גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חוק המזומן / אילוסטרציה: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב

שר האוצר ישראל כ"ץ אישר את הצעת רשות המסים, בראשות ערן יעקב, ואגף התקציבים, לפיה תוכנס לחוק ההסדרים הוראה המגבילה את תקרת הגבלת השימוש במזומן ל-6,000 שקל. חוק צמצום השימוש במזומן, שנכנס לתוקף בינואר 2019, מגביל את היכולת של כלל הציבור להשתמש בכסף מזומן מעל תקרה מסוימת - כאשר כיום עומדת המגבלה על השימוש במזומן בכל עסקה שערכה עולה על 11,000 שקל לעוסק או על 50 אלף שקל לאנשים פרטיים. עוד נקבע בחוק מדרג של עיצומים כספיים לעוסק וקנסות פליליים למי שאינו עוסק. בנוסף קובע החוק מגבלות על שימוש בצ'קים.

הורדת תקרת המזומן נעשית במסגרת סמכותו של שר האוצר כפי שעוגנה בהוראות החוק המקורי, אשר קובע גם כי שנה לאחר כניסתו לתוקף של החוק (כלומר: החל מינואר השנה), יהיה רשאי שר האוצר, באישור ועדת חוקה, להקטין את המגבלה על שימוש במזומן, כך שתחל כבר מסכום של 6,000 שקל (במקום 11,000) בעסקה מול עוסק ו-15,000 שקל בעסקה בין אנשים פרטיים (במקום 50,000). כ"ץ אימץ גם את המלצת רשות המסים ואגף התקציבים להפחית את סכום התשלום במזומן בין אנשים פרטיים שאינם עסק, מ-50 אלף שקל ל-15 אלף שקל. מדובר בהחלטה שתגביל בין היתר את היכולת לשלם במזומן בעבור רכישת רכבים פרטיים בין אנשים. ההחלטה של כ"ץ טעונה כעת אישור של ועדת חוקה.

בינואר השנה צוינה שנת האכיפה הראשונה של חוק צמצום השימוש במזומן. מהנתונים שנאספו ברשות המסים בשנה זו עלה, כי רוב הציבור הפנים את החוק החדש: כ-84% מהציבור מצייתים לחוק.

חוק צמצום השימוש במזומן מגביל את היכולת של כלל הציבור להשתמש בכסף מזומן מעל תקרה מסוימת; ונועד לשנות את הרגלי הצריכה של רובנו, במובן זה שהוא מעודד את הציבור לעבור לאמצעי תשלום דיגיטליים, שיחליפו בעתיד כמעט לחלוטין את השימוש במזומנים. החוק קובע מגבלה על השימוש במזומן בכל עסקה שערכה עולה על 11 אלף שקל לעוסק, או מעל 50 אלף שקל לאנשים פרטיים. עוד נקבעו בחוק מדרג של עיצומים כספיים לעוסק וקנסות פליליים למי שאינו עוסק, במקום שיעור קנס של 30% על הפרה ראשונה. העיצום יחול רק על הסכום ששולם במזומן בעסקה. הליכי חקיקת החוק לוו במחאה גדולה של בעלי עסקים, של מומחי מס ושל ארגוני זכויות אדם, שטענו לפגיעה חמורה בזכויות הציבור בישראל ובעיקר באוכלוסיות המוחלשות שהמזומן היווה את אמצעי התשלום היחיד שלהן, וחלקן אף מוגבלות בשימוש בכרטיס אשראי, או שאין בבעלותן חשבון בנק פעיל.

החוק עבר חרף המחאה וחרף עתירות שהוגשו לבג"ץ נגד החוק - ונמחקו, ובמסגרתו הוענקה למשק גם "תקופת הסתגלות" או "תקופת הרצה", לפיה בתשעת החודשים הראשונים להפעלתו לא יוטלו עיצומים כספיים על מפרי החוק, אלא תימסר התראה בכתב (ובלבד שלא מדובר בהפרה חוזרת). אכיפת החוק החלה בפברואר 2019, ובספטמבר אשתקד החלה רשות המסים להטיל קנסות על מפריו.

מפברואר 2019 (תחילת האכיפה) ועד סוף ינואר 2020 ערכה רשות המסים 20,654 ביקורות (פשיטות לעסקים) ונמצאו 3,392 הפרות של החוק. מדובר בתמונת מצב אופטימית שמעלה, כי הציות לחוק עומד על כ-84% כאמור.

סך ההפרות של חוק המזומן בשנת האכיפה הראשונה עומד על כ-51 מיליון שקל, כאשר בראש מצעד ההפרות מככבים הישראלים המשתמשים בצ'קים מעל התקרה המותרת בחוק או באופן שנאסר על-פי חוק: 1,594 מתוך ההפרות שנתפסו על-ידי רשות המסים היו בגין שימוש בצ'קים, ובין היתר בצ'קים פתוחים או הסבת צ'קים ללא ציון שם ומספר זהות של המסב בגב הצ'ק.

עוד נתפסו 570 ישראלים שהפרו את התקרות הקבועות בחוק לתשלום במזומן וכן 1,228 הפרות של היעדר תיעוד אמצעי תשלום ותקבול.

הפסדים של מיליארדים למשק

לפי ארגון ה-OECD, היקף הכלכלה השחורה בישראל מוערך בכ-6.6% מהתוצר. הבנק העולמי העריך ב-2010 שהיקף הכלכלה השחורה עומד על 200 מיליארד שקל, ואובדן הכנסות ממסים מוערך ב-40-50 מיליארד שקל בשנה. ברשות המסים מעריכים את ההפסדים למשק בעשרות מיליארדים שנים בשנה. כל המספרים שנזרקים באוויר גדולים אבל אי אפשר באמת לכמת את ההון השחור, ולכן גם "כל מספר זוכה". כך או כך, הכלכלה השחורה הזאת משגשגת וניזונה ממזומן.

החוק לצמצום השימוש במזומן נועד לצמצם את ההון השחור ולסייע במאבק בפעילות פלילית, לרבות פשיעה חמורה, העלמות מס, הלבנת הון ומימון טרור.

לקראת כניסת חוק צמצום השימוש במזומן לתוקף, ובמהלך שנת 2019, נקטה רשות המסים שורת צעדים להטמעת החוק, ובהם השקת דף ייעודי באתר הרשות המכיל סרטוני הסברה, מדריכים בשפות, שאלות ותשובות נפוצות ועוד; קיום כ-70 הדרכות על החוק ללשכות מייצגים ולארגונים במשק; קיום "שולחן עגול" עם נציגי הלשכות; פעולות הסברה בשיתוף בנק ישראל וגופים למיצוי זכויות; פתיחת דוא"ל ייעודי לשאלות הציבור; מתן מענה לסוגיות העולות בגופים פיננסים; עריכת פאנל בפייסבוק , השתתפות בפאנלים של לשכות מייצגים וארגונים במשק; השקת סימולטור לחוק המאפשר לבדוק באנונימיות את דרישות החוק (בשנת 2019 היו כ-54,000 כניסות לסימולטור) וכן נערכו שני קמפיינים פרסומיים רחבי היקף, הראשון - טרם כניסת החוק לתוקף והשני - טרם הטלת עיצומים על מפרי החוק.

ועדת החוקה צפויה לאשר את הורדת תקרת השימוש במזומן, אך למהלך יש גם מתנגדים, בהם לשכת עורכי הדין, בראשות עו"ד אבי חימי, שצפויה לפעול נגד הורדת התקרה. לבקשת עו"ד חימי, עתיד עו"ד אורי גולדמן, חבר "צוות השולחן העגול ליישום חוק המזומן", ומי שהגיש בעבר בג"צ בשם הלשכה נגד חוק המזומן, לשלוח לשר כץ מכתב הפורט את סיבות התנגדות הלשכה לצמצום תקרת המזומן וההרחבות השונות.

לדברי שי פרמינגר, מנכ"ל ERN סליקת תשלומים (חברת סליקת הצ'קים הגדולה בישראל), המהלך של רשות המיסים מבורך מאחר שמטרתו לצמצמם את ההון השחור, שעליו לא משלמים מסים, אך לדבריו יש להגביר את מנגנוני הפיקוח והענישה של מפרי החוק. "כפי שהזהרנו מבחנו האמיתי של החוק אינו רק בהקטנת הסכום אלא גם בחיזוק במנגנוני הפיקוח והאכיפה מצד הרשות שכיום אינם מספקים".

"חוק המזומן"

• החוק מגביל את התשלום במזומן, אולם אין הגבלה על החזקת מזומן
• ההגבלות חלות על עסקים, כולל מוסדות ללא כוונות רווח וגם על אנשים פרטיים
• כמה מותר לשלם במזומן? אדם שקונה מאדם: עד 50 אלף שקל או עד 10% (הנמוך מבין השניים); אדם שקונה מעסק: 11 אלף שקל או 10% מהיקף העסקה (הנמוך מבין השניים)
• היקף העסקה כולל מע"מ, הובלה, התקנה וכו'
• החוק מטיל מגבלות על הסבת צ'קים ומחייב לתעד את אמצעי התשלום
• תיירים יוכלו לשלם לעסקים עד 55 אלף שקל במזומן
• בני משפחה יכולים להעביר זה לזה מזומן - ללא הגבלה (אלא אם מדובר בשכר עבודה)