בנימין נתניהו וישראל כ”ץ / צילום: אלכס קולומויסקי, ידיעות אחרונות
בעת האחרונה, יש הגורסים כי צריך לקדם תקציב קצר מועד, לשנת 2020 בלבד, ולהימנע בשלב זה מהעברת תקציב לשנת 2021. אני סבור שמדובר בטעות חמורה אשר עלולה לפגוע באופן חמור ביכולתו של המשק להתאושש מן משבר הקורונה הכלכלי אליו נקלענו.
על הממשלה לפעול כמה שיותר מוקדם בכדי להעביר תקציב דו-שנתי ל-2020-2021.
ראשית, יש לעמוד על כך שאנחנו נמצאים בסוף חודש יוני 2020 ותקציב המדינה, גם אם יאושר בהקדם האפשרי, לא צפוי להתקבל לפני ספטמבר. מדובר בתקציב לשלושה חודשים בלבד, משמע תקציב שבהכרח לא יכלול בתוכו רפורמות ותהליכים משמעותיים שהמשק משווע אליהם בתחומי התעסוקה, הבריאות, החינוך והתחבורה. משבר בסדר גודל כזה שעומד לפתחנו מחייב הסתכלות ארוכת טווח. אנו איננו יכולים להרשות כל דחייה נוספת בתחילת תהליכי שיקום הכלכלה הישראלית משני משברים שהתרגשו לבוא על המדינה כמעט במקביל - המשבר הפוליטי ולאחריו המשבר הבריאותי.
בעת הזו מצבה המקרו כלכלי של ישראל אמנם לוט בערפל, אולם למדינה יכולת לצמצם חוסר ודאות זו על-ידי יצירת ודאות פיסקלית ארוכת טווח בעזרת תקציב דו-שנתי. גם ואולי במיוחד במציאות החדשה שנכפתה עלינו, אין דבר שהמשק, על כל עובדיו, מעסיקיו ומשקיעיו, מחפש יותר מוודאות.
ככל שהמדינה תייצר אופק תקציבי ארוך טווח, היא תצמצם את חוסר הוודאות הזו ותאפשר התאוששות מהירה יותר. תקציב דו-שנתי בעת הזו משמעותו ודאות מוגברת לצרכנים ומעסיקים בתקופה שאלה מקבלים הכרעות כלכליות חשובות.
בהקשר זה יודגש כי המדינה פועלת כעת על מנת להקל על נפגעי משבר הקורונה בעזרת מענקים והטבות קצרי טווח, אולם מבלי שמהלכים אלו יעוגנו בתקציב מתמשך הם צפויים להיות בעלי השפעה מינורית. ככל שהסיוע הממשלתי יוענק כחלק מתוכנית שיקום ארוכת טווח, השפעתו על הנעת המשק, השבת מובטלים לתעסוקה והגברת הצריכה תהיה מוגברת. אין פתרונות קסם.
להעביר תקציב מיוחד למשבר הקורונה
גם במסגרת העברת תקציב דו-שנתי, הממשלה תדרש לגלות גמישות שתתאפשר בעזרת שימוש בכלי ביניים. כלים אלו יאפשרו בניית תקציב יציב, שאינו תלוי בתמורות הבריאותיות, לחלק הארי של התנהלות המדינה, תוך ביצוע התאמות נדרשות ותיקוף מחדש של המשאבים הנדרשים לטיפול במשבר הקורונה. כך, אנו במרכז מאקרו לכלכלה מדינית, ממליצים להעביר במקביל לתקציב דו-שנתי, ובנפרד ממנו, תקציב מיוחד לטיפול במשבר הקורונה אשר ניתן יהיה לתקפו ולעדכנו באופן שוטף ללא פתיחת תקציב המדינה כולו. שינויים בתקציב זה יתבססו על מקורות תקציביים שאינם תלויים בתקציב המדינה הדו-שנתי. שיטות דומות הונהגו בעבר על רקע משברים ביטחוניים חמורים, כגון מלחמת שלום הגליל, ואין ספק כי המשבר הנוכחי דומה במהותו למשברים אלו מבחינת ההשפעה המתמשכת שלו על הכלכלה הישראלית.
על-ידי קידום תקציבים מופרדים באופן זה, ניתן יהיה לקדם ודאות גוברת למשק הישראלי, תוך שתחומי ממשל רבים, כגון מערכות החינוך, הרווחה והתעסוקה, יוכלו להיערך לשיקום באופן מיידי.
הכותב הוא מנכ"ל מרכז מאקרו לכלכלה מדינית