גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המטוסים מקורקעים, ההפסדים נערמים: קריאה אחרונה לטיסת אל על

מטוסי אל על מקורקעים והטייסים וההנהלה מאשימים זה את באחריות לביטול לוח הטיסות, המצומצם בלאו הכי • החברה שבה ומדגישה כי מצבה קריטי, אך לא קיבלה החלטה בנוגע למסלולי הסיוע • ומה רוצים הבעלים? בעיקר לא לאבד את השליטה

עובדי אל על מפגינים מול משרד האוצר / צילום: Ronen Zvulun, רויטרס
עובדי אל על מפגינים מול משרד האוצר / צילום: Ronen Zvulun, רויטרס

חוזרים לעידן ביטולי הטיסות באל על. לו"ז הטיסות המצומצם של החברה ליום ד' שכלל שתי טיסות נוסעים וארבע טיסות מטען - בוטל. מה גרם לכך? תלוי את מי שואלים.

החברה טוענת שהטייסים החליטו שלא לאייש את הטיסות במסגרת מאבק המתנהל בין הצדדים. הטייסים טוענים שמדובר במהלך מתוכנן של החברה: "מזה מספר ימים שאנו יודעים על כוונת הנהלת אל על להפסיק את פעילותה בשל ירידה חדשה בהיקף הטיסות".

בשעה ששני הצדדים מטיחים האשמות הדדיות, מי שמשלמים את המחיר הם הנוסעים המועטים שיש בימים אלו והלקוחות המסחריים שהמטען שלהם לא ישונע. "למה שאנחנו ניזום ביטולי טיסה?", אמר גורם בכיר באל על, "הטיסות מופיעות במערכת והטייסים לא מאיישים אותן. איזה אינטרס יש לחברה לבטל טיסות ולשלם קנסות? ביטול טיסה עולה לנו הרבה כסף ולהגיד שאנחנו לא טסים כי זה לא משתלם זה פייק ניוז".

לפי יו"ר איגוד עובדי התחבורה בהסתדרות אבי אדרי "החברה לא יכולה להמשיך לדמם ואם היא הגיע למסקנה שעדיף לה להפסיק את הטיסות משמע שהיא מפסידה על הטיסות שהיא מבצעת. חובתה של החברה למזער את הנזקים שייגרמו לחברה ובתוך כך גם לעובדיה, לכן מצד אחד קשה לראות הפחתת פעילות אבל מצד שני אם החברה מפסידה עדיף לעצור את הפעילות ולחכות לזמנים טובים יותר".

בניגוד לטענת הטייסים כי אל על מודיעה ללקוחותיה שהיא לא מפסיקה את טיסות המטען שלה, החברה הפיצה ללקוחותיה מכתב לפיו "טיסות המטען של אל על לרבות טיסות הצ'רטר ימשיכו לפעול לפי הלו"ז המתוכנן". הכוונה היא למטוסים חכורים שיבצעו את הטיסות עבור אל על. עוד לפני הקורונה, בתחום המטען אל על חכרה מטוסי מטענים מחברות, בהן אטלס מטענים. טיסות אלה מופעלות עם טייסים זרים ולא עם טייסי אל על כך שבעיות של איוש מטוסים לא יפריעו לקיומן. במכתב מודיעה החברה על הוספת שני מטוסים לצי החכור, בואינג 747 ואיירבוס 340 A.

נזכיר כי במחלוקת בין הצדדים לפני שלוש וחצי שנים, השתמשה אל על במטוסים חכורים גם לטיסות נוסעים (בין השאר של חברות תעופה מצ'כיה ומספרד, כולל אנשי הצוות שלהן), מה שהעלה את זעם הטייסים, ולא אחת גם את זעם הנוסעים.

מה יעלה בגורל אל על

בענף דורשים חל"ת עד פתיחת השמיים

בחברה כאמור מתעקשים כי הגורם לעצירת הטיסות הם הטייסים. מתוך 650 טייסי אל על נותרו כ-110 טייסים שלא נמצאים בחופשה ללא תשלום (חל"ת). 100 נוספים שעבדו בתקופה האחרונה הצטרפו ל-90% מעובדי החברה שנמצאים בחל"ת.

עד מתי אפשר לגרור ביטולים של טיסות מסיבה כזו או אחרת? האם הדד ליין הוא המועד שבו המדינה תפסיק לממן את משכורות אלפי העובדים של אל על שלא עובדים מאז חודש מרץ? נזכיר כי המדינה האריכה את התשלום לזכאים לדמי אבטלה עד לאמצע חודש אוגוסט, בכללם גם עובדי התיירות והתעופה. בענף אגב טוענים כי המועד הזה אינו ריאלי וכי כל עוד השמיים נותרים סגורים יש להאריך את החל"ת בהתאם. מנכ"ל ישראייר אורי סירקיס אף אמר שמועד החזרת עובדי התעופה והתיירות צריך להיקבע לחודש אחרי מועד פתיחת השמים. מועד כזה לא נמצא באופק בשעה שאין מתווה בילטרלי המתגבש בין מדינות לעידוד התיירות ובשעה שלאזרחי ישראל אין היתר כניסה למדינות באירופה שם השמים נפתחו ב-1 ביולי.

שיבושי טיסות זכורים היטב לנוסעי אל על בתקופה שבה הריבים בין ההנהלה ובין הטייסים הרקיעו שחקים לפני כשלוש שנים, טרם חתימה על הסכם עבודה. גם אז הטיחו הצדדים את האשמה זה בזה והנוסעים המתוסכלים הסתפקו בנימוק לביטול טיסתם ב"סיבות מבצעיות".

אל על לא רק מאבדת שוב את אמון הנוסעים אלא גם את אמון החברות שמשנעות דרכה מטענים. אמנם, לא מדובר בהיקפים שהיו בשיא הקורונה ולא מדובר בתעריפים שגבו החברות בשעה שטיסות נוסעים לא היו באוויר (בימי שגרה כ-70% ממטען המטוסים משונע בבטן המטוס בטיסות נוסעים), אבל בחברה מתעקשים שהטיסות הללו רווחיות גם במתכונתן הנוכחית. הציוד שטס במטיסות המטען הוא רפואי בעיקרו אבל גם חבילות של קניות צרכנים באתרים המקוונים מועברות במטוסי נוסעים שמשמשים היום למטען.

הטייסים שואפים למתווה ההלאמה

גם בדוחות שלה, אל על שבה ומדגישה כי המצב שלה קריטי. עובדיה מתרשמים שהמזומנים שיש בקופתה (חצי מיליארד שקל לפי הדוחות) מאפשרים לה למשוך זמן. בתוך כך, אל על צריכה לקבל החלטה למתווה הסיוע בשני המסלולים שמונחים לפתחה. הלוואה של 400 מיליון דולר בערבות מדינה של 82.5% או הלוואה של 250 מיליון דולר והנפקת מניות בשווי 150 מיליון דולר אותם מתחייבת המדינה לרכוש, כלומר מתווה של הלאמה - מתווה שאליו שואפים הטייסים.

כל מתווה מחייב את החברה להציג לאוצר הסכם קיבוצי שיאפשר התייעלות עמוקה בחברה - כחלק מהעסקה. ועדי העובדים של אל על נחלקים לארבעה סקטורים - עם הדיילים אל על כבר חתמה על הסכם: מתוך 1,400 המועסקים בסקטור יפוטרו מאות והשאר יקצצו בתנאי העסקתם. עם שני הסקטורים האחרים, מנהלה ועובדים טכניים אל על קרובה יותר להסכם אולם היא תידרש לעבור את משוכת הטייסים בדרך למתווה כזה או אחר. בינתיים כשבראש הוועד עומד יו"ר חדש, קברניט ניר ראובני נדמה שהדברים מסלימים.

מסר שהוציא השבוע ראובני גורס כי בעלי החברה (תמי מוזס-בורוביץ') "אינה מסוגלת להגיע להסכמות עם העובדים, מסרבת להצעה הנדיבה של האוצר" ו"אינה מסוגלת להנהיג את החברה בשעה זו". לדברים הללו הגיבה אל על כי "היא נחושה לעשות הכול על מנת לעמוד בדרישות הממשלה והגורם המממן לקבל את הסיוע ולהיערך באופן מדורג לחזרה לפעילות. לצורך כך נדרשת אחריות ומנהיגות מצד כל הגורמים המעורבים בתהליך, ההסתדרות, ההנהלה ונציגי העובדים".

אחריות כזו שהחברה מצפה לה, כנראה רחוקה מהמציאות בשעה שבאל על מתעקשים כי הטייסים גורמים לשיבושים בטיסות ולטענתה אפילו לא עונים לשיחות הטלפון שהם מקבלים להצבה לטיסות.

"במקום לדאוג להציל את החברה, שוב הנהלת החברה עוסקת בקרבות אוויר מיותרים אל מול הטייסים ושאר עובדי החברה. הטייסים היו הראשונים לשאת בנטל על מנת להציל את החברה. מזה מספר ימים אנו יודעים על כוונת הנהלת אל על להפסיק את פעילות בשל ירידה חדה בהיקף הטיסות", כך הגיבו בוועד הטייסים. "הנהלת החברה המתינה עם ההודעה על כך עד לאחר פגישתה עם ועד הטייסים וזאת ככל נראה בכדי להימנע מהודעה לבורסה על כך בתירוץ שהטייסים משביתים את הפעילות. הטייסים, אשר מצפים בסך הכול שההנהלה תכבד את הסכם העבודה שלהם והסכמות בעידן הקורונה".

אל על: הקורונה מחייבת שינוי כפוי בלו"ז

הסכמי העבודה שהטייסים דורשים ליישם כוללים הצבה מראש ללוח טיסות בלי "הקפצות" או תשלום מוגדל במקרים כאלה. "רתמו את הטייסים לשגרת חירום", אומר גורם בקרב הטייסים "אנחנו לא מוכנים לזה. נאייש טיסות כשיהיה לו"ז מסודר". באל על גורסים כי קיים לו"ז במערכת וכי אף לא טייס אחד רשום על טיסות. באותה נשימה מזכירים בחברה כי הפעילות התעופתית בתקופת הקורונה מחייבת שינוי כפוי בלו"ז.

לא כל עובדי החברה מאוגדים בגישה המיליטנטית שמציגים הטייסים. "הם יודעים שהכוח בידיים שלהם אבל גוררים איתם אלפי משפחות ועובדים שמשתכרים בשכר מינימום", אמר עובד בחברה ל"גלובס". לדבריו, "הטייסים רוצים להוביל את החברה לפירוק בידיעה שאם תקום חברה חדשה להם תהיה עבודה".

את הטענה הזו מכחישים בקרב הטייסים. "אל על היא בת ערובה של הבעלים. קרנות ואנשי עסקים ישראלים כבר הציעו לה לרכוש את חלקה והיא מסרבת. אם אין לה אפשרות להזרים כסף להציל את החברה אז שתמכור. השאיפה שלנו היא שתהיה חברת תקינה שתכבד את יחסי העבודה", אמר טייס ותיק בחברה.  

מאל על נמסר בתגובה כי "מנכ"ל אל על וצוות ההנהלה נחושים להגיע לסיכום על מתווה סיוע מהמדינה, שיאפשר לאל על לשוב בהדרגה לפעילות סדירה ומשמעותית. התנאי לסיוע לה הוא חתימה על הסכם התייעלות עם ההסתדרות והעובדים.

"הפעילות המסחרית לחודש יולי נבנתה בעמל רב ולחברה יש כוונה לממש אותה במלואה, לשם כך יש טייסים ואנשי תפעול פעילים. הטיסות פתוחות לאיוש ואנו מצפים כי הטייסים הפעילים יגלו אחריות ויוציאו את הטיסות. זהו שקר לומר שאל על הטילה עוצר טיסות או החליטה משיקולים מסחריים שלא לטוס".

עוד כתבות

בית המשפט המחוזי בתל אביב / צילום: Shutterstock, Vered Barequet

בית המשפט המחוזי: עו״ד יוסי כהן לא זכאי למע״מ אפס על שירותיו לקמרון ולרוסיה

ביהמ"ש המחוזי דחה את טענתו של עו"ד יוסי כהן כי הוא זכאי למע"מ אפס בגין שירותים שהעניק לרפובליקת קמרון ולרוסיה בחו"ל ● נקבע כי השירותים שסיפק ניתנו לשגרירות קמרון בישראל ולא לרפובליקה עצמה, וכי לא הוכח שהשירות לחברה רוסית סופק בחו"ל ● החברה חויבה בהוצאות של 60 אלף שקל

יהלומים / צילום: תמר מצפי

מכסי טראמפ מטלטלים את תעשיית היהלומים הישראלית

המכסים האמריקאיים מכבידים על אחד מענפי היצוא המרכזיים של ישראל, בעוד ההסכם לפטור את היהלומים מהמס ממתין ללא חתימה ● בינתיים היבוא והיצוא נחתכים, ובענף חוששים מקריסה

אלי גליקמן, מנכ''ל צים / צילום: צים

מאבק השליטה בצים: אלי גליקמן הגיש הצעה, הדירקטוריון מעדיף חלופות אחרות

חברת התובלה הימית אישרה כי היא בוחנת בחודשים האחרונים "חלופות אסטרטגיות", לרבות מכירתה ● דירקטוריון צים החליט שלא להתקדם בינתיים עם הצעה שהגישו המנכ"ל גליקמן ורמי אונגר לרכישת החברה ● בתגובה לדיווח: מניית צים מזנקת בשיעור דו ספרתי

קובי שגב, שותף בבית ההשקעות אקורד / צילום: דודי פרץ

אחרי הורדת הריבית: מנהל ההשקעות שממליץ על ההזדמנות הבאה

קובי שגב, שותף מנהל בבית ההשקעות אקורד, קלע כשהמליץ לפני שנה על מניות הבנקים, חברות ה–IT ומניות הגז והנפט ● עכשיו הוא מסביר למה הוא עובר ל"סטוק פיקינג", בעיקר בת"א 90 וה–SME 60, ומדוע הוא מעדיף בחו"ל את מדד ראסל 2000 על פני ה–S&P 500

קבלת ארונות חטופים-חללים על ידי כוח צה''ל / אילוסטרציה: דובר צה''ל

בידיים ישראליות: החל הליך הזיהוי של החלל החטוף

משרד הבריאות: החלל החטוף הגיע למרכז הלאומי לרפואה משפטית לצורך זיהוי, חקירת סיבת ונסיבות המוות ● בניגוד להסכם: חמאס ערך "טקס" להעברת החלל החטוף לידי הצלב האדום ●  כמות "המחבלים הלכודים" ברפיח הולכת ופוחתת: 5 חוסלו אחרי שיצאו ממנהרה, צה"ל - "הלחץ נמשך" ● תמונות הלוויין חושפות: "איראן זנחה את מתקן הגרעין בפורדו" ● טראמפ חתם על צו שיגדיר סניפים זרים של האחים המוסלמים כארגוני טרור במדינות כמו לבנון, ירדן ומצרים ● עדכונים שוטפים

פאנליים סולריים על שטחים חקלאיים / צילום: תמר מצפי

במקום שדות סולאריים: הפיצוי החדש של המדינה ליישובי העוטף

רמ"י נאלצת לשנות כיוון לאחר שהוועדה לשמירה על שטחים פתוחים בלמה את הצעת הפיצוי לישובי עוטף עזה ● במקום הקצאה למכסות פאנלים סולאריים, הישובים יוכלו להקים שדות אגרו-וולטאיים שמשלבים חקלאות ואגירה סולארית ● שדות אגרו-וולטאיים נחשבים לרווחיים פחות ובתנועה הקיבוצית מוחים נגד ההחלטה

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמישה דברים שכדאי לדעת לקראת פתיחת המסחר בבורסה

צפי לפתיחה ירוקה בת"א ● עליות הבוקר באסיה ובחוזים בוול סטריט ● המאבק על ההגמוניה בשוק השבבים מתחמם, אנבידיה: "אנחנו מקדימים את התעשייה בדור שלם" ● ג'יי.פי.מורגן: הדולר יחלש ב-3% עד אמצע השנה הבאה ●  בבריטניה דריכות גבוהה לקראת התקציב שתציג שרת האוצר ● ב-UBS ממליצים על שוקי המניות באירופה, בעיקר על הבנקים ● גלובס עושה סדר לקראת פתיחת המסחר

רוני גמזו / צילום: רמי זרנגר

הממונה על שוק ההון לגמזו: מתנגד למינויך מחדש לדירקטור במגדל ביטוח

אחרי שמגדל אחזקות החליטה בספטמבר למנות את גמזו לדירקטור בחברת הביטוח למרות התנגדות הממונה, עמית גל הודיע כעת לפרופ׳ רוני גמזו כי יתנגד למינוי ● בין הסיבות: אי-הארכת כהונתו של הדירקטור אבי דותן והניסיון להכשיר את מינוי גמזו ליו"ר ● עו"ד גליה כהן, המייצגת את גמזו: "נעתור לבית המשפט על מנת לאפשר למנותו כדירקטור במגדל ביטוח"

מנסור יבאש, ראש עיריית אנקרה (מימין), עם הנשיא ארדואן / צילום: Reuters, Anadolu

אחרי שדרש כ־2,000 שנות מאסר ליריבו, ארדואן מסמן את האיום הבא

נשיא טורקיה ממשיך בהכנה לבחירות, שכוללת סילוקם של איומים פוליטיים ● כעת אישר משרד הפנים הטורקי חקירה נגד מנסור יבאש, ראש עיר הבירה ומגדולי יריביו הפוליטיים של הנשיא

אלה תמר אדהנן / צילום: Rodolphe Felix

הרקולס ממנה את אלה תמר אדהנן למנהלת הפעילות הישראלית

אלה תמר אדהנן צפויה להקים משרד מקומי לקרן האשראי בשנה הבאה, ובינתיים מנהלת את פעילותה מניו יורק ● הרקולס פעילה בשוק האשראי הישראלי כבר כעשרים שנה - עם עסקאות הממוקדות בחברות טכנולוגיה, בהן אומריקס, קמדע, סמפריס, ארניקס וארמיס

היקף הפיגורים בהחזרי משכנתא עלה בשנה האחרונה ב-28% / איור: גיל ג'יבלי

עם ישראל חגג בתשרי – והפיגורים בהחזרי המשכנתאות זינקו

היקפי הפיגורים בהחזרי משכנתאות קפצו ב-5% באוקטובר האחרון לעומת ספטמבר, ומתחילת המלחמה נוספו אלפי משקי בית למעגל המשפחות שמתקשות לעמוד בהחזרים

חן והראל שפירא / איור: גיל ג'יבלי

מהאמרים עד נגמ"שים: שפיר מתרחבת בתחום הביטחוני

החברה הבת פריץ זכתה במכרז לניהול מערך חלקי החילוף לרכב של צה"ל בהיקף של חצי מיליארד שקל ● ב־2020 זכתה שפיר הנדסה במכרז להקמת שלושה מכרזי לוגיסטיקה עבור משרד הביטחון

רייצ'ל ריבס, שרת האוצר הבריטית. לחץ עצום / צילום: ap, Leon Neal

האתגר של שרת האוצר הבריטית: להציג תקציב שלא יזעזע את "מפלצת האג"ח"

הלחץ העצום על רייצ'ל ריבס: לא רק הציבור והתקשורת, אלא בעיקר שוק אג"ח ממשלתיות אדיר של 2.7 טריליון ליש"ט שיכריע אם התקציב שתציג יביא יציבות או יגדיל את הסיכון הפיננסי ● כעת כל העיניים עליה, ודויטשה בנק כבר הודיע כי ישיק כלי AI שינתח כל מילה שלה

אמבולנס של הצלב האדום ברצועת עזה

הליך הזיהוי הושלם: דרור אור הוא החלל החטוף שהוחזר לישראל

ארונו של דרור אור הועבר אתמול, והליך הזיהוי הושלם במהלך הלילה ● צה"ל חשף את תחקיר 7 באוקטובר במושב יתד ● בסך הכול 10 מחבלים שהצליחו לחדור למושב נתפסו ונעצרו - בזכות גבורתם של חברי כיתת הכוננות והרבש"ץ ● טראמפ התעמת עם בן סלמאן על ההצטרפות להסכמי אברהם ●  שגריר ארה"ב באו"ם מייק וולץ יגיע בשבוע השני של דצמבר לביקור רשמי ראשון בישראל ● עדכונים שוטפים

אלפרד אקירוב / צילום: בן יוסטר

שתי המניות שסידרו לאלרוב נדל"ן רווח של כמעט מיליארד שקל

האחזקות של אלרוב נדל"ן, בשליטתו של אלפרד אקירוב, במניות כלל ביטוח ובנק לאומי, סידרה לחברה רווח מניירות ערך של 1.1 מיליארד שקל בתשעת החודשים הראשונים של השנה ● כך, רשמה החברה רווח נקי של 925 מיליון שקל - זינוק של פי 30

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

וול סטריט ננעלה בעליות; אנבידיה ירדה ב-2.5%, מטא טיפסה בכ-4%

מטא מנהלת שיחות להוציא מיליארדים על שבבי ה-AI של גוגל ● צים זינקה לאחר שהדירקטוריון הודיע על בחינת חלופות אסטרטגיות לרכישת החברה ● אירופה ננעלה בעליות, על רקע ההתקדמות במגעים להפסקת אש באוקראינה ● חברות פרטיות בארה"ב איבדו 13 אלף משרות ● המכירות הקמעונאיות בארה"ב עלו ב־ 0.2% בספטמבר, פחות מהצפי ● רמזים על אינפלציה עיקשת: מדד מחירי היצרן עלה ב־0.3% בספטמבר

עמית גל, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

המספרים נחשפים: 120 אלף ישראלים עושים בכל שנה את הטעות הגדולה ביותר בפנסיה

נתונים שהגיעו לידי גלובס חושפים כי התופעה של משיכת כספים מקרנות הפנסיה מוקדם מדי, הולכת וצוברת תאוצה, הגם שבכך מאבדים החוסכים זכויות ומשלמים קנס גדול ● בכיר בלשכת סוכני הביטוח: "עם ישראל מפרק לעצמו את הפנסיה תחת שידול ורמייה"

אפי שקדי, יו''ר הדירקטוריון ובעל השליטה בחברה / צילום: טל גבעוני

החברה שמכרה כמעט 850 דירות מתחילת השנה, והכלים שסייעו לה להגיע לשם

בניגוד למגמה בשוק המגורים, אפי קפיטל ממשיכה להציג מספרים יפים, עם כ־846 דירות מכורות מתחילת השנה – רובן דירות במחיר מסובסד • הדוח לרבעון השלישי של השנה מגלה: 95% מהדירות בשוק החופשי נמכרו במסגרת מבצעי קבלן והטבות • ההתחייבויות השוטפות של החברה תפחו לכמעט 1.5 מיליארד שקל

קניות בכרטיס אשראי / צילום: Shutterstock

ממתינים לבלאק פריידי: הישראלים כמעט לא התפתו השבוע למבצעים

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי בישראל ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על עלייה מתונה בענפי האופנה והחשמל, ועל סטטיות בענף הסלולר

השופט אלכס שטיין. מסתמן כפליליסט הבולט הבא

"לא נתערב": העליון משרטט מחדש את גבולות הגזרה של חוזים מפורטים

השופטים דחו ערעור של בעלי יחידות נופש במלון מלכת שבא, שביקשו לשנות את דמי הניהול ● הנימוק: חוזה מפורט הוא חוזה סגור, ועדיפה לשון ההסכם על "שיקולים ערכיים" ● השופטים אף הזהירו מהשלכות כלכליות של התערבות שיפוטית