אבי חימי / צילום: דרור סיתהכל
"תשמעו לי. ואני לא ממהר להצהיר. התקנות לא ייכנסו לעולם לתוקף". כך כתב לאחרונה המשנה לראש לשכת עוה"ד, עו"ד יוסף ויצמן, לחבריו בחשבון הפייסבוק שלו אודות תקנות סדר הדין האזרחי (סד"א) החדשות שבשבוע שעבר הועברו על ידי שר המשפטים, אבי ניסנקורן, להערות הציבור. הדברים הללו של עו"ד יצמן מעידים על הלך הרוח בלשכת עורכי הדין בראשות עו"ד אבי חימי ביחס לרפורמה בתקנות סד"א - תקנות שמנסים לקדם, אך בהצלחה חלקית בלבד, כבר ארבעה שרי משפטים.
תקנות סד"א שמספרן עומד על 523, מסדירות את כל פרוצדורת ניהול ההליכים האזרחיים בבתי המשפט. התקנות הנוכחיות נחתמו על ידי שר המשפטים משה ניסים בשנת 1984, והן מתבססות בעיקר על תקנות מ-1963. הן לא עברו עדכון למציאות הטכנולוגית והכלכלית של המאה ה-21.
כבר בשנת 2014 כאשר ציפי לבני כיהנה כשרת משפטים היא הודיעה על הקמת צוות בראשות מנהל בתי המשפט לשעבר השופט (בדימוס) משה גל לביצוע רפורמה בתקנות סד"א. בשלהי 2018 שרת המשפטים דאז, איילת שקד, חתמה על התקנות החדשות וקבעה כי הן ייכנסו לתוקף ב-2019. אולם רגע לפני הבחירות לכנסת ה-21 דחתה את תחולתן בחצי שנה.
המטרה: קיצור ההליכים האזרחיים
מטרת הקודקס החדש היא להביא להליך הוגן יותר, לקצר משמעותית את הימשכותם של ההליכים האזרחיים ולייעל את המערכת המשפטית כולה. במסגרת הרפורמה צומצם מספר התקנות מ-532 ל-180 תקנות בלבד. נקבעו עקרונות יסוד שתכליתן לשמש כ"מורה דרך" לשופט בכל הנוגע להתנהלות בהליכים אזרחיים וככלי פרשני ראשון במעלה לסוגיות דיוניות שונות.
אחד השינויים המהותיים בתקנות מדבר על מינוי מזכיר משפטי שיעשה סינון ראשוני למסמכים בהליכים אזרחיים וימנע קבלת מסמכים שאינם ממלאים אחר התקנות החדשות או אחר הוראות ביהמ"ש. כמו כן, הוספו מדדי זמן וכמויות מחייבים, שאותם ניתן יהיה לאכוף באמצעות המזכיר המשפטי. עוד בקודקס החדש: הגבלה של היקף העמודים בכתבי בית דין (כתב תביעה, כתב הגנה, כתב תשובה, תביעה שכנגד, הודעת צד שלישי, בקשת רשות ערעור, ערעור וכו'), פתיחת כל ההליכים בדרך אחת ועוד.
50 תיקונים בשל הערות הלשכה
כאשר אפי נוה כיהן כראש הלשכה, הוא נתן את ברכתו לרפורמה כחלק מהברית הפוליטית בינו לבין שרת המשפטי דאז שקד. אולם בעידן הנוכחי של אבי חימי כיו"ר הלשכה, הלשכה הביעה התנגדות נחרצת לרפורמה. כך, למשל, יו"ר מחוז מרכז בלשכה, עו"ד רומי קנבל, אמרה שהלשכה רוצה לעצור את דהירת הסוסים של המערכת לעבר הרפורמה.
בכירי הלשכה טוענים כי התקנות מטילות סד זמנים מאוד קשוח על עורכי הדין, אבל לא מכריחות את השופטים להתנהל בתוך סד זמנים קבוע. כן הועלו טענות שההגבלות החדשות המופיעות בתקנות, יביאו להוצאות כבדות על משרדי עוה"ד ואף יובילו את חלקם לסגירה. כמו כן נטען כי התקנות נותנות כוח רב מדי לשופטים על חשבון עוה"ד.
בעקבות הביקורת, הקים שר המשפטים הקודם, אמיר אוחנה, ועדה בראשות שופט ביהמ"ש העליון יצחק עמית ובהשתתפות נציגי משרד המשפטים ונציגי הלשכה. זאת, כדי לנסות להגיע להסכמות עם הלשכה על נוסח מתוקן של התקנות.
בשבוע שעבר, שר המשפטים החדש, אבי ניסנקורן פרסם להערות הציבור את התקנות לאחר שינויים שערכה ועדת עמית - מדובר בכ-50 תיקונים, שרובם נערכו בעקבות הערות הלשכה. במקביל הודיע השר על דחייה נוספת של כניסתן לתוקף - ל-1 בינואר 2021.
בלשכת שר המשפטים מבהירים כי מדובר בנוסח סופי של התקנות וכי ולא יהיו דחיות נוספות. "שר המשפטים הוא היחיד שמחזיק בסמכות להתקין את תקנות סד"א, ובהתאם להחלטתו בנושא, התקנות החדשות ייכנסו לתוקף ב-1 בינואר 2021 ולא יאוחר מכך", נמסר מלשכת השר ל"גלובס". אולם, כאמור, בלשכה מתכננים אחרת.
דחיות חוזרות ונשנות
עו"ד דוד פורר היה אחד משני נציגי הלשכה בוועדת השופט עמית שניסחה את הנוסח המתוקן של תקנות סד"א. במענה לשאלת "גלובס" אודות הצהרת המשנה לראש הלשכה עו"ד ויצמן, שלפיה התקנות לעולם לא ייכנסו לתוקף, אומר פורר כי: "יוסי ויצמן הוא איש מדהים. אם הוא אמר, אני מאמין לו". עו"ד ויצמן עצמו אומר ל"גלובס" כי הוא נתן ביטוי לשאיפת לבו, וכי לא צריך להתייחס לדברים ברצינות. עם זאת, ויצמן מציין כי התקנות, גם בגרסתן החדשה, הינן אסון, וכי הוא יעשה כל שביכולתו כדי שלא ייכנסו לתוקף.
נראה שהאסטרטגיה של הלשכה היא לנסות לבטל את הרפורמה, וכי הטקטיקה היא דחיות חוזרות ונשנות של תאריך כניסתה לתוקף. כך, שני בכירים בלשכה אמרו ל"גלובס" כי לאחר שהשיגו את הדחייה המיוחלת בכניסת הרפורמה לתוקף ל-1 בינואר 2021, הם ינסו כעת להפעיל לובי בכנסת כדי שהתקנות לא ייחתמו על ידי שר המשפטים אלא יועברו לדיון בוועדת החוקה של הכנסת, ושם הן ייקברו.
סנקציות דרסטיות שרוככו
השינוי הכי משמעותי מבחינת הלשכה בתקנות סד"א נוגע לסמכויות המזכיר המשפטי. עו"ד פורר אומר ל"גלובס" כי הסעיף המקורי היה פוגעני. "הרפורמה קבעה שאם אתה מגיש כתב הגנה שלא עומד בדרישות צורניות חדשות, אז לא המזכיר המשפטי לא מקבל אותו לרישום וניתן פסק דין נגדך. זה לא מנגנון הגיוני לקבוע דרישות חדשות, ואז לקבוע סנקציות דרסטיות אם לא עמדת בהן".
הסעיף הזה רוכך ולפי הנוסח הנוכחי של התקנות, מציין עו"ד פורר, "כתב הגנה, כתב תשובה, תביעה שכנגד, הודעת צד שלישי, בקשת רשות ערעור וערעור, שהוגשו בשלושת הימים האחרונים להגשתם, ולא התקבלו על ידי המזכיר המשפטי, ניתן יהיה לתקנם בתוך שלושה ימים". בדברי ההסבר נכתב כי תיקון זה מוצע על מנת לתת מעין "תקופת חסד" שבמהלכה עורכי הדין יסתגלו לתקנות החדשות ולפעולת המזכיר המשפטי.
עו"ד פורר אומר כי הוא מברך על כך שהנוסח החדש של הרפורמה ממתן את הפגיעה בציבור ובעורכי הדין. לדבריו, "עד גיבוש הנוסח החדש, הקושי הגדול היה שהתקנות היו פוגעניות כלפי הציבור ועורכי הדין". השאלה הגדולה כעת, היא האם לשכת עוה"ד תאפשר את כניסת התקנות החדשות לתוקף, או כהצהרת המשנה לראש הלשכה עו"ד ויצמן, גם הפעם תטרפד את הרפורמה.
השינויים בנוסח החדש: הארכת מועדי הגשת כתבי בית דין והגדלת מספר העמודים
עיקרי השינויים בנוסח החדש של תקנות סד"א - לאחר התיקונים שהוכנסו בהן על ידי הוועדה בראשות שופט העליון יצחק עמית - נוגעים להארכת מועדי הגשת כתבי בית דין ולהגדלת מספר העמודים בכתבי בית דין. כך לדוגמה, הרפורמה המקורית קבעה כי כתב הגנה יוגש בתוך 60 ממועד המצאת כתב התביעה לנתבע. אולם בנוסח המתוקן נקבע כי "ביהמ"ש רשאי להאריך את המועדים, כאמור, אם השתכנע כי קיימים טעמים המצדיקים זאת". ערעור ותשובה לערעור יוגשו בתוך 60 יום ולא בתוך 45 כפי שנקבע מלכתחילה.
שינוי נוסף נוגע להגבלת מספר העמודים בכתבי הטענות. לפני הנוסח המתוקן, בכתב תביעה שהוגש לבית משפט השלום, החלק של הטענות לא יעלה על ארבעה עמודים והטיעון העובדתי לא יעלה על שבעה עמודים. זאת, לעומת חמישה ושישה עמודים, בהתאמה, בנוסח המקורי; תביעה שהוגשה לביהמ"ש המחוזי תכיל שישה ותשעה עמודים, בהתאמה. זאת, לעומת חמישה ותשעה עמודים בנוסח המקורי.
ברפורמה המקורית נקבע כי מספר העמודים בערעור למחוזי לא יהיה מעל שישה עמודים, ועשרה עמודים בערעור לעליון. הנוסח החדש מגדיל זאת לתשעה עמודים ו-12 עמודים, בהתאמה.
בנוסח החדש יש בשורה גם לבעלי הדין מטעם תאגידים ומטעם רשויות המדינה. בתקנה המקורית נקבע כי "בית המשפט רשאי להורות שבעלי הדין יתייצבו בעצמם לישיבת קדם המשפט. אם בעל הדין הוא תאגיד - יתייצב נציג מוסמך, ואם בעל הדין הוא מדינה - יתייצב נציג מטעמה הבקיא בפרטי ההליך, ונציג המוסמך להחליט בעניינה יהיה זמין גם כן ישיבת קדם המשפט". בנוסח המתוקן הושמטה האפשרות להורות על התייצבות נציג מוסמך, אלא רק נציג הבקיא בפרטי ההליך. זאת, לאור הערות שנשמעו, שלפיהן דרישה להתייצבות נציג מוסמך, עלולה להיות דרישה מכבידה יתר על המידה בנוגע לבעלי דין שהם תאגידים וכן בנוגע למדינה ורשויות מקומיות".
שינוי משמעותי נוסף נוגע לתקנה 28 שקבעה כי "טענה מקדמית שלא פורטה בכתב ההגנה לא תועלה בשלב מאוחר יותר, אלא אם כן בית המשפט נתן רשות לכך, ובלבד שהטענה התגלתה לבעל הדין במועד שלאחר הגשת כתב ההגנה ולא היה ניתן לגלותה קודם". בנוסח המתוקן, נמחק הסיפא של התקנה, ונקבע כי יתאפשר לבית המשפט להעלות טענה מקדמית בשלב מאוחר, גם אם הטענה התגלתה או יכולה הייתה להתגלות לנתבע לפני שהגיש כתב הגנה.
עיקרי הרפורמה
- מספר תקנות סד"א, המסדירות את כל פרוצדורת ניהול ההליכים האזרחיים בבתי המשפט, ירד מ-532 ל-180
- ימונה מזכיר משפטי שימנע קבלת מסמכים שאינם ממלאים אחר התקנות או אחר הוראות ביהמ"ש
- הוספו מדדי זמן (לגבי מועדי הגשת כתבי בית דין לביהמ"ש, בהם כתב תביעה, כתב הגנה, כתב תשובה, תביעה שכנגד, הודעת צד שלישי, בקשת רשות ערעור, ערעור) ומדדי כמויות (לגבי מספר העמודים של כתבי בית דין), שאותם ניתן יהיה לאכוף באמצעות המזכיר המשפטי
- אפשרות לקיים דיוני קדם משפט בשיחות טלפון ובשיחות וידאו