אודי אדירי / צילום: שלומי יוסף
הוועדה המיוחדת בכנסת לפיקוח על הקרן לניהול הכנסות המדינה מהיטל על רווחי גז ונפט, המוכרת גם כ"קרן העושר" אף שבפועל אין עדיין קרן כזו, התכנסה לדיון ראשון. אחת השאלות המרכזיות שהעסיקה ועוד תעסיק את הוועדה היא מדוע לא הוקמו המוסדות הנדרשים להפעלת הקרן - מועצה וקרן השקעות - שאמורים להמליץ לבנק ישראל כיצד להשקיע את כספי הקרן.
על מנת להקים מוסדות אלו יש צורך לכנס את ועדת האיתור, אלא שעד כה חבריה טרם מונו. במצב הנוכחי אין באפשרות בנק ישראל לבצע התקשרויות כלשהן או לפתוח חשבון בנק, מכיוון שלצורך כך נדרש ייפוי כוח ממוסדות הקרן, שכאמור טרם הוקמו. יו"ר הוועדה אבי דיכטר אמר כי נציגי בנק ישראל יזומנו כדי לברר מדוע עדיין לא הוקמה הקרן.
מנכ"ל משרד האנרגיה אודי אדירי סיפק תמונה אופטימית. אדירי אמר כי תמלוגי חברות הגז מהכנסותיהן ממאגר הגז, במסגרת ממה שמכונה "מס ששינסקי" יחלו להגיע כבר השנה או מקסימום בשנה הבאה, שנתיים לפני הערכות משרדו שהוצגו בוועדת ששינסקי. אדירי דחה את ההערכות של משרד האוצר ושל בנק ישראל שדיברו בעבר על 2018 כשנה שבה תחל העברת התמלוגים הללו. "ההערכות הללו הן באחריות מי שהשמיע אותן, ולפי הנתונים שבידינו, מאגר תמר יחל להניב כספים לקרן העושר כבר השנה או לכל היותר בשנה הבאה".
יואב סגלוביץ' מיש עתיד הקשה ואמר כי בפועל מדובר בעיכוב בהכנסות. בין השאר אמר כי ייתכן שברשות המיסים אישרו לחברות מפיקות הגז להרחיב את ההוצאות המוכרות. סגלוביץ' הסתמך בין השאר על דוח שהפיק מרכז המידע של הכנסת, ולפיו בעת חקיקת החוק להקמת הקרן ב-2014, הצפי היה שהיא תתחיל לפעול בשנת 2017. אולם בפועל אושרו למאגר תמר השקעות נוספות המתקזזות מהרווחים, ועל כן תקופת ההחזר בגין ההשקעה התארכה. לפי הצפי המקורי של בנק ישראל משנת 2013, בין השנים 2018-2022 היו אמורים לעבור לקרן כ-9.3 מיליארד דולר.
לפי דוח של מרכז המחקר של הכנסת שהוצג בדיון, הפער בין ההערכות בשנת 2013 לבין המצב כיום נובע בעיקר מעלויות נוספות שהוכרו למאגר תמר כהוצאות "חיפוש ופיתוח", כגון הרחבת שדה תמר והנחת צינור גז טבעי נוסף בין המאגר לבין נקודת הקליטה בחוף סמוך לאשקלון.
שר האנרגיה יובל שטייניץ, שהשתתף גם הוא בדיון, חשף כי ההכנסות הישירות של המדינה עד כה ממאגר הגז תמר הגיעו לכ-11.3 מיליארד שקל. לפי ההערכות העדכניות של משרדו, ההכנסות לקרן העושר מ"מס ששינסקי" יגיעו בעוד שלוש שנים ליותר ממיליארד שקל בשנה, ובעוד חמש שנים למיליארד וחצי בכל שנה למשך 15 שנה. הכנסה זו אינה כוללת את מס החברות ותשלומי התמלוגים שגובה המדינה, והיקפם פחות ממחצית ההכנסה של "מס ששינסקי".
לדברי שטייניץ, ההכנסות מרווחי הגז לקרן יתעצמו מאוד בעוד שנתיים. הסיבה לכך היא, בין היתר, חוזי הגז עם ירדן ומצרים, שכוללים מכירת גז בהיקף של 25 מיליארד דולר. נייר עמדה של "לובי 99" הזהיר כי החוזים הללו גמישים ועשויים לקטון בגלל נסיבות חדשות, כמו הגדלת מכירות הגז ממצריים לירדן.
שטייניץ הגדיר את מאגר לוויתן כתגלית משאב הטבע הגדולה ביותר אי פעם בישראל, ומצבור הגז הימי הגדול בעולם. עוד אמר כי התגליות עד כה, בהיקף של כ-1000 BCM, הן רק כשליש מפוטנציאל גילויי הגז שבמים הכלכליים עם ישראל.
שטייניץ ואדירי הבהירו כי בשל משבר הקורונה, יש פחות השקעות בחיפושים באתרי הזיכיונות שכבר התקבלו. מחירי הגז היורדים לא מעודדים אותם לעשות כן, וכך גם העלייה בהשקעות הפיצוח באנרגיות נקיות.