בהתאם ללוח הזמנים המאוחר שאושר להן, סיימו השבוע החברות הבורסאיות להציג את תוצאותיהן הכספיות לרבעון הראשון של השנה - אחד מהרבעונים הגרועים ביותר שרשמו רבות מהן בשנים האחרונות, ובכלל. ברקע כמובן התפשטות וירוס הקורונה, החל מחודש מרץ, שהפכה תוך זמן קצר את המצב העסקי בענפי פעילות רבים במשק ב-180 מעלות, והובילה חלק ניכר מהחברות הפועלות בהם למצב פיננסי מאתגר.
פגיעת הקורונה היא רוחבית, ובין ענפי הפעילות שנפגעו יותר מכל ניתן לציין את חברות התיירות והתעופה, האנרגיה, הפיננסים, הנדל"ן והאופנה. מבדיקת הדוחות שאלו פרסמו עולה כי הפגיעה בתוצאותיהן ברבעון הראשון מיוחסת בעיקר למחיקות והוצאות-חד פעמיות שגרמו להפסדים כבדים בדוחותיהן.
מחיקות והוצאות אלה נרשמו לצד שחיקה בפעילות השוטפת, שבאה לידי ביטוי בירידה בהכנסות ובפגיעה ברווחיות הגולמית והתפעולית (שיוחסה בעיקר לחודש מרץ כאמור). בהתאם, גם הפגיעה המשמעותית בשווין של מרבית המניות מאותם ענפים, וענפים נוספים, שקיזזו עשרות אחוזים מערכן תוך חודשים ספורים.
עם זאת, מאחר שהתפשטות הקורונה החלה להשפיע בעוצמה על הפעילות במשק רק לקראת סוף הרבעון, הרי שהשפעות הווירוס עדיין לא באו לידי ביטוי במלואן בתוצאות הכספיות שפורסמו כעת.
אחרי המחיקות וההפסדים החשבונאיים הכבדים של הרבעון הראשון - שמרביתו כאמור טרם הושפע מהקורונה - ברבעון השני שהסתיים זה עתה, ואשר במרביתו התנהלו החברות הרלוונטיות תחת מגבלות רגולטוריות בארץ ובעולם, הן צפויות להציג פגיעה בעסקיהן שעלולה להיות משמעותית יותר מזו שנרשמה ברבעון הראשון.
לירן לובלין, מנהל מחלקת המחקר של בית ההשקעות אי.בי.אי, מעריך כי "הרבעון השני יהיה בלא מעט חברות אף פחות טוב מהראשון. בסיכום הרבעון הראשון ההפסדים של החברות היו בעיקרם חשבונאיים, ויש לכך משמעות, אבל ברבעון השני האימפקט של השפעות הקורונה היה משמעותי יותר מבחינת פעילות החברות, ולכן הוא בעייתי יותר".
עוד הוסיף לובלין כי "בעקבות דרישת רשות ני"ע, החברות חויבו לתת אינדיקציה קדימה וכבר סיפקו הערכות לגבי הפגיעה בהן בהמשך השנה, והשוק כבר מתמחר את התוצאות קדימה". לדבריו, "אנחנו כבר יכולים להעריך מי יסכם את הרבעון השני בצורה יותר טובה, כמו קמעונאיות המזון, ולעומתן מי ימשיך להיפגע, כמו חברות האופנה, הקניונים וגם האנרגיה".
מחיקות של מיליארדים, הפסדים של מאות מיליונים
כמה דוגמאות בולטות מהימים האחרונים לפגיעה האקוטית של הקורונה בתוצאות הרבעון הראשון סיפקו לנו מספר חברות הנחשבות למרכזיות בתחומי פעילותן, ואלה משקפות את המגמה הכללית בענפי פעילותן, שבאה לידי ביטוי גם בתוצאות הכספיות של מרבית יתר המתחרות.
קבוצת דלק שבשליטת יצחק תשובה הציגה הפסד עתק של כ-2.8 מיליארד שקל בסיכום רבעוני, אחרי מחיקות חד-פעמיות כבדות של כ-2.4 מיליארד שקל בגין נכסי גז ונפט, על רקע קריסת מחיריהם מתחילת השנה.
חברת התעופה אל על שבשליטת בני הזוג תמי ודדי בורוביץ סיכמה את הרבעון הראשון בהפסד של 140 מיליון דולר, אחרי שבין היתר סבלה ממחיקה של יותר מ-40 מיליון דולר מעסקאות גידור על מחירי הנפט, בשל צריכת דלק נמוכה ביחס להערכותיה המקוריות לשנת 2020.
חברת המלונאות פתאל, בשליטת המייסד דוד פתאל, הפסידה ברבעון הראשון יותר מ-300 מיליון שקל, אחרי שרשמה ירידת שווי של נכסים, וכן הפרשה בקשר לסכומים שהעמידה לצורך השקעות וחלקה בהפסדים בחברות ושותפויות, בהיקף של קרוב ל-100 מיליון שקל.
חברת האופנה קסטרו, שבשליטת משפחת רוטר ושותפיה, הציגה הפסד רבעוני של קרוב ל-90 מיליון שקל, אחרי שרשמה ירידת ערך מוניטין, מותג, נכסים לא כספיים והפסד מני"ע בהיקף מצרפי של כ-50 מיליון שקל.
מוקדם יותר סיכמה ענקית הנדל"ן המניב מליסרון שבשליטת ליאורה עופר את הרבעון הראשון בהפסד של כ-85 מיליון שקל, אחרי שסבלה מירידה של יותר מ-300 מיליון שקל בשווי נכסיה.