גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המטוסים מקורקעים, ההפסדים נערמים: קריאה אחרונה לטיסת אל על

מטוסי אל על מקורקעים והטייסים וההנהלה מאשימים זה את באחריות לביטול לוח הטיסות, המצומצם בלאו הכי • החברה שבה ומדגישה כי מצבה קריטי, אך לא קיבלה החלטה בנוגע למסלולי הסיוע • ומה רוצים הבעלים? בעיקר לא לאבד את השליטה

עובדי אל על מפגינים מול משרד האוצר / צילום: Ronen Zvulun, רויטרס
עובדי אל על מפגינים מול משרד האוצר / צילום: Ronen Zvulun, רויטרס

חוזרים לעידן ביטולי הטיסות באל על. לו"ז הטיסות המצומצם של החברה ליום ד' שכלל שתי טיסות נוסעים וארבע טיסות מטען - בוטל. מה גרם לכך? תלוי את מי שואלים.

החברה טוענת שהטייסים החליטו שלא לאייש את הטיסות במסגרת מאבק המתנהל בין הצדדים. הטייסים טוענים שמדובר במהלך מתוכנן של החברה: "מזה מספר ימים שאנו יודעים על כוונת הנהלת אל על להפסיק את פעילותה בשל ירידה חדשה בהיקף הטיסות".

בשעה ששני הצדדים מטיחים האשמות הדדיות, מי שמשלמים את המחיר הם הנוסעים המועטים שיש בימים אלו והלקוחות המסחריים שהמטען שלהם לא ישונע. "למה שאנחנו ניזום ביטולי טיסה?", אמר גורם בכיר באל על, "הטיסות מופיעות במערכת והטייסים לא מאיישים אותן. איזה אינטרס יש לחברה לבטל טיסות ולשלם קנסות? ביטול טיסה עולה לנו הרבה כסף ולהגיד שאנחנו לא טסים כי זה לא משתלם זה פייק ניוז".

לפי יו"ר איגוד עובדי התחבורה בהסתדרות אבי אדרי "החברה לא יכולה להמשיך לדמם ואם היא הגיע למסקנה שעדיף לה להפסיק את הטיסות משמע שהיא מפסידה על הטיסות שהיא מבצעת. חובתה של החברה למזער את הנזקים שייגרמו לחברה ובתוך כך גם לעובדיה, לכן מצד אחד קשה לראות הפחתת פעילות אבל מצד שני אם החברה מפסידה עדיף לעצור את הפעילות ולחכות לזמנים טובים יותר".

בניגוד לטענת הטייסים כי אל על מודיעה ללקוחותיה שהיא לא מפסיקה את טיסות המטען שלה, החברה הפיצה ללקוחותיה מכתב לפיו "טיסות המטען של אל על לרבות טיסות הצ'רטר ימשיכו לפעול לפי הלו"ז המתוכנן". הכוונה היא למטוסים חכורים שיבצעו את הטיסות עבור אל על. עוד לפני הקורונה, בתחום המטען אל על חכרה מטוסי מטענים מחברות, בהן אטלס מטענים. טיסות אלה מופעלות עם טייסים זרים ולא עם טייסי אל על כך שבעיות של איוש מטוסים לא יפריעו לקיומן. במכתב מודיעה החברה על הוספת שני מטוסים לצי החכור, בואינג 747 ואיירבוס 340 A.

נזכיר כי במחלוקת בין הצדדים לפני שלוש וחצי שנים, השתמשה אל על במטוסים חכורים גם לטיסות נוסעים (בין השאר של חברות תעופה מצ'כיה ומספרד, כולל אנשי הצוות שלהן), מה שהעלה את זעם הטייסים, ולא אחת גם את זעם הנוסעים.

מה יעלה בגורל אל על

בענף דורשים חל"ת עד פתיחת השמיים

בחברה כאמור מתעקשים כי הגורם לעצירת הטיסות הם הטייסים. מתוך 650 טייסי אל על נותרו כ-110 טייסים שלא נמצאים בחופשה ללא תשלום (חל"ת). 100 נוספים שעבדו בתקופה האחרונה הצטרפו ל-90% מעובדי החברה שנמצאים בחל"ת.

עד מתי אפשר לגרור ביטולים של טיסות מסיבה כזו או אחרת? האם הדד ליין הוא המועד שבו המדינה תפסיק לממן את משכורות אלפי העובדים של אל על שלא עובדים מאז חודש מרץ? נזכיר כי המדינה האריכה את התשלום לזכאים לדמי אבטלה עד לאמצע חודש אוגוסט, בכללם גם עובדי התיירות והתעופה. בענף אגב טוענים כי המועד הזה אינו ריאלי וכי כל עוד השמיים נותרים סגורים יש להאריך את החל"ת בהתאם. מנכ"ל ישראייר אורי סירקיס אף אמר שמועד החזרת עובדי התעופה והתיירות צריך להיקבע לחודש אחרי מועד פתיחת השמים. מועד כזה לא נמצא באופק בשעה שאין מתווה בילטרלי המתגבש בין מדינות לעידוד התיירות ובשעה שלאזרחי ישראל אין היתר כניסה למדינות באירופה שם השמים נפתחו ב-1 ביולי.

שיבושי טיסות זכורים היטב לנוסעי אל על בתקופה שבה הריבים בין ההנהלה ובין הטייסים הרקיעו שחקים לפני כשלוש שנים, טרם חתימה על הסכם עבודה. גם אז הטיחו הצדדים את האשמה זה בזה והנוסעים המתוסכלים הסתפקו בנימוק לביטול טיסתם ב"סיבות מבצעיות".

אל על לא רק מאבדת שוב את אמון הנוסעים אלא גם את אמון החברות שמשנעות דרכה מטענים. אמנם, לא מדובר בהיקפים שהיו בשיא הקורונה ולא מדובר בתעריפים שגבו החברות בשעה שטיסות נוסעים לא היו באוויר (בימי שגרה כ-70% ממטען המטוסים משונע בבטן המטוס בטיסות נוסעים), אבל בחברה מתעקשים שהטיסות הללו רווחיות גם במתכונתן הנוכחית. הציוד שטס במטיסות המטען הוא רפואי בעיקרו אבל גם חבילות של קניות צרכנים באתרים המקוונים מועברות במטוסי נוסעים שמשמשים היום למטען.

הטייסים שואפים למתווה ההלאמה

גם בדוחות שלה, אל על שבה ומדגישה כי המצב שלה קריטי. עובדיה מתרשמים שהמזומנים שיש בקופתה (חצי מיליארד שקל לפי הדוחות) מאפשרים לה למשוך זמן. בתוך כך, אל על צריכה לקבל החלטה למתווה הסיוע בשני המסלולים שמונחים לפתחה. הלוואה של 400 מיליון דולר בערבות מדינה של 82.5% או הלוואה של 250 מיליון דולר והנפקת מניות בשווי 150 מיליון דולר אותם מתחייבת המדינה לרכוש, כלומר מתווה של הלאמה - מתווה שאליו שואפים הטייסים.

כל מתווה מחייב את החברה להציג לאוצר הסכם קיבוצי שיאפשר התייעלות עמוקה בחברה - כחלק מהעסקה. ועדי העובדים של אל על נחלקים לארבעה סקטורים - עם הדיילים אל על כבר חתמה על הסכם: מתוך 1,400 המועסקים בסקטור יפוטרו מאות והשאר יקצצו בתנאי העסקתם. עם שני הסקטורים האחרים, מנהלה ועובדים טכניים אל על קרובה יותר להסכם אולם היא תידרש לעבור את משוכת הטייסים בדרך למתווה כזה או אחר. בינתיים כשבראש הוועד עומד יו"ר חדש, קברניט ניר ראובני נדמה שהדברים מסלימים.

מסר שהוציא השבוע ראובני גורס כי בעלי החברה (תמי מוזס-בורוביץ') "אינה מסוגלת להגיע להסכמות עם העובדים, מסרבת להצעה הנדיבה של האוצר" ו"אינה מסוגלת להנהיג את החברה בשעה זו". לדברים הללו הגיבה אל על כי "היא נחושה לעשות הכול על מנת לעמוד בדרישות הממשלה והגורם המממן לקבל את הסיוע ולהיערך באופן מדורג לחזרה לפעילות. לצורך כך נדרשת אחריות ומנהיגות מצד כל הגורמים המעורבים בתהליך, ההסתדרות, ההנהלה ונציגי העובדים".

אחריות כזו שהחברה מצפה לה, כנראה רחוקה מהמציאות בשעה שבאל על מתעקשים כי הטייסים גורמים לשיבושים בטיסות ולטענתה אפילו לא עונים לשיחות הטלפון שהם מקבלים להצבה לטיסות.

"במקום לדאוג להציל את החברה, שוב הנהלת החברה עוסקת בקרבות אוויר מיותרים אל מול הטייסים ושאר עובדי החברה. הטייסים היו הראשונים לשאת בנטל על מנת להציל את החברה. מזה מספר ימים אנו יודעים על כוונת הנהלת אל על להפסיק את פעילות בשל ירידה חדה בהיקף הטיסות", כך הגיבו בוועד הטייסים. "הנהלת החברה המתינה עם ההודעה על כך עד לאחר פגישתה עם ועד הטייסים וזאת ככל נראה בכדי להימנע מהודעה לבורסה על כך בתירוץ שהטייסים משביתים את הפעילות. הטייסים, אשר מצפים בסך הכול שההנהלה תכבד את הסכם העבודה שלהם והסכמות בעידן הקורונה".

אל על: הקורונה מחייבת שינוי כפוי בלו"ז

הסכמי העבודה שהטייסים דורשים ליישם כוללים הצבה מראש ללוח טיסות בלי "הקפצות" או תשלום מוגדל במקרים כאלה. "רתמו את הטייסים לשגרת חירום", אומר גורם בקרב הטייסים "אנחנו לא מוכנים לזה. נאייש טיסות כשיהיה לו"ז מסודר". באל על גורסים כי קיים לו"ז במערכת וכי אף לא טייס אחד רשום על טיסות. באותה נשימה מזכירים בחברה כי הפעילות התעופתית בתקופת הקורונה מחייבת שינוי כפוי בלו"ז.

לא כל עובדי החברה מאוגדים בגישה המיליטנטית שמציגים הטייסים. "הם יודעים שהכוח בידיים שלהם אבל גוררים איתם אלפי משפחות ועובדים שמשתכרים בשכר מינימום", אמר עובד בחברה ל"גלובס". לדבריו, "הטייסים רוצים להוביל את החברה לפירוק בידיעה שאם תקום חברה חדשה להם תהיה עבודה".

את הטענה הזו מכחישים בקרב הטייסים. "אל על היא בת ערובה של הבעלים. קרנות ואנשי עסקים ישראלים כבר הציעו לה לרכוש את חלקה והיא מסרבת. אם אין לה אפשרות להזרים כסף להציל את החברה אז שתמכור. השאיפה שלנו היא שתהיה חברת תקינה שתכבד את יחסי העבודה", אמר טייס ותיק בחברה.  

מאל על נמסר בתגובה כי "מנכ"ל אל על וצוות ההנהלה נחושים להגיע לסיכום על מתווה סיוע מהמדינה, שיאפשר לאל על לשוב בהדרגה לפעילות סדירה ומשמעותית. התנאי לסיוע לה הוא חתימה על הסכם התייעלות עם ההסתדרות והעובדים.

"הפעילות המסחרית לחודש יולי נבנתה בעמל רב ולחברה יש כוונה לממש אותה במלואה, לשם כך יש טייסים ואנשי תפעול פעילים. הטיסות פתוחות לאיוש ואנו מצפים כי הטייסים הפעילים יגלו אחריות ויוציאו את הטיסות. זהו שקר לומר שאל על הטילה עוצר טיסות או החליטה משיקולים מסחריים שלא לטוס".

עוד כתבות

מסיושי סאן, מנכ''ל סופטבנק / צילום: ap, Ahn Young-joon

"בכיתי": מייסד סופטבנק מסביר למה החליט למכור מניות אנבידיה

מייסד הקונצרן היפני הגדול, מסיושי סאן, סיפר כי סופטבנק מכרה את החזקותיה באנבידיה כדי לממן השקעות חדשות בתחום הבינה המלאכותית, כולל OpenAI ● בנוסף, הוא דחה את החששות בשווקים על "בועת בינה מלאכותית", ואמר כי אלו שטוענים זאת "אינם חכמים מספיק"

משרדי חברת טבע / צילום: Shutterstock, Cineberg

פשרה בייצוגית נגד טבע: האם התרופה להקלת גודש באף באמת מועילה?

טבע דחתה את הטענות כי התרופה "טבע קולד" אינה יעילה, אך במסגרת הפשרה הסכימה לתרום תכשירים בשווי של 440 אלף שקל לעמותת "חברים לרפואה" עפ"י צורכי הארגון

כלי רכב חדשים בנמל אשדוד / צילום: Shutterstock

השיא של הסינים וההצלחה של "אפס ק"מ": מסירות הרכב מתחילת השנה

מנתוני המסירות הרשמיים עולה כי בחודש נובמבר נרשמה עלייה של 22.5% במסירת רכבים לעומת נובמבר אשתקד ● בנוסף, בענף מעריכים כי סך רכבי "אפס קילומטר" שנרשמו השנה נע סביב 50-40 אלף רכבים

נשיא אוקראינה זלנסקי (מימין) וראש ממשלת יוון מיצוטאקיס / צילום: ap, Yorgos Karahalis

דרך יוון: כך עוקפת אירופה את הצורך בגז רוסי

אוקראינה ויוון משיקות ציר אנרגיה דרומי־צפוני שמוביל לראשונה גז טבעי מונזל אמריקאי היישר לקייב, ומעניק למזרח היבשת חלופה ממשית לתלות בגז הרוסי ● המהלך מחזק את מעמד יוון כצומת מרכזי אזורי בתחום ומעמיק את המעורבות האמריקאית במפת האנרגיה האירופית

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: שלומי יוסף

פרויקט נימבוס יחסוך מיליארדים למדינה, אך עלול להישאר ללא תקציב

החלקים שמקבלים עדיפות בהצעת התקציב הם ביטחון, תשלומי הריבית על החוב והתחייבויות נוספות ● ההשקעות שמטרתן לבנות את הכושר העתידי של המדינה עדיין נמצאות באזור האפור

פלורנטין פינת מטלון, תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

עיריית ת"א שלחה צווים, והעליון יכריע: האם מותר לדרוש מבעלי דירות לשפץ את חזיתות הבתים

תושבים עולים לבית המשפט העליון כדי לעצור את דרישת העירייה לאחידות בחזיתות הבניינים ● לטענתם, העלות גבוהה ומדובר בהרחבה שגויה של חוק העזר העירוני: "מה עם הקשישים והחד־הוריות?" ● עיריית ת"א: עומדים על הזכות לשמור על מראה אחיד, נספק סיוע כלכלי

חוות השרתים של אמזון בתנובות / צילום: ט. ג. הפקות

דוחות חדשים חושפים: אלה העובדים המבוקשים בעידן ה־AI באמריקה - ובישראל

לפי נתוני חברת המחקר Synergy Research Group, חוות השרתים הפכו לאחד ממוקדי התעסוקה הצומחים ביותר כיום ● כתוצאה מכך, הביקוש לעובדים טכניים מתרחב - מחשמלאים ועד רתכים

תל אביב. כבר לא עיר ללא תחליף / צילום: Shutterstock

תל אביב עדיין הכי יקרה בישראל, אבל מה קורה למחירי הדירות אצל השכנות?

ברבעון השלישי של 2025, הפער בין המחיר הממוצע של דירות בתל אביב לעיר השנייה בדירוג, גבעתיים, עמד על 5% בלבד ● בתקופה המקבילה ב־2022 הפער בינה לבין העיר השנייה בדירוג אז, רמת השרון, עמד על שליש ● גלובס בודק מה קרה למחירי הדירות ב־25 ערים מרכזיות בארץ

מפעלי ICL בים המלח / צילום: ap, Ariel Schalit

בג"ץ קבע: ICL תשלם מאות מיליוני שקלים על שאיבה מים המלח

בעקבות עתירות שהגישו אדם טבע ודין ולובי 99, בג"ץ חייב את חברת ICL לשלם על המים ששואבים מפעלי ים המלח ● היקף התשלום מוערך בכ-250 מיליון שקל משנת 2018 ועד סוף הזיכיון, שנכון לעכשיו צפוי להסתיים בשנת 2030 ● ICL בתגובה: "פסק הדין אינו מידתי וסותר את עמדת המדינה ואת לשון החוק"

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

המסחר בבורסה ננעל בעליות שערים; ת"א 35 בשיא חדש, דוראל זינקה בכ-8%

מדד ת"א 35 קפץ ב-1.9%, מדד ת"א 125 הוסיף לערכו כ-1.7% ● מניית דוראל הוסיפה 8% לערכה ● מדד הפחד המקומי עלה ב-2% והשלים עלייה של 9% בחודש החולף ● מניות הנדל"ן בלטו היום לרעה ● מחזור המסחר הסתכם בכ-3.7 מיליארד שקל ● וגם: התחרות ב-AI הולכת וגוברת - ואלפאבית וברודקום עשויות להתגלות כמובילות של השוק

סנטה קלאוס מבקר ברצפת המסחר של הבורסה בניו יורק / צילום: ap, Richard Drew

ראלי סנטה יגיע השנה? אנליסטים מאמינים שזה תלוי בנתון אחד

בשבוע החולף, שבו חל חג ההודיה, מדדי המניות האמריקאיים המובילים הציגו התאוששות שבין 3%־5%, אבל אולי היה זה רק "הנגאובר" ● לאחר פתיחה שלילית לדצמבר אנליסטים מנסים להעריך אם בשנה ששום דבר בה לא התנהג כרגיל, "ראלי סנטה קלאוס" ייחגג כהלכתו

2025 צפויה להיות שנה חזקה לפנסיה של החוסכים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

"השאלות החשובות השתנו": החוסכים זכו לשנה היסטורית, אבל איך תיראה 2026?

ביצועי הגמל והפנסיה בשנה הנוכחית בדרך לעקוף את שנת 2021 ולהפוך לטובים ביותר מזה עשור וחצי, הרבה בזכות הפריחה בבורסה המקומית ● במסלולי המניות התשואה מתחילת השנה כבר מתקרבת ל־23% ● ובכל זאת יש מי שמציע למשקיעים לעבור לאסטרטגיה זהירה

ישראלים בלרנקה בדרך לארץ / צילום: דוברות ארקיע

ביטולי הטיסות הולידו הר תביעות, ובתי המשפט נותנים פסיקות סותרות

בעקבות ביטולי עשרות טיסות במלחמה, נוסעים רבים פנו לבתי המשפט כדי לזכות בפיצוי ● בחינת מספר פסקי דין מגלה החלטות סותרות, כשבחלקן בתי המשפט מאשרים את התביעות ובאחרות לא ● חברות התעופה: החוק בלתי ישים

שלמה אליהו, דוד פורר, ישי דוידי, זוהר לוי, אהרון פרנקל / איור: גיל ג'יבלי

עלייתם של הפיננסיירים, והשכירים שהפכו למיליונרים: מעולם לא ראינו שנה כזאת בתל אביב

מדוד פורר דרך שלמה אליהו ועד זוהר לוי: בעלי העניין בחברות הנסחרות בת"א ניצלו את העליות החדות בבורסה כדי למכור מניות בהיקף גבוה פי 3 מבשנה שעברה - כמעט 16 מיליארד שקל, ושברו את שיא כל הזמנים ● וגם: השכירים שמכרו מניות בעשרות מיליוני שקלים

שיגור טיל חץ 3 / צילום: משרד הביטחון

"הכפר הישראלי" שהוקם ליד ברלין והבקשה של הקנצלר: חץ 3 יושק היום בגרמניה

מהנדסים, חיילים ודיפלומטים פעלו בשנתיים האחרונות כדי להעביר את מערכת החץ 3 לאדמת גרמניה - והיום היא מוכרזת כמבצעית בטקס חגיגי ובנוכחות הצמרת הביטחונית משתי המדינות ● מאחורי הקלעים עומד שיתוף פעולה חסר תקדים, שהועמק דווקא בתקופה מתוחה ביחסים ● וגם: כיצד סייעה העסקה ההיסטורית בעת המבצע באיראן ביוני?

הפגנה בירושלים נגד גיוס חרדים לצה''ל / צילום: Reuters, Ilia Yefimovich

"השלכות כלכליות הרסניות": אגף התקציבים באוצר נגד מתווה חוק הגיוס

טיוטת החוק לפטור מגיוס, שהוגשה בשבוע שעבר, מעוררת התנגדות גם באגף התקציבים: "מתווה זה לא יביא להגדלת היקף המתגייסים" ● לפי האוצר, החוק יביא להפסד של עשרות מיליארדי שקלים למשק ולהכבדת הנטל על משרתי המילואים

ראש המל''ל לשעבר, צחי הנגבי / צילום: חיים צח / לשכת העיתונות הממשלתית

מבקר המדינה: למרות האיומים, המל"ל לא השלים את בחינת המיגון במתקנים חיוניים

מדוח מבקר המדינה עולה כי המל"ל טרם השלים את בחינת הצורך במיגון מתקנים חיוניים ותשתיות אסטרטגיות - אף שבמהלך מלחמת "חרבות ברזל" ניכר עד כמה אלה הפכו ליעדי תקיפה מרכזיים ● עוד ב-2020 פרסם המבקר דוח ביקורת בנושא ההיערכות להגנה על מתקנים חיוניים מפני טילים, אך אף ליקוי לא תוקן

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה ירוקה בוול סטריט; הביטקוין עלה ביותר מ-5%

לאחר הירידות אתמול: הממדים המרכזיים בוול סטריט ננעלו בעליות ● אירופה ננעלה במגמה מעורבת ● חברת התרופות הגרמנית באייר זינקה לאחר שממשלת ארה"ב קראה להגביל את התביעות נגדה ● חברת התוכנה האמריקאית מונגו די.בי זינקה ב-22%

לשכת גיוס תל השומר / צילום: מיטב ודובר צה''ל

באוצר משרטטים את המחיר הכלכלי הכבד של הצעת חוק הגיוס

באגף התקציבים במשרד האוצר פרסמו ניתוח כלכלי מקיף להצעת החוק שהציג יו"ר ועדת חוץ וביטחון, בועז ביסמוט, והציפו שורת כשלים מהותיים ● ממנגנון "גיל הפטור" שמרחיק את הצעירים החרדים משוק העבודה, דרך החורים בסנקציות ועד להשבת ההטבות שנלקחו ● וגם: איך שינוי אחד יכול להזניק את הכלכלה

צילום: ap, Francisco Seco

סוכני AI ולוחמי לוויינים: צה"ל מקים שתי חטיבות ומסמן את פני העימות הבא

כחלק מלקחי המלחמה, הצבא מודיע על הקמת חטיבת הבינה המלאכותית, שתשתלב בוטים בלחימה ותספק תמונת מצב לכוחות בשטח ● בנוסף, הצבא מקים חטיבה שתתמחה בתחום החלל