בכנסת יתקיים הבוקר דיון בוועדה המיוחדת לפיקוח על הקרן לניהול הכנסות המדינה מהיטל על רווחי גז ונפט - היא "קרן העושר" המפורסמת. בדיון ישתתף שר האנרגיה יובל שטייניץ, שהיה מהתומכים והשושבינים העיקריים של פיתוח שדות הגז בים התיכון.
נייר עמדה של עמותת לובי 99, שנשלח לכל חברי הוועדה לקראת הדיון היום ומתפרסם כאן לראשונה, מראה כי עד כה לא נכנס אפילו שקל אחד מהכנסות מאגר תמר ל"קרן העושר" מאז החלה הפקת הגז מהמאגר בשנת 2013. זאת כפי שנחשף ב"גלובס" בדצמבר 2019.
הקרן היא תולדה של חקיקת חוק מיסוי משאבי טבע ("מס ששינסקי"), כדי לאגור חלק מהרווחים שיקבל הציבור ממאגרי הגז. כך שיושקעו במטרות ראויות לטובת הדורות הבאים. על פי תחזיות הממשלה, הרווחים היו אמורים להתחיל להצטבר בקרן כבר לפני שנתיים.
הערכות חסר ותחזיות אופטימיות
ועדת ששינסקי הוקמה לפני כעשור, כדי להגדיל את הכנסות המדינה ממאגרי הגז. בעקבות עבודתה נחקק חוק מיסוי משאבי טבע, שקבע היטל רווחי יתר ("מס ששינסקי"). בתחזיות בנק ישראל ומשרד האוצר מ-2013-2015 נטען כי חברות הגז יחלו לשלם את היטל רווחי היתר ב-2018, כלומר לפני שנתיים; וכי עד 2020 תצטבר בקרן הכנסה של כמיליארד שקלים. בפועל כאמור, טרם נכנס שקל אחד ממס משאבי הטבע לקרן.
בד בבד, חלקה של המדינה בהכנסות ('GT - 'Government Take) מאגר תמר הסתכמו עד שנת 2019 בכ-9.5-11.5 מיליארד שקל (תמלוגים +מס חברות), כאשר הרווחים התפעוליים של חברות הגז הגיעו ל-25-28 מיליארד שקל. משמע, בסך הכל הכנסות המדינה ממסים ממאגר תמר הגיעו לכדי 28% מהרווח התפעולי בו. ועדת ששינסקי העריכה בשנת 2011 כי חלקה של המדינה, ה-GT יעלה לכ-52%-62% מרווחי מאגרי הגז, כפול מהמצב בפועל היום. מדוע הפער? בעיקר בגלל הגדלת הוצאות של חברות הגז בדוחות ובדיווחים למדינה, הרבה מעבר למה שצפו בוועדה ובמשרד האוצר.
לפי נייר העמדה, שניתח את מצב השוק ואת התחזיות הקודמות והעדכניות של חברות הגז ושל משרד האוצר, הרווחים שיכנסו בעשור הקרוב ל"קרן העושר" ממס משאבי טבע, יהיו נמוכים מהתחזיות שמפרסמות חברות הגז ולא יעלו על 10 מיליארד שקל. ניתוח התחזיות של דלק ושל ישראמקו על השנים שחלפו מאז החל מאגר תמר לפעול, מעלה כי הן טעו בהיקף של בין 10%-16% בממוצע. במקצת התחזיות, בעיקר אלה המוקדמות יותר, הטעות בהערכת ההכנסות השנתיות ממכירת הגז הגיעה ליותר מ-30%.
על פי התחזיות של חברות הגז (ובפרט דלק קידוחים בשליטת יצחק תשובה, וישראמקו בשליטת קובי מימון) סך התשלומים ל"קרן העושר" יהיו כ-7.1 מיליארד דולר עד סוף העשור. אך לפי נייר העמדה, תחזיות חברות הגז לוקות ב"אופטימיות יתר". הכנסות חברות הגז צפויות להיפגע משמעותית בעשור הקרוב. זאת לאור הגידול הצפוי בתחרות (עם הכניסה של מאגר לוויתן; והכניסה המתוכננת של מאגר כריש-תנין ב-2021); קריסת מחירי האנרגיה בעולם; והסיכון הגבוה בעסקאות ייצוא הגז לירדן ומצרים.
הניתוח של לובי 99 על משק הגז בישראל, ירדן ומצרים, מסיק שמדובר בהערכות יתר, וההכנסות הצפויות תעמודנה על כ-2.2 מיליארד דולר בממוצע בשנה בלבד. כך, קרן רווחי הגז צפויה לגבות כ-2.4 מיליארד דולר בלבד בעשור הקרוב. בין השאר, מראה נייר העמדה כי כמה מלקוחות הגז הגדולים במדינה חתמו על חוזי רכישה מחברות אחרות, ובראשן אנרג'יאן מיוון.
לגבי ירדן, טענת נייר העמדה היא כי תחזיות מכירת הגז לשם מופרזות שכן הן לא הביאו בחשבון את חידוש מכירת הגז ממצרים לממלכה השכנה. ולגבי מצרים, נטען בנייר העמדה כי חברת הגז מציגות רק את הערכות המקסימום למכירות, אף שהחוזה גמיש, וכי במצרים עתודות גז עצומות שמקטינות את הצורך בגז הישראלי. יצויין בהקשר זה כי לאחרונה שודרג צינור הגז מישראל למצרים, האמור לתת מענה להסכם המכירה למצרים.
"שגיאה בכל התחזיות"
ומה המסקנה? לובי 99 ממליצה לקבוע יעדים להכנסות המדינה ממאגרי הגז ולהגביר את השקיפות עליהן. כמו כן צריך לבחון מחדש את החקיקה כדי להגדיל את חלקה של המדינה ברווחים, קרי ועדת ששינסקי 2. אם כי על רקע משבר האנרגיה העולמי וצניחת מחירי הנפט והגז, ספק אם הדבר ריאלי.
מרב דוד, סמנכ"לית לובי 99 אומרת כי "הממשלה טענה כי מאות מיליארדי שקלים ייכנסו לקרן העושר ויושקעו בחינוך ורווחה לטובת הדורות הבאים. התוצאה עד כה מעידה על שגיאה בכל התחזיות, שכן לא רק שלא נכנס שקל אחד לקרן העושר עד כה, גם בעשור הקרוב לא צפויים להיכנס לקרן - ע"פ ניתוח שלנו את דו"חות חברות הגז - יותר מעשרה מיליארד שקלים. על הוועדה המיוחדת לברר מדוע כשלו התחזיות, ולתקן את החוק כך שאזרחי המדינה יהנו גם הם מרווחי אוצרות הטבע במקום שחלקם הארי יישאר בידי חברות הגז".
הקרן עדיין לא הוקמה
תהליכי ההקמה של הקרן עדיין מעוכבים מסיבות ביורוקרטיות. בדיון בוועדת הכספים שהתקיים בתחילת השנה, דיווח בנק ישראל כי הוציא עד היום מעל 2 מיליון שקל על היערכות להקמת קרן העושר לאזרחי ישראל, למרות שאף תפקיד בקרן עדיין לא אויש. ח"כ אורית פרקש-הכהן שאלה את נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, על מה הוצא הכסף, אולם יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), לא אפשר לנציגי הבנק להשיב, אך אמר: "נכשלנו בכל הטיפול בקרן הזאת, זה חוסר אחריות ממדרגה ראשונה, שכל הגופים המעורבים בזה נגועים בו".
המועד המקורי לתחילת הפעלת הקרן עמד על 2018, אך הוא נדחה לסוף 2021 בעקבות עיכוב בהעברת התקבולים. מתשובה בכתב שהעביר נגיד בנק ישראל לפרקש-הכהן לקראת הדיון עולה כי מחלוקת משפטית בין רשות המסים לאגף החשב הכללי באוצר עשויה להביא לדחייה נוספת בהפעלת הקרן.