבר זה ענף התעופה הוא הראשון להיפגע, והאחרון להיחלץ מהמשבר. בשל המשך התפשטות המגיפה, קיימת עדיין אי ודאות רבה בעולם כולו לגבי העיתוי שבו ישובו הענף בכלל, וחברת אל על בפרט, לפעילות סדירה ומשמעותית.

"משבר הקורונה הינו מסדר גודל שלא הכרנו, ואף חברת תעופה, חזקה ככל שתהיה, לא תוכל לשרוד אותו ללא סיוע מדינתי. הנהלת אל על משקיעה את כל מרצה כדי להגיע להסכמות הנדרשות, לרבות מול עובדיה, על מנת לסכם את מתווה סיוע המדינה מול משרד האוצר, שמטרתו לייצב אותה מבחינה פיננסית ולאפשר את המשך הפעלתה בשנים הבאות. העמדת הסיוע, יחד עם ההשתלטות העולמית על המגפה, יאפשרו לענף התעופה ולאל על לשוב בהדרגה לפעילות סדירה ומשמעותית.

"גם בתקופה כה מאתגרת, אנו גאים על כך שחברת אל על ועובדיה סייעו משמעותית במאבק מול הקורונה. החברה הפעילה טיסות מורכבות ליעדים מרוחקים - ביניהם: אוסטרליה, קולומביה, קוסטה ריקה, פרו ואחרים, כדי לחלץ אזרחים ישראלים ולהביאם בשלום לישראל. כמו כן, החברה גאה על כך שהפעילה טיסות בהן הובאו לישראל מטענים חיוניים למאבק במגפת הקורונה".

סמנכ"ל הכספים, דגנית פלטי: "מגפת הקורונה קטעה באיבן את תוכניות החברה להרחבת פעילותה, עם השלמת החלפת הציים ותוכנית ההצטיידות שלה במטוסים חדישים. למרות שהחברה התחילה את השנה עם יתרות מזומנים גבוהות במיוחד בסך של כ -264 מיליון דולר, המשבר גרם לבעיית נזילות קשה. וזאת, עקב הפסקת טיסות הנוסעים הסדירות שלה החל מחודש מרץ 2020, שהתבטאה בירידה של כ- 25% בהכנסותיה, בעת בו כבר התגבש רב רובו של החוב בגין המטוסים החדשים.

"גם הירידה במחירי הדלק, שבעת הרגילה הינה מבורכת, גרמה להפסדים בעסקאות הגידור, שבצריכה נמוכה, בחלקן אינן מוכרות חשבונאית כאפקטיביות והחברה רשמה הוצאה של 56 מיליון דולר ברבעון בגינן. כמו כן נרשמה ירידה של כ- 108 מיליון דולר בקרנות ההון בגין סך עסקאות הגידור של דלק, שע"ח וריבית, שחשבונאית מוכרות כאפקטיביות.

"ירידה נוספת בהון העצמי נגרמה בשל הפסד בסך של כ- 140 מיליון דולר ברבעון. על מנת לשפר את נזילותה של החברה, דחתה החברה בהסכמה תשלומי חכירה, חתמה על מזכר הבנות לביצוע עסקת "Sell & lease back" של שלושה מטוסים בהיקף של כ-76 מיליון דולר, ממשה את אחזקותיה בחברת ממן תמורת כ-15 מיליון דולר, שחררה עודפים מקופות פיצויים ותיקות בהיקף של כ-105 מיליון שקל, וביצעה מהלכים נוספים. החברה פועלת מול בנקים לגיוסן של הלוואות בקשר למתווי הסיוע שהציעה המדינה."

עוד כתבות

אסדת הקידוח מול חופי לימסול / צילום: Shutterstock, Andriy Markov

ישראל וקפריסין לקראת הסכם על מאגר הגז המשותף

משרד האנרגיה מאיץ את המגעים לפתרון המחלוקת על מאגר הגז המשותף, לאחר שנים של מבוי סתום ● המטרה: גיבוש טיוטת הסכם סופית כבר השבוע ● החשש: הסכם עלול להגביר את המתיחות האזורית עם טורקיה - שלא מכירה בגבולות הימיים של קפריסין

המדריך ל-2026 / צילום: Shutterstock

אחת ולתמיד: מאיפה הכי כדאי לקחת הלוואה

בעידן של פריים גבוה, הפער בין מקורות האשראי עשוי להגיע לאלפי שקלים בשנה ● האם כדאי לנצל את החיסכון הפנסיוני, למה הלוואה בקליק עלולה לחנוק את המסגרת, ומתי המסלול החוץ־בנקאי הוא הכרח ● הנה מה שאתם צריכים לדעת

מיסטר ביסט / צילום: Represented by ZUMA Press, Inc

האימפריה של היוטיובר המצליח בעולם

הישרדות בארון קבורה והימלטות מלוחמי קומנדו הם רק חלק מהאתגרים בתוכנית המציאות של מיסטר ביסט ● עכשיו היא חוזרת לעונה שנייה עם פרס של 5 מיליון דולר ● איך נראים מאחורי הקלעים בהפקה השנויה במחלוקת? ● וגם: הצצה למפעל הענק של היוטיובר, שכולל חברת סלולר, ליין חטיפים ופארק שעשועים בערב הסעודית

חיילי צה''ל בעזה / צילום: דובר צה''ל

גורם אמריקאי: "לא עדכנו את נתניהו על הרכב הוועד המנהל של עזה"

דיווח ברויטרס: בכירים אמריקאים העלו את האפשרות שתחומי מועצת השלום של עזה יתרחבו ויכללו גם את ונצואלה ואוקראינה ● במקביל, הבית הלבן הודיע על מינויים לדירקטוריון המועצה. בין הנציגים: שרים מקטאר וטורקיה, וגם איש עסקים ישראלי ● בישראל סבורים כי התקיפה האמריקאית באיראן לא ירדה מהפרק, וכי ארה"ב מחפשת את העיתוי הנכון ● טראמפ ונתניהו שוחחו אמש שוב בנושא - בפעם השנייה בתוך יומיים ● דיווח בפוקס ניוז: צבא ארה"ב מקדם כוחות אוויר, יבשה וים למזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

דני אבדיה / צילום: ap, Lynne Sladky

כוכב במחיר מציאה: למה דני אבדיה שווה 40 מיליון דולר לעונה ומרוויח רק 14 מיליון?

דני אבדיה הופך בשבועות האחרונים לאחד השחקנים הבולטים ב־NBA. עם זאת, השכר שלו רחוק מלשקף את זה ואף צפוי לרדת בשתי העונות הבאות ● מומחים לענף עימם שוחחנו מסבירים את הפרדוקס אליו נקלע השחקן, ועל הדרך חולקים מחמאות לכוכב הישראלי, שככל הנראה נמצא בדרך למשחק האולסטאר היוקרתי

רצועת עזה / צילום: ap, Jehad Alshrafi

העסקים עם קושנר, השותף מה-NBA: המיליארדר הישראלי שמונה למועצת השלום בעזה של טראמפ

יקיר גבאי שהונו מוערך על ידי פורבס ב-4.1 מיליארד דולר, הוא איש עסקים שצמח בשוק ההון הישראלי בשנות התשעים והקים אימפריית נדל"ן עסקית בגרמניה באמצעות חברת הנדל"ן המניב אראונדטאון, שבה הוא מחזיק כיום ב-15% מהון המניות

רמי לוי / צילום: יונתן בלום

הישורת האחרונה בהנפקת הנדל"ן של רמי לוי: הבעלים "ויתר" על 360 מיליון שקל

לאחר כמעט חמישה חודשי מגעים, "כופפו" הגופים המוסדיים את רמי לוי, שנאלץ להפחית את השווי ואת היקף הגיוס של זרוע הנכסים שלו ● כן ייאלץ לוותר על חלוקת מחצית מכספי ההנפקה כדיבידנד ● לאחר ההנפקה יוכפל שכרם של לוי ומנכ"ל חברת הנדל"ן המניב

נושאת המטוסים הרי טרומן / צילום: דוברות צי ארה''ב

הערכה במערכת הביטחון: תקיפה אמריקנית באיראן - על השולחן

מערכת הביטחון התריעה בפני הדרג המדיני בימים האחרונים שיש עלייה במוטיבציה של חמאס ● ארה"ב מגבירה את צבירת הכוח, בצה"ל מעבים את מערך ההגנה ● לשכת נתניהו גינתה, אך בפועל ישראל הכירה וגם בדקה את שמות המועמדים של טראמפ לוועד המנהל של עזה ● דיווח: טראמפ רוצה שמדינות יתרמו לפחות מיליארד דולר כדי להיות חברות קבע ב"מועצת השלום" בעזה ● מתווה ההטבות למילואימניקים לשנת 2026 אושר בוועדת השרים ● עדכונים שוטפים

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

שוכרים עזבו, בעלת הדירה התנגדה. למה ביהמ"ש קבע שלא הפרו חוזה?

נקבע כי שוכרים רשאים לעזוב את הדירה גם ללא שוכר חלופי, כאשר בעלת הנכס הכשילה את ניסיונם למצוא מחליף ● בריטיש איירווייס תפצה משפחה בכ־26 אלף שקל, לאחר שעקב ביטול טיסה נקלעו למסע בן תשעה ימים בחזרתם הביתה ● ביהמ"ש ביטל העברה של בני זוג, לאחר שההעברה בוצעה בסמוך לצו חדלות הפירעון ● 3 פסקי דין בשבוע 

יו''ר רשות ני''ע ספי זינגר ומנכ''ל הבורסה איתי בן זאב, לצד יו''ר ה-SEC פול אטקינס, בטקס פתיחת המסחר בתל אביב, הבוקר (ו') / צילום: דרור סיתהכל

הקלות לישראליות ורפורמה בדיווחים: יו"ר SEC אותת מתל אביב על שינוי כיוון

בביקור בישראל שלח פול אטקינס, יו"ר רשות ני"ע האמריקאית, מסר מרגיע לישראליות שנסחרות בארה"ב ושיתף בתוכניות להפחתה בדיווחי חברות ועידוד השקעות אלטרנטיביות ● אטקינס אינו נלהב מהטלת קנסות על תאגידים, וסירב להתחייב כי יגן על עצמאות SEC מפני טראמפ

רצף הירידות במחירי הדיור נקטע? / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

חושבים שירידת מחירי הדירות נבלמה? תקראו את זה קודם

מדד מחירי הדיור עלה בדצמבר ב־0.7% והשאלה הגדולה היא האם הכיוון משתנה ● בהפניקס ערכו ניתוח מקיף של מגמות הדיור ולא פוסלים תרחיש כזה, אך מעריכים כי לא בטווח הקרוב

אורי יהודאי / צילום: סיון פרג'

אורי יהודאי, יו"ר רפא: "ניקח את תרימה לחו"ל, ואז היא תוכל להרוויח"

תרימה הוקמה ב-1935 על ידי חיים ויצמן, הנשיא הראשון של ישראל, וכעת היא צפויה להירכש תמורת 45 מיליון שקל ● בתחילת שנה שעברה, נבחנה אפשרות למכור את תרימה לכצט שבבעלות קרן פורטיסימו, אך בסופו של דבר לא יצאה עסקה זו לפועל

כריית זהב בוונצואלה. תפוקת המכרות לא גדלה משמעותית כבר שנים / צילום: Reuters, Henry Romero

השינויים הטקטוניים בשוק הזהב עשויים להיות רק ההתחלה

שנת 2025 הייתה חגיגה גדולה למשקיעים בזהב, אשר עלה במהלכה ב–65% ● השאלה היא האם הגל הזה מאחורינו או שמא הוא רק התחיל, לאור התנאים המאקרו–כלכליים והגאופוליטיים הנוכחיים ● כתבה שלישית ואחרונה בסדרה

תל אביב / צילום: Shutterstock

תוכנית המתאר המעודכנת של תל אביב הופקדה. איך תיראה העיר ב־2035?

מגדלים של 65 קומות בגלילות, פחות משליש חניה לכל דירה ליד תחנות המטרו ו־600 אלף איש בעיר בעוד עשור - אלה רק חלק מהדברים המסתתרים בתוכנית תא/5500, תוכנית המתאר הכוללנית המעודכנת של תל אביב לשנת 2035 ● גלובס עושה סדר

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters

טראמפ מעלה הילוך לסיפוח גרינלנד, ושולף איום חדש נגד מדינות נאט"ו

נשיא ארה"ב הודיע ברשת החברתית שלו כי יטיל מכס של 10% על שמונה מדינות נאט"ו החל מ-1 בפברואר עד שלא יגיעו "להסכם לרכישה כוללת של גרינלנד" ● טראמפ איים שב-1 יוני היקף המכס יקפוץ ל-25%

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik

"לעולם אל תעשו את זה": העצה היחידה שוורן באפט נותן להורים

וורן באפט נודע בעיקר בגלל השקעותיו ועסקיו, אך בראיון נדיר שנתן ל-CNBC הוא מוכיח שהשיעורים החשובים של החיים לא תמיד קשורים למספרים ● מה הטיפ שלו להורים חדשים, למה הפסיק לדבר על פוליטיקה ומתי הבין שהימורי סוסים לא יהפכו אותו למיליונר?

פינגוויני מגלן / צילום: Shutterstock

המפגש הבלתי צפוי עם הפומה לימד את הפינגווין לחשוש לא רק מהים, אלא גם מהיבשה

שינויי האקלים וההתערבות האנושית דוחקים מינים למפגשים שלא היו קיימים בעבר ● כזה הוא המקרה של הפומה, שהייתה רגילה לרדוף אחרי חיות יבשה, וגילתה "מוצר מדף" זמין בהרבה: פינגווין מגלן

דן וילנסקי ז''ל / צילום: יח''צ

הלך לעולמו דן וילנסקי, ממייסדי תעשיית השבבים בישראל

וילנסקי היה מעורב לאורך עשרות שנים בבניית התעשייה הישראלית במובנה הרחב: מהקמה והובלה של פעילות חברות טכנולוגיה בינלאומיות בישראל, בהן אפלייד מטיריאלס, KLA ו־Kulicke & Soffa, דרך ניהול קרן בירד לקידום שיתופי־פעולה תעשייתיים בין ישראל לארה"ב ועד פעילות שיטתית לחיבור בין אקדמיה, מחקר ותעשייה

הריסה של בניין במסגרת פרויקט פינוי־בינוי / אילוסטרציה: גל פליבה

פרויקט הדגל של אאורה בנתניה: בית המשפט קבע שהמתנגדים "סרבנים" ויפונו בתוך חודש

המחוזי דחה את טענות הדיירים שלפיהן סירובם לפנות את הדירות נובע מאי־מסירת ערבות בנקאית, וקבע כי מדובר בטענות הלוקות בחוסר תום־לב ● ההחלטה מאפשרת את המשך קידומו של אחד מפרויקטי ההתחדשות העירונית הגדולים והמורכבים בישראל, שנעצר בשל התנגדות של מיעוט דיירים

במשלחי היד האקדמיים נפער פער בין מספר מחפשי העבודה למשרות הפנויות / צילום: Shutterstock

דווקא בעלי המיומנויות הנמוכות נדרשים יותר: הדוח המפתיע של שירות התעסוקה

שוק העבודה הדוק על הנייר, אבל ההתאמה בין סוג כוח האדם, המיומנויות והמשרות הפנויות נשחקת ● דוח שירות התעסוקה מציג תמונה של עודף אקדמאים מול מחסור חמור בעובדים בענפי התעשייה והבנייה, השכלת-יתר שלא מתורגמת למיומנויות – וטכנולוגיה ודמוגרפיה שמאיצות פערים