מנכ”ל הפניקס, אייל בן סימון, יו”ר ההסתדרות, ארנון בר דוד / צילום: פאביאן קולדורף, שלומי יוסף
קבוצת הביטוח הפניקס, ועד העובדים בה וההסתדרות הודיעו אתמול כי הגיעו להסכמות לפיהן מקצצת החברה כ-350 עובדים, המהווים כ-10% ממצבת האדם בה, וזאת בשל "המשבר הכלכלי חסר התקדים". הפניקס אינה חברת הביטוח הראשונה לצמצם את מצבת העובדים במסגרת הסכם "פרישה מרצון", הגם שהיא בצמרת החברות המתייעלות בענף.
הפניקס שעברה בשלהי 2019 לשליטת קרנות ההשקעה הזרות סנטרברידג' וגלאטין פוינט, שכרה זה מכבר את שירותי חברת הייעוץ הבינלאומית מקינזי, במה שנתפס כצעד מקדים לצמצומים ומהלכי התייעלות שיקרו. עתה הם קרו והיא הצטרפה לקבוצת הביטוח מגדל, שהחלה לטפל במצב כוח האדם שלה לפני החברות האחרות ועוד קודם למשבר הקורונה. ב-2019 מגדל פרסמה תוכנית פרישה מרצון בהיקף 210 עובדים, ושהצטרפה לתוכנית פרישה קודמת מ-2015 שהייתה בהיקף 240 עובדים (שלא מומשה עד השנה שעברה). עד כה מגדל מימשה כ-150 תקנים שפרשו מהחברה במסגרת תוכניות הפרישה מרצון, כך שהיא עתידה לצמצם עוד כ-300 עובדים, ולהפחית ממצבת העובדים בקבוצה כ-10%-12% בתוך שלוש שנים.
אבל זה לא רק השתיים האלה. בכלל ביטוח דיברו על 300 עובדים שיילכו הביתה בתוך שלוש שנים, כשמתוכם 100 עובדים יעזבו את החברה במהלך שנה זו. בהראל דווח כבר באפריל על פיטורי כ-200 עובדים, כ-4% מעובדי החברה ערב המהלך, וזאת לצד קיצוצי שכר פרמננטיים להנהלה. גם בהכשרה ביטוח, באיילון, במנורה מבטחים ובאיי.די.איי ביטוח ("ביטוח ישיר") דובר על פרידה מעשרות עובדים בכל חברה, כשרבים בענף גם מדברים על צמצום גיוס עובדים חדשים בעתיד.
תוכניות הצמצומים הללו לא נעשות בוואקום. בהודעה המשותפת של ההסתדרות, ועד עובדי הפניקס והנהלת החברה הייתה הסכמה כי הקיצוצים הם תולדה של משבר הקורונה, שהוביל את חברות הביטוח להפסדים גורפים בשיעור מצרפי אדיר ברבעון הראשון השנה.
הדיגיטל הביא לקיצוץ, והסוף עוד רחוק
זה נכון, ההתייעלות מתרחשת עתה בשל משבר הקורונה. אבל, הקרקע לביצועה נזרעה כבר יותר מעשור אחורה, כשגם הצמצומים שקורים עתה, בצל משבר הקורונה, כנראה רחוקים מלהיות סוף פסוק ואנו בפתיחתה של תקופת התייעלות וקיטון במצבת העובדים בענף הביטוח.
זאת, בדומה למה שכבר קורה שנים ארוכות במערכת הבנקאות. על פי נתוני בנק ישראל, היו בסוף 2019 כ-37.9 אלף משרות בבנקים בישראל, לעומת כמעט 42.6 אלף בסוף 2016. זהו קיטון של כ-11%, שרחוק מלשקף את מה שקורה בהיבט ההתייעלות בעובדים בבנקאות, שם יש בקנה עוד תוכניות פרישה מרצון למאות רבות של עובדים נוספים, שיקרו בעתיד הנראה לעין, וכל זאת בעידוד פעיל של הפיקוח על הבנקים.
כמו שבבנקים כבר עושים לאורך שנים הרבה תוכניות פרישה מרצון, כך גם בענף הביטוח יש עדיין צורך בהתייעלות, גם אחרי הצמצומים עכשיו. צורך זה נוצר והתגבר עם גידול ניכר במספר העובדים בשני העשורים האחרונים - בשל גידול בסוגי הפעילויות, היקפי הפעילויות ובדרישות הרגולציה, כשמנגד הדיגיטציה והעולם המקוון משנים סדרי עולם ומאפשרים לספק שירות טוב בפחות עובדים מבעבר.
בסוף 2019 היו בענף הביטוח כ-27 אלף איש, שעבדו בחברות הביטוח וביתר החברות הבנות שלהן, כולל סוכנויות ביטוח, בתי השקעות ועוד. מספר זה היווה קיטון סמלי של 0.2% ביחס למספר העובדים בענף בסוף 2018, כשהוא נמוך מהשיא שנרשם בסוף 2017, אז היו בענף כ-28.6 אלף עובדים. למעשה, הקפיצה הגדולה במספר העובדים בענף חלה מהמחצית השנייה של העשור הראשון במאה הזו לאמצע העשור השני. כך, בסוף 2009 היו בענף הביטוח כ-18.9 אלף עובדים, שצמחו לכ-26.6 בסוף 2015.
כך, נראה כי חברות הביטוח התמהמהו עם הצורך לטפל בהתייעלות עד שהמשבר הנוכחי, שלא פגע באיתנותן, אבל כן העביר אותן להפסדים ניכרים והצריך אותן להתייחס לזה. באותה מידה, ההתייעלויות שיוצאות לדרך עתה, יכולות היו לקרות לפני שנתיים, והן גם תימשכנה מעבר לפיטורים שקורים עכשיו. זה רק עניין של זמן ושל הסכמים עם הוועדים המאוגדים שנוצרו בענף הביטוח בעשור שעבר, בצל חשש העובדים מההתייעלות שתבוא, גם במספרם וגם בשכרם. העולם המקוון והדיגיטלי יוצר את הצורך והצידוק ומשבר הקורונה מהווה את הזרז.