דר טיראן רוטמן/ צילום: איל יצהר
"הונאות בשוק ההון תמיד היו ותמיד יהיו. השוק הולך ונהיה יותר מתוחכם, ומה שקרה עכשיו בתקופת הקורונה - וקורה תמיד כשיש שפל כלכלי או דעיכה בפעילות הכלכלית - הוא כפי שאמר פעם וורן באפט: 'בשפל רואים מי שחה בעירום'.
"הקורונה עוזרת לנו לראות מי עושה פוילשטיקים", אומר ד"ר טיראן רוטמן, מנכ"ל חברת הייעוץ והמחקר פרוסט אנד סאליבן ישראל, המייעצת לחברות מתחומים שונים ועורכת מחקרים במגוון נושאים. בארץ יש לחברה 9 עובדים, ובין השאר, היא לוקחת חלק בפרויקט סיקור חברות ההייטק של הבורסה המקומית.
פרשה של הונאת ענק התפוצצה לאחרונה בחברת הפינטק הגרמנית וויירקארד, לאחר שרואי החשבון של החברה סירבו לחתום על דוחותיה ל-2019, משום ש-1.9 מיליארד דולר "נעלמו" ממאזנה (כרבע מנכסי החברה).
למעשה, החברה הודיעה כי הכספים שהוגדרו ככאלה שנעלמו, ככל הנראה לא היו קיימים מעולם. בתגובה קרסה המניה בעשרות אחוזים, בכירים בחברה ובראשם המנכ"ל התפטרו, ולאחר מכן המנכ"ל גם נעצר.
לפי החשד, המנכ"ל מרקוס בראון היה מעורב בזיוף מסמכים במטרה לנפח את שווי החברה. התברר גם כי בראון מכר חלק ניכר מההחזקה שלו בחברה עם התפוצצות הפרשה. השיא הגיע בשבוע שעבר כשהחברה הודיעה על פשיטת רגל.
מי שנפגע בגדול הם המשקיעים בחברה, שהייתה חלק מהמדד המוביל בבורסה הגרמנית, DAX. אבל איך אמורים בכלל לזהות שחברה מבצעת הונאה מתוחכמת? לדברי ד"ר רוטמן, "התשובות לכך הן חשבונאיות, כלכליות ועסקיות. בפן החשבונאי, אם חברה מציגה הכנסות ומראה טופס או חשבונית, רואי החשבון אמורים לבדוק שהמסמך מקורי ואותנטי.
הסקטורים המועדים: "פינטק ונדל"ן"
"זו כמעט חשבונאות חקירתית, אבל לפי כללי SOX (תקנות סרבנס-אוקסלי של רשות ניירות הערך בארה"ב) חלק מהדברים מחייבים עריכה של בדיקות רנדומליות. החשבונאות צריכה לתת יותר פוקוס בעיקר בימים של דעיכה כלכלית. שנית, בעידן שבו הכול טכנולוגי, זיופים יכולים להיעשות יחסית בקלות, ולכן יש אחריות גדולה יותר לרו"ח המבקרים.
"בפן העסקי-כלכלי, משהו שיכול להדליק נורות אזהרה זה כשחברה שפועלת בשוק שצומח ב-10% בשנה מדווחת על צמיחה של 20%, 30%, 40%. חברות אמורות להיות באותו קצב צמיחה של השוק, אלא אם מדובר בסטארט-אפ בתחילת דרכו שצומח מהר או חברה עם יתרון גדול - טכנולוגי או אחר. אבל חברה שמראה צמיחה הרבה יותר גבוהה מהשוק, זו נורה אדומה.
"לחלופין, גם צמיחה מהונדסת: רקורד של צמיחה שנתית של בדיוק 20% נניח", מוסיף רוטמן. "אלה חברות שייתכן והן מקדימות תשלומים או תקבולים כדי לסגור שנה בצורה טובה ולהראות צמיחה עקבית. חוץ מזה, בצד ההוצאות, אם יש הוצאות שונות ממה שהיו בשנים קודמות - הוצאות מו"פ יותר גבוהות או נמוכות מהרגיל למשל - זה גם תמרור אזהרה".
איך משקיע פשוט יכול להימנע מהשקעה בחברות שבהן עלולה להתגלות הונאה?
"המשקיע יכול לפתוח דוח כספי של החברה בה מעוניין להשקיע, לראות איך ההכנסות וההוצאות מתנהגות לאורך תקופה, גם ביחס לחברות אחרות. הייתי מסתכל איך עלו ההכנסות, מאיפה הגיעו, מה עשו המתחרים. זה פשוט למצוא - ב-yahoo finance בעמוד המניה מוצאים מי החברות הדומות.
"אם החברה הראתה ביצועים טובים משמעותית מהחברות הדומות לה, זה אחלה, אבל שווה להבין ממה זה נוצר, האם נחתם הסכם משמעותי או סיבה אחרת. זה תהליך די בסיסי".
לדברי רוטמן, "בני אדם מטבעם, וגם בתחום ההשקעה, מאוד אופטימיים. אם שואלים קבוצת אנשים מי חושב שהוא יותר טוב מהממוצע, חלק גדול מהקבוצה יצביע. בהשקעות, זה מייצר אופטימיות. גם את זה חשוב לזכור.
"כמו אחרי בועת האינטרנט ב-2001 ובמשבר הכלכלי של 2008, גם הפעם על רקע משבר הקורונה והשפל שהוא מביא איתו, אני מוכן להמר שבחודשים הקרובים נראה עוד חברות קורסות ועוד הונאות כאלה", אומר רוטמן. "כשהכסף לא זורם, מתקשים להסתיר דברים שרצו ולא יכולים להמשיך להתגלגל".
באילו סקטורים הסיכון הגבוה ביותר להונאות?
"פינטק, כמו במקרה של וויירקארד, ונדל"ן. הפינטק לקח את הבנקאות המסורתית והעביר אותה לענן, חסך בסניפים פיזיים והפך את העסקאות ליותר מהירות. יש שם כסף גדול שעובר מהר, ומספיק שפרומיל אחוז זז - וזה הרבה כסף. הנדל"ן הוא גם תחום שמועד לכך, לפי מקרי עבר. לעומת זאת בתחומי הטכנולוגיה או מדעי החיים קשה מאוד לבצע הונאות, גם כי אין יותר מדי כסף וגם כי במדעי החיים יש ניסויים מבוקרים וקשה להונות את הרגולטורים, כדוגמת ה-FDA".
על תחום ההייטק, אומר רוטמן כי חברות בשלבים מוקדמים נזקקות לכסף והגיוסים נעשים לחוצים יותר, ומכיוון שהשוק כיום הוא של משקיעים שיש להם הרבה אופציות להשקעה, "אני מקווה שחברות לא יראו חלילה מצגים יותר מדי אופטימיים. משקיעים שרוצים להשקיע בחברות צעירות בתקופה כזו, חשוב שיבחנו את ההשקעה בשבע עיניים".
מה הרגולציה יכולה לעשות?
"צריך לזכור שבאופן די נרחב, כמעט לא רואים כאלה הונאות. היו מקרים ספורים בעולם ובישראל, אבל צריך להיזהר. הרגולטור יכול לחייב את רואי החשבון לבצע חשבונאות חקירתית. בתקופות של דעיכה כלכלית צריך לחייב את רואי החשבון יותר לרדת לפרטי פרטים. בסך הכול הרגולטור בישראל נשען על כללי IFRS שהם מאוד ברורים וטובים".