ויקטור בהר / צילום: ענבל מרמרי
"משבר הקורונה שונה מהמשברים שהורגלנו אליהם כיוון שהוא לא מערב את הסקטור הפיננסי, לא התנפצה בועה של מחירי נכסים, או גל של חדלות פירעונות. בסוג כזה של משבר המדיניות מוגבלת באופן טבעי בצעדיה והיא לא יכולה לעשות הרבה בכדי למנוע מיתון. המדיניות יכולה להתמקד במישור של הרווחה לאזרחים, ולנסות לשמור על פוטנציאל הייצור, כשהמשק יתאושש ביום שאחרי". כך אמר מנהל המחלקה הכלכלית בבנק הפועלים, ויקטור בהר, במסגרת פאנל מומחים שנערך אתמול במפגש "כלכלה בימי משבר" שערך מכון ירושלים למחקרי מדיניות.
לדברי בהר, "החשש המרכזי שעומד בימים אלו בפני מקבלי ההחלטות הוא שהאבטלה בישראל תהפוך להיות כרונית והשאלה היא אילו צעדים יש לנקוט על מנת להימנע מלהגיע לכך. אני לא מכיר טקסט בוק שאומר לנו איך להתמודד עם משבר כזה. גם בעולם לוקחים את הכלים שבהם השתמשו במשבר 2008 ומנסים ליישם על המשבר הזה, אך הכלכלה לא יכולה להגיע לרמת הפעילות המאפיינת אותה בשגרה".
בנוגע לחבילת הסיוע של הממשלה הוא אמר כי "הסיוע של הממשלה בישראל היה דומה יותר לזה של מדינות אירופה, בשיעור ההוצאה הישירה מהתקציב. בארה"ב ההוצאה הפדראלית של הממשל היתה גבוהה כדי לפצות על מערכת רווחה אשר פחות מפותחת שם. יחד עם זאת, בישראל נעשה פחות שימוש בכלי הערבויות לאשראי ביחס לנעשה באירופה, וגם שיעור הערבות היה נמוך יותר (כ- 15%), אולם בתקופה האחרונה רואים שבישראל נעשים צעדים להגדלת הערבות הממשלתית".
לדבריו, "במהלך המשבר מערכת הבנקאות המשיכה ללוות את הלקוחות שלה גם אם הסיכון שלהם גדל, אולם כאן נדרשת גם ערבות המדינה. זהו כלי מאוד אפקטיבי, ובמצב משברי יש בהחלט היגיון כלכלי בכך שהמדינה תשתתף בסיכון של חברות שהיו יציבות לפני המשבר הזה".
בנוגע לדחייה של כ-25% מהתשלומים על תיקי המשכנתאות במערכת הבנקאית לתקופה של כ-3 חודשים הוא ציין כי "בגלל ששיעורי האבטלה עדיין גבוהים, סביר שחלק מהלקוחות יבקשו לקבל הארכה נוספת ל-3 חודשים נוספים. זה אירוע מתגלגל, ואנחנו נידרש לגבש בהמשך פתרונות יצירתיים תוך כדי שיתוף פעולה עם בנק ישראל על מנת להקל על אותן אוכלוסיות שיתקלו בקשיים. עם זאת, ייתכן שחלק מסוים מהלקוחות כן אולי יצטרכו לשקול לעשות חישוב מסלול מחדש, למשל לעבור לדירה צנועה יותר וכך לצמצם את החוב".