גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המטוסים מקורקעים, ההפסדים נערמים: קריאה אחרונה לטיסת אל על

מטוסי אל על מקורקעים והטייסים וההנהלה מאשימים זה את באחריות לביטול לוח הטיסות, המצומצם בלאו הכי • החברה שבה ומדגישה כי מצבה קריטי, אך לא קיבלה החלטה בנוגע למסלולי הסיוע • ומה רוצים הבעלים? בעיקר לא לאבד את השליטה

עובדי אל על מפגינים מול משרד האוצר / צילום: Ronen Zvulun, רויטרס
עובדי אל על מפגינים מול משרד האוצר / צילום: Ronen Zvulun, רויטרס

חוזרים לעידן ביטולי הטיסות באל על. לו"ז הטיסות המצומצם של החברה ליום ד' שכלל שתי טיסות נוסעים וארבע טיסות מטען - בוטל. מה גרם לכך? תלוי את מי שואלים.

החברה טוענת שהטייסים החליטו שלא לאייש את הטיסות במסגרת מאבק המתנהל בין הצדדים. הטייסים טוענים שמדובר במהלך מתוכנן של החברה: "מזה מספר ימים שאנו יודעים על כוונת הנהלת אל על להפסיק את פעילותה בשל ירידה חדשה בהיקף הטיסות".

בשעה ששני הצדדים מטיחים האשמות הדדיות, מי שמשלמים את המחיר הם הנוסעים המועטים שיש בימים אלו והלקוחות המסחריים שהמטען שלהם לא ישונע. "למה שאנחנו ניזום ביטולי טיסה?", אמר גורם בכיר באל על, "הטיסות מופיעות במערכת והטייסים לא מאיישים אותן. איזה אינטרס יש לחברה לבטל טיסות ולשלם קנסות? ביטול טיסה עולה לנו הרבה כסף ולהגיד שאנחנו לא טסים כי זה לא משתלם זה פייק ניוז".

לפי יו"ר איגוד עובדי התחבורה בהסתדרות אבי אדרי "החברה לא יכולה להמשיך לדמם ואם היא הגיע למסקנה שעדיף לה להפסיק את הטיסות משמע שהיא מפסידה על הטיסות שהיא מבצעת. חובתה של החברה למזער את הנזקים שייגרמו לחברה ובתוך כך גם לעובדיה, לכן מצד אחד קשה לראות הפחתת פעילות אבל מצד שני אם החברה מפסידה עדיף לעצור את הפעילות ולחכות לזמנים טובים יותר".

בניגוד לטענת הטייסים כי אל על מודיעה ללקוחותיה שהיא לא מפסיקה את טיסות המטען שלה, החברה הפיצה ללקוחותיה מכתב לפיו "טיסות המטען של אל על לרבות טיסות הצ'רטר ימשיכו לפעול לפי הלו"ז המתוכנן". הכוונה היא למטוסים חכורים שיבצעו את הטיסות עבור אל על. עוד לפני הקורונה, בתחום המטען אל על חכרה מטוסי מטענים מחברות, בהן אטלס מטענים. טיסות אלה מופעלות עם טייסים זרים ולא עם טייסי אל על כך שבעיות של איוש מטוסים לא יפריעו לקיומן. במכתב מודיעה החברה על הוספת שני מטוסים לצי החכור, בואינג 747 ואיירבוס 340 A.

נזכיר כי במחלוקת בין הצדדים לפני שלוש וחצי שנים, השתמשה אל על במטוסים חכורים גם לטיסות נוסעים (בין השאר של חברות תעופה מצ'כיה ומספרד, כולל אנשי הצוות שלהן), מה שהעלה את זעם הטייסים, ולא אחת גם את זעם הנוסעים.

מה יעלה בגורל אל על

בענף דורשים חל"ת עד פתיחת השמיים

בחברה כאמור מתעקשים כי הגורם לעצירת הטיסות הם הטייסים. מתוך 650 טייסי אל על נותרו כ-110 טייסים שלא נמצאים בחופשה ללא תשלום (חל"ת). 100 נוספים שעבדו בתקופה האחרונה הצטרפו ל-90% מעובדי החברה שנמצאים בחל"ת.

עד מתי אפשר לגרור ביטולים של טיסות מסיבה כזו או אחרת? האם הדד ליין הוא המועד שבו המדינה תפסיק לממן את משכורות אלפי העובדים של אל על שלא עובדים מאז חודש מרץ? נזכיר כי המדינה האריכה את התשלום לזכאים לדמי אבטלה עד לאמצע חודש אוגוסט, בכללם גם עובדי התיירות והתעופה. בענף אגב טוענים כי המועד הזה אינו ריאלי וכי כל עוד השמיים נותרים סגורים יש להאריך את החל"ת בהתאם. מנכ"ל ישראייר אורי סירקיס אף אמר שמועד החזרת עובדי התעופה והתיירות צריך להיקבע לחודש אחרי מועד פתיחת השמים. מועד כזה לא נמצא באופק בשעה שאין מתווה בילטרלי המתגבש בין מדינות לעידוד התיירות ובשעה שלאזרחי ישראל אין היתר כניסה למדינות באירופה שם השמים נפתחו ב-1 ביולי.

שיבושי טיסות זכורים היטב לנוסעי אל על בתקופה שבה הריבים בין ההנהלה ובין הטייסים הרקיעו שחקים לפני כשלוש שנים, טרם חתימה על הסכם עבודה. גם אז הטיחו הצדדים את האשמה זה בזה והנוסעים המתוסכלים הסתפקו בנימוק לביטול טיסתם ב"סיבות מבצעיות".

אל על לא רק מאבדת שוב את אמון הנוסעים אלא גם את אמון החברות שמשנעות דרכה מטענים. אמנם, לא מדובר בהיקפים שהיו בשיא הקורונה ולא מדובר בתעריפים שגבו החברות בשעה שטיסות נוסעים לא היו באוויר (בימי שגרה כ-70% ממטען המטוסים משונע בבטן המטוס בטיסות נוסעים), אבל בחברה מתעקשים שהטיסות הללו רווחיות גם במתכונתן הנוכחית. הציוד שטס במטיסות המטען הוא רפואי בעיקרו אבל גם חבילות של קניות צרכנים באתרים המקוונים מועברות במטוסי נוסעים שמשמשים היום למטען.

הטייסים שואפים למתווה ההלאמה

גם בדוחות שלה, אל על שבה ומדגישה כי המצב שלה קריטי. עובדיה מתרשמים שהמזומנים שיש בקופתה (חצי מיליארד שקל לפי הדוחות) מאפשרים לה למשוך זמן. בתוך כך, אל על צריכה לקבל החלטה למתווה הסיוע בשני המסלולים שמונחים לפתחה. הלוואה של 400 מיליון דולר בערבות מדינה של 82.5% או הלוואה של 250 מיליון דולר והנפקת מניות בשווי 150 מיליון דולר אותם מתחייבת המדינה לרכוש, כלומר מתווה של הלאמה - מתווה שאליו שואפים הטייסים.

כל מתווה מחייב את החברה להציג לאוצר הסכם קיבוצי שיאפשר התייעלות עמוקה בחברה - כחלק מהעסקה. ועדי העובדים של אל על נחלקים לארבעה סקטורים - עם הדיילים אל על כבר חתמה על הסכם: מתוך 1,400 המועסקים בסקטור יפוטרו מאות והשאר יקצצו בתנאי העסקתם. עם שני הסקטורים האחרים, מנהלה ועובדים טכניים אל על קרובה יותר להסכם אולם היא תידרש לעבור את משוכת הטייסים בדרך למתווה כזה או אחר. בינתיים כשבראש הוועד עומד יו"ר חדש, קברניט ניר ראובני נדמה שהדברים מסלימים.

מסר שהוציא השבוע ראובני גורס כי בעלי החברה (תמי מוזס-בורוביץ') "אינה מסוגלת להגיע להסכמות עם העובדים, מסרבת להצעה הנדיבה של האוצר" ו"אינה מסוגלת להנהיג את החברה בשעה זו". לדברים הללו הגיבה אל על כי "היא נחושה לעשות הכול על מנת לעמוד בדרישות הממשלה והגורם המממן לקבל את הסיוע ולהיערך באופן מדורג לחזרה לפעילות. לצורך כך נדרשת אחריות ומנהיגות מצד כל הגורמים המעורבים בתהליך, ההסתדרות, ההנהלה ונציגי העובדים".

אחריות כזו שהחברה מצפה לה, כנראה רחוקה מהמציאות בשעה שבאל על מתעקשים כי הטייסים גורמים לשיבושים בטיסות ולטענתה אפילו לא עונים לשיחות הטלפון שהם מקבלים להצבה לטיסות.

"במקום לדאוג להציל את החברה, שוב הנהלת החברה עוסקת בקרבות אוויר מיותרים אל מול הטייסים ושאר עובדי החברה. הטייסים היו הראשונים לשאת בנטל על מנת להציל את החברה. מזה מספר ימים אנו יודעים על כוונת הנהלת אל על להפסיק את פעילות בשל ירידה חדה בהיקף הטיסות", כך הגיבו בוועד הטייסים. "הנהלת החברה המתינה עם ההודעה על כך עד לאחר פגישתה עם ועד הטייסים וזאת ככל נראה בכדי להימנע מהודעה לבורסה על כך בתירוץ שהטייסים משביתים את הפעילות. הטייסים, אשר מצפים בסך הכול שההנהלה תכבד את הסכם העבודה שלהם והסכמות בעידן הקורונה".

אל על: הקורונה מחייבת שינוי כפוי בלו"ז

הסכמי העבודה שהטייסים דורשים ליישם כוללים הצבה מראש ללוח טיסות בלי "הקפצות" או תשלום מוגדל במקרים כאלה. "רתמו את הטייסים לשגרת חירום", אומר גורם בקרב הטייסים "אנחנו לא מוכנים לזה. נאייש טיסות כשיהיה לו"ז מסודר". באל על גורסים כי קיים לו"ז במערכת וכי אף לא טייס אחד רשום על טיסות. באותה נשימה מזכירים בחברה כי הפעילות התעופתית בתקופת הקורונה מחייבת שינוי כפוי בלו"ז.

לא כל עובדי החברה מאוגדים בגישה המיליטנטית שמציגים הטייסים. "הם יודעים שהכוח בידיים שלהם אבל גוררים איתם אלפי משפחות ועובדים שמשתכרים בשכר מינימום", אמר עובד בחברה ל"גלובס". לדבריו, "הטייסים רוצים להוביל את החברה לפירוק בידיעה שאם תקום חברה חדשה להם תהיה עבודה".

את הטענה הזו מכחישים בקרב הטייסים. "אל על היא בת ערובה של הבעלים. קרנות ואנשי עסקים ישראלים כבר הציעו לה לרכוש את חלקה והיא מסרבת. אם אין לה אפשרות להזרים כסף להציל את החברה אז שתמכור. השאיפה שלנו היא שתהיה חברת תקינה שתכבד את יחסי העבודה", אמר טייס ותיק בחברה.  

מאל על נמסר בתגובה כי "מנכ"ל אל על וצוות ההנהלה נחושים להגיע לסיכום על מתווה סיוע מהמדינה, שיאפשר לאל על לשוב בהדרגה לפעילות סדירה ומשמעותית. התנאי לסיוע לה הוא חתימה על הסכם התייעלות עם ההסתדרות והעובדים.

"הפעילות המסחרית לחודש יולי נבנתה בעמל רב ולחברה יש כוונה לממש אותה במלואה, לשם כך יש טייסים ואנשי תפעול פעילים. הטיסות פתוחות לאיוש ואנו מצפים כי הטייסים הפעילים יגלו אחריות ויוציאו את הטיסות. זהו שקר לומר שאל על הטילה עוצר טיסות או החליטה משיקולים מסחריים שלא לטוס".

עוד כתבות

הילה ויסברג ודין שמואל אלמס בשיחה עם בני סבטי / צילום: INSS

"בתוך שמונה חודשים צפויה עוד מערכה מול איראן, והיא תתמקד במשטר"

שיחה עם בני סבטי, מומחה לאיראן ב-INSS ● על התחזית להתפרקות משטר האייתוללות בתוך כשנתיים, מדוע אסטרטגיית טבעת האש לא צפויה להשתנות ומה יקרה בחזית מול חיזבאללה ● היום שאחרי במזרח התיכון, כתבה שנייה בסדרה

מודעת גיוס בסנט פטרסבורג / צילום: ap, Dmitri Lovetsky

נשים ברוסיה מתחתנות עם גברים שהן בקושי מכירות. מה עומד מאחורי הטרנד?

במאמץ לגייס לוחמים מבטיחה רוסיה מענק של 200 אלף דולר למשפחות נופלים ● אלא שיש מי שרקמו מזה משימה זדונית במיוחד: נשים שנישאות להם - במטרה להרוויח ממותם ● ברשתות קמו עשרות קבוצות שמסייעות להן בחיפוש אחר גברים משרתים, והרשויות מדווחות על מעורבות של כנופיות פשע

מגמות סוף השנה בבורסות / צילום: Shutterstock

מה יעשו הדואליות היום בתל אביב, וההחלטה הגורלית של הפד השבוע

חודש דצמבר נפתח באווירה חיובית בשווקים, ומחר מניות השבבים צפויות לעלות בת"א ● נטפליקס תרכוש את וורנר ברדרס ופעילות הסטרימינג שלה, ולפי דיווחים יוון אישרה עסקת ענק עם אלביט ● ומה צפוי בהחלטת הריבית ביום רביעי הקרוב?

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

הפליק פלאק של ארית לאחר פיאסקו שמחק מיליארד שקל מהשווי

בעקבות צניחה של 20% במניית החברה הביטחונית ביום חמישי האחרון, הודיעה ארית כי כי עצרה את הנפקת החברה הבת, רשף טכנולוגיות, וכי היא "מקיימת דין ודברים עם חלק מבעלי המניות במטרה לבחון מתווה חלופי לגיוס הון לרשף"

מגדל דה וינצ'י הצפוני. ''פגיעה בשלד'' / צילום: Reuters, Anadolu

המדינה משלמת 70 אלף שקל לחודש על דיור חלופי לפנטהאוז בבניין שנפגע במלחמה עם איראן

עברו כחמישה חודשים מאז נפגע מגדל דה וינצ'י בתל אביב מטיל איראני, אך עבודות השיקום של המגדל הצפוני טרם החלו ● בינתיים משלמת המדינה כחצי מיליון שקל בחודש על דיור חלופי לדיירי המגדל

ג'וני סרוג'י / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דיווח: ג'וני סרוג'י, הישראלי הבכיר באפל, הודיע שבכוונתו לעזוב

הישראלי הבכיר בחברה, ג'וני סרוג'י, שמנהל את פיתוח השבבים בענקית האלקטרוניקה, הודיע לקוק כי הוא שוקל ברצינות לעזוב את החברה בעתיד הקרוב, כך על פי דיווח בבלומברג ● עזיבה אפשרית של סרוג'י, עלולה להוות מכה למרכז הפיתוח הישראלי של החברה, שהוקם בזכותו ותחת הנהגתו

ד''ר גלית קאופמן / צילום: יונתן בלום

האחות ששברה את תקרת הזכוכית - ומונתה לראשונה למנכ"לית בית חולים

ענף הבריאות סוער בימים האחרונים לאחר שלראשונה בישראל נבחרה אחות לנהל בית חולים, ובהסתדרות הרפואית אף כינו זאת "יום שחור" ● אבל לד"ר גלית קאופמן יש תוכניות גדולות לאסותא אשדוד ● עכשיו היא עונה למבקרים: "מי שמאוים לא מכיר את הרקע שלי" ● ראיון

מימין: תומר וינגרטן, נדב צפריר, חגי אלון / צילום: שלומי יוסף, יח''צ, צילום מסך יוטיוב

החברה הישראלית שמנייתה זינקה פי 56 תוך שבעה ימי מסחר

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט במהלך הסופ"ש ● חברת אבטחת הסייבר סנטינל וואן נפלה בכ-14% אחרי שפרסמה דוחות ● צ'ק פוינט יצאה להנפקת איגרות חוב להמרה בהיקף של עד 2 מיליארד דולר ● וגם: חברת SMX, שפיתחה טכנולוגיה לסימון מוצרים וסחורות, המריאה בפתאומיות פי 56

השגרה החדשה של צו 8 / צילום: Associated Press, Tsafrir Abayov

המדרון החלקלק של צו 8: כך הפך גיוס החירום לשגרה שצה"ל התאהב בה

שנתיים אחרי 7 באוקטובר, צו 8 כבר מזמן אינו כלי חירום אלא מנגנון הגיוס היחיד של צה"ל ● ההישענות עליו יצרה שגרה יקרה, לא מפוקחת ולעיתים גם מנוצלת לרעה, עם סבבים מתמשכים ופערים גדלים בין החוק למציאות ● ניסיון החקיקה להסדרת המילואים נפל והצבא השלים עם הסיטואציה שנוחה לו, בעוד שבאוצר מזהירים: מיליארדי שקלים מתבזבזים

אזור המשרדים של בני ברק. מה קורה ליתרון התחרותי במציאות? / צילום: Shutterstock

30 קומות שוממות מתוך 40: מגדלי המשרדים החדשים מוכנים, אבל השוכרים לא באים

למרות הסטנדרט הגבוה והנגישות התחבורתית, שיעורי התפוסה בערים שמחוץ לתל אביב בירידה ● הנסיעות הארוכות, האווירה אינה מושכת צעירים וההיצע הגדול מרחיקים את השוכרים

בית השקעות  IBI / צילום: תמר מצפי

האקזיט של עובדי IBI: מכרו אופציות בכ-50 מיליון שקל

עובדי בית ההשקעות הוותיק מכרו אופציות שניתנו להם כחלק מחגיגות היובל להקמת החברה ● בין המוכרים: המשנה למנכ"ל, מנכ"לי חברות הבת ושורה של סמנכ"לים בכירים

בית בקיבוץ אשדות יעקב מאוחד / צילום: טל וולינסקי

עם נוף לשדות: בכמה נמכר בית עם 5 חדרים בקיבוץ אשדות יעקב?

מחיר הנכס גבוה בזכות המיקום והנוף, אך לא מדובר בעסקה היקרה ביותר בקיבוץ ● הקונה הוא תושב טבריה, שרכש אותו כדי לשנות אווירת מגורים ועל מנת שילדיו ייהנו ממוסדות החינוך האזוריים

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

הגרושה מרוויחה פי 3: האם האב בכל זאת חייב לשלם מזונות?

המחוזי בחיפה קבע שלא ניתן להרוס אגף בבית משותף בלי הסכמה של כל הדיירים ● בית הדין הרבני הפחית מזונות אך חזר על כך שהאב מחויב בהם גם כשפערי ההכנסות משמעותיים לטובת האם ● בית הדין לעבודה קבע שמשקיע ששימש כעובד זכאי לפיצויי פיטורים ואף חייב את בעל השליטה לשלם חלק מהחוב ● 3 פסקי דין בשבוע

מה משמעות שם הסדרה Pluribus? / צילום: צילום מסך

מה משמעות שם הסדרה Pluribus?

באיזה מדינה מלבד גרמניה נבחר פוליטיקאי בשם אדולף היטלר, באיזו סדרת ספרים נוהגים ללכת אל "פונדק שלושת המטאטאים" ואיזה נהר מפריד בין מקסיקו לארצות הברית? ● הטריוויה השבועית

בודקים את המיתוס. כיוון סיבוב המים בכיור / צילום: Shutterstock

המיקום לא קובע את כיוון ירידת המים. אז מה כן?

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו • והשבוע: כיוון ירידת המים לא מוכרע לפי היחס לקו המשווה, אלא לפי האינסטלציה

המונים במחאה בכיכר הבימה שבתל אביב / צילום: יאיר פלטי

כעת בהבימה. נלחמים על החטוף האחרון

בתל אביב ובירושלים: המונים בהפגנות בקריאה להקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר ● יורשו של אבו שבאב רסאן א-דהיני נכנס לפיקוד על המיליציה שפועלת ברפיח נגד חמאס הצוות הישראלי שיתף את המתווכות במידע שנוגע למקום הימצאו של החלל החטוף האחרון רן גואילי ● טראמפ מתכנן להודיע על הקמת גוף שלטוני חדש בעזה ● בכיר אמריקאי: נכריז עד חג המולד, המשוואה: צה"ל יוצא מעזה, חמאס יוצא מהשלטון למרות הפסקת האש: המדינה מונעת כניסת כתבים זרים לעזה ● עדכונים שוטפים 

מדד חדש למיתוג מעסיק / צילום: פלייטיקה

סקר מיתוג המעסיק של גלובס: הצביעו והשפיעו

חווית הקליטה לעבודה, מיתוג גלובלי או פנייה לאוכלוסיות מגוונות: דרגו את הערכים והקריטריונים שחשובים לכם במיתוג המעסיק במקום העבודה שלכם ● תוצאות מדד "מיתוג המעסיק" של גלובס ופלייטיקה יפורסמו בשבוע הבא

רקטת אקסטרא של אלביט מערכות / צילום: אלביט מערכות

התגובה לאיומי ארדואן: יוון מעוניינת לרכוש טילים בליסטיים מישראל

טילי לורה מיועדים לטווחים של כ־500-400 ק"מ, עם דיוק של עד פחות מעשרה מטרים – מה שהופך אותם למדוייקים במיוחד ● ההתעניינות ההתקפית היוונית לא מסתכמת בלורה. לפי הדיווחים, משרד ההגנה היווני מתעניין גם ברקטות "אקסטרא" מתוצרת אלביט והתעשייה האווירית ● העסקה הנרחבת נובעת מכך שאתונה לא השקיעה במשך רבות בטכנולוגיות הצבאיות שלה, ועתה מצאו עצמם היוונים בפער

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

התוכניות שגפני תקע וחוק הגיוס: הדרך לתקציב המדינה עדיין ארוכה

תקציב המדינה אמנם אושר בסוף השבוע האחרון, אך לא מעט שאלות נשארו פתוחות ● על הפרק: המאבק של המפלגות החרדיות נגד חוק הגיוס, תוכניות כלכליות שכבר נתקעו בעבר והמס החדש על הבנקים ● גם אם התקציב יעבור לבסוף, בכלל לא ברור כמה מהרפורמות ישרדו את הדיונים

תכנון פרישה / צילום: Shutterstock

המומחה לתכנון פרישה ואשתו תכננו את הפנסיה המושלמת. ואז היא חלתה

יותר משלושה עשורים עיתונאי הוול סטריט ג'ורנל גלן רופאנאך כתב וערך מאמרים על פרישה ותכנון לקראתה, ואפילו כתב על זה ספר - ואז הקלפים נטרפו ● בטור אישי הוא חושף מהם הלקחים הקשים, הדברים שהיה רוצה לעשות אחרת, ובמיוחד מה הוא מצטער שדחה