גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אל על רשמה הפסד של 140 מיליון דולר ברבעון בצל משבר הקורונה

זאת לעומת הפסד של 55 מיליון דולר ברבעון הראשון לשנת 2019 ● הוצאות המימון נטו הסתכמו בכ-65 מיליון דולר בהשוואה לכ-18 מיליון דולר ברבעון הראשון לשנת 2019 ● עיקר הגידול נובע מהוצאה בסך של 41 מיליון דולר בגין עסקאות גידור דלק סילוני

גונן אוסישקין / צילום:סיוון פרג'
גונן אוסישקין / צילום:סיוון פרג'

מצבה הפיננסי העגום של אל על בא לידי ביטוי בעוצמה בדוחותיה הכספיים. לצד הפסד של 140 מיליון דולר שהציגה הערב אל על בסיכום הרבעון הראשון של השנה - גדול ביותר מ-150% מהפסד של 55 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד, את דוחותיה הכספיים ממשיכה ללוות הערת "עסק חי" מצד רואי החשבון, שמציינים כי להמשך פעילותה היא נדרשת להזרמת כספים משמעותית.

על הפרק נמצא סכום של 400 מיליון דולר, אשר בגינו מקיימת אל-על מו"מ בשני מתווים אפשריים - קבלת מלוא הסכום כהלוואה שתגובה במרביתה בערבות מדינה, או לחלופין קבלת הלוואה של כ-250 מיליון דולר בגיבוי המדינה והנפקת מניות של כ-150 מיליון דולר, גם היא בגיבוי המדינה.

בהשפעת משבר וירוס הקורונה, הכנסות הרבעון הראשון של השנה שמציגה חברת התעופה הנמצאת בשליטת בני הזוג תמי ודדי בורוביץ' התכווצו ב-25% ל-321 מיליון דולר, ובהמשך היא מציגה מעבר להפסד גולמי והגדלת ההפסד התפעולי ב-75%, ל-93 מיליון דולר.

עוד בהשפעת הקורונה, אל על סבלה גם מעלייה חדה בהוצאות המימון הרבעוניות שלה בהשפעת עסקאות גידור על מחירי הנפט, בעקבות צריכת דלק נמוכה ביחס להערכותיה המקוריות לשנת 2020.

אל על הפסיקה לטוס במרץ, והדוחות מתייחסים לתקופה של ינואר, פברואר מרץ ואפריל, כלומר שרק מחצית מהתקופה תופסת את משבר הקורונה בתוכה. אמנם מדובר בעונת החורף שמאופיינת בתנועה דלה יותר אבל החודשיים הראשונים של השנה היו בתקופה של טרום המשבר ועל כן ההפסד הגדול לא מתייחס רק לתקופת הקורונה.

בחודש מאי פרסמה אל על את דוחותיה הכספיים לשנת 2019, אותה סיכמה בהפסד של כ-60 מיליון דולר, אחרי שבסיכום 2018 הפסדיה הסתכמו בכ-52 מיליון דולר.

מניית אל על צללה בכ-40% מתחילת השנה, ומשקפת לחברה שווי נוכחי של כ-280 מיליון שקל.

"המשבר הכלכלי העמוק ביותר שידע העולם ב-100 השנים האחרונות"

תוצאות הרבעון הראשון של שנת 2020 הושפעו משמעותית ממשבר הקורונה, בעקבותיו הפסיקה החברה את פעילות הנוסעים הסדירה שלה מאז חודש מרץ והיא לא מתכננת לחדש אותה לפחות עד לסוף יולי. 90% מ-6,300 עובדי החברה הוצאו לחל״ת.

אל על עדיין לא קיבלה סיוע מהמדינה, כששתי אפשרויות המתווה שנמצאות לפתחה הן הלוואה של 400 מיליון דולר בערבות מדינה של 82.5%, ובעבור זה הבעלים יידרשו להזרים 150 מיליון שקל או הלוואה של 250 מיליון דולר בערבות 75% מהמדינה ועוד הנפקה של 150 מיליון דולר של מניות שהמדינה מתחייבת לרכוש. כלומר - מתווה של הלאמה.

בכל מקרה אל על חייבת להציג הסכמים עם העובדים שלה להתייעלות שהיא מחויבת לבצע, לרבות פיטורים של שליש מהעובדים. סקטור הדיילים כבר חתם על הסכם אבל הטייסים רחוקים מכך.

מוקדם יותר נפתחה חזית בין הטייסים וההנהלה לאור מחלוקת בין הצדדים, חזית שאף תוביל לשיבושים בטיסות המועטות שהחברה מבצעת, כבר ממחר.

בשעה שבדומה לחברות תעופה אחרות החברה לא מוכרת כרטיסים כלל, ההכנסות שלה ירדו בכ-25% לכ-321 מיליון דולר, לעומת כ-429 מיליון דולר ברבעון הראשון אשתקד. החברה רשמה הפסד נקי של 140 מיליון דולר ברבעון הראשון של השנה כשהיא חייבת לצרכנים סכום עצום של 350 מיליון דולר על טיסות שבוטלו לאורך התקופה. אל על מתחייבת להחזיר את הכספים אם וכאשר היא תקבל סיוע.

החברה מונה כמה מהלכים שהיא ביצעה להתייעלות בצל המשבר, לרבות הפחתת שכר ההנהלה והדירקטוריון בשיעור של 20% מאז תחילת חודש מרץ ודחייה תשלומי חכירה עבור חלק מהמטוסים החכורים. נזכיר כי רוב המטוסים של אל על, לרבות צי הדרימליינר, נרכשו בעסקאות מימון. החברה מכרה אחזקות בחברת ממן תמורת כ-15.4 מיליון דולר ואף קיבלה בהסכמת בית המשפט וההסתדרות 105 מיליון שקל מתוך עודפי קופות פיצויים של עובדי החברה עוד לפני ההפרטה של החברה.

באשר למתווה הסיוע, מדגישה החברה כי ״היות וקיימת אי ודאות בקשר להשלמת קבלת הסיוע, שהינו חיוני על מנת לאפשר לחברה להתמודד עם השלכות המשבר בשלב זה, קיימים ספקות משמעותיים בדבר המשך קיומה כעסק חי, ובהתאם לכך כוללים הדוחות הכספיים הערה כאמור״. טייסי החברה ציינו מוקדם יותר הערב כי הם מצפים שהחברה תבחר במודל ההלאמה כשהם טענו כי הבעלים לא יכולה עוד להנהיג את החברה.

מנכ"ל אל על גונן אוסישקין מסר כי "העולם עומד כיום בפני המשבר הכלכלי העמוק ביותר שידע ב-100 השנים האחרונות. במשבר זה ענף התעופה הוא הראשון להיפגע, והאחרון להיחלץ מהמשבר. בשל המשך התפשטות המגיפה, קיימת עדיין אי ודאות רבה בעולם כולו לגבי העיתוי שבו ישובו הענף בכלל, וחברת אל על בפרט, לפעילות סדירה ומשמעותית.

"משבר הקורונה הינו מסדר גודל שלא הכרנו, ואף חברת תעופה, חזקה ככל שתהיה, לא תוכל לשרוד אותו ללא סיוע מדינתי. הנהלת אל על משקיעה את כל מרצה כדי להגיע להסכמות הנדרשות, לרבות מול עובדיה, על מנת לסכם את מתווה סיוע המדינה מול משרד האוצר, שמטרתו לייצב אותה מבחינה פיננסית ולאפשר את המשך הפעלתה בשנים הבאות. העמדת הסיוע, יחד עם ההשתלטות העולמית על המגפה, יאפשרו לענף התעופה ולאל על לשוב בהדרגה לפעילות סדירה ומשמעותית.

"גם בתקופה כה מאתגרת, אנו גאים על כך שחברת אל על ועובדיה סייעו משמעותית במאבק מול הקורונה. החברה הפעילה טיסות מורכבות ליעדים מרוחקים - ביניהם: אוסטרליה, קולומביה, קוסטה ריקה, פרו ואחרים, כדי לחלץ אזרחים ישראלים ולהביאם בשלום לישראל. כמו כן, החברה גאה על כך שהפעילה טיסות בהן הובאו לישראל מטענים חיוניים למאבק במגפת הקורונה".

סמנכ"ל הכספים, דגנית פלטי: "מגפת הקורונה קטעה באיבן את תוכניות החברה להרחבת פעילותה, עם השלמת החלפת הציים ותוכנית ההצטיידות שלה במטוסים חדישים. למרות שהחברה התחילה את השנה עם יתרות מזומנים גבוהות במיוחד בסך של כ -264 מיליון דולר, המשבר גרם לבעיית נזילות קשה. וזאת, עקב הפסקת טיסות הנוסעים הסדירות שלה החל מחודש מרץ 2020, שהתבטאה בירידה של כ- 25% בהכנסותיה, בעת בו כבר התגבש רב רובו של החוב בגין המטוסים החדשים.

"גם הירידה במחירי הדלק, שבעת הרגילה הינה מבורכת, גרמה להפסדים בעסקאות הגידור, שבצריכה נמוכה, בחלקן אינן מוכרות חשבונאית כאפקטיביות והחברה רשמה הוצאה של 56 מיליון דולר ברבעון בגינן. כמו כן נרשמה ירידה של כ- 108 מיליון דולר בקרנות ההון בגין סך עסקאות הגידור של דלק, שע"ח וריבית, שחשבונאית מוכרות כאפקטיביות.

"ירידה נוספת בהון העצמי נגרמה בשל הפסד בסך של כ- 140 מיליון דולר ברבעון. על מנת לשפר את נזילותה של החברה, דחתה החברה בהסכמה תשלומי חכירה, חתמה על מזכר הבנות לביצוע עסקת "Sell & lease back" של שלושה מטוסים בהיקף של כ-76 מיליון דולר, ממשה את אחזקותיה בחברת ממן תמורת כ-15 מיליון דולר, שחררה עודפים מקופות פיצויים ותיקות בהיקף של כ-105 מיליון שקל, וביצעה מהלכים נוספים. החברה פועלת מול בנקים לגיוסן של הלוואות בקשר למתווי הסיוע שהציעה המדינה."

עוד כתבות

מימין: איל ברוש, אביב רווח, עומר מילר / צילום: אקליפס מדיה

אביב רווח חושף את אדפטיב6: גייסה 44 מיליון דולר לשוק הענן הרותח

היזמים הסדרתיים אביב רווח ואיל ברוש חוזרים עם חברה חדשה, שנועדה הפעם לתחומי תשתיות הענן והבינה המלאכותית: אדפטיב6, שגייסה עד היום 44 מיליון דולר בשני סבבים ● בחברה טוענים כי המערכת שלהם מסוגלת לחסוך בין 15% ל-35% מסך הוצאות הענן

שלטי בחירות 2022 בישראל / צילום: דביר הלוי

בחירות 2026: ישראל כמקרה מבחן עולמי לניצול לרעה של AI

הבחירות בישראל עשויות להיות קו ההגנה הראשון של הדמוקרטיה בעידן הבינה המלאכותית ● אם לא יוקם מנגנון הגנה טכנולוגי, אזרחי ואופרטיבי כבר כעת, ההכרעה לא תהיה ע"י הציבור ● טור דעה

מיכל הלפרין, הממונה על התחרות לשעבר; זוהר גולן, יו״ר התאגדות נהגי המוניות בפורום העצמאיים / צילום: כדיה לוי

להוזיל את מחיר הנסיעה או להגן על נהגי המוניות? בעד ונגד כניסת אובר לישראל

בכנס תשתיות לעתיד של גלובס דנו בשאלה האם יש להתיר את כניסתה של אובר לישראל, או לא לאפשר זאת על מנת להגן על נהגי המוניות ● בדיון הציגו את עמדותיהם עו"ד מיכל הלפרין הממונה על התחרות לשעבר שתמכה במהלך, וזוהר גולן, יו"ר ההתאגדות נהגי במוניות בפורום העצמאיים שהתנגד לו

פרופ' מתן גביש / צילום: ינאי יחיאל

הפרופסור הישראלי שנלחם באדובי: "הגיע הזמן להחליף את ה-PDF"

החברה של פרופ' מתן גביש מהאוניברסיטה העברית, עושה את צעדיה הראשונים ובוחנת את האפשרות להחליף את מסמכי ה-PDF הוותיקים של אדובי, בפורמט דיגיטלי משוכלל הרבה יותר ● "הגיע הזמן לסטנדרט חדש. ה-PDF הוא אובייקט סגור ולא יעיל, וגם כזה שלא מתאים לעידן האוטומציה של ה-AI", אומר גביש לגלובס

שמוליק ארבל, המשנה למנכ''ל בנק הפועלים והממונה על החטיבה העסקית, בכנס תשתיות לעתיד / צילום: שלומי יוסף

המשנה למנכ"ל בנק הפועלים: "נדרשת הכפלת ההשקעה בתשתיות בעשור הקרוב"

שמוליק ארבל, המשנה למנכ"ל בנק הפועלים והממונה על החטיבה העסקית, ציין בכנס תשתיות לעתיד של גלובס כי מלאי התשתיות בישראל נמוך ביחס למדינות מפותחות, וכי הגידול המהיר באוכלוסייה מחייב האצה בהשקעות

משרדי ענקית ציוד השבבים ASML / צילום: ap, Peter Dejong

עקפה תחזיות ומפטרת: מה היה בדוחות ענקית השבבים?

ASML דיווחה על צמיחה של כ-29% בהכנסות לעומת הרבעון הקודם, ועקפה את צפי האנליסטים בשורה העליונה והתחתונה ● ההזמנות החדשות שהתקבלו ברבעון הרביעי עקפו בפער גדול את תחזיות האנליסטים ● חברת השבבים דיווחה גם על פיטורים של כ-1,700 עובדים בהולנד ובארה"ב ● המניה קופצת בקרוב ל-7% בבורסה באמסטרדם

ח''כ עופר כסיף, חד''ש־תע''ל. כיכר הכנסת, ערוץ כנסת, 15.01.26 / צילום: דוברות הכנסת

מה חלקם של הסייענים בפשיעה בחברה הערבית?

מה הביא את האלימות בחברה הערבית לממדים כאלה? עופר כסיף נתן הסבר לא שגרתי, אבל מתברר שהוא ניצב על יסודות רעועים • המשרוקית של גלובס

יוסי אלמלם, מנכ''ל קבוצת רימון / צילום: דוד מוסקוביץ

האקזיט של הקיבוצניקים והמייסד: קבוצת גרנות ויוסי אלמלם מכרו מניות רימון ב-190 מיליון שקל

בעלת השליטה בחברת התשתיות והמנכ"ל הוותיק יוסי אלמלם ניצלו זינוק של 130% כדי למכור 5% ממניותיהם; בצד הרוכש, שורה של גופים מוסדיים שנהנו מדיסקאונט של 8% על מחיר המניה

פיטורי בינה מלאכותית וגיוסי עובדים / צילום: Shutterstock

פיטורי בינה מלאכותית? המעסיקים בכלל חושבים אחרת

סקר מעסיקים של רשות החדשנות מעלה כי בשנת 2025 לא נרשמה פגיעה מהותית בהיקף המשרות בענף ההייטק, כאשר רק 13% מהחברות שביצעו פיטורים קשרו זאת להטמעת כלי בינה מלאכותית

נשיא ומנכ''ל חברת טבע, ריצ'רד פרנסיס / צילום: אלעד מלכה

טבע מציגה שנה שלישית של צמיחה, אז למה המשקיעים מאוכזבים?

ענקית התרופות דיווחה על הכנסות של 17.3 מיליארד דולר, המשקפות צמיחה שנתית של כ-4% ● עם זאת, תחזית ההכנסות שלה לשנת 2026 נמוכה מקונצנזוס האנליסטים ● המניה יורדת בכ-3% במסחר המוקדם בוול סטריט

סין סימנה את המוסד כמטרה - וזו הסיבה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מדינות המפרץ מתנגדות לתקיפה באיראן, סין עוזרת לטהרן לסכל את פעילות המוסד בשטחה, ובמגזין פורן פוליסי טוענים שמועצת השלום של טראמפ תפגע בחלשים • כותרות העיתונים בעולם

אילוסטרציה: Shutterstock

200 מיליארד שקל בעשור: האם ישראל ערוכה למיזמי התשתית הגדולים בתולדותיה

פרויקט המטרו השאפתני, המסילות המהירות והמכרזים הביטחוניים החסויים מתנקזים כולם לעשור אחד קריטי ● בין חזון למציאות בשטח ניצבות בעיות קריטיות: מאין יגייסו 16 אלף עובדים, הנטל התקציבי על קופה, מחסור במהנדסים ועוד ● לקראת כנס התשתיות של גלובס: הצצה לפרויקטים שישנו את המדינה

משה בן זקן, מנכ''ל משרד התחבורה והבטיחות בדרכים / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל משרד התחבורה: "לוויזאייר יש תיאבון והם רוצים להביא כמה שיותר מטוסים. מאמין שייכנסו עוד חברות"

מנכ"ל משרד התחבורה, משה בן זקן התייחס בכנס תשתיות לעתיד של גלובס לתוכניות להקים בסיס וויזאייר בנתב"ג ולאפשרות לכניסת אובר לפעילות בישראל ● "אני מאמין שוויז זו רק הסנונית הראשונה וייכנסו עוד חברות. המטרה שלנו היא לראות את המחירים צונחים" ● "היוזמה להבאת אובר לארץ מתקדמת בקצב שלא היה אף פעם"

יודפת אפק ארזי, יו''ר נת''ע

יו"ר נת"ע: "לא מרוצה מההתקדמות בקו הירוק, מצפה שהזכיין שמנהל יביא תוצאות יותר מהר"

יודפת אפק-ארזי, יו"ר נת"ע, אמרה בכנס תשתיות לעתיד של גלובס כי "המטרו הוא הכרח, לא לוקסוס - והתקציב קיים; הפרויקט יחסוך לישראל 34 מיליארד שקל בשנה" ● על הרכבת הקלה אמרה: "גם הקו הירוק ייפתח חלקית ב-2028, לא רק הסגול" ● וגם: האם הם חשבו להחליף את החברות בקו הירוק בגלל העיכובים?

מטוס KLM / צילום: Shutterstock

ריאד כן, תל אביב לא: ההודעה המפתיעה של חברת התעופה

חברת התעופה ההולנדית KLM הודיעה כי הטיסות לתל אביב מבוטלות - יממה בלבד אחרי שהודיעה על חידוש הקו לאמסטרדם ● החברה כבר חידשה טיסות ליעדים אחרים באזור, בהם ריאד ודמאם, ובוחנת אפשרות לחדש את הטיסות לדובאי

הספארי ברמת גן / צילום: Shutterstock

הספארי ברמת גן עובר דירה? לא כל כך מהר

החתימה על הסכם העברת הספארי ברמת גן אומנם מתוכננת להמשך השבוע, אך המעבר לא נראה באופק ● כדי שהמהלך יקרה צריך לשנות את הגבולות המוניציפליים של רמת גן, ועוד יותר חשוב - צריך לבחור מנכ"ל לרמ"י, דבר שבינתיים לא נראה באופק

יגאל לנדאו, מנכ''ל רציו אנרגיות / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל רציו: "המדינה מקבלת 10 מיליארד שקל בשנה מהגז - בלי שהשקיעה אגורה"

מנכ"ל רציו, יגאל לנדאו, שוחח בכנס תשתיות לעתיד של גלובס על הסכם הגז החדש עם מצרים ועל הרחבת מאגר לוויתן ● הוא הדגיש את החשיבות הגאופוליטית של ההשקעה בהרחבת לוויתן: "ישראל כבר היום מספקת קרוב ל-15% מצריכת הגז של מצרים, וזה יגדל למעל 20% מרגע שהאספקה של ההרחבה תתחיל"

הקהל בכנס / צילום: כפיר זיו

מניעים את הכלכלה: התמונות והרגעים מכנס תשתיות לעתיד

בכנס תשתיות לעתיד של גלובס, שנערך במרכז הכנסים של הבורסה בהשתתפות כ-200 אורחים, נידונו סוגיות תחבורה, תעשייה, אנרגיה והיבטי מדיניות ● מושב מיוחד ניתח לעומק את פרויקט הענק של הקמת המטרו בגוש דן ● באי הכנס נהנו מיין בוטיקי משפחתי ומגבינות המיוצרות ב"מחלבה הקטנה" ● אירועים ומינויים

דיון בבית המשפט העליון בעתירות שעניינן החלטת הממשלה על סגירת גלי צה''ל / צילום: דוברות הרשות השופטת

בג"ץ דן בהחלטת הממשלה לסגור את גלי צה"ל: "למה זה כ"כ דחוף?"

השופטים רמזו לפגמים בהליך שהוביל להחלטת הממשלה לסגור את תחנת השידור עד 1 במרץ, כולל סביב זיקה לליכוד של חלק מחברי הוועדה הציבורית שהמליצה על המהלך ●  מנגד, השופט שטיין תהה "מה ההבדל בין סגירת התחנה לסגירת פלס"ר נח"ל"

גלעד בר אדון, מנכ''ל מוריה / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל מוריה: "ירושלים תהפוך לעיר הראשונה בישראל עם רשת של רכבות קלות"

גלעד בר אדון, מנכ"ל מוריה - החברה לפיתוח ירושלים, התייחס בכנס תשתיות לעתיד של גלובס למהפכת תשתיות התחבורה שעוברת עיר הבירה בימים אלו ●  "רואים היום תוכניות של מגדלים בני 30–40 קומות ליד הרכבת הקלה – דבר שלא היה מעולם בירושלים"