גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תוספת לחוק ההסדרים: תקרת השימוש במזומן תהיה 6,000 שקל

שר האוצר ישראל כ"ץ אישר את הצעת רשות המסים ואגף התקציבים לפיה תוכנס לחוק ההסדרים הוראה המגבילה את תקרת הגבלת השימוש במזומן ל-6,000 שקל ● הנתונים שנאספו ברשות המסים בשנה הראשונה לחוק צמצום השימוש במזומן, עלה כי רוב הציבור (כ-84%) מציית לחוק החדש

חוק המזומן / אילוסטרציה: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב
חוק המזומן / אילוסטרציה: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב

שר האוצר ישראל כ"ץ אישר את הצעת רשות המסים, בראשות ערן יעקב, ואגף התקציבים, לפיה תוכנס לחוק ההסדרים הוראה המגבילה את תקרת הגבלת השימוש במזומן ל-6,000 שקל. חוק צמצום השימוש במזומן, שנכנס לתוקף בינואר 2019, מגביל את היכולת של כלל הציבור להשתמש בכסף מזומן מעל תקרה מסוימת - כאשר כיום עומדת המגבלה על השימוש במזומן בכל עסקה שערכה עולה על 11,000 שקל לעוסק או על 50 אלף שקל לאנשים פרטיים. עוד נקבע בחוק מדרג של עיצומים כספיים לעוסק וקנסות פליליים למי שאינו עוסק. בנוסף קובע החוק מגבלות על שימוש בצ'קים.

הורדת תקרת המזומן נעשית במסגרת סמכותו של שר האוצר כפי שעוגנה בהוראות החוק המקורי, אשר קובע גם כי שנה לאחר כניסתו לתוקף של החוק (כלומר: החל מינואר השנה), יהיה רשאי שר האוצר, באישור ועדת חוקה, להקטין את המגבלה על שימוש במזומן, כך שתחל כבר מסכום של 6,000 שקל (במקום 11,000) בעסקה מול עוסק ו-15,000 שקל בעסקה בין אנשים פרטיים (במקום 50,000). כ"ץ אימץ גם את המלצת רשות המסים ואגף התקציבים להפחית את סכום התשלום במזומן בין אנשים פרטיים שאינם עסק, מ-50 אלף שקל ל-15 אלף שקל. מדובר בהחלטה שתגביל בין היתר את היכולת לשלם במזומן בעבור רכישת רכבים פרטיים בין אנשים. ההחלטה של כ"ץ טעונה כעת אישור של ועדת חוקה.

בינואר השנה צוינה שנת האכיפה הראשונה של חוק צמצום השימוש במזומן. מהנתונים שנאספו ברשות המסים בשנה זו עלה, כי רוב הציבור הפנים את החוק החדש: כ-84% מהציבור מצייתים לחוק.

חוק צמצום השימוש במזומן מגביל את היכולת של כלל הציבור להשתמש בכסף מזומן מעל תקרה מסוימת; ונועד לשנות את הרגלי הצריכה של רובנו, במובן זה שהוא מעודד את הציבור לעבור לאמצעי תשלום דיגיטליים, שיחליפו בעתיד כמעט לחלוטין את השימוש במזומנים. החוק קובע מגבלה על השימוש במזומן בכל עסקה שערכה עולה על 11 אלף שקל לעוסק, או מעל 50 אלף שקל לאנשים פרטיים. עוד נקבעו בחוק מדרג של עיצומים כספיים לעוסק וקנסות פליליים למי שאינו עוסק, במקום שיעור קנס של 30% על הפרה ראשונה. העיצום יחול רק על הסכום ששולם במזומן בעסקה. הליכי חקיקת החוק לוו במחאה גדולה של בעלי עסקים, של מומחי מס ושל ארגוני זכויות אדם, שטענו לפגיעה חמורה בזכויות הציבור בישראל ובעיקר באוכלוסיות המוחלשות שהמזומן היווה את אמצעי התשלום היחיד שלהן, וחלקן אף מוגבלות בשימוש בכרטיס אשראי, או שאין בבעלותן חשבון בנק פעיל.

החוק עבר חרף המחאה וחרף עתירות שהוגשו לבג"ץ נגד החוק - ונמחקו, ובמסגרתו הוענקה למשק גם "תקופת הסתגלות" או "תקופת הרצה", לפיה בתשעת החודשים הראשונים להפעלתו לא יוטלו עיצומים כספיים על מפרי החוק, אלא תימסר התראה בכתב (ובלבד שלא מדובר בהפרה חוזרת). אכיפת החוק החלה בפברואר 2019, ובספטמבר אשתקד החלה רשות המסים להטיל קנסות על מפריו.

מפברואר 2019 (תחילת האכיפה) ועד סוף ינואר 2020 ערכה רשות המסים 20,654 ביקורות (פשיטות לעסקים) ונמצאו 3,392 הפרות של החוק. מדובר בתמונת מצב אופטימית שמעלה, כי הציות לחוק עומד על כ-84% כאמור.

סך ההפרות של חוק המזומן בשנת האכיפה הראשונה עומד על כ-51 מיליון שקל, כאשר בראש מצעד ההפרות מככבים הישראלים המשתמשים בצ'קים מעל התקרה המותרת בחוק או באופן שנאסר על-פי חוק: 1,594 מתוך ההפרות שנתפסו על-ידי רשות המסים היו בגין שימוש בצ'קים, ובין היתר בצ'קים פתוחים או הסבת צ'קים ללא ציון שם ומספר זהות של המסב בגב הצ'ק.

עוד נתפסו 570 ישראלים שהפרו את התקרות הקבועות בחוק לתשלום במזומן וכן 1,228 הפרות של היעדר תיעוד אמצעי תשלום ותקבול.

הפסדים של מיליארדים למשק

לפי ארגון ה-OECD, היקף הכלכלה השחורה בישראל מוערך בכ-6.6% מהתוצר. הבנק העולמי העריך ב-2010 שהיקף הכלכלה השחורה עומד על 200 מיליארד שקל, ואובדן הכנסות ממסים מוערך ב-40-50 מיליארד שקל בשנה. ברשות המסים מעריכים את ההפסדים למשק בעשרות מיליארדים שנים בשנה. כל המספרים שנזרקים באוויר גדולים אבל אי אפשר באמת לכמת את ההון השחור, ולכן גם "כל מספר זוכה". כך או כך, הכלכלה השחורה הזאת משגשגת וניזונה ממזומן.

החוק לצמצום השימוש במזומן נועד לצמצם את ההון השחור ולסייע במאבק בפעילות פלילית, לרבות פשיעה חמורה, העלמות מס, הלבנת הון ומימון טרור.

לקראת כניסת חוק צמצום השימוש במזומן לתוקף, ובמהלך שנת 2019, נקטה רשות המסים שורת צעדים להטמעת החוק, ובהם השקת דף ייעודי באתר הרשות המכיל סרטוני הסברה, מדריכים בשפות, שאלות ותשובות נפוצות ועוד; קיום כ-70 הדרכות על החוק ללשכות מייצגים ולארגונים במשק; קיום "שולחן עגול" עם נציגי הלשכות; פעולות הסברה בשיתוף בנק ישראל וגופים למיצוי זכויות; פתיחת דוא"ל ייעודי לשאלות הציבור; מתן מענה לסוגיות העולות בגופים פיננסים; עריכת פאנל בפייסבוק , השתתפות בפאנלים של לשכות מייצגים וארגונים במשק; השקת סימולטור לחוק המאפשר לבדוק באנונימיות את דרישות החוק (בשנת 2019 היו כ-54,000 כניסות לסימולטור) וכן נערכו שני קמפיינים פרסומיים רחבי היקף, הראשון - טרם כניסת החוק לתוקף והשני - טרם הטלת עיצומים על מפרי החוק.

ועדת החוקה צפויה לאשר את הורדת תקרת השימוש במזומן, אך למהלך יש גם מתנגדים, בהם לשכת עורכי הדין, בראשות עו"ד אבי חימי, שצפויה לפעול נגד הורדת התקרה. לבקשת עו"ד חימי, עתיד עו"ד אורי גולדמן, חבר "צוות השולחן העגול ליישום חוק המזומן", ומי שהגיש בעבר בג"צ בשם הלשכה נגד חוק המזומן, לשלוח לשר כץ מכתב הפורט את סיבות התנגדות הלשכה לצמצום תקרת המזומן וההרחבות השונות.

לדברי שי פרמינגר, מנכ"ל ERN סליקת תשלומים (חברת סליקת הצ'קים הגדולה בישראל), המהלך של רשות המיסים מבורך מאחר שמטרתו לצמצמם את ההון השחור, שעליו לא משלמים מסים, אך לדבריו יש להגביר את מנגנוני הפיקוח והענישה של מפרי החוק. "כפי שהזהרנו מבחנו האמיתי של החוק אינו רק בהקטנת הסכום אלא גם בחיזוק במנגנוני הפיקוח והאכיפה מצד הרשות שכיום אינם מספקים".

"חוק המזומן"

  • החוק מגביל את התשלום במזומן, אולם אין הגבלה על החזקת מזומן
  • ההגבלות חלות על עסקים, כולל מוסדות ללא כוונות רווח וגם על אנשים פרטיים
  • כמה מותר לשלם במזומן? אדם שקונה מאדם: עד 50 אלף שקל או עד 10% (הנמוך מבין השניים); אדם שקונה מעסק: 11 אלף שקל או 10% מהיקף העסקה (הנמוך מבין השניים)
  • היקף העסקה כולל מע"מ, הובלה, התקנה וכו'
  • החוק מטיל מגבלות על הסבת צ'קים ומחייב לתעד את אמצעי התשלום
  • תיירים יוכלו לשלם לעסקים עד 55 אלף שקל במזומן
  • בני משפחה יכולים להעביר זה לזה מזומן - ללא הגבלה (אלא אם מדובר בשכר עבודה)

עוד כתבות

מאהל המחאה הפרו פלסטיני באוניברסיטת קולומביה (עיבוד: טלי בוגדנובסקי) / צילום: ap, Ted Shaffrey

המוחים הפרו-פלסטיניים עוטים מסכות קורונה כדי להיות חופשיים לבעוט

הלוק החדש של המפגינים מאפשר להם לחרוג מהשורות ● צה"ל נדרש לענות על שאלות קשות ● והאמריקאים מודאגים מהכוח של טיקטוק ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מנכ''ל מקורות עמית לנג ומנכ''ל איגודן דודו מחלב / צילום: מקורות

מקורות ואיגודן יקימו מרכז מחקר וחדשנות לאומי לתחומי המים

המרכז יוקם בחממה הטכנולוגית של איגודן שתוקם באזור ראשון לציון על פני שטח של כ-2 דונם ותכלול מעבדות, חדרי הדרכה וחממת מחקר לחוקרים מהאקדמיה ומהשוק הפרטי

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות; מטא צללה ב-10%, אנבידיה עלתה ב-4%

נאסד"ק ירד בכ-1% ● הערב יפרסמו אלפאבית, מיקרוסופט ואינטל את דוחות הרבעון הראשון, מה צפוי? ● מיזוג ענק בשוק כריית הנחושת ● מניות השבבים עולות ● IBM ירדה ב-9%, רוכשת את האשי קורפ ● המניה המועדפת על ביל אקמן זינקה לאחר הדוחות ● הצמיחה בארה"ב ירדה במפתיע, מחר יתפרסם מדד מחירי ההוצאה הפרטית, מדד האינפלציה המועדף על ידי הפררל ריזרב

צילום: רויטרס, IMAGO/Bernd Feil/M.i.S.

אתם לא מספיקים כלום? מחקרים חדשים מגלים - כנראה שזו הסיבה

בשנים האחרונות הפך המושג "עוני זמן" לפופולרי בקרב חוקרים המנסים להבין את יחסינו המורכבים עם פנאי והשפעתם על האושר והבריאות שלנו ● לאט לאט הם מגלים מה אנחנו עושים לא נכון בתכנון הזמן שלנו ואיזה פרדוקס כלכלנים מפספסים כשהם בונים תוכניות רווחה ● מדד חדש שצפוי להיכנס ללשכת הסטטיסטיקה בארה"ב מרגש אותם במיוחד

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Daniel Cole, Toby Melville)

״הטיסות יוצאות״, מכריז סונאק, ומוכן לגרש את המהגרים

מנהיג השמאל הקיצוני בצרפת "יודע את ההבדל בין יהודי לבין צלף של צה"ל" ● טראמפ מרשה לקונגרס לסייע לאוקראינה ● "הטיסות יוצאות", מכריז ראש ממשלת בריטניה, ומוכן לגרש מהגרים ● טסלה מאבדת את הדמוקרטים ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

חברת הייעוץ מקינזי / צילום: Shutterstock, T. Schneider

בגלל פרשת האופיואידים: מקינזי תחת חקירה פלילית בארה"ב

משרד המשפטים בארה"ב חוקר את העצות שנתנה מקינזי ליצרניות אוקסיקונטין ומוצרי אופיואידים אחרים

פט גלסינגר, מנכ''ל אינטל / צילום: ap, Seth Wenig

אינטל פיספסה את התחזיות, פרסמה תחזית קודרת והמניה צוללת

הרווח המתואם היה 18 סנט למניה לעומת צפי לרווח של 14 סנט ● חטיבת היצור הכניסה רק 4.4 מיליארד דולר וירדה בכ-10% ברבעון הראשון ביחס לרבעון המקביל אשתקד ● המניה יורדת ב-9% במסחר המאוחר, אובדן של 13.5 מיליארד דולר בערב אחד

מייסדי Deci / צילום: יח''צ

דיווח: אנבידיה בדרך לרכוש חברה ישראלית נוספת

חברת הסטארט-אפ דסי (Deci AI), אחת משלוש החברות הישראליות המפתחות מודלים של שפה, הוקמה לפני ארבע שנים בלבד וגייסה עד כה 55 מיליון דולר ● אמש רכשה אנבידיה את ראן איי.איי (Run:AI) הישראלית, בכ-680 מיליון דולר

מחנה פליטים ברפיח, רצועת עזה / צילום: ap, Fatima Shbair

לקראת כניסה לרפיח: מדוע מדובר במוקד משמעותי עבור חמאס?

מה מאפיין את רפיח, מה המשמעות של העיר עבור חמאס, ואיך ארגון הטרור ממשיך לתפקד כלכלית בימי המלחמה? ● גלובס עושה סדר

השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

השר בן גביר נפגע בתאונת דרכים: מצבו קל-בינוני

בן גביר הגיע לזירת הפיגוע ברמלה, התראיין וכשעזב את המקום - היה מעורב בתאונת דרכים • רכבו של השר התהפך והוא פונה לטיפול רפואי • לפי עד ראייה: רכב השר חצה באור אדום • ארבעה בני אדם נוספים נפצעו בתאונה, מצבם קל-בינוני

צילומים: שלומי יוסף, עמית שאבי (ידיעות אחרונות), עיבוד: גלובס

2,800 שקל לשעה, תיקים מתוקשרים ותיבת פנדורה: החיים החדשים של השופט שבמחלוקת

הדיל שהוביל למינויו לנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב שב לאחרונה לרדוף את השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● גלובס צולל לנבכי הקריירה החדשה שאימץ לעצמו כבורר–על, לחמ"ל שהקים כדי להתמודד עם ההקלטות המביכות ולשאלה המרחפת מעל לכל - איך תשפיע הפרשה על עתידו המקצועי?

צבי לנדו, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: איל יצהר

מניית סולאראדג' הידרדרה לשפל של 5 שנים בעקבות תוצאות פושרות של המתחרה

דוחות אנפייז האמריקאית לימדו על התאוששות איטית מהצפוי בשוק הסולארי שבו פועלת החברה מישראל ● מניית סולאראדג' צנחה ב-41% מתחילת השנה

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Shutterstock, photosince

מה אפשר ללמוד מגוגל? ארבע תובנות מדוחות ענקיות הטכנולוגיה

שלוש ענקיות טכנולוגיה פרסמו אמש את דוחותיהן לרבעון הראשון והציגו תוצאות מרשימות עם הכנסות ורווחים של עשרות מיליארדי דולרים כל אחת: מיקרוסופט, גוגל ואינטל ● התנודתיות הקיצונית במניות הענק הללו יכולה להזכיר למשקיעים מספר תובנות שחשוב לשים לב אליהן בשוק ההון

מדפי סופר. פתיחת שוק המזון ליבוא התקדמה חלקית / צילום: טלי בוגדנובסקי

פתיחת שוק המזון ליבוא: ההחלטה קודמה, אך הצלחתה חלקית בלבד

מדור "המוניטור", של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות, תוך בחינה מפורטת של יישום או היעדר יישום של סעיפי ההחלטה ● הפעם, בשיתוף המכון הישראלי לתכנון כלכלי: הגברת התחרות והסרת חסמי יבוא מזון

הדולר מתחזק בחדות מול השקל

הדולר בשיא של חמישה חודשים אל מול השקל. מהן הסיבות?

השקל נחלש בחדות הן מול הדולר והן מול האירו ● הכלכלנים הבכירים מסבירים כי מעבר למתיחות הגיאופוליטית מול איראן ולצד ההסלמה בצפון, גם גורמים בינלאומיים תורמים להיחלשות המטבע המקומי

מתחם אינטל בחיפה / צילום: Shutterstock

"רבעון שהוא תחתית עבורנו": למה אינטל אכזבה כל כך את המשקיעים

בשיחת המשקיעים כינה מנכ"ל החברה, פט גלסינגר, את הרבעון הראשון כ"רבעון שהוא התחתית עבורנו" ● אינטל לא יכולה לערוב לכך שהרבעון הבא ייראה טוב יותר - ההכנסות אף עלולות להיות נמוכות יותר מאלה של הרבעון הנוכחי ● גם בתחום הייצור נראה שהדרך של אינטל עוד ארוכה

חשיפת הבעלים האמיתיים של חברה בע''מ בזמן גירושים / צילום: Shutterstock

העביר מניות לאחיו ללא תמורה, הגרושה תבעה מחצית. מה קבע ביהמ"ש?

האם מניות החברה שבבעלותו, שהעביר הבעל לאחיו במהלך הנישואים, נעשתה בתום-לב - או שמא מדובר בהעברה פיקטיבית לצורך הברחת החברה מאיזון המשאבים שנערך בין הבעל לאישה בעת הגירושים? בשאלה זאת דן בית המשפט לענייני משפחה בקריות במשך 12 שנה ● מה נפסק בסופו של דבר?

וול סטריט / צילום: Shutterstock

שבוע המסחר הטוב מנובמבר: נאסד"ק קפץ ב-2%

מניית גוגל זינקה בכ-10%● אינטל איבדה כ-9% ● מדד ניקיי הוסיף 0.8%, מדד שנחאי התחזק ב-1.2%, מדד שנזן עלה ב-2.2% וקוספי הוסיף 1% ● נעילות ירוקות גם בבורסות אירופה ● ה-PCE - מדד האינפלציה המרכזי של הפד - עלה ב-2.8% בחודש מרץ, גבוה מהצפוי

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

הכללים השתנו, עכשיו דרוש רוכש: האם הפניקס תהפוך לחברה ללא גרעין שליטה

הקרנות סנטרברידג' וגלטין פוינט, בעלות השליטה בהפניקס, סיכמו עם הרגולטור על מתווה למכירת רוב מניותיהן בתוך שנתיים שיהפוך את חברת הביטוח הגדולה בישראל לחברה ללא גרעין שליטה ● המשמעות: כוחם של היו"ר והמנכ"ל יתחזק עוד יותר

תחנת אוטובוס. מדלגים על תחנות או כלל לא מגיעים / צילום: איל יצהר

על חשבון הנוסעים: השיטה המעוותת שמקפיצה את רווחי חברות התחבורה

הסבסוד הממשלתי של נסיעות אוטובוסים גדל עם השנים, אך בשטח לא תמיד מורגש שיפור בשירות ● אחת הסיבות המרכזיות טמונה בבחירת המפעילות במכרזים לפי פרמטר של מחיר ● כעת, נוכח "המרוץ לתחתית" שמדרדר את איכות התחבורה הציבורית, גוברת הדרישה לשינוי המנגנון