גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המטוסים מקורקעים, ההפסדים נערמים: קריאה אחרונה לטיסת אל על

מטוסי אל על מקורקעים והטייסים וההנהלה מאשימים זה את באחריות לביטול לוח הטיסות, המצומצם בלאו הכי • החברה שבה ומדגישה כי מצבה קריטי, אך לא קיבלה החלטה בנוגע למסלולי הסיוע • ומה רוצים הבעלים? בעיקר לא לאבד את השליטה

עובדי אל על מפגינים מול משרד האוצר / צילום: Ronen Zvulun, רויטרס
עובדי אל על מפגינים מול משרד האוצר / צילום: Ronen Zvulun, רויטרס

חוזרים לעידן ביטולי הטיסות באל על. לו"ז הטיסות המצומצם של החברה ליום ד' שכלל שתי טיסות נוסעים וארבע טיסות מטען - בוטל. מה גרם לכך? תלוי את מי שואלים.

החברה טוענת שהטייסים החליטו שלא לאייש את הטיסות במסגרת מאבק המתנהל בין הצדדים. הטייסים טוענים שמדובר במהלך מתוכנן של החברה: "מזה מספר ימים שאנו יודעים על כוונת הנהלת אל על להפסיק את פעילותה בשל ירידה חדשה בהיקף הטיסות".

בשעה ששני הצדדים מטיחים האשמות הדדיות, מי שמשלמים את המחיר הם הנוסעים המועטים שיש בימים אלו והלקוחות המסחריים שהמטען שלהם לא ישונע. "למה שאנחנו ניזום ביטולי טיסה?", אמר גורם בכיר באל על, "הטיסות מופיעות במערכת והטייסים לא מאיישים אותן. איזה אינטרס יש לחברה לבטל טיסות ולשלם קנסות? ביטול טיסה עולה לנו הרבה כסף ולהגיד שאנחנו לא טסים כי זה לא משתלם זה פייק ניוז".

לפי יו"ר איגוד עובדי התחבורה בהסתדרות אבי אדרי "החברה לא יכולה להמשיך לדמם ואם היא הגיע למסקנה שעדיף לה להפסיק את הטיסות משמע שהיא מפסידה על הטיסות שהיא מבצעת. חובתה של החברה למזער את הנזקים שייגרמו לחברה ובתוך כך גם לעובדיה, לכן מצד אחד קשה לראות הפחתת פעילות אבל מצד שני אם החברה מפסידה עדיף לעצור את הפעילות ולחכות לזמנים טובים יותר".

בניגוד לטענת הטייסים כי אל על מודיעה ללקוחותיה שהיא לא מפסיקה את טיסות המטען שלה, החברה הפיצה ללקוחותיה מכתב לפיו "טיסות המטען של אל על לרבות טיסות הצ'רטר ימשיכו לפעול לפי הלו"ז המתוכנן". הכוונה היא למטוסים חכורים שיבצעו את הטיסות עבור אל על. עוד לפני הקורונה, בתחום המטען אל על חכרה מטוסי מטענים מחברות, בהן אטלס מטענים. טיסות אלה מופעלות עם טייסים זרים ולא עם טייסי אל על כך שבעיות של איוש מטוסים לא יפריעו לקיומן. במכתב מודיעה החברה על הוספת שני מטוסים לצי החכור, בואינג 747 ואיירבוס 340 A.

נזכיר כי במחלוקת בין הצדדים לפני שלוש וחצי שנים, השתמשה אל על במטוסים חכורים גם לטיסות נוסעים (בין השאר של חברות תעופה מצ'כיה ומספרד, כולל אנשי הצוות שלהן), מה שהעלה את זעם הטייסים, ולא אחת גם את זעם הנוסעים.

מה יעלה בגורל אל על

בענף דורשים חל"ת עד פתיחת השמיים

בחברה כאמור מתעקשים כי הגורם לעצירת הטיסות הם הטייסים. מתוך 650 טייסי אל על נותרו כ-110 טייסים שלא נמצאים בחופשה ללא תשלום (חל"ת). 100 נוספים שעבדו בתקופה האחרונה הצטרפו ל-90% מעובדי החברה שנמצאים בחל"ת.

עד מתי אפשר לגרור ביטולים של טיסות מסיבה כזו או אחרת? האם הדד ליין הוא המועד שבו המדינה תפסיק לממן את משכורות אלפי העובדים של אל על שלא עובדים מאז חודש מרץ? נזכיר כי המדינה האריכה את התשלום לזכאים לדמי אבטלה עד לאמצע חודש אוגוסט, בכללם גם עובדי התיירות והתעופה. בענף אגב טוענים כי המועד הזה אינו ריאלי וכי כל עוד השמיים נותרים סגורים יש להאריך את החל"ת בהתאם. מנכ"ל ישראייר אורי סירקיס אף אמר שמועד החזרת עובדי התעופה והתיירות צריך להיקבע לחודש אחרי מועד פתיחת השמים. מועד כזה לא נמצא באופק בשעה שאין מתווה בילטרלי המתגבש בין מדינות לעידוד התיירות ובשעה שלאזרחי ישראל אין היתר כניסה למדינות באירופה שם השמים נפתחו ב-1 ביולי.

שיבושי טיסות זכורים היטב לנוסעי אל על בתקופה שבה הריבים בין ההנהלה ובין הטייסים הרקיעו שחקים לפני כשלוש שנים, טרם חתימה על הסכם עבודה. גם אז הטיחו הצדדים את האשמה זה בזה והנוסעים המתוסכלים הסתפקו בנימוק לביטול טיסתם ב"סיבות מבצעיות".

אל על לא רק מאבדת שוב את אמון הנוסעים אלא גם את אמון החברות שמשנעות דרכה מטענים. אמנם, לא מדובר בהיקפים שהיו בשיא הקורונה ולא מדובר בתעריפים שגבו החברות בשעה שטיסות נוסעים לא היו באוויר (בימי שגרה כ-70% ממטען המטוסים משונע בבטן המטוס בטיסות נוסעים), אבל בחברה מתעקשים שהטיסות הללו רווחיות גם במתכונתן הנוכחית. הציוד שטס במטיסות המטען הוא רפואי בעיקרו אבל גם חבילות של קניות צרכנים באתרים המקוונים מועברות במטוסי נוסעים שמשמשים היום למטען.

הטייסים שואפים למתווה ההלאמה

גם בדוחות שלה, אל על שבה ומדגישה כי המצב שלה קריטי. עובדיה מתרשמים שהמזומנים שיש בקופתה (חצי מיליארד שקל לפי הדוחות) מאפשרים לה למשוך זמן. בתוך כך, אל על צריכה לקבל החלטה למתווה הסיוע בשני המסלולים שמונחים לפתחה. הלוואה של 400 מיליון דולר בערבות מדינה של 82.5% או הלוואה של 250 מיליון דולר והנפקת מניות בשווי 150 מיליון דולר אותם מתחייבת המדינה לרכוש, כלומר מתווה של הלאמה - מתווה שאליו שואפים הטייסים.

כל מתווה מחייב את החברה להציג לאוצר הסכם קיבוצי שיאפשר התייעלות עמוקה בחברה - כחלק מהעסקה. ועדי העובדים של אל על נחלקים לארבעה סקטורים - עם הדיילים אל על כבר חתמה על הסכם: מתוך 1,400 המועסקים בסקטור יפוטרו מאות והשאר יקצצו בתנאי העסקתם. עם שני הסקטורים האחרים, מנהלה ועובדים טכניים אל על קרובה יותר להסכם אולם היא תידרש לעבור את משוכת הטייסים בדרך למתווה כזה או אחר. בינתיים כשבראש הוועד עומד יו"ר חדש, קברניט ניר ראובני נדמה שהדברים מסלימים.

מסר שהוציא השבוע ראובני גורס כי בעלי החברה (תמי מוזס-בורוביץ') "אינה מסוגלת להגיע להסכמות עם העובדים, מסרבת להצעה הנדיבה של האוצר" ו"אינה מסוגלת להנהיג את החברה בשעה זו". לדברים הללו הגיבה אל על כי "היא נחושה לעשות הכול על מנת לעמוד בדרישות הממשלה והגורם המממן לקבל את הסיוע ולהיערך באופן מדורג לחזרה לפעילות. לצורך כך נדרשת אחריות ומנהיגות מצד כל הגורמים המעורבים בתהליך, ההסתדרות, ההנהלה ונציגי העובדים".

אחריות כזו שהחברה מצפה לה, כנראה רחוקה מהמציאות בשעה שבאל על מתעקשים כי הטייסים גורמים לשיבושים בטיסות ולטענתה אפילו לא עונים לשיחות הטלפון שהם מקבלים להצבה לטיסות.

"במקום לדאוג להציל את החברה, שוב הנהלת החברה עוסקת בקרבות אוויר מיותרים אל מול הטייסים ושאר עובדי החברה. הטייסים היו הראשונים לשאת בנטל על מנת להציל את החברה. מזה מספר ימים אנו יודעים על כוונת הנהלת אל על להפסיק את פעילות בשל ירידה חדה בהיקף הטיסות", כך הגיבו בוועד הטייסים. "הנהלת החברה המתינה עם ההודעה על כך עד לאחר פגישתה עם ועד הטייסים וזאת ככל נראה בכדי להימנע מהודעה לבורסה על כך בתירוץ שהטייסים משביתים את הפעילות. הטייסים, אשר מצפים בסך הכול שההנהלה תכבד את הסכם העבודה שלהם והסכמות בעידן הקורונה".

אל על: הקורונה מחייבת שינוי כפוי בלו"ז

הסכמי העבודה שהטייסים דורשים ליישם כוללים הצבה מראש ללוח טיסות בלי "הקפצות" או תשלום מוגדל במקרים כאלה. "רתמו את הטייסים לשגרת חירום", אומר גורם בקרב הטייסים "אנחנו לא מוכנים לזה. נאייש טיסות כשיהיה לו"ז מסודר". באל על גורסים כי קיים לו"ז במערכת וכי אף לא טייס אחד רשום על טיסות. באותה נשימה מזכירים בחברה כי הפעילות התעופתית בתקופת הקורונה מחייבת שינוי כפוי בלו"ז.

לא כל עובדי החברה מאוגדים בגישה המיליטנטית שמציגים הטייסים. "הם יודעים שהכוח בידיים שלהם אבל גוררים איתם אלפי משפחות ועובדים שמשתכרים בשכר מינימום", אמר עובד בחברה ל"גלובס". לדבריו, "הטייסים רוצים להוביל את החברה לפירוק בידיעה שאם תקום חברה חדשה להם תהיה עבודה".

את הטענה הזו מכחישים בקרב הטייסים. "אל על היא בת ערובה של הבעלים. קרנות ואנשי עסקים ישראלים כבר הציעו לה לרכוש את חלקה והיא מסרבת. אם אין לה אפשרות להזרים כסף להציל את החברה אז שתמכור. השאיפה שלנו היא שתהיה חברת תקינה שתכבד את יחסי העבודה", אמר טייס ותיק בחברה.

מאל על נמסר בתגובה כי "מנכ"ל אל על וצוות ההנהלה נחושים להגיע לסיכום על מתווה סיוע מהמדינה, שיאפשר לאל על לשוב בהדרגה לפעילות סדירה ומשמעותית. התנאי לסיוע לה הוא חתימה על הסכם התייעלות עם ההסתדרות והעובדים.

"הפעילות המסחרית לחודש יולי נבנתה בעמל רב ולחברה יש כוונה לממש אותה במלואה, לשם כך יש טייסים ואנשי תפעול פעילים. הטיסות פתוחות לאיוש ואנו מצפים כי הטייסים הפעילים יגלו אחריות ויוציאו את הטיסות. זהו שקר לומר שאל על הטילה עוצר טיסות או החליטה משיקולים מסחריים שלא לטוס".

עוד כתבות

מערכות תותח SIGMA של אלביט מערכות / צילום: אלביט מערכות

טראמפ לוחץ על תוצרת אמריקאית - וכך הגיבו לדרישה באלביט

חברת הבת של אלביט בארה"ב השלימה לאחרונה את יצירת הדגם הראשון של מערכת התומ"ת שלה במתקן בדרום קרולינה ● הקונגלומרט הביטחוני האמירותי מתעניין ברכישת 30% מהחברה האוקראינית פייר פוינט תמורת 760 מיליון דולר ● קזחסטן מתכוונת לפתח טנק שיתבסס על הנגמ"ש טולפאר מתוצרת טורקיה ● והודו מרחיבה את יכולות ייצור הטילים והרקטות שלה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מל''ט הרמס 900 / צילום: יח''צ

מכוונת לטורקיה: המדינה שבוחנת חלופה למל"טים ישראליים

תחת הנהגת הנשיא פטרו, קולומביה מתרחקת מהתעשייה הביטחונית הישראלית ובוחנת חלופה בטורקיה ● אך במקביל, אלביט מוכיחה עליונות טכנולוגית באירופה בעסקאות ענק עם נאט"ו

רובוטים של חברת מנטי / צילום: Mentee Robotics

בלי מוצר והכנסות: למה השוק התלהב מהחברה של אמנון שעשוע

מובילאיי, בראשות המנכ"ל והמייסד אמנון שעשוע, הודיעה על רכישת חברת הרובוטים ההומנואידים הצעירה מנטי - ששעשוע הוא אחד ממייסדיה ● בכך מובילאיי מחזקת עצמה בתחום ה־AI הפיזית ובשוק הרכב האוטונומי והרובוטיקה ● השקת הרובוטים הראשונים: בשנת 2028

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה שלילית בת"א; המניות הבטחוניות זינקו, מניות השבבים נפלו

מדד ת"א 35 ירד בכ-0.4% ● אלביט חצתה לראשונה שווי שוק של 100 מיליארד שקל ● דוניץ צונחת במעל 9% ● מחירי הנפט ירדו בעקבות הצהרת טראמפ על יבוא נפט מונצואלה בהיקף של מיליארדי דולרים ● מחר יתקיים מסחר רגיל עד שעות הצהריים

פרויקט של דירה להשכיר בתל כביר, תל אביב / צילום: שלומי יוסף

גל מודעות לשכירות ארוכת טווח מציף את הרשת - מה עומד מאחוריו?

כמה חברות להן פרויקטי שכירות ארוכת טווח יוצאות בקמפיינים פרסומיים, ביניהן אשטרום וקרן הריט מגוריט ● החברות בענף לא מדווחות על קשיי אכלוס, אז למה דווקא עכשיו עולים הפרסומים?

תעשיות ביטחוניות / צילום: אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: קולוגו בע''מ, smart shooter, XTEND, אריאל גבאי

מניית אלביט הגיעה לשיא, אבל הסיפור של השבוע שייך לאחרת

שורה של עסקאות גדולות דוחפות את מניות החברות הביטחוניות בת"א לגבהים חדשים: אלביט חצתה היום לראשונה שווי שוק של 100 מיליארד שקל, ונקסט ויז'ן כבר עוקפת חברות ותיקות וגדולות כמו ניו־מד ו־ICL ● המניות הביטחוניות בעולם בראלי מתחילת השבוע, בעקבות ההשתלטות האמריקאית על ונצואלה ואיומי טראמפ להשתלט על גרינלנד

נוף הגליל / צילום: אריאל זנדברג לע''מ ודוברות עיריית נוף הגליל

פחות מ־25 אלף שקל: מחיר המינימום הנמוך לקרקע בעיר הצפונית

מכרז ענק בנוף הגליל יוצא לדרך עם מחירי מינימום חריגים לקרקע ● תוכנית להוספה של עוד אלפי מ"ר שטחי מסחר בכפר ירכא שבגליל העליון מתקרבת לאישור ● וחברת סקייליין הישראלית קיבלה אישור רגולטורי להפעלת עגורנים מרחוק בהונג קונג ● חדשות השבוע בנדל"ן

טסלה דגם Y / צילום: יח''צ

בכירים במגזר הציבורי עשויים להצטייד ברכבי טסלה

ממשלת ישראל עשויה להצטייד בכלי רכב חשמליים של טסלה עבור בכירי ממשלה ונושאי תפקידים בכירים ● יבואנית שיאומי נערכת להשקת הרכב החשמלי שלה בישראל ב־2027 ● 2026 נפתחת עם מלאי רכב "אפס קילומטר" בהנחות עמוקות ● השבוע בענף הרכב

שירה תם / צילום: באדיבות רמ''י

מסתמן: שירה תם, מנהלת חטיבת שמירה על הקרקע ברמ"י, תמונה למ"מ המנכ"ל עד למינוי הקבע

ועדת האיתור לתפקיד המנכ"ל החדש, במקום ינקי קוינט, טרם החלה את עבודתה, ושירה תם צפויה לשמש בתפקיד עד שהמנכ"ל החדש ייכנס לתפקידו ● מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון יהודה מורגנשטרן סירב להתמנות למ"מ, כדי שלא לחסום את סיכוייו להתמנות למנכ"ל הקבוע

חן אמסלם ודביר בנדק בקמפיין מזרחי טפחות – הזכור ביותר ב־2025 / צילום: צילום מסך יוטיוב

סיכום פרסומות 2025: בנק מזרחי טפחות הזכורה ביותר, ביטוח 9 האהובה ביותר

הבנקים וחברות הביטוח רשמו את הנוכחות הגבוהה ביותר בדירוג הפרסומות השנתי של גלובס וגיאוקרטוגרפיה בשנה החולפת ● בנק לאומי נכנס למדד הכי הרבה פעמים ב–2025 ● משרדי הפרסום הבולטים: מקאן תל אביב, אדלר־חומסקי & ורשבסקי וראובני פרידן

בית משפט השלום ראשון לציון / צילום: אביבה גנצר

קיצוץ רוחבי בקבלת תיקים: בתי המשפט מגיעים לנקודת רתיחה

בבית משפט השלום בראשון לציון הוחלט להפסיק קליטת תיקים חדשים בתחומי הנזיקין; בפתח תקווה לא יוגשו תיקי רכוש רכב; וגם בכפר סבא מצמצמצים תיקים ● במערכת המשפט מדגישים כי מדובר בצעדים זמניים, אך נראה כי העומס והמחסור בתקנים מגיעים לנקודת קצה

משחק וידאו של ענקית הגיימינג EA / צילום: Shutterstock

דוח חדש: כמחצית מהשקעות קרנות העושר בעולם שייכות למדינות המפרץ

שבע קרנות עושר מפרציות הזרימו אשתקד 126 מיליארד דולר, המהווים כ־43% מההשקעות הממלכתיות בעולם - כך עולה מנתוני חברת המחקר הבינ"ל SWF ● הסעודים מובילים בזכות עסקת ענק בגיימינג, ובאמירויות מסתערים על ה־AI ● וגם: צניחה בהשקעות הזרות בסין

ד''ר אד ירדני / צילום: Reuters, Brendan McDermid

האנליסט האופטימי מוטרד: "דברים הלכו לטובתי כל כך הרבה זמן, שזה מדאיג"

ד"ר אד ירדני, כלכלן הפד בעבר ואחד האנליסטים השוריים בוול סטריט, טוען כי הפסימיות יצאה מהאופנה, ומעריך שגם 2026 תסתיים בעליות ● מה שגורם לו ל"אי נוחות מסוימת" זה שכל כך הרבה אנליסטים חושבים כמוהו ● ואם ממש מחפשים, יש לו בכל זאת אזהרה

זהבית כהן יוסף, מנכ''לית אייפקס / צילום: רמי זרנגר

כבר לא בעלת שליטה: המימוש הענק של זהבית כהן במקס סטוק

קרן ההשקעות אייפקס מכרה מניות של רשת הדיסקאונט בהיקף של כ-300 מיליון שקל ● אורי מקס, המייסד והמנכ"ל, הצטרף ומכר מניות ב-50 מיליון שקל ● מקס סטוק צפויה להתנהל כחברה ללא בעל שליטה

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת בוול סטריט; מניות הבנקים והחברות הביטחוניות נפלו

ה-S&P 500 ירד בכ-0.3% ● כמות המשרות הפנויות בארה"ב ירדה במפתיע לרמתה הנמוכה ביותר מזה יותר משנה ● שתי הצהרות נפרדות של טראמפ הכבידו על המניות הביטחוניות ועל מניות בתחום הנדל"ן ● בוול סטריט ג'ורנל מדווחים: אנתרופיק בדרך לגיוס 10 מיליארד דולר לפי שווי של 350 מיליארד דולר

המשלחת הזרה שמבקרת בישראל כדי לבחון רכש ביטחוני

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: משלחת יפנית מבקרת בישראל כדי "לבחון מערכות הגנה אווירית וטכנולוגיות בינה מלאכותית וסייבר", ראש ממשלת אוסטרליה מקים ועדת חקירה ממלכתית לטבח סידני, ובבריטניה דורשים שהקצין שמנע מאוהדי מכבי להגיע למשחק כדורגל יתפטר • כותרות העיתונים בעולם

משבר הייטק / צילום: shutterstock

משבר בהייטק? כך נראים מאמצי ההיערכות של הממשלה

על רקע הפגיעה בענף ההייטק בישראל, הממשלה קיבלה החלטה להאיץ את פיתוחו ● על הפרק: קרנות השקעה ומחקר, תמיכה לחברות צעירות ומשיכת מוחות מחו"ל ● באופן חריג, כמעט הכול יושם - אבל יש גם משהו חסר ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי התוכנית להאצת ההייטק

חמישה פסקי דין שכל דייר ומשכיר חייבים להכיר / צילום: Shutterstock

בתי המשפט משרטטים מחדש את היחסים בין שוכר למשכיר

פיגומים במרפסת חתכו את שכר הדירה בחצי, והכניסה לנכס הפכה לחוזה מחייב גם ללא חתימה פיזית ● בתי המשפט קובעים מחדש את היחסים בין 3 מיליון שוכרים בישראל לבין בעלי הדירות שלהם - מתי השופט יגן על השוכר, ומתי דווקא על בעל הבית?

שלג בברלין, השבוע / צילום: אסף אוני

גל הקור האירופי מחריף: מצבי חירום, תאונות ברחוב וביטולי טיסות

שורת מדינות באירופה הכריזו היום על מצבי חירום בדרגות משתנות בשל מטחי שלג כבדים וטמפרטורות שצנחו הרבה מתחת לאפס ● בהולנד תנועת הרכבת משובשת, ובשדה התעופה סכיפהול נרשמים עיכובים משמעותיים ● בברלין הצטברות הקרח על המדרכות מעוררת ביקורת על העירייה ועל חוסר התפקוד שלה

מימין: תמר בר־אילן ויותם שגב, מייסדי סייארה / צילום: מנש כהן

השווי קפץ ל-9 מיליארד דולר: חברת הסייבר סייארה השלימה סבב גיוס

סבב הגיוס הנוכחי של סייארה מתבצע לפי שווי שגבוה פי שלושה מהשווי שבו הוערכה לפני כשנה ● הגיוס הקודם בחברה הושלם רק לפני חצי שנה, וסך ההשקעות בה עומד על יותר מ־1.7 מיליארד דולר