גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המטוסים מקורקעים, ההפסדים נערמים: קריאה אחרונה לטיסת אל על

מטוסי אל על מקורקעים והטייסים וההנהלה מאשימים זה את באחריות לביטול לוח הטיסות, המצומצם בלאו הכי • החברה שבה ומדגישה כי מצבה קריטי, אך לא קיבלה החלטה בנוגע למסלולי הסיוע • ומה רוצים הבעלים? בעיקר לא לאבד את השליטה

עובדי אל על מפגינים מול משרד האוצר / צילום: Ronen Zvulun, רויטרס
עובדי אל על מפגינים מול משרד האוצר / צילום: Ronen Zvulun, רויטרס

חוזרים לעידן ביטולי הטיסות באל על. לו"ז הטיסות המצומצם של החברה ליום ד' שכלל שתי טיסות נוסעים וארבע טיסות מטען - בוטל. מה גרם לכך? תלוי את מי שואלים.

החברה טוענת שהטייסים החליטו שלא לאייש את הטיסות במסגרת מאבק המתנהל בין הצדדים. הטייסים טוענים שמדובר במהלך מתוכנן של החברה: "מזה מספר ימים שאנו יודעים על כוונת הנהלת אל על להפסיק את פעילותה בשל ירידה חדשה בהיקף הטיסות".

בשעה ששני הצדדים מטיחים האשמות הדדיות, מי שמשלמים את המחיר הם הנוסעים המועטים שיש בימים אלו והלקוחות המסחריים שהמטען שלהם לא ישונע. "למה שאנחנו ניזום ביטולי טיסה?", אמר גורם בכיר באל על, "הטיסות מופיעות במערכת והטייסים לא מאיישים אותן. איזה אינטרס יש לחברה לבטל טיסות ולשלם קנסות? ביטול טיסה עולה לנו הרבה כסף ולהגיד שאנחנו לא טסים כי זה לא משתלם זה פייק ניוז".

לפי יו"ר איגוד עובדי התחבורה בהסתדרות אבי אדרי "החברה לא יכולה להמשיך לדמם ואם היא הגיע למסקנה שעדיף לה להפסיק את הטיסות משמע שהיא מפסידה על הטיסות שהיא מבצעת. חובתה של החברה למזער את הנזקים שייגרמו לחברה ובתוך כך גם לעובדיה, לכן מצד אחד קשה לראות הפחתת פעילות אבל מצד שני אם החברה מפסידה עדיף לעצור את הפעילות ולחכות לזמנים טובים יותר".

בניגוד לטענת הטייסים כי אל על מודיעה ללקוחותיה שהיא לא מפסיקה את טיסות המטען שלה, החברה הפיצה ללקוחותיה מכתב לפיו "טיסות המטען של אל על לרבות טיסות הצ'רטר ימשיכו לפעול לפי הלו"ז המתוכנן". הכוונה היא למטוסים חכורים שיבצעו את הטיסות עבור אל על. עוד לפני הקורונה, בתחום המטען אל על חכרה מטוסי מטענים מחברות, בהן אטלס מטענים. טיסות אלה מופעלות עם טייסים זרים ולא עם טייסי אל על כך שבעיות של איוש מטוסים לא יפריעו לקיומן. במכתב מודיעה החברה על הוספת שני מטוסים לצי החכור, בואינג 747 ואיירבוס 340 A.

נזכיר כי במחלוקת בין הצדדים לפני שלוש וחצי שנים, השתמשה אל על במטוסים חכורים גם לטיסות נוסעים (בין השאר של חברות תעופה מצ'כיה ומספרד, כולל אנשי הצוות שלהן), מה שהעלה את זעם הטייסים, ולא אחת גם את זעם הנוסעים.

מה יעלה בגורל אל על

בענף דורשים חל"ת עד פתיחת השמיים

בחברה כאמור מתעקשים כי הגורם לעצירת הטיסות הם הטייסים. מתוך 650 טייסי אל על נותרו כ-110 טייסים שלא נמצאים בחופשה ללא תשלום (חל"ת). 100 נוספים שעבדו בתקופה האחרונה הצטרפו ל-90% מעובדי החברה שנמצאים בחל"ת.

עד מתי אפשר לגרור ביטולים של טיסות מסיבה כזו או אחרת? האם הדד ליין הוא המועד שבו המדינה תפסיק לממן את משכורות אלפי העובדים של אל על שלא עובדים מאז חודש מרץ? נזכיר כי המדינה האריכה את התשלום לזכאים לדמי אבטלה עד לאמצע חודש אוגוסט, בכללם גם עובדי התיירות והתעופה. בענף אגב טוענים כי המועד הזה אינו ריאלי וכי כל עוד השמיים נותרים סגורים יש להאריך את החל"ת בהתאם. מנכ"ל ישראייר אורי סירקיס אף אמר שמועד החזרת עובדי התעופה והתיירות צריך להיקבע לחודש אחרי מועד פתיחת השמים. מועד כזה לא נמצא באופק בשעה שאין מתווה בילטרלי המתגבש בין מדינות לעידוד התיירות ובשעה שלאזרחי ישראל אין היתר כניסה למדינות באירופה שם השמים נפתחו ב-1 ביולי.

שיבושי טיסות זכורים היטב לנוסעי אל על בתקופה שבה הריבים בין ההנהלה ובין הטייסים הרקיעו שחקים לפני כשלוש שנים, טרם חתימה על הסכם עבודה. גם אז הטיחו הצדדים את האשמה זה בזה והנוסעים המתוסכלים הסתפקו בנימוק לביטול טיסתם ב"סיבות מבצעיות".

אל על לא רק מאבדת שוב את אמון הנוסעים אלא גם את אמון החברות שמשנעות דרכה מטענים. אמנם, לא מדובר בהיקפים שהיו בשיא הקורונה ולא מדובר בתעריפים שגבו החברות בשעה שטיסות נוסעים לא היו באוויר (בימי שגרה כ-70% ממטען המטוסים משונע בבטן המטוס בטיסות נוסעים), אבל בחברה מתעקשים שהטיסות הללו רווחיות גם במתכונתן הנוכחית. הציוד שטס במטיסות המטען הוא רפואי בעיקרו אבל גם חבילות של קניות צרכנים באתרים המקוונים מועברות במטוסי נוסעים שמשמשים היום למטען.

הטייסים שואפים למתווה ההלאמה

גם בדוחות שלה, אל על שבה ומדגישה כי המצב שלה קריטי. עובדיה מתרשמים שהמזומנים שיש בקופתה (חצי מיליארד שקל לפי הדוחות) מאפשרים לה למשוך זמן. בתוך כך, אל על צריכה לקבל החלטה למתווה הסיוע בשני המסלולים שמונחים לפתחה. הלוואה של 400 מיליון דולר בערבות מדינה של 82.5% או הלוואה של 250 מיליון דולר והנפקת מניות בשווי 150 מיליון דולר אותם מתחייבת המדינה לרכוש, כלומר מתווה של הלאמה - מתווה שאליו שואפים הטייסים.

כל מתווה מחייב את החברה להציג לאוצר הסכם קיבוצי שיאפשר התייעלות עמוקה בחברה - כחלק מהעסקה. ועדי העובדים של אל על נחלקים לארבעה סקטורים - עם הדיילים אל על כבר חתמה על הסכם: מתוך 1,400 המועסקים בסקטור יפוטרו מאות והשאר יקצצו בתנאי העסקתם. עם שני הסקטורים האחרים, מנהלה ועובדים טכניים אל על קרובה יותר להסכם אולם היא תידרש לעבור את משוכת הטייסים בדרך למתווה כזה או אחר. בינתיים כשבראש הוועד עומד יו"ר חדש, קברניט ניר ראובני נדמה שהדברים מסלימים.

מסר שהוציא השבוע ראובני גורס כי בעלי החברה (תמי מוזס-בורוביץ') "אינה מסוגלת להגיע להסכמות עם העובדים, מסרבת להצעה הנדיבה של האוצר" ו"אינה מסוגלת להנהיג את החברה בשעה זו". לדברים הללו הגיבה אל על כי "היא נחושה לעשות הכול על מנת לעמוד בדרישות הממשלה והגורם המממן לקבל את הסיוע ולהיערך באופן מדורג לחזרה לפעילות. לצורך כך נדרשת אחריות ומנהיגות מצד כל הגורמים המעורבים בתהליך, ההסתדרות, ההנהלה ונציגי העובדים".

אחריות כזו שהחברה מצפה לה, כנראה רחוקה מהמציאות בשעה שבאל על מתעקשים כי הטייסים גורמים לשיבושים בטיסות ולטענתה אפילו לא עונים לשיחות הטלפון שהם מקבלים להצבה לטיסות.

"במקום לדאוג להציל את החברה, שוב הנהלת החברה עוסקת בקרבות אוויר מיותרים אל מול הטייסים ושאר עובדי החברה. הטייסים היו הראשונים לשאת בנטל על מנת להציל את החברה. מזה מספר ימים אנו יודעים על כוונת הנהלת אל על להפסיק את פעילות בשל ירידה חדה בהיקף הטיסות", כך הגיבו בוועד הטייסים. "הנהלת החברה המתינה עם ההודעה על כך עד לאחר פגישתה עם ועד הטייסים וזאת ככל נראה בכדי להימנע מהודעה לבורסה על כך בתירוץ שהטייסים משביתים את הפעילות. הטייסים, אשר מצפים בסך הכול שההנהלה תכבד את הסכם העבודה שלהם והסכמות בעידן הקורונה".

אל על: הקורונה מחייבת שינוי כפוי בלו"ז

הסכמי העבודה שהטייסים דורשים ליישם כוללים הצבה מראש ללוח טיסות בלי "הקפצות" או תשלום מוגדל במקרים כאלה. "רתמו את הטייסים לשגרת חירום", אומר גורם בקרב הטייסים "אנחנו לא מוכנים לזה. נאייש טיסות כשיהיה לו"ז מסודר". באל על גורסים כי קיים לו"ז במערכת וכי אף לא טייס אחד רשום על טיסות. באותה נשימה מזכירים בחברה כי הפעילות התעופתית בתקופת הקורונה מחייבת שינוי כפוי בלו"ז.

לא כל עובדי החברה מאוגדים בגישה המיליטנטית שמציגים הטייסים. "הם יודעים שהכוח בידיים שלהם אבל גוררים איתם אלפי משפחות ועובדים שמשתכרים בשכר מינימום", אמר עובד בחברה ל"גלובס". לדבריו, "הטייסים רוצים להוביל את החברה לפירוק בידיעה שאם תקום חברה חדשה להם תהיה עבודה".

את הטענה הזו מכחישים בקרב הטייסים. "אל על היא בת ערובה של הבעלים. קרנות ואנשי עסקים ישראלים כבר הציעו לה לרכוש את חלקה והיא מסרבת. אם אין לה אפשרות להזרים כסף להציל את החברה אז שתמכור. השאיפה שלנו היא שתהיה חברת תקינה שתכבד את יחסי העבודה", אמר טייס ותיק בחברה.

מאל על נמסר בתגובה כי "מנכ"ל אל על וצוות ההנהלה נחושים להגיע לסיכום על מתווה סיוע מהמדינה, שיאפשר לאל על לשוב בהדרגה לפעילות סדירה ומשמעותית. התנאי לסיוע לה הוא חתימה על הסכם התייעלות עם ההסתדרות והעובדים.

"הפעילות המסחרית לחודש יולי נבנתה בעמל רב ולחברה יש כוונה לממש אותה במלואה, לשם כך יש טייסים ואנשי תפעול פעילים. הטיסות פתוחות לאיוש ואנו מצפים כי הטייסים הפעילים יגלו אחריות ויוציאו את הטיסות. זהו שקר לומר שאל על הטילה עוצר טיסות או החליטה משיקולים מסחריים שלא לטוס".

עוד כתבות

בוררות בפרויקטי התחדשות עירונית / איור: עומר הופמן

ניהול תביעה בבית משפט או במסגרת בוררות - מה נכון יותר בפרויקטי התחדשות עירונית?

בעלי דירה בפרויקט התחדשות עירונית תבעו את היזמית בטענה כי עבודות הבנייה שעשתה פגעו באיטום של דירתם ● החברה טענה כי בהתאם להסכם התמ"א, על התביעה להתברר בפני בוררות ולא בבית המשפט ● מה החליט בית המשפט?

יוסי אבו, מנכ''ל ניו-מד אנרג'י / צילום: כדיה לוי

רשות המסים נגד ענקית הגז הישראלית: שלמו עוד 198 מיליון דולר

חברת הגז הישראלית ניו-מד אנרג'י, השותפה הגדולה ביותר במאגר לוויתן, נדרשת לשלם תוספת מס בשיעור כ-198 מיליון דולר לשנות המס 2019-2020 ● רשות המסים קבעה כי ההכנסה החייבת של החברה גבוה במאות מיליוני דולרים מההכנסות עליהן דיווחה

גם זה קרה פה / צילום: יח''צ, נקסט ויז'ן

מעל 20 מיליארד שקל: החברה הביטחונית שעקפה בשווי את שטראוס, תשובה וליאורה עופר

נקסט ויז'ן מפתיעה אפילו את עפרה שטראוס ● משרד הכלכלה מוכיח שגם ללא דגלים או שגרירויות, אפשר לקיים מסחר ● וחברות הנדל"ן שכחו כלל חשוב ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

בנייה חדשה / צילום: Shutterstock

מינהל התכנון רשם שיא באישור יחידות דיור, אך רובן יישארו על הנייר

מינהל התכנון פרסם את נתוני השנה החולפת, בו מוצגים הפעילות בתחומי הדיור, התשתיות, התחבורה והשטחים הפתוחים ● מהנתונים בתחום הדיור, עולה כי מוסדות התכנון הציגו ביצועים שגבוהים ב-80% מהיעד הממשלתי שעמד על אישור 125 אלף דירות ● פער זה מתקרב כבר למיליון דירות, שלפי קצב הבנייה הנוכחי מספיק ל-15 שנים

האחים אבי, רפי וג'ו נקש / צילום: יח''צ

מנכ"ל קבוצת נקש: אבי נקש רודף אותי אישית, חשתי נבגד, ונישואיי התפרקו

אבי חורמרו הגיש תשובה לתביעה שהגיש נגדו אבי נקש על סך 65 מיליון שקל ● מי שניהל את עסקי הקבוצה, הכוללת את נמל אילת וארקיע, טוען כי הזכויות שקיבל אושרו ע"י האחים ג'ו ורפי נקש ● עוד טען כי השיב לקבוצה כספים בהתאם להסכם הפשרה מ-2024

הקמפוס המתוכנן של אנבידיה בקריית טבעון. איך העובדים יגיעו? / הדמיה: באדיבות אנבידיה

הקמפוס אושר, אבל איך העובדים יצליחו להגיע למרכז החדש של אנבידיה בטבעון?

הקמת מרכז הפיתוח החדש של אנבידיה בקריית טבעון היא אחד המהלכים המשמעותיים ביותר לחיזוק התעסוקה בצפון בעשור האחרון ● אלא שהיעדר קישוריות למסילות הרכבת ותכנון ששם את הרכב הפרטי במרכז, מאיימים להשאיר את העובדים תקועים בכביש 6 ● האם המדינה תשכיל לייצר פתרון הוליסטי לפני שהקמפוס ייפתח ב־2031?

תחזית מנהלי ההשקעות ל-2026 / צילום: Shutterstock

ת"א תעלה ב־13% והשקל יגיע לשיא חדש: שאלנו 9 גופי השקעה מה הם מעריכים שיקרה בשנת 2026

לאחר שנה יוצאת דופן בבורסה בת"א, והתרסקות של הדולר מול השקל - מעריכים בגופים הפיננסיים המקומיים כי המגמות הללו יימשכו גם ב–2026 ● בדיסקונט צופים עלייה של 16% במדד הדגל המקומי, בעוד שבמזרחי מעריכים מחצית מכך ● ומי הגוף שמהמר כי הדולר יצנח אל מתחת ל-3 שקלים

מנות קוויאר  ב–Ocean Star / צילום: שני הלוי

באזור התעשייה הזה יש מעדנייה עם אוצר שעולים אליו לרגל מכל הארץ

סדנת קרמיקה עם תוצרים מינימליסטיים, משתלת סחלבים נדירים, ממלכת סבונים טבעיים ופנינה קולינרית שמציעה תפריט מעשרה סוגי קוויאר ● כך תעבירו יום בעמק חפר

אנילוטי / צילום: אפיק גבאי

20 שנה של אוכל טוב ואירוח מספק לא הולכות ברגל

"גוצ'ה" התל אביבית עומדת היטב במבחן הזמן, ויש לה תפקיד חשוב שכמעט ונעלם: מסעדה שהיא חלק מהחיים, לא אירוע חד-פעמי

איי פוקלנד / צילום: Shutterstock

32 אלף חביות ביום: החברה הישראלית שמצאה נפט באוקיינוס האטלנטי

15 שנה עברו מאז התגלה נפט באיי פוקלנד שבאוקיינוס האטלנטי ● אלא שמאז המאגר עבר בין חברות, שנקלעו לקשיים, ונשאר על הנייר ● בחודש שעבר נאוויטס הישראלית רשמה פריצת דרך - והחל מ־2028 תפיק ממנו 32 אלף חביות ביום ● המהלך צפוי להזרים מיליארדי דולרים לטריטוריה הקטנה, שעד היום התבססה בעיקר על דיג ● איך היא תשרוד את הצמיחה הדרמטית?

אילוסטרציה: Shutterstock

הקרב על הדירות: ההבדל בין הסכם הדדי, מתנה והתחייבות למתנה

פסק דין שניתן השבוע בבית המשפט לענייני משפחה ממחיש את החשיבות שבהגדרה מדויקת של עילת התביעה ע"י התובע - וזאת לאחר שמחיקת התביעה, בתום שלוש שנות דיונים, נבעה משגיאה בסיווג העילה המשפטית

טיל L-SPIKE 4X / אילוסטרציה: דוברות רפאל

נגמ"שים וטילים: הרכישה הגדולה של גרמניה, והקשר לרפאל

צבא גרמניה ברכישת ענק של 200 נגמ"שים עם משגרים מתוצרת רפאל ● חברת האוזניות מנתניה, שנסחרת בבורסה בניו יורק, החלה במכירת מערכות שמע טקטיות ללקוחה ביבשת אסיה ● וגם: הודו השלימה את המשלוח הראשון לצבא מרוקו של משוריינים במסגרת עסקה רחבה בין הצדדים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

ארי קלמן, מנכ''ל מנורה מבטחים / צילום: איל יצהר

הבכירים במנורה שנחקרו בפרשת ההסתדרות: מנכ"ל הקבוצה, יו"ר חברת הביטוח ומנהלת אגף הבריאות

מנכ"ל חברת ההחזקות ארי קלמן, יו"ר חברת הביטוח יהודה בן אסייג והמשנה למנכ"ל ומנהלת אגף הבריאות אורית קרמר נחקרו ביום שלישי בלהב 433 במסגרת פרשת השחיתות בהסתדרות "יד לוחצת יד" ● לפי המשטרה, מנורה מבטחים חשודה "בביצוע עבירות מתחום השחיתות הציבורית"

עליות בבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה פתחה את השנה בעליות; ת"א 125 עלה ב-1.9%, מדד הבנקים ב-3.6%

מדד ת"א 35 עלה בכ־1.8%, ת"א 90 ב-2.4% וקבע שיא ● בכירים בנייקי שרכשו מניות הקפיצו את מניית ריטיילורס ● פרטנר וניו-מד אנרג'י נדרשות לשלם תוספת מס במאות אלפי שקלים ● נקסט ויז'ן זינקה לאחר שדיווחה על הזמנה חדשה בגובה של כ-22 מיליון דולר ● היום לא יתקיים מסחר בשווקים בחו"ל, בשל ציון השנה האזרחית החדשה

שגיא דקל חן בקמפיין מזרחי טפחות / צילום: צילום מסך יוטיוב

איש לא נותר אדיש לשגיא דקל חן, והפרסומת של מזרחי טפחות היא הזכורה ביותר

הפרסומת האהובה ביותר זה השבוע השני ברציפות שייכת לפרטנר, שלישיית "מה קשור" וסטטיק, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, ההשקעה הגדולה ביותר שייכת ל–HOT, כ–3 מיליון שקל

צבאות נאט''ו מרחיבים את הגיוס / עיצוב: אלישע נדב

צבאות אירופה מרחיבים את הגיוס: האם האזרחים יסכימו להילחם למען המולדת?

אחרי עשורים של שלווה מדינות אירופה משנות סדרי עדיפויות - ומסיטות תקציבים לעסקאות נשק ● אלא שבזמן שמחסני החירום מתמלאים, נחשפת החוליה החסרה: לוחמים ● בשנה הקרובה ייכנסו לתוקף תוכניות גיוס, והן יידרשו לשאלה הקשה: האם אזרחיהן מוכנים לשלם מחיר אישי בשדה הקרב? ● האירועים הגדולים של 2026, פרויקט מיוחד

מנכ''ל פרטנר, אבי גבאי / צילום: ינאי יחיאל

ויכוח על 185 מיליון שקל: הדרישה של רשות המסים והתגובה של פרטנר

בדיווח של החברה לבורסה, צוין כי רשות המסים דורשת מפרטנר מס בשיעור של 185 מיליון שקל, בגין מחלוקת סביב דיווח החברה בנוגע לציוד החברה ● להערכת פרטנר, לא צפויות לשומות אלו השלכות מהותיות על דוח רווח והפסד

יו''ר רב-בריח, שמואל דונרשטיין, והמנכ''ל לשעבר עידן זו-ארץ / צילום: אייל טואג

המלכוד של התביעות הייצוגיות: המוסדיים נותרים בחוץ, וההליך נכשל

ביהמ"ש הכלכלי דחה בקשה לאישור תביעה ייצוגית שהגישה עמותה בעקבות הנפקת רב-בריח, בנימוק כי המוסדיים שהשתתפו בהנפקה בחרו שלא לתבוע את החברה ● מומחים מצביעים על שוק רווי ניגודי עניינים ועל חסמים כלכליים שמרתיעים את המוסדיים מלפעול

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Yuki Iwamura

טראמפ: "אם המשטר באיראן ימשיך לירות על המוחים - נבוא להצלתם"

ההסלמה באיראן: המהומות התפשטו כבר ל-27 מוקדים ומתרחשות גם באור יום ●  טראמפ בהתייחסות חריגה למחאות באיראן: "אם המשטר ימשיך לירות על המוחים - נבוא להצלתם" ● נתניהו ופמלייתו המריאו אמש מפלורידה לישראל ● דיווחים שוטפים

טובי שמלצר מבעלי שלמה ביטוח / צילום: עזרא לוי

הערכות בענף: שלמה ביטוח תונפק לפי שווי של 1.5 מיליארד שקל לפני הכסף

לגלובס נודע כי שלמה ביטוח מתכננת להנפיק 20%-25% ממניותיה, לפי שווי של 1.5 מיליארד שקל לפני הכסף ● אם החברה תצליח לגייס את הסכום הזה, השווי הפעם יהיה גבוה ב-56% לעומת השווי בו ביקשה להנפיק בגל ההנפקות של שנת 2021, אך נסוגה ממנו בסופו של דבר