גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"פייסבוק נטמעה בסדר הישן. הבחירה שלה בצד של המדינות היא טרגדיה בעבורה"

הסופר והוגה הדעות יאיר אסולין מדבר בראיון ל”גלובס” על המהפכה של המאה הנוכחית לעומת קודמתה, השינוי התפיסתי שהתאגידים מפספסים וגם היחס של הציבור אליהם: "ברגע שיבינו שגוגל למשל היא שחקן פוליטי כמו המדינה, המונחים שבהם נשפוט אותה ישתנו, וזה יקרה מהר מאוד"

יאיר אסולין / צילום: איל יצהר, גלובס
יאיר אסולין / צילום: איל יצהר, גלובס

השבועות האחרונים הביאו את פייסבוק למתח חסר תקדים. החלטה גורלית שלא לסמן פוסט של הנשיא דונלד טראמפ כמסית לאלימות - בניגוד למתחרתה הקטנה טוויטר - הובילה לביקורת רבה על החברה ולחרם מפרסמים על הרשת החברתית של מארק צוקרברג. רק לאחר שחרם המודעות תפס תאוצה, פייסבוק הודיעה כי היא מעדכנת את המדיניות שלה, ותשים יותר דגש על מניעת אלימות.

"פייסבוק היא טרגדיה בכך שהיא בחרה בצד של המדינות. היא נטמעה בסדר הישן ולא מצליחה לייצב את האוטונומיה שלה", כך אומר יאיר אסולין, סופר, הוגה דעות וכותב טור שבועי ב"הארץ". "זה חוסר הבנה של פייסבוק, כפי שהחברה לא הבינה שפרויקט המטבע ליברה הוא אמנם פרויקט עסקי בעולם הדיגיטלי, אבל הוא אקט פוליטי בעולם הממשי. לא הבינו שם שהוא חותר תחת מדיניות מוניטרית, מדינת לאום וכו’".

"תאגידים צריכים לגבש היום תיאוריה פוליטית כי הציבור יצטרך לבחור אם הוא בצד שלהם או לא. יש פה חוסר הבנה עמוק של פייסבוק את הסיטואציה, שנובע מכך שהיא נהייתה גדולה מדי והיא מפספסת את המבט החיצוני שלטוויטר עדיין יש", הוסיף.
את הדברים אמר אסולין בראיון לפודקאסט "רוד שואו" שנערך לפני כמה שבועות, והשבוע ערכנו שיחת השלמה בהמשך לאירועים האחרונים.

השינוי מ'מה' ל'איך'

אסולין (33), בעל תואר ראשון ושני בפילוסופיה, משמש בין השאר כעמית מחקר בבית הספר למדעי המדינה באוניברסיטת ת"א. בשורה של מאמרי דעה הוא הגדיר את האופן שבו הוא רואה את המאה ה-21: "המאה ה-20 הייתה המאה של ה’מה’, ואילו המאה ה-21 היא המאה של ה’איך’. המאה ה-20 הייתה מאה יציבה. אמנם היו במהלכה שתי מלחמות עולם, אבל ברמה הקיומית הבסיסית, זאת הייתה המאה שבה עיכלנו את המהפכה התעשייתית. הדואר, המכונית ושוק העבודה של סוף המאה היו כמעט אותו דבר כמו בתחילת המאה. הגענו לפסגות אדירות דרך הדבר הזה.

"נוצר מגרש ברור שבתוכו כולם משחקים. המאבק הוא בתוך המגרש, וכולם רוצים לנצח. המשמעות של מוצר משמעותי היא שהוא יהיה כמה שיותר יעיל ומשוכלל, אבל בסוף אתה מייצר מכונית טובה יותר, לא משהו אחר. במאה של ה’איך’, המאה ה-21, הדיון הוא על עצם כללי המשחק - איזה משחק אנחנו משחקים?

"הרכב של היום יותר דומה לכרכרה מאשר לרכב האוטונומי ביחס לחוויה שהוא מייצר. בכרכרה היית יכול לתת מכה לסוס כדי שהוא יילך יותר מהר, וגם במכונית יש לך שליטה כזאת. ברכב האוטונומי החוויה משתנה - הוא מפקיע את השליטה שלך, ואתה הופך להיות פאסיבי, וזאת כבר חוויה אחרת. יצרן רכב כבר לא מייצר רק רכב, אלא מייצר ‘תחבורה’, והוא צריך להגדיר מה המהות שלו. המימוש של העיסוק הזה הוא כמעט אינסופי, וזה מצריך ממנו לחשוב הרבה יותר. זה גם לא עובר במסלול ליניארי אחד, כי אנחנו עדיין עסוקים ביצירת תשתית חדשה, ביצירת המשחק הבא. ואתה צריך לשים לב כל הזמן שאתה נמצא במסלול הנכון".

אבל התהליך הזה כבר התחיל. יש סמארטפונים ופייסבוק ששינו את ההגדרות.

"מצד אחד זה התחיל, אבל יש מתח בין אנשי האתמול לאנשי המחר. זה לא עובד לשכפל את המושגים של המאה ה-20 למאה ה-21. אנשים במרחב של מנהל עסקים עדיין ידברו רק על יעילות, אבל עסקים צריכים להציע נקודת מבט אחרת על המציאות. WeWork, למשל, אמנם נכשלה, אבל הבינה שקורה משהו במציאות וצריך למצוא לו פתרון שלא היה קיים קודם, שצריך לסדר את זה אחרת. זאת חשיבה של מדעי הרוח, של מהות. היום התיאוריה של העסק - באיזה מרחב אני עובד, מי אני כעסק, מה המימושים שלי ונקודת המבט שלי על המציאות, זה משהו שצריך להתעדכן כל שנתיים-שלוש, כי העולם כל הזמן משתנה".

איך זה מתחבר לסיפור של פייסבוק?

"עסקים צריכים לבחון את עצמם כל הזמן ולהטיל ספק, כדי שיצמח משהו חדש. כמו נחש שמשיל את העור הישן שלו ומצמיח עור חדש. המשמעות היא שאתה צריך לחסל חלק מהעסק שלך בשביל לדאוג לעתיד, כמו חברות שמשקיעות בסטארט-אפים שבעתיד ‘יאכלו’ אותן. אבל חברה צריכה יכולת לעשות זאת. במאה ה-20 היה אפשר להסתפק באנליסט טוב, אבל בעולם של היום אתה צריך לעדכן את הסיפור שלך, המהות שלך, לשאול את השאלות, לייצר תיאוריה פוליטית חדשה. זה מה שצוקרברג היה צריך לעשות, אבל אף אנליסט טוב לא יגיד לו לפגוע בעסק שלו, רק מי שמתעסק ברעיונות.

"אני לא חושב שצריך לבחון חברה בלי להסתכל על המספרים שלה, אבל חברה צריכה לשאול את עצמה אם היא יודעת לאן היא הולכת, מה החזון הרחב שלה ואם היא מבינה באיזה עולם היא פועלת. אלו שלוש שאלות שלא נשאלות מספיק, כי העולם היציב יצר אשליה שלא צריך לשאול אותן - רק לבדוק מספרים".

"המדינה נחלשת"

אתה בעצם אומר משהו גדול יותר, שתאגידים הם שחקנים שצריכים לגבש תיאוריות פוליטיות.

"הסדר הפוליטי הישן שעוצב בסוף המאה ה-19 הגיע במובנים רבים לסופו. סדר הוא סיפור-על שבא לסדר את התודעה של האנשים שמתנהלים בתוך הסדר הזה. אוהבים להשוות את התקופה הנוכחית לשנות ה-30 של המאה ה-20, ואני חושב שאנחנו יותר דומים לשנות ה-30 של המאה ה-19. לאחר המהפכה הצרפתית הייתה תחושה שמשהו השתנה. האצולה השתלטה מחדש על הסיפור, אבל היא כבר לא הייתה רלוונטית לקיום של אנשים, לא ידעה לתפוס את המהפכה התעשייתית - לא ככה הם חשבו על המציאות.

"ההבטחה של מדינת הלאום להיות אלוהים, להחליף אותו, להיות מרכז הקיום - כבר לא מחזיקה. הילדים גדלו והבינו שהאבא, המדינה, היא לא כל יכול. הקורונה היא חלק מהרצף של היחלשות המדינה, תוך כדי שהמציאות השתנתה כי המהפכה הטכנולוגית מייצרת עולם אחר. לבוא ולהגיד לאדם שמצביע 1,000 יום ברשת החברתית להצביע פעם בארבע שנים ולבחור נציגים שיעשו מה שהם רוצים - זה לא נתפס.

"צריך להבין שהמדינה היא לא המרכז, אלא עוד שחקן בתוך מארג של כוחות. זה נע בין טוטאליריות, שבה יש הלאמה של תאגידים בסגנון של סין או שליטה בהם, לבין היכולת לכונן מסגרות פוליטיות שבה לתאגידים יש כוח פוליטי עצמאי. ברגע שתהיה הבנה שגוגל למשל היא שחקן פוליטי כמו המדינה, אז המונחים שבהם נשפוט אותה ישתנו, ואני חושב שזה יקרה מהר מאוד".

בין בורגנות לפרולטריון

אסולין מדבר על המהפכה הטכנולוגית ומציין כי זאת טעות לשכפל את העולם הממשי לעולם הדיגיטלי. "דיקנס בספר ‘בין שתי ערים’ מאפשר להבין מה הרכבת עשתה לתודעה של האדם הפשוט, שיכול היה לנסוע ללונדון תוך שעתיים. שיחות הווידיאו היום עוד יותר דרמטיות, כי הרכבת יצרה שינוי תודעתי בתוך המציאות, והעולם הדיגיטלי מייצר עולם אלטרנטיבי שבו יש מערכת ערכים אחרת, אנשים מתנהלים ומתבטאים אחרת. נוצר עולם חדש וצריך לייצר לו תשתיות חדשות. חברות צריכות לשאול את עצמן אם הן פורסות את מסילות הרכבת, או הן אלו שיפתחו חנות בתחנת הרכבת.

"אנחנו בתקופת מעבר. מי שלוקח חלק בניסוח מחדש של הכללים, של הפרק הבא, יהפוך להיות יותר משפיע. מי שממשיך להתחבא מאחורי המדינה ומושגים של המאה ה-20, לא יהיה רלוונטי. לדעתי, באופן שבו פייסבוק מתנהלת, היא לא מבינה שהקרחון הרבה יותר קרוב ממה שהיא חושבת".

יש אנשי חזון כמו ג’ף בזוס מאמזון. לא יודע אם הייתי רוצה שהוא יהיה זה שיגדיר את הכללים.
"זאת המציאות הנתונה. כדי להתמודד עם זה, צריך להעלות את זה לשיח וכן להיות במוקדי הכוח של עיצוב המציאות. אם גוגל פוגעת לנו בפרטיות, אז צריך לחשוב אם עדיף שהיא תעשה זאת או המדינה. כמו שאני מנתח את זה - הריצה של התאגידים קדימה היא בחסות המדינה, שנותנת לנו את התחושה שהיא מפקחת. ברגע שנבין שזה לא ככה, נפקח בעצמנו והתאגידים יהיו חייבים לשתף איתנו פעולה".

מה זה אומר?
"יש הזדמנות טובה לייצר בריתות בתוך החברה בין הבורגנות והפרולטריון. נוצר אינטרס משותף מאוד חזק, גם לתאגידים וגם לאזרח הפשוט, והוא שתהיה פה חברה חופשית. האלטרנטיבה היא סין - הלאמה או חצי הלאמה של עסקים. לפני מדינת הלאום היו מנגנונים של סולידריות חברתית, שאיפשרו את הקיום הזה, התאגידים צריכים להבין שכדי לשרוד ולצמוח, הם צריכים להיות שותפים בעיצוב המציאות ולא להתחבא רק מאחורי הפוליטיקה. לכן יש לנו אינטרס לשאוף ולייצר סדר כזה. המדינה תמשיך להיות קיימת, כי היא איחוד של האזרחים, לפחות כרגע. השינוי הוא באופן שבו אנחנו תופסים אותה ובציפיות שלנו ממנה. לדעתי, בטווח הארוך היא לא תדע לתת לנו תשובות. זה לא שאני רוצה שהתאגידים ישלטו, אבל זה המצב". 

יאיר אסולין

סופר, הוגה דעות ובעל טור שבועי בעיתון "הארץ" ● בן 33, נשוי ואב לשתי בנות, מתגורר ברחובות ● בוגר תואר ראשון בפילוסופיה ובהיסטוריה מהאונ' העברית ● משמש כעמית בכיר בבית ספר למדעי המדינה באונ' ת"א ● ספרו הראשון זכה בפרס ספיר ב-2011, ומאז כתב ארבעה ספרים נוספים

עוד כתבות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

הערכות: טראמפ קרוב לתת פקודה ליציאה למלחמה במזרח התיכון

דריכות גבוהה בישראל לקראת אפשרות לתקיפה אמריקאית באיראן על רקע תקיעות השיחות בז'נווה ● אסון בצנחנים: עפרי זוהה בטעות כאיום - ונפגע מאש חברו. הכוח פעל בח'אן יונס לחשיפת רשת מנהרות שבה הוחזקו גם חטופים ● באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן ביה''ס טיומקין לכלכלה ומנהל באוניברסיטת רייכמן, יועץ למרכז לצמיחה פיננסית / צילום: באדיבות בנק הפועלים

המומחה שמסביר: מה תעשה מלחמה עם איראן לדולר?

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון והמשנה לנגיד לשעבר, מנתח את הדילמות של בנק ישראל מול השקל החזק ● מדוע הריבית עשויה לרדת בשבוע הבא בפעם השלישית ברציפות, ומהו תרחיש הקיצון שיוביל להתערבות ישירה במסחר בדולר?

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

רעננה / צילום: Shutterstock, defotoberg

פסק הדין שמחייב את הרשויות המקומיות בתשלום מס חדש

עיריית רעננה תחויב במס רכישה בגובה 34 אלף שקל על שטחים ציבוריים שקיבלה במסגרת תוכנית יזמית, לאחר שוועדת ערר דחתה את טענתה להפקעה ● ההכרעה עשויה להשפיע על מחלוקות דומות המתנהלות מול רשויות נוספות בפרויקטים ברחבי הארץ, וברשות המסים מעריכים כי הסוגיה תתגלגל לבסוף לפתחו של העליון

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

אייזק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמישה דברים שכדאי לדעת לקראת פתיחת המסחר בבורסה

ברקע המתיחות הגאו-פוליטית בין ארה"ב לאיראן, המסחר צפוי להיפתח במגמה מעורבת ● הדואליות בפערים שליליים של עד 4% ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר מתחזק ונסחר סביב 3.12 שקלים ● השוק הקוריאני חזר בסערה לאחר חופשת חג ● גלובס עושה סדר לקראת פתיחת המסחר

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

בית בקיבוץ. לא נחתם הסכם ממון / צילום: איל יצהר

הבעל סירב להיות חבר קיבוץ ודרש מחצית מהדירה. מה קבע בית הדין?

לצורך רכישת הבית נלקחה משכנתא שנרשמה על שם שני בני הזוג, והבעל השתתף בתשלומי המשכנתא למשך תקופה מוגבלת של כשנה ● הבחירה שלא להצטרף לקיבוץ עלתה ביוקר והבעל נותר בלי זכויות בבית