כריתת יערות לא חוקית ביערות האמזונס. הרשויות עוצמות עין / צילום: Chico Batata/Greenpeace
בשבוע שעבר גדשו תמונות האמזונס הבוער את העיתונים והרשתות החברתיות, וזעזעו מיליוני אנשים ברחבי העולם, שקראו למנהיגים להציל את הריאות הירוקות הבוערות. כמעט שנה לאחר מכן, המצב ביער הגשם הגדול בעולם מחמיר, כשהעיסוק העולמי בקורונה מאפשר לממשלה הברזילאית להפחית רגולציה, ולחקלאים לכרות שטחים גדולים באמזונס, ולקרב אותו לנקודת האל חזור. מחקרים מראים כי אם המצב יימשך כפי שהוא, בתוך כ-20 שנה לא יוכל עוד היער לספק את כמות המשקעים שלהם הוא זקוק כדי לשגשג, יגווע ויסיים את חייו.
בחודשי הקורונה, ינואר עד אפריל, נרשמה עלייה של 55% בקצב בירוא היערות באמזונס בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. זהו הקצב הגבוה ביותר של בירוא היערות מאז 2008, וההערכות הן כי 1,200 קמ"ר נכרתו - פי 20 מגודלה של מנהטן. ממידע שפרסם לאחרונה המכון הברזילאי לחקר החלל ( INPE ) עולה כי עד ה-28 במאי עלה מספר התראות על כריתת יערות ב-34% בהשוואה לאפריל. במבט רחב יותר, מאוגוסט 2019 ועד מאי 2020, ההתראות מצביעות על השיעור הגבוה ביותר בשנים האחרונות של בירוא יערות - 80% לעומת התקופה המקבילה בשנה הקודמת.
בנוסף, לפי המכון הברזילאי לחקר החלל, 72% מכריית הזהב שנערכה באמזונס בין ינואר לאפריל התרחשו באזורים מוגנים. בזמן הזה, נתון אחד ממחיש את תנועת הדחפורים בשטח: לפי חברת ניתוח השוק הברזילאית anfavea , מכירות הבולדוזרים בברזיל הכפילו עצמן בינואר-אפריל לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
חוק הסיפוח הברזילאי
המשבר הבריאותי האנושי הגדול של הקורונה הפך בברזיל במהרה למשבר סביבתי. ברזיל היא מוקד ההדבקה השני בעולם לאחר ארה"ב; עד כה אותרו במדינה כ-1.5 מיליון חולי קורונה, ויותר מ-60 אלף בני אדם איבדו את חייהם, בהערכת חסר - הממשל לא מדווח על כלל המקרים. בזמן שהציבור נקרע בין הצורך לפרנס את עצמו ולשמור על חייו, לפי בכירים במשרד הגנת הסביבה הברזילאי, פורעי חוק הכורתים יערות באמזונס ומנסים להתחמק מהרשויות בזמן השגרה, פועלים כעת באופן חופשי ובלא מורא, בזמן שיש מי שעוצם עין.
פעילי סביבה ושבטי ילידים החיים בשטח האמזונס חוששים שהממשלה משתמשת במגיפה כמיסוך עשן לפגיעה ביער הגשם. צווים נשיאותיים מונחים על שולחן הקונגרס ומחכים לאישורו, ובהם דרישה לפשט את כריתת היערות, ולצמצם עד כדי ביטול מוחלט את הרגולציה הסביבתית. עוד בפרוץ המשבר תועד השר להגנת הסביבה כשהוא אומר לקבינט הממשלתי: "התקשורת נתנה לנו פסק זמן מסוים ומתמקדת בנושאים אחרים, אנחנו יכולים להעביר רפורמות שיסירו רגולציה, ויפשטו את הדברים".
מאחר שבולסונארו דוגל במדיניות של פרו עסקים, הוא מאפשר בירוא יערות נרחב שיניב רווחים כספיים למגזר העסקי. בתקופה האחרונה ניסתה הממשלה להעביר מעין חוק סיפוח שיאפשר למי שבירא שטח והתיישב בו, להכשיר באופן חוקי ההשתלטות ולהפוך אותו לשלו. נכון לשעה זו, החוק נבלם בשל מחאה ציבורית ולחץ עולמי, אך ישנו חשש כי עוד ישוב לשולחן הדיונים בעתיד, בזמן שחברות ופורעי חוק בשטח כבר החלו במרוץ השתלטות על שטחים, מתוך תקווה שמהלכם הלא חוקי יוכשר על ידי הממשלה עם קידומו.
בשנה שעברה הובילה הביקורת העולמית את בולסונארו להפעיל את הצבא כדי להילחם בשריפות, גם אם בשלב מאוחר, אך כעת עולה החשש שאזורים שהצבא הברזילאי הצליח להציל - יישרפו השנה. מדובר בשנה יבשה יותר מזו שקדמה לה, ועונת השריפות עלולה להיות אלימה במיוחד, עם תוספת בלתי רצויה נוספת - בזמן שהקורונה מתפשטת, עולה החשש שאיש לא ישמיע את קולו של האמזונס.
החשש החל לרקום עור וגידים כאשר חוקרים ברזילאים גילו ש-2,248 שריפות התרחשו ביער הגשם בחודש שעבר - המספר הגבוה ביותר של שריפות שנרשמו בחודש יוני מאז שנת 2007. ממאי עד יוני תיעדו לוויינים 3,077 שריפות - 12.5% יותר מאשר בתקופה המקבילה ב-2019.
מלבינים גידול בקר
בשבוע שעבר כתבו 29 גופים, המנהלים נכסים בשווי כ-4 מיליארד דולר, מכתב פתוח לנשיא ברזיל, ז'איר בולסונארו, שבו הם מזהירים כי ימשכו את השקעותיהם מהמדינה בשל הגידול בבירוא היערות, והתפרקות הממשלה מאחריותה למדיניות השמירה על הסביבה והילידים ביערות הגשם הנכחדים. "כמוסדות פיננסיים שיש להם חובה לפעול באמינות ולטובת האינטרסים לטווח הארוך של הלקוחות שלנו, אנו מכירים בתפקיד המכריע שיש ליערות הגשם בהתמודדות עם שינויי האקלים, הגנה על המגוון הביולוגי והבטחת שירותי המערכת האקולוגית", כתבו הפונים, ובהם KLP (קרן הפנסיה הגדולה בנורבגיה) והכנסייה האנגלית. המכתב רואה אור רק תקופה קצרה לאחר ששבע חברות השקעות אירופיות הודיעו כי ינתקו קשר מיצרני בקר, סוחרי דגנים ואג"ח ממשלתיות בברזיל.
בזמן שהקריאות בעולם להפעלת לחץ על השלטון הברזילאי הולכות וגוברות, ארגון גרינפיס חקר את המקרה של שמורת הטבע שניזוקה במיוחד ביער איטונה איתאטה (Ituna Itatá). למרות ההגנה החוקית על האזור, מדובר בשטח שנפגע באופן הקשה ביותר בשנת 2019. לפי בדיקת הארגון, 94% משטחי השמורה עברו השתלטות עוינת - מתוכם שטח של 120 קמ"ר בשנה האחרונה בלבד (שווה ערך ל-115 אלף מגרשי כדורגל, ו-30% מכלל כריתת העצים על אדמות הילידים באותה תקופה).
לפי גרינפיס, ארגונים לא חוקיים פועלים ביער על ידי "מיקור חוץ" בשליחות היצרניות הגדולות של סחורות כמו בקר ועץ לכריתה, ומוכרים אותם בשווקים בארה"ב, באירופה ובסין. באופן זה, למרות שצרכנים ושווקים אינם מעוניינים לרכוש מוצרים שמקורם בהרס האמזונס, קשה לצרכנים לעקוב אחר שרשראות האספקה ומקורות המוצרים.
גרינפיס אף מצאו מוצרי בקר שמקורם בשרשרת אספקה לא נקייה העוברת בהרס בלתי חוקי של שמורות טבע ביער הגשם, המגיעים לישראל. ב-2019 ייבאה ישראל 26,880 טונות של מוצרי בקר מברזיל, בשווי 125 מיליון דולר. על פי נתוני משלוחים המבוססים על מסמכי ייצוא רשמיים, כמחצית מכמות זו הגיעה מ-JBS, חברת הבשר הגדולה בעולם. כשליש מייצוא הבשר של JBS מקורו באמזונס, וחלק ניכר מקורו באספקה עקיפה שכמעט ולא ניתן לעקוב באופן מלא אחר מקורותיה. ואמנם, על פי מסמכי הובלת בקר רשמיים שבחנו בגרינפיס, בשנת 2019 ייבאה ישראל כמעט 5,000 טונות של בשר בקר שמקורם במטה ורדה, על חורבות שמורת הטבע של הקהילה הילידית האיטונא איטאטא ביער האמזונס, דרך JBS.
האמזונס מתקרב בצעדי ענק לנקודת האל חזור, ולאחר שנשיא ברזיל הצהיר בגלוי כי מדיניותו דוגלת בהרס היער על פני שימורו, התקווה העיקרית של הילידים המתגוררים במקום ושל ארגונים הנאבקים עבור האמזונס היא הפעלת לחץ מצד ממשלות, חברות וצרכנים על שלטונות ברזיל.
ארגונים סביבתיים נאבקים שנים רבות כדי להניע חברות וצרכנים להיאבק נגד בירוא יערות, ולהקפיד על רכישה מוסרית של מוצרים. בזמן שהציבור נאבק במגפה המתפשטת, מזכירים הארגונים כי הגנה על הטבע היא חיסון ארוך טווח עבור בני האדם. "למרבה הצער, אנחנו בדרך הבטוחה לקראת שנה נוספת של שבירת שיאים בקצב של הרס יער האמזונס, המקרבת אותו אל נקודת האל חזור. הנתונים חושפים את המדיניות האנטי-סביבתית הברורה של ממשל בולסונארו, ואת ההתעלמות הבוטה שלו מצרכי הסביבה, היערות וחיי העם הברזילאי", אומר ד"ר יונתן אייקנבאום מנהל גרינפיס ישראל.
"בימים ובחודשים הקרובים תחל העונה היבשה של האמזונס, וזו התקופה של הצתת דליקות היער מעשה ידי אדם. השנה, השילוב של מגפת הקורונה יחד עם שריפות יוביל לקטסטרופה אמיתית, במיוחד לקהילות הילידיות ביער, שהן אוכלוסיות פגיעות במיוחד. העולם פוקח את עיניו על המתחולל באמזונס, וישנן יוזמות הקוראות לעצור את הסחר עם ברזיל בשל חוסר השליטה והרס היער. אבל בפועל, זה עדיין לא מספיק.
"אנחנו רואים את הביקוש הגדל, גם בישראל, לבשר בקר וסחורות נוספות. בשביל לשנות את המציאות, עלינו להגביר את השקיפות בסחר, ולהבין שבשר זול עולה לכדור הארץ ביוקר. חייבים לפעול בדחיפות על מנת לעצור את הרס היער, ולעצור את ההתמוטטות האקלימית".
למרות שהקורונה השהתה את המאבק הציבורי, היא מזכירה את חשיבות המאבק נגד בירוא יערות. מדענים מזהירים כי כריתת יערות מעודדת התפרצות מגפות (בירוא יערות באגן הקונגו, לדוגמה, נקשר להתפרצות מחלת האבולה), וכי משבר האקלים, המואץ דרמטית בשל פגיעת האדם במערכות הטבעיות, מחריף את הסיכונים להפצת מחלות זואונוטיות. העמים הילידים, שמצבם באמזונס הולך ומחריף כשהם מאבדים את ההגנה עליהם ואת שטחי מחייתם, הם השומרים היעילים ביותר על היערות. שמירת זכויותיהם היא פתרון קריטי למשברי האקלים והמגוון הביולוגי.