ישראל כ"ץ / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת
"לא תהיה העלאת מסים ולא יהיו גזירות בתקציב המדינה הקרוב. התקציב יהיה מוטה צמיחה", כך אמר היום שר האוצר ישראל כ"ץ במסיבת עיתונאים להצגת חוק ההסדרים. בנוסף עדכן כ"ץ על כוונתו לפגוש היום את יו"ר ההסתדרות, ארנון בר דוד, ולומר לו כי "המגזר הציבורי יהיה חייב לשאת בנטל".
לדברי השר, התקציב יהיה חייב לעבור עד ספטמבר, אך לא יעמוד ביעד של ה-24 באוגוסט - המועד האחרון להעברת תקציב לפי חוק יסוד משק המדינה - כך שלא תהיה ברירה לשנות את החוק או ללכת לבחירות. עוד אמר כ"ץ כי "לא להעביר תקציב יהיה חוסר אחריות. אני מקווה שכל המערכת הפוליטית תתגייס לשם כך".
כ"ץ ציין כי בחוק ההסדרים הקרוב ייכללו 40 חוקים. "אנחנו מתכוונים להפוך את הבנייה, התשתיות וההייטק למנועי צמיחה. מתוך כספי הקרנות המוסדיות שמחזיקות 1.9 טריליון שקל שהושקעו בחו"ל, 100 מיליארד שקל יושקעו בתשתיות ו-50 מיליארד שקל בהייטק. נהפוך את תחום ההתחדשות העירונית והבנייה למנופי צמיחה, ונשקיע בהכשרה מקצועית לאותם עובדים שיפוטרו.
"אני מצפה מחברות גדולות לגלות סולידריות עם העובדים, ולא לנצל את המצב כדי לפטר אותם. במידה ונראה שזה קורה, נפעל בכלים שעומדים לרשותנו. נפעל גם להכשיר מקצועית עובדי מדינה, כדי להקנות להם כישורים לעולם הדיגיטלי".
להחזיר משקיעי נדל"ן לשוק
כצפוי, כ"ץ הודיע כי תוכנית מחיר למשתכן תופסק. "אנחנו רוצים לעודד בנייה בכל מקום, וכמה שיותר. הבעיה של התייקרות מחירי הדירות פחות רלוונטית היום". כ"ץ אמר כי הוא תומך בהחזרת משקיעי נדל"ן לשוק, זאת בניגוד לעמדה שהוביל שר האוצר הקודם, משה כחלון.
בתחום התשתיות מתכוון האוצר לאשר זכויות בנייה בהיקפים של עשרות מיליוני מ"ר במרכזי הערים, ולמכור אותן ליזמים. בתחום המוניציפלי, האוצר מעוניין בהמשך חתימה על הסכמי מסגרת עם השלטון המקומי, שבהם יתחייב להשקיע בתשתיות תומכות התחדשות עירונית. זאת בניסיון לרתום לנושא את הרשויות, שעד כה התנגדו ברובן למהלכי ההתחדשות העירונית.
בנוסף, האוצר מקדם תיקוני מס שיגדילו את הכדאיות הכלכלית של הפרויקטים, ויצמצם עוד יותר את שיעור המתנגדים המינימלי שמאפשר לסכל תוכניות. כלי נוסף יהיה היטל ציפוף, שיאפשר לרשות להגדיל את היטל ההשבחה מ-50% ל-66% תמורת הסכמה לציפוף רב יותר.
בתחום הרגולציה העסקית ינסה האוצר להביא לסיום כתיבת המפרטים בכל המסלולים השונים, מה שיאפשר קבלת רישיון עם הגשת תצהיר בלבד. באוצר מעריכים כי החיסכון המשקי שיושג בעקבות קיצור ההליך יגיע למיליארד שקל בשנה. עוד מתכוונים באוצר לבצע רפורמה ברגולציה בתחום הכבאות, שמכבידה מאוד על עסקים.
רפורמה נוספת שמקודמת כעת היא בתחום הבנקאות. כיום משלם הציבור 60 מיליארד שקל לשנה עמלות וריביות. האוצר שואף להפחית את העלויות האלה, באמצעות הרחבת יכולת ההשוואה בין העלות של שירותי בנקאות שונים. מדובר בחקיקה שתחייב את הבנקים להעביר את המידע על עלויות השירותים שהם גובים לגופי השוואת מחירים (זאפ בנקאי), בהסכמת הלקוחות. שר האוצר מייחס לרפורמה משמעות רבה, לאור האפשרות לייצר שוק לכ-500 חברות פינטק מקומיות. תאריך היעד ליישום הרפורמה הוא מרץ 2021.