גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כאוס האלטרוקסין מגיע לעליון: היועמ"ש מערער על ההחלטה להשית את עלויות מנגנון הפיצוי על מי שנפגעו מהתרופה

עוד מלין היועמ"ש, כי החלטת ביהמ"ש המחוזי מרכז לפיה תחסם הדרך לעשרות אלפי נפגעי התרופה להגיש בקשה לפיצוי, כאשר הסיבה המרכזית לכך היא קריסת מנגנון הפיצוי בעקבות מבול פניות בלתי צפוי, עלולה לפגוע באופן משמעותי בחברי הקבוצה

אביחי מנדלבליט / צילום: תמר מצפי
אביחי מנדלבליט / צילום: תמר מצפי

נתבעות בתובענות ייצוגיות הן אלו שאמורות לשאת בעלויות הכרוכות במנגנון תשלום הפיצויים שנפסק לטובת התובעים, "ואין מקום להשית עלויות אלו על הקבוצה המיוצגת, תוך נגיסה בסכום הפיצויים שתקבל הקבוצה" - כך טוען היועץ היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד ד"ר אביחי מנדלבליט, בבקשת רשות ערעור שהגיש הבוקר (ה') לבית-המשפט העליון. זאת, במסגרת ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז, בנוגע למה שכונו על-ידי היועמ"ש "שתי סוגיות עקרוניות" בשלב יישום הסדר הפשרה בתובענה הייצוגית נגד חברת פריגו, יצרנית תרופת ה"אלטרוקסין": הטלת חלק מעלות מנגנון הפיצויים על חשבון סכום הפיצויים שיינתן למטופלים; ונעילת האפשרות לקבל פיצוי בפני עשרות אלפי מטופלים נוספים שלא פנו לוועדת הפיצויים במועד שנקבע בפסק הדין, בשל קריסת מנגנון ועדת הפיצויים. לטענת היועמ"ש, שתי החלטות אלו שגויות וצפויות לפגוע באופן משמעותי בעשרות אלפי נפגעים חברי הקבוצה המיוצגת.

התביעה הייצוגית ב"פרשת האלטרוקסין" היא אחת מהייצוגיות החשובות ביותר שנוהלו בישראל בשנים האחרונות. היא עוסקת בהחלטתה של פריגו לשנות בפברואר 2011 את הרכב התרופה, בלי שמרבית משתמשיה ידעו על כך בזמן אמת. בעקבות השינוי החלו חלק מהמטופלים בתרופה לסבול מתופעות לוואי קשות ומ"יציאה מאיזון". בעיות כמו ורטיגו, רעד, נשירת שיער, דיכאון, השמנה, בחילות ואשפוזים בבית-חולים, היו רק חלק משלל תופעות הלוואי שעליהן דיווחו חלק ממשתמשי התרופה. בעקבות התלונות הקים משרד הבריאות ועדת חקירה בעניין, וגם הוגשו תשע בקשות שונות לאישור תובענה ייצוגית נגד חברת פריגו וקופות החולים שסיפקו את התרופה, בסכום כולל של יותר מ-4.5 מיליארד שקל.

ארבע שנים לאחר הגשתן, אישר מי שכיהן אז כשופט בית המשפט המחוזי מרכז, עופר גרוסקופף, את התביעה נגד פריגו בלבד. בעקבות זאת, פנו הצדדים לגישור שאותו ניהל נשיא העליון בדימוס אשר גרוניס. בתום שלוש שנים ארוכות ומייגעות נוספות, שבהן ניהלו הצדדים את מגעיהם, נכרת הסדר פשרה בתיק, שבמסגרתו הוסכם גם על הקמת מנגנון לפיצוי הנפגעים בסכום כולל של 46 מיליון שקל.

הכאוס

היועמ"ש התנגד לפשרה כבר לאחר פרסומה, ועשה שימוש בסמכותו להתייצב בהליך ולהשמיע את עמדתו. כבר אז הזהיר היועמ"ש מפני מה שהיום התברר כנכון ביותר שאת: הוא טען כי סכום הפיצוי נמוך ואינו משקף את הנזקים שנגרמו לנפגעי הקבוצה, וגם התנגד למנגנון המסובך לשיטתו של חלוקת הפיצוי. התנגדותו נדחתה ברובה, אך עמדתו לפיה את עלות המנגנון אמורה לממן פריגו ולא קבוצת הנפגעים דווקא התקבלה, ולשם כך הוסיפה פריגו עוד כ-2 מיליון שקל. לשם יישום מנגנון הפיצוי הוקמה ועדה בראשות השופט המחוזי, נשיא בית משפט השלום בתל-אביב ומנהל בתי המשפט, דן ארבל.

אלא שעד מהרה התברר, כי מלאכתו של ארבל תהיה קשה הרבה יותר ממה ששוער מלכתחילה, ותחזיותיו של היועמ"ש אכן התממשו. כך, לאחר שניתן פסק הדין שאישר את הסדר הפשרה ובמסגרת הדיווחים שהוגשו לביהמ"ש על ביצועו של הסדר הפשרה, התברר כי המנגנון אכן היה מסורבל וחברי הקבוצה נתקלו בקשיים בבואם להגיש בקשה לפיצוי. כן התברר שעלויות המנגנון חרגו באופן משמעותי מהעלויות שהעריכו הצדדים.

המכשול העיקרי שעמד בפני ועדת הפיצוי נוצר לאחר שהסתבר כי הנחת העבודה של כל המעורבים בתיק, כולל של השופט גרוסקופף, הייתה שגויה. בפועל, קיבלה הוועדה פי שמונה יותר פניות ממה שסברו: במקום כ-4,000 פניות להן ציפו בוועדה בהתאם להנחת הצדדים בפרשה, קיבלה הוועדה למעלה מ-30 אלף פניות, סגרה את שעריה לפניות נוספות שהגיעו לאחר המועד האחרון שנקבע בפסק-הדין לקבלתן, וקיבלה עוד כחצי שנה מעבר למה שנקבע בפסק-הדין על-מנת להתמודד עם הכאוס גדול שנוצר בעקבות הצורך לטפל במבול הפניות.

מקצה שיפורים

בעקבות ההתפתחויות האמורות, הצדדים הגישו לביהמ"ש בקשה לאשר הסכם נוסף שלפיו פריגו תעביר 3.5 מיליון שקל נוספים למנגנון הפיצוי, וככל שסכום זה לא יספיק, היא לא תישא בכל עלות נוספת של המנגנון, כך שכל תוספת שתידרש תבוא על חשבון הפיצויים. היועמ"ש התנגד לכך ואף ביקש לאפשר לחברי קבוצה שהאפשרות נמנעה מהם, להגיש כעת לוועדת הפיצויים בקשה לפיצוי.

ביהמ"ש דחה את עמדת היועמ"ש, ועל כך הגיש כעת היועמ"ש בקשת רשות ערעור, באמצעות מנהל המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה, עו"ד ישראל בלום, ועו"ד יואב שחם.

במסגרת בקשת הערעור, מביע היועמ"ש את עמדתו העקרונית שלפיה על נתבע בתביעה ייצוגית שהפר את זכויות חברי הקבוצה התובעת, לשאת בעלויות הביצוע של תשלום הפיצויים. היועמ"ש טוען עוד, כי ההסכם הנוסף של הצדדים מנוגד לפסק הדין שאישר את הסדר הפשרה ומפר את האיזון העדין שנקבע בו. לדעת היועמ"ש, הפחתה נוספת של הפיצוי לטובת המנגנון מביאה לכך שהסדר הפשרה אינו "ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה", כפי שמצווה חוק תובענות ייצוגיות.

בנוסף, עומד היועמ"ש על בקשתו לאפשר לחברי קבוצה נוספים לפנות לוועדה שאחראית לחלוקת הפיצוי, לשם מימוש זכותם לקבלת הפיצויים, וזאת משום שלשיטתו במנגנון נפלו כשלים משמעותיים אשר הקשו מאוד על הגשת הבקשות. בהקשר זה ציין היועמ"ש את העובדות שתיאר ארבל בדוח שלו, שחשף כי בסמוך למועד האחרון להגשת הבקשות קרסה תיבת הדוא"ל של הוועדה, לא ניתן היה ליצור קשר עם בא-כוח התובע הייצוגי, וגם הוועדה והנאמן לא עמדו במועדים שנקבעו להם בפסק הדין ועוד.

הנפגעים יקבלו 66% פחות ממה שציפו

מבול הפניות גם הביא לתוצאה כואבת נוספת עבור מי שנפגעו מהתרופה. בעוד שבמסגרת פסק-הדין ההערכה הייתה כי כל נפגע יקבל עד 9,500 שקל, הרי שבפועל הסכום שמקבלים גם מי שזכאים ל-100% פיצוי עומד על כ-3,000 שקל בלבד, לאור הצורך לחלק את סכום הפיצוי הכולל למספר כפול ואף מעבר לכך של נפגעים. גם היועמ"ש התייחס לכך בבקשת הערעור שהגיש היום כנסיבה משמעותית בה יש להתחשב.

לצד זאת, הבהיר היועמ"ש שהוא ער לכך כי פתיחת דלתות הוועדה להגשת בקשות נוספות כפי שלדעתו יש להורות, אומנם תגרור הפחתה מסוימת נוספת בסכום הפיצויים לכל חבר - אולם לשיטתו אין בכך להצדיק את קיפוח זכויותיהם של חברי הקבוצה שלא הספיקו לפנות במועד בנסיבות החריגות האמורות, שאף אינם יכולים להגיש תביעה אישית נגד פריגו.

עוד כתבות

רונן דר (מימין) ועמרי גלר, מייסדי Run:AI / צילום: Run:AI

עכשיו זה רשמי: אנבידיה קונה את החברה הישראלית הזו בסכום עתק

אנבידיה הודיעה על רכישת חברת הסטארט-אפ ראן איי.איי (Run:AI), בסכום המוערך בכ-680 מיליון דולר, ואף עשוי להגיע ליותר מכך ● החברה פיתחה מערכת הפעלה למעבדים גרפיים, המשפרת את יעילות פעילותם

מתנדבי משלחת של Jewish National Fund USA / צילום: ארגון ג'ואיש נשיונל פאנד ארה''ב

כך הגיעו לישראל משלחות של 3,000 מתנדבים בזמן המלחמה - לא כולם יהודים

ארגון ג'ואיש נשיונל פאנד ארה"ב הוביל 11 משלחות שהתנדבו ביישובים כמו שדרות, ארז, גבולות ואורים ● טלי צור־אבנר, ראש המטה בישראל: "הביקוש גבוה, יש רשימות המתנה" ● ישראל מתגייסת

הבניין ברחוב גורדון 22 בתל אביב / צילום: דנה אטיאס

2.5 מיליון שקל לדירת 2 חדרים בבניין לשימור מחמיר בת"א

דירה במבנה היסטורי ברחוב גורדון בתל אביב, שתכנן האדריכל שלמה גיפשטיין, נמכרה לאחרונה ● לדירה יש זכויות בנייה נוספות בשטח של כ־40 מ"ר, אולם המחיר לא משקף אותן ● המתווכת בעסקה: "עסקאות במחירים של 2.3 מיליון שקל עד 3.1 מיליון שקל קיבלו 'בוסט' בשלושת החודשים האחרונים"

חייל אוקראינה מכין כטב''מ פוסידון לשימוש / צילום: ap, Efrem Lukatsky

טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר

בצל היקף השימוש בכטב"מים במלחמת רוסיה־אוקראינה, לטביה תספק לאוקראינה כטב"מים • צבא הפיליפינים קנה טילי שיוט מהודו בעלות של כ-375 מיליון דולר ● פולאריס משיקה אופנועי שלג צבאיים חדשים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

מסילת 431. 6 ק''מ של גשרים / צילום: ענת דניאלי לב

30 ק"מ ב-4 מיליארד שקל: זה יהיה אחד הפרויקטים התקדימיים בישראל

מסילת הרכבת 431, שאמורה לחבר את ערי השפלה ומישור החוף הדרומי עם מודיעין וירושלים, הולכת ונבנית בימים אלה מעל המכוניות הנוסעות בכביש ● האתגרים הטכנולוגיים והמחסור בפועלים מחייבים פתרונות יצירתיים

וול סטריט / צילום: Unsplash, Chenyu Guan

נעילה מעורבת בוול סטריט; אנבידיה ירדה בכ-3%, טסלה זינקה ב-12%

הנאסד"ק עלה ב-0.2% ● אירופה ננעל בירידות קלות ● מדד הנג סנג עלה ב-2% ● בנק פיקטה: "שוק המניות בארה"ב תלוי ברווחי החברות הגדולות" ● יו"ר UBS: "הבנק אינו גדול מכדי ליפול" ● טסלה פספסה את התחזיות, אך המניה זינקה במסחר המאוחר; תאיץ השקת דגמים מוזלים • דריכות בשוק לקראת דוחות מטא לאחר הנעילה בוול סטריט • בנק אוף אמריקה ממליץ על שתיים מ"שבע המופלאות"

אמיר כהנוביץ' / צילום: יח''צ

הכלכלן הבכיר שעשה את המעבר המפתיע של השנה מדבר

אמיר כהנוביץ' הפתיע את שוק ההון בספטמבר כשעזב את חברת הביטוח הגדולה ביותר בישראל, הפניקס, ועבר לסוכנות הענק פרופיט ● בראיון לגלובס הוא מסביר את שינוי הקריירה הדרמטי שעשה, מציע את הפרשנות הייחודית שלו להתנהלות בשוק ההון, ומערער על התחזית של בנק ישראל לגבי הצמיחה של הכלכלה

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

החברה הלוהטת בעולם רכשה אותם: הכירו את רונן דר ועמרי גלר

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא, ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● אתמול החברה נרכשה רשמית ע"י אנבידיה בסכום המוערך בכ-680 מיליון דולר

מייסדי Deci / צילום: יח''צ

דיווח: אנבידיה בדרך לרכוש חברה ישראלית נוספת

חברת הסטארט-אפ דסי (Deci AI), אחת משלוש החברות הישראליות המפתחות מודלים של שפה, הוקמה לפני ארבע שנים בלבד וגייסה עד כה 55 מיליון דולר ● אמש רכשה אנבידיה את ראן איי.איי (Run:AI) הישראלית, בכ-680 מיליון דולר

מטבע דני עתיק. האוסף של ברון מוערך בכ-72 מיליון דולר / צילום: Shutterstock, ABARONS

בעשרות מיליוני דולרים: אוסף המטבעות העתיק שעומד למכירה

מתוך חשש לעתיד התרבות הדנית, יצרן החמאה לארס אמיל ברון, שאסף מטבעות, מדליות ושטרות חוב, אסר על מכירתם במשך 100 שנים ● כעת האוסף מותר למכירה, והוא שווה סכום עתק

נתיב השייט באוקיינוס הארקטי / צילום: Shutterstock

בהובלת רוסיה וסין: נתיב השיט הימי שעשוי לשנות את חוקי המשחק

התקפות החות'ים בים האדום, במקביל לבצורת במרכז אמריקה, מובילות את העולם לחפש נתיבי סחר ימי חלופיים ● בשנים האחרונות, הסחר באזור הארקטי זינק בחדות נוכח הפשרת הקרחונים ומעורר התעניינות רבה מצד מעצמות העולם, ארה"ב, רוסיה וסין ● האם מפת נתיבי השיט בעולם לקראת שינוי, וכיצד תושפע ישראל?

בארה"ב שואלים: איך "יהודים הם נבלים ומחבלי חמאס הם גיבורים"?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איראן חותמת על שמונה הסכמים כלכליים וביטחוניים עם פקיסטן ● התקשורת בלבנון דנה בשאלה איך תיראה המדינה ביום שאחרי הלחימה ● והמחאות נגד ישראל בקמפוסים תופסות את הכותרות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם

חברת הייעוץ מקינזי / צילום: Shutterstock, T. Schneider

בגלל פרשת האופיואידים: מקינזי תחת חקירה פלילית בארה״ב

משרד המשפטים בארה"ב חוקר את העצות שנתנה מקינזי ליצרניות אוקסיקונטין ומוצרי אופיואידים אחרים

אילון מאסק, יו''ר טסלה / צילום: Shutterstock

התוצאות בשפל אבל הבטחה אחת של מאסק מלהיבה את המשקיעים

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה את אחד הדוחות הרבעוניים השליליים ביותר שלה בשנים האחרונות, אבל המניה זינקה במסחר המאוחר ב־13% ● הסיבה: ההודעה על ייצור דגם חדש ומוזל החל מ־2025, הרבה יותר מהר מהצפוי ● אבל ייתכן שהפעילות המבטיחה תתגלה כהפסדית בטווח הקצר

ריי דליו / צילום: Reuters, Thomas Mukoya

המשקיעים בקרן הגידור המפורסמת לא מרוצים ודורשים את הכסף

משקיעים בקרן של ריי דליו טוענים שהם מתוסכלים מהתשואות בשנים האחרונות ● רבים מהמשקיעים המוסדיים שהשקיעו סכומי כסף גדולים מושכים את כספם ● "יש לנו אכזבה לאורך תקופה ארוכה", מספרת אחת מהמשקיעות בקרן

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

עליות קלות בנעילת הבורסה; נובה טיפסה ב-4%, נייס ב-3%

ההתפתחות הבטחונית בצפון העיבה על הבורסה ● השקל נסחר בתנודתיות מול הדולר ● אלארום זינקה ב-20% ● מאסיבית, יצרנית מדפסות התלת מימד צנחה ב-13% ● דלק חתמה על העסקה לכניסתה של ענקית האנרגיה ENI לאיתקה ● בנק אוף אמריקה ממליץ על שתיים מ"שבע המופלאות"

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון, אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה, אפי סנדרוב, המנהל המיוחד שמינתה רשות שוק ההון / איורים: גיל ג'יבלי

המנהל הממונה מצא: בסלייס לא החזירו ללקוחות 2 מיליון שקל

מבדיקת המנהל המיוחד שמונה לסלייס, עולה שחברת ניהול הקופות לא השיבה למבוטחים את כספם כפי שחויבה ע"י רשות שוק ההון, בגין ניהול לא תקין ● עוד התגלה שהסכומים שצריכים להיות מוחזרים גבוהים יותר ● אסף גולדברג, שעמד בראשות החברה: "לא נגרמה פגיעה בעמיתים"

חשיפת הבעלים האמיתיים של חברה בע''מ בזמן גירושים / צילום: Shutterstock

העביר מניות לאחיו ללא תמורה, הגרושה תבעה מחצית. מה קבע ביהמ"ש?

האם מניות החברה שבבעלותו, שהעביר הבעל לאחיו במהלך הנישואים, נעשתה בתום-לב - או שמא מדובר בהעברה פיקטיבית לצורך הברחת החברה מאיזון המשאבים שנערך בין הבעל לאישה בעת הגירושים? בשאלה זאת דן בית המשפט לענייני משפחה בקריות במשך 12 שנה ● מה נפסק בסופו של דבר?

רצפת המסחר בבורסת וול סטריט / צילום: ap, Richard Drew

הבורסה האמריקאית בדרך למטה? זה מה שחושבים בבנקים הגדולים

הימים האחרונים בבורסה האמריקאית אופיינו בתנודתיות גבוהה - ירידות חדות שהתחלפו בעליות מרשימות ● בסיטיבנק, ג'יי. פי מורגן וגולדמן זאקס מספקים תחזיות סותרות לגבי ההמשך ● וגם: הסיבות לרכבת ההרים והכיוון של הבורסה בתל אביב

אוהלי המחאה הפרו־פלסטינית באוניברסיטת קולומביה / צילום: Reuters, Caitlin Ochs

הקמפוסים בארה"ב רותחים, ובישראל חוששים מגל חרמות

ההפגנות האנטישמיות והאנטי־ציוניות ברחבי הקמפוסים בארה"ב, ובראשן בקולומביה, הגיעו לשיא עם סגירת שערי האוניברסיטה שבלב מנהטן, וכבר עכשיו הן זולגות מעבר למדשאות והופכות לגל חרמות לא מוצהר על חוקרים ישראלים ● "הממשלה צריכה להתעורר לפני שייווצר פה נזק בלתי הפיך", אומרת פרופ' מלאת שמיר, סגנית נשיא אוניברסיטת ת"א לבינלאומיות