גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

התוכנית שמנסה להביא צעירים בדואים להייטק: "יצרנו אצלם ציפיות ואז הגיע המשבר"

תוכנית בוטקאמפ ללימודי תכנות שמה לה למטרה להביא אל ההייטק את האוכלוסייה שהכי רחוקה ממנו - הבדואים ● צעירים וצעירות השתתפו במיזם הראשוני, בתקווה לעבוד בתחום ולהיות מודל לחיקוי ● דפנה גבר ליפשיץ, מנכ"לית תפוח: "ה’מאני טיים’ הוא למצוא להם משרה בחברת הייטק ולהצליח"

המשתתפים בתוכנית בוטקאמפ ללימודי תכנות לחברה הבדואית / צילום: עדי לוי סלמה
המשתתפים בתוכנית בוטקאמפ ללימודי תכנות לחברה הבדואית / צילום: עדי לוי סלמה

בישראל חיים 280 אלף בדואים, רק 20 מתוכם הם מהנדסי תוכנה. תוכנית בוטקאמפ ללימודי תכנות, שנועדה לשלב צעירים מהחברה הבדואית בתעשיית ההייטק, באה לשנות מציאות זו. 22 צעירות וצעירים בדואים השתתפו במסגרתה בלימודי תכנות אינטנסיביים בחצי השנה האחרונה.

הבוטקאמפ כלל שלושה חודשי לימוד אינטנסיביים ושלושה חודשים של עבודה פרויקטלית בחברות השותפות לתוכנית. במקביל, המשתתפים זכו להכנה לראיונות עבודה בתעשייה. במקור, הייתה מטרה לקליטה של משתתפי התוכנית בחברות בהן התקיימו הפרויקטים, והחברות עשו מאמצים והיערכות לקליטה, כולל ימי סימולציות והכנה של המשתתפים לראיונות עבודה. אבל אז הגיעה מגיפת הקורונה וטרפה את הקלפים.

יריב מן, שמנהל את האגף לפיתוח כלכלי חברתי בחברה הבדואית בנגב, מספר: "יצרנו אצל הצעירים האלה ציפיות שאם הם יעבדו קשה וילמדו כמו שצריך, אנחנו נסייע להם להשתלב בתעשייה, ובעצם נתקענו. זה פוגע בנו פעם ראשונה כי הבוגרים נשארים בלי עבודה, ופעם שנייה כי ראינו בחבר’ה האלה מודל לחיקוי. אם מתוך ה-25 האלה רק 10-15 ישתלבו בשוק העבודה ויחזרו הביתה לכפר, נצליח להניע איזשהו שינוי, ועכשיו אנחנו לא מצליחים לראות את השינוי הזה.

"אלה חבר’ה עם פוטנציאל אדיר, כי השכל חולק לכולם באופן שווה, אבל הם לא באים מאותו הרקע כמו החברה היהודית, לא זכו לאותו החינוך ולא שירתו ב-8200. איך שגמרנו עם הפרויקט הזה, שכבר עורר המון עניין בחברות, שרוצות גיוון כי הן חברות גלובליות, הבנו שזה עובד. רק מה? - נגמר הקורס, תפס אותנו משבר הקורונה ועכשיו יש קושי לעשות השמה".

בין העשירון התחתון לבוגרי 8200

אוכלוסיית הבדואים היא מוחלשת במיוחד, המדורגת בעשירון התחתון וסובלת מעוני ואבטלה. לפי נתונים הלקוחים מתוכנית העבודה לפיתוח כלכלי-חברתי בחברה הבדואית מ-2018, שיעור האבטלה בקרב החברה הבדואית בישראל עומד על כ-50% בקרב הגברים ו-80% בקרב הנשים. וזה עוד לפני משבר הקורונה. כעת, לאחר פרוץ המשבר, כ-88% מהחברה הבדואית הם תובעי אבטלה.

כיום, תלמידי תיכון בדואים מצטיינים מיישובי הנגב, ממשיכים על פי רוב ללימודי רפואה באירופה, או ללימודים במכללה להנדסאים בבאר שבע או במכללת ספיר בשדרות. תעשיית ההייטק נוטה להעסיק בוגרי אוניברסיטאות ויוצאי 8200, בשיטת חבר מביא חבר, ולכן גם המעטים שבוחרים במסלול טכנולוגי, מתקשים להשתלב בתעשייה.

מטרת התוכנית לשנות את המצב הזה, על ידי חיבור בין החברה הבדואית לתעשייה החזקה ביותר בישראל, תוך פתיחת דלתות למשרות בשכר גבוה, ויצירה של מודלים לחיקוי עבור צעירים בדואים נוספים, שלא מכירים כלל את התחום כיום. מצד התעשייה, הרעיון היה לפתוח לה ערוץ לאוכלוסיה צעירה עם פוטנציאל רב, במטרה לעודד את הגיוון בחברות ההייטק ולספק להן מקור נוסף לעובדים מוכשרים.

את התוכנית יזמה והפעילה עמותת תפוח, העוסקת ביצירה של שוויון חברתי ודיגיטלי בישראל יחד עם האגף לפיתוח כלכלי-חברתי של האוכלוסיה הבדואית בנגב במשרד החקלאות. התקציב הגיע מהתוכנית הזו וכן מתוכנית פורסטק של משרד העבודה בתמיכתו של רועי לבנון מנהל תחום תעסוקה בהייטק במנהל אוכלוסיות במשרד העבודה. התוכנית נולדה בעקבות שיתוף פעולה עם קואליציית ENTER, הכוללת את שלומי עוזיאל לשעבר לשעבר מנכ"ל מרכז הפיתוח של קיידנס בישראל; מנכ"ל TALENTEAM פאדי אלעוברה; אלירן רובין מקרן ההון סיכון TLV Partners; הפעיל החברתי מרהט אנאס אבו דעבס; אורית וינוגרד, אשת פיתוח עסקי; ואיתי אייגס, יועץ כלכלי, לשעבר מנכ"ל משרד התיירות. את התוכנית מנהלת עדי לוי סלמה.

הקבוצה לקחה חלק בבניית המודל של התוכנית, מתוך מחשבה על בנייה עתידית של תוכנית רחבה, בה הלימודים בבוטקאמפ יהיו השלב הראשון: יצירת תוכניות לימוד מעשיות במדעי המחשב בבתי הספר בחברה הבדואית כבר מגיל תיכון, ויצירת צינור שבוגרים מצטיינים שיגיעו לבוטקאמפ - ומשם לתעשייה. מעין מסלול אלטרנטיבי לזה של 8200 בחברה היהודית.

25 מתוך 500 התקבלו לתוכנית

מחמוד ושאח, בן 27, מרהט, בוגר התוכנית, מספר על ההתנסות שלו: "למדתי במכללה הטכנולוגית בבאר שבע, והתחלתי לעבוד אחרי הלימודים, אבל לא בתחום ההייטק, אלא בבניין. רוב האנשים מהחברה הערבית שסיימו את הלימודים איתי במכללה, לא התקבלו לעבודות בתחום, אז הייתי סקפטי אם הלימודים במכללה מספיקים". ושאח הוא אחד מ-500 האנשים שהגישו מועמדות לתוכנית, ואחרי תהליך מיונים, שכלל מבחנים וראיון אישי, הפך לאחד מ-25 שהתקבלו.

ושאח מספר שהוא התעניין במחשבים מגיל צעיר, והיה אחד מהילדים היחידים בבית הספר שלו שהיה לו בבית מחשב משלו בילדות והוא התחיל ללמד את עצמו לתכנת. "בגיל קטן מאוד אבא שלי הביא לי מחשב והייתי יושב המון שעות מול המסך, והתחלתי לחפש כל מיני תוכנות, שפות.

"אני חושב שצריך מודלים לחיקוי בחברה, וצריך גם היחשפות לתחום ההייטק", הוא אומר. "מה שעושים בבוטקאמפ יעזור עם זה, אבל השאלה היא אם אנחנו נצליח למצוא עבודה. אני רואה את עצמי מוכן לשוק העבודה, אבל פריצת הדרך והתחלה של העבודה הראשונה, כרגע, בגלל הקורונה, היא קשה. מקודם היו חברות שרצו עובדים בלי ניסיון, ועכשיו מחפשים לפחות עם שנתיים ניסיון".

בוגרת נוספת של התוכנית, עביר אלאטרש, נמצאת במקביל לקראת סיום לימודי הנדסאית תוכנה במכללה הטכנולוגית. "ראיתי שהבוטקאמפ מבטיח לתת כלים מעשיים לשוק העבודה, מה שלא נותנים בלימודים", היא מספרת. התוכנית כללה פרויקט סיום מעשי בחברת דל, במלאנוקס ובדי בי מושן, ואלאטרש השתתפה בפרויקט הקבוצתי בחברת דל.

"הדבר הכי משמעותי שלמדתי בבוטקאמפ זה עבודה בצוות. למדתי איך לעבוד בצוות ואיך לסמוך על אחרים בכתיבת הקוד. בנוסף, בבוטקאמפ למדנו משהו שלא מקבלים בלימודים, איך למצוא עבודה. עשינו סימולציה של ראיונות, למדנו על איך ההיררכיות בחברות, מה ההבדל בין סטארט-אפ לחברה מקומית ולחברה גלובלית", היא מוסיפה.

"אמרו לי שמחשבים זה עבודה לבנים"

"להחליט שאני הולך להיות הראשון מהכפר או מהמשפחה שנכנס לתחום, ולהחליט להיות הבדואי הראשון בחברת ההייטק, זה לא פשוט להחליט דבר כזה, ואני מלאת הערכה למאמצים שלהם ולהתמדה שלהם" אומרת דפנה גבר ליפשיץ, מנכ"לית תפוח. "לא הייתה הנחה ברמה הטכנולוגית והצלחנו להעביר אותם את המסע הזה עם אחוזי נשירה מאוד מאוד נמוכים - 3 אנשים בלבד נשרו מהתכנית".

"אלה סיפורים על אנשים שיוצאים בשלוש וחצי בבוקר מכפר לא מוכר כדי להגיע ללימודים במכללה בבאר שבע, וזו מציאות שקשה לדמיין שמתרחשת בישראל שלנו. הם גרים בבתים שאין בהם אינטרנט ולפעמים גם לא חשמל ולא מים, ולעבור את המהפך הזה בתפיסה של עצמם, זה אחד הדברים המשמעותיים שהצלחנו לעשות, אבל ה’מאני טיים’ הוא למצוא להם משרה בחברת הייטק ולהצליח שיהיו הראשונים. האתגר שכולנו מתמודדים כעת הוא באמת לייצר להם אופק תעסוקתי", היא מוסיפה.

אלאטרש למשל, מתגוררת בכפר מולדה, שהוקם בהחלטת ממשלה בשנת 2003. כמו ישובים בדואים רבים אחרים, הוא לוקה במחסור חמור בתשתיות. "הכפר שלנו ממש דומה לכפר לא מוכר, שאין בו תשתיות בכלל. יש לנו כביש מרכזי אחד וזהו. אין ביוב ואין תשתיות אינטרנט. אפילו אם אני רוצה ללכת לחברת אינטרנט להביא ראוטר או משהו, אי אפשר", היא מספרת. "בדרך כלל אני מתחברת דרך הטלפון שלי, ולפעמים הקליטה לא טובה".

"בתיכון למדתי מחשבים וביולוגיה, שהיו מיועדים למצטיינים, והייתי מצטיינת בשניהם. אחרי שסיימתי, ההורים שלי אמרו לי - את מצטיינת, תלכי לרפואה. עשיתי שנה מכינה לרפואה והבנתי שזה לא בשבילי, אז הלכתי למחשבים ואהבתי את זה. בהתחלה הם אמרו לי שזה עבודה של בנים, ושעדיף לי לבחור נושא אחר שמתאים יותר לבנות. הם אפילו היו מוכנים שאלך להיות מורה למתמטיקה או מחשבים, יותר מאשר להיות עובדת בהייטק. אני התעקשתי שאני רוצה את ואני שמחה על כך", היא אומרת. 

עוד כתבות

בנייה במרכז תל אביב / צילום: גיא ליברמן, גלובס

עוד חבל ליזמים: המדינה מאריכה תוקפן של החלטות תכנוניות

בכדי להקל על עבודתם של מגישי בקשות בתחום הבנייה בתקופת הקורונה, הוחלט על מספר צעדים שיגמישו את העבודה ויאריכו תוקף של החלטות

TIKTOK / צילום: שאטרסטוק

טיקטוק עקפה את ההגנה של גוגל ואספה מידע אישי ממיליוני מכשירים

כך לפי בדיקה של הוול סטריט ג'ורנל ● הנתונים הללו מאפשרים מעקב אחרי משתמשים מקוונים ● לטענת החברה הפרטים המזהים שנאספו משמשים בעיקר לצרכי פרסומות

עפר שלח / צילום: שלומי יוסף

משרד ראש הממשלה: נמצא מקום חליפי למעון הרשמי החדש

בדיון בוועדה לביקורת המדינה הודיע סמנכ"ל ביטחון וחירום במשרד ראש הממשלה כי נמצא מקום חדש לבניית מעון ראש הממשלה ● זאת לאחר שבשבוע שעבר פרסם מבקר המדינה דוח חמור בנושא ● עד היום הושקעו בתכנון המעון במקומו המקורי שישה מיליון שקל

מאיר גורביץ', בעל השליטה בארזים / צילום: רוני שיצר

רוכש חדש מתעניין באל על: איש הנדל"ן מאיר גורביץ

גורביץ (65) הוא איש עסקים ישראלי-בריטי, ובעל פעילות עסקית חובקת עולם ● עיסוקו מתמקד בעיקר בנדל"ן מניב ● גורביץ לא העביר הצעת מחיר אולם פנה כאמור לרשות החברות לקבל היתר

עליית מחירים. קורקינטים בת"א / צילום: שלומי יוסף, גלובס

רוכבות על הגל: חברות הקורקינטים השיתופיים נהנות מגידול במספר המשתמשים - ומעלות מחירים

אחרי שהחברות חוו פגיעה משמעותית בהיקף השימושים במהלך הסגר, כעת הן מדווחות על עלייה ● לאחרונה עדכנה ווינד כי היא מייקרת את המחיר לדקת רכיבה ובירד שינתה את המחירים גם כן ● יחד עם הגידול עולה שיעור הנפגעים בתאונות דרכים

אלדד קובלנץ / צילום: דן חיימוביץ

סערה בתאגיד בעקבות הפרסום ב"גלובס": "אפליה של החטיבה הערבית ועובדיה"

אגודת העיתונאים בירושלים מאשימה את הנהלת תאגיד השידור הציבורי באפליה של החטיבה ועובדיה ● הרקע, פרסום אודות זימון לשימוע שקיבל מנהל החטיבה בעקבות דוח פנימי שמצא ליקויים

אלפים בעולם שיתפו ציטוט שבו נתניהו מודה באחריות לאסון בביירות - המשרוקית של גלובס בודקת / צילום: Hussein Malla, Associated Press

האם נתניהו קיבל אחריות רשמית על הפיצוץ בביירות?

אלפים בעולם שיתפו ציטוט שבו נתניהו מודה באחריות לאסון בביירות. מנין הוא צץ? ● "המשרוקית של גלובס"

יו"ר הועדה המחוזית לתכנון ובנייה צפון אורי אילן / צילום: אביהו שפירא

אושרו להפקדה תוכניות המתאר לישובים סחנין ועראבה

תוכנית המתאר לסחנין כוללת תוספת של 7,720 יחידות דיור שייתנו מענה להיקף אוכלוסייה של כ-60,000 תושבים ● תוכנית המתאר לעראבה, כוללת תוספת של 5,900 יחידות דיור

השלט של קניון שבעת הכוכבי / צילום: כדיה לוי, גלובס

הקניון שמיתג את עצמו כמשפחתי וספג מכה מנסה לתת ללקוחות תחושת ביטחון

הקורונה שינתה את טעם הקונים הישראלים ואחד הנפגעים הוא קניון שבעת הכוכבים שנאלץ לסגור בשבת ● שמשון מרפוגל, המשנה למנכ"ל הכשרת הישוב, הבעלים של קניון שבעת הכוכבים: "אני עובר שוכר שוכר, רואה את המספרים ונותן להם הקלות" ● בונים מחדש - האתגרים של ענף הנדל"ן 

נשיאת בית הדין הארצי לעבודה, השופטת ורדה וירט ליבנה / צילום: יח"צ

ביה"ד הארצי מצמצם את ההגדרה של "יחסי מרות" לצורך הוכחה של הטרדה מינית

ביה"ד הארצי לעבודה הפך את פסיקתו של ביה"ד האזורי, וקבע כי לא התקיימו יחסי מרות בין שני עובדים שניהלו מערכת יחסים ● זאת, בין היתר, בנימוק כי ההשפעה והשליטה של העובד על העובדת לא היו בעלי נפח המעורר חשש כי העובדת הסכימה ליחסים בשל ההשפעה

משה ממרוד / צילום: סיון פרג'

הציבור נשאר בבית עם המזגן - ותדיראן נהנית מביקושי שיא

מלבד מכירות השיא, החברה נהנתה גם מירידה בעלויות הרכש ובשער הדולר, "וכן מגידול מהכרה ברווח בגין פרויקט התייעלות אנרגטית בבתי חולים" ● לדברי תדיראן, "לנגיף הקורונה והשלכותיו לא היתה השפעה מהותית על עסקי החברה"

המייסדים עמית בן דב (משמאל) ואילון רשף / צילום: רמי זרנגר

ישר לצמרת: הכירו את הסטארט-אפ הישראלי שהשלים גיוס לפי שווי של 2.2 מיליארד דולר

חברת Gong.io גייסה 200 מיליון דולר והפכה להיות אחת החברות הפרטיות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר בישראל • החברה מפתחת מערכת מבוססת בינה מלאכותית לשיפור הביצועים של אנשי המכירות • עמית בן דב, מנכ"ל החברה ומייסד-שותף: "המכירות עלו פי שלושה בתקופת הקורונה"

יעקב לוקסנבורג, בעל השליטה בלפידות קפיטל  / צילום: יח"צ

דניה סיבוס תקים בנייני משרדים בראשון לציון וברומניה

החברה שבשליטת לפידות קפיטל, חתמה על שני הסכמים חדשים להקמת הבניינים ● שתי העסקאות יניבו לדניה סיבוס הכנסות של 206 מיליון שקל

הקרייה בתל אביב / צילום: איל יצהר

סוכלו מתקפות סייבר מסוג "הנדסה חברתית" נגד תעשיות ביטחוניות בישראל

התוקפים, השייכים למערך התקיפה הבינלאומי "לזרוס", פנו דרך הרשת החברתית העסקית לינקדין לעובדים בתעשיות הביטחוניות בהצעות עבודה מפתות, כביכול בשם מגייסי כוח אדם ("ציידי ראשים") ● ניסיונות התקיפה בוצעו במהלך החודשים האחרונים

פוקס ניוז משיקה שירות סטרימינג מחוץ לארה"ב / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

פוקס ניוז משיקה שירות סטרימינג בתשלום מחוץ לארה"ב

רשת השידורים מסרה כי תציע שידורים חיים של ערוצי פוקס ניוז וביזנס, בשירות חדש שיושק החודש במקסיקו ● בספטמבר יושק השירות בספרד, בגרמניה ובבריטניה, ועד סוף השנה יהיה זמין ב-20 מדינות ● השירות יעלה 6.99 דולר בחודש

דירות חדשות/צילום: אייל יצהר

הרווחים ממכירת דירות להשקעה ירדו משמעותית לפני הקורונה

מנתוני אגף הכלכלנית הראשית באוצר עולה כי שיעור המשקיעים שמכרו את נכסיהם בהפסד ברבעון הראשון של השנה עלה לעומת החודשים שקדמו לו ● מחצית ממי שהחזיקו בשלוש השנים האחרונות דירה להשקעה ומכרו אותה ברבעון זה כלל לא הרוויחו

חלון ראווה ובו שלט להשכרה. אחד מבין אלפי עסקים שנאלצו לסגור בגלל המשבר הכלכלי / צילום: כדיה לוי, גלובס

גם נתוני מע"מ מאשרים: ככל שהעסק קטן כך הוא נפגע יותר מהקורונה

ניתוח של רשות המסים מגלה כי עסקים בעלי מחזור של עד 300 אלף שקל הכי נפגעו • יותר ממחצית העוסקים הזעירים ספגו ירידה של יותר מ-34% בהכנסות • הנתון המפתיע: פחות עסקים נסגרו השנה

בנימין נתניהו / צילום: עמוס בן גרשום, דוברות הכנסת

רה"מ נתניהו: "אתמול פורסם עוד פוסט שקרא לאונס רעייתי"

במהלך סיור במפעל גילרו בבית שמש אמר ראש הממשלה כי קיים פוסט נוסף בו התבטאות מינית חריפה נגד שרה נתניהו, וטען כי לא ננקטת שום פעולה על כך ● עוד התייחס לתקציב ולמשבר הכלכלי: "מקווה מאוד שנוכל להציג תקציב בימים הקרובים"

קובי ריכטר / צילום: תמר מצפי

אוגרים אנרגיה: נוסטרומו של קובי ריכטר, רמי אונגר ותעבורה מגיעה לבורסה דרך מיזוג עם סומוטו

נוסטרומו מתחום האגירה והניהול של ביקושי אנרגיה תתמזג עם סומוטו תמורת הקצאת כ-75% ממניות סומוטו לבעלי המניות של נוסטרומו ● מניית סומוטו מגיבה לדיווח בזינוק של עד כ-60%, במחזור מסחר גדול מהרגיל

אדוארדו אלשטיין, בעלי אי.די.בי  / צילום: שלומי יוסף, גלובס

אי.די.בי דוחה את איומי בעל השליטה אלשטיין: אי ביצוע הזרמות ההון לא מקובל

אי.די.בי סבורה כי התחייבותה של חברת דולפין הולנד, שמחזיקה באי.די.בי ובדיסקונט השקעות, להזרים לה סכום של 70 מיליון שקל עד ל-2 בספטמבר השנה, היא מחייבת ובלתי חוזרת