גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כשיש מגפה לא צריך שריפה: בולסונרו מקרב את האמזונס אל סופו

כריתת יערות מעודדת התפרצות מגפות ומשבר האקלים מחריף את הסיכון להפצת מחלות, אבל את נשיא ברזיל זה לא מעניין ● המצב באמזונס מחמיר, והממשלה הברזילאית דווקא מפחיתה רגולציה ולא מטפלת כראוי בשריפות ● אם המצב יימשך, בתוך כ-20 שנה היער פשוט יגווע וייעלם

כריתת יערות לא חוקית ביערות האמזונס. הרשויות עוצמות עין / צילום: Chico Batata/Greenpeace
כריתת יערות לא חוקית ביערות האמזונס. הרשויות עוצמות עין / צילום: Chico Batata/Greenpeace

בשבוע שעבר גדשו תמונות האמזונס הבוער את העיתונים והרשתות החברתיות, וזעזעו מיליוני אנשים ברחבי העולם, שקראו למנהיגים להציל את הריאות הירוקות הבוערות. כמעט שנה לאחר מכן, המצב ביער הגשם הגדול בעולם מחמיר, כשהעיסוק העולמי בקורונה מאפשר לממשלה הברזילאית להפחית רגולציה, ולחקלאים לכרות שטחים גדולים באמזונס, ולקרב אותו לנקודת האל חזור. מחקרים מראים כי אם המצב יימשך כפי שהוא, בתוך כ-20 שנה לא יוכל עוד היער לספק את כמות המשקעים שלהם הוא זקוק כדי לשגשג, יגווע ויסיים את חייו.

בחודשי הקורונה, ינואר עד אפריל, נרשמה עלייה של 55% בקצב בירוא היערות באמזונס בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. זהו הקצב הגבוה ביותר של בירוא היערות מאז 2008, וההערכות הן כי 1,200 קמ"ר נכרתו - פי 20 מגודלה של מנהטן. ממידע שפרסם לאחרונה המכון הברזילאי לחקר החלל ( INPE ) עולה כי עד ה-28 במאי עלה מספר התראות על כריתת יערות ב-34% בהשוואה לאפריל. במבט רחב יותר, מאוגוסט 2019 ועד מאי 2020, ההתראות מצביעות על השיעור הגבוה ביותר בשנים האחרונות של בירוא יערות - 80% לעומת התקופה המקבילה בשנה הקודמת.

בנוסף, לפי המכון הברזילאי לחקר החלל, 72% מכריית הזהב שנערכה באמזונס בין ינואר לאפריל התרחשו באזורים מוגנים. בזמן הזה, נתון אחד ממחיש את תנועת הדחפורים בשטח: לפי חברת ניתוח השוק הברזילאית anfavea , מכירות הבולדוזרים בברזיל הכפילו עצמן בינואר-אפריל לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

חוק הסיפוח הברזילאי

המשבר הבריאותי האנושי הגדול של הקורונה הפך בברזיל במהרה למשבר סביבתי. ברזיל היא מוקד ההדבקה השני בעולם לאחר ארה"ב; עד כה אותרו במדינה כ-1.5 מיליון חולי קורונה, ויותר מ-60 אלף בני אדם איבדו את חייהם, בהערכת חסר - הממשל לא מדווח על כלל המקרים. בזמן שהציבור נקרע בין הצורך לפרנס את עצמו ולשמור על חייו, לפי בכירים במשרד הגנת הסביבה הברזילאי, פורעי חוק הכורתים יערות באמזונס ומנסים להתחמק מהרשויות בזמן השגרה, פועלים כעת באופן חופשי ובלא מורא, בזמן שיש מי שעוצם עין.

פעילי סביבה ושבטי ילידים החיים בשטח האמזונס חוששים שהממשלה משתמשת במגיפה כמיסוך עשן לפגיעה ביער הגשם. צווים נשיאותיים מונחים על שולחן הקונגרס ומחכים לאישורו, ובהם דרישה לפשט את כריתת היערות, ולצמצם עד כדי ביטול מוחלט את הרגולציה הסביבתית. עוד בפרוץ המשבר תועד השר להגנת הסביבה כשהוא אומר לקבינט הממשלתי: "התקשורת נתנה לנו פסק זמן מסוים ומתמקדת בנושאים אחרים, אנחנו יכולים להעביר רפורמות שיסירו רגולציה, ויפשטו את הדברים".

מאחר שבולסונארו דוגל במדיניות של פרו עסקים, הוא מאפשר בירוא יערות נרחב שיניב רווחים כספיים למגזר העסקי. בתקופה האחרונה ניסתה הממשלה להעביר מעין חוק סיפוח שיאפשר למי שבירא שטח והתיישב בו, להכשיר באופן חוקי ההשתלטות ולהפוך אותו לשלו. נכון לשעה זו, החוק נבלם בשל מחאה ציבורית ולחץ עולמי, אך ישנו חשש כי עוד ישוב לשולחן הדיונים בעתיד, בזמן שחברות ופורעי חוק בשטח כבר החלו במרוץ השתלטות על שטחים, מתוך תקווה שמהלכם הלא חוקי יוכשר על ידי הממשלה עם קידומו.

הנשיא בולסונרו / צילום: Eraldo Peres, Associated Press

בשנה שעברה הובילה הביקורת העולמית את בולסונארו להפעיל את הצבא כדי להילחם בשריפות, גם אם בשלב מאוחר, אך כעת עולה החשש שאזורים שהצבא הברזילאי הצליח להציל - יישרפו השנה. מדובר בשנה יבשה יותר מזו שקדמה לה, ועונת השריפות עלולה להיות אלימה במיוחד, עם תוספת בלתי רצויה נוספת - בזמן שהקורונה מתפשטת, עולה החשש שאיש לא ישמיע את קולו של האמזונס.

החשש החל לרקום עור וגידים כאשר חוקרים ברזילאים גילו ש-2,248 שריפות התרחשו ביער הגשם בחודש שעבר - המספר הגבוה ביותר של שריפות שנרשמו בחודש יוני מאז שנת 2007. ממאי עד יוני תיעדו לוויינים 3,077 שריפות - 12.5% ​​יותר מאשר בתקופה המקבילה ב-2019.

מלבינים גידול בקר

בשבוע שעבר כתבו 29 גופים, המנהלים נכסים בשווי כ-4 מיליארד דולר, מכתב פתוח לנשיא ברזיל, ז'איר בולסונארו, שבו הם מזהירים כי ימשכו את השקעותיהם מהמדינה בשל הגידול בבירוא היערות, והתפרקות הממשלה מאחריותה למדיניות השמירה על הסביבה והילידים ביערות הגשם הנכחדים. "כמוסדות פיננסיים שיש להם חובה לפעול באמינות ולטובת האינטרסים לטווח הארוך של הלקוחות שלנו, אנו מכירים בתפקיד המכריע שיש ליערות הגשם בהתמודדות עם שינויי האקלים, הגנה על המגוון הביולוגי והבטחת שירותי המערכת האקולוגית", כתבו הפונים, ובהם KLP (קרן הפנסיה הגדולה בנורבגיה) והכנסייה האנגלית. המכתב רואה אור רק תקופה קצרה לאחר ששבע חברות השקעות אירופיות הודיעו כי ינתקו קשר מיצרני בקר, סוחרי דגנים ואג"ח ממשלתיות בברזיל.

בזמן שהקריאות בעולם להפעלת לחץ על השלטון הברזילאי הולכות וגוברות, ארגון גרינפיס חקר את המקרה של שמורת הטבע שניזוקה במיוחד ביער איטונה איתאטה (Ituna Itatá). למרות ההגנה החוקית על האזור, מדובר בשטח שנפגע באופן הקשה ביותר בשנת 2019. לפי בדיקת הארגון, 94% משטחי השמורה עברו השתלטות עוינת - מתוכם שטח של 120 קמ"ר בשנה האחרונה בלבד (שווה ערך ל-115 אלף מגרשי כדורגל, ו-30% מכלל כריתת העצים על אדמות הילידים באותה תקופה).

לפי גרינפיס, ארגונים לא חוקיים פועלים ביער על ידי "מיקור חוץ" בשליחות היצרניות הגדולות של סחורות כמו בקר ועץ לכריתה, ומוכרים אותם בשווקים בארה"ב, באירופה ובסין. באופן זה, למרות שצרכנים ושווקים אינם מעוניינים לרכוש מוצרים שמקורם בהרס האמזונס, קשה לצרכנים לעקוב אחר שרשראות האספקה ומקורות המוצרים.

גרינפיס אף מצאו מוצרי בקר שמקורם בשרשרת אספקה לא נקייה העוברת בהרס בלתי חוקי של שמורות טבע ביער הגשם, המגיעים לישראל. ב-2019 ייבאה ישראל 26,880 טונות של מוצרי בקר מברזיל, בשווי 125 מיליון דולר. על פי נתוני משלוחים המבוססים על מסמכי ייצוא רשמיים, כמחצית מכמות זו הגיעה מ-JBS, חברת הבשר הגדולה בעולם. כשליש מייצוא הבשר של JBS מקורו באמזונס, וחלק ניכר מקורו באספקה עקיפה שכמעט ולא ניתן לעקוב באופן מלא אחר מקורותיה. ואמנם, על פי מסמכי הובלת בקר רשמיים שבחנו בגרינפיס, בשנת 2019 ייבאה ישראל כמעט 5,000 טונות של בשר בקר שמקורם במטה ורדה, על חורבות שמורת הטבע של הקהילה הילידית האיטונא איטאטא ביער האמזונס, דרך JBS.

האמזונס מתקרב בצעדי ענק לנקודת האל חזור, ולאחר שנשיא ברזיל הצהיר בגלוי כי מדיניותו דוגלת בהרס היער על פני שימורו, התקווה העיקרית של הילידים המתגוררים במקום ושל ארגונים הנאבקים עבור האמזונס היא הפעלת לחץ מצד ממשלות, חברות וצרכנים על שלטונות ברזיל.

ארגונים סביבתיים נאבקים שנים רבות כדי להניע חברות וצרכנים להיאבק נגד בירוא יערות, ולהקפיד על רכישה מוסרית של מוצרים. בזמן שהציבור נאבק במגפה המתפשטת, מזכירים הארגונים כי הגנה על הטבע היא חיסון ארוך טווח עבור בני האדם. "למרבה הצער, אנחנו בדרך הבטוחה לקראת שנה נוספת של שבירת שיאים בקצב של הרס יער האמזונס, המקרבת אותו אל נקודת האל חזור. הנתונים חושפים את המדיניות האנטי-סביבתית הברורה של ממשל בולסונארו, ואת ההתעלמות הבוטה שלו מצרכי הסביבה, היערות וחיי העם הברזילאי", אומר ד"ר יונתן אייקנבאום מנהל גרינפיס ישראל.

"בימים ובחודשים הקרובים תחל העונה היבשה של האמזונס, וזו התקופה של הצתת דליקות היער מעשה ידי אדם. השנה, השילוב של מגפת הקורונה יחד עם שריפות יוביל לקטסטרופה אמיתית, במיוחד לקהילות הילידיות ביער, שהן אוכלוסיות פגיעות במיוחד. העולם פוקח את עיניו על המתחולל באמזונס, וישנן יוזמות הקוראות לעצור את הסחר עם ברזיל בשל חוסר השליטה והרס היער. אבל בפועל, זה עדיין לא מספיק.

"אנחנו רואים את הביקוש הגדל, גם בישראל, לבשר בקר וסחורות נוספות. בשביל לשנות את המציאות, עלינו להגביר את השקיפות בסחר, ולהבין שבשר זול עולה לכדור הארץ ביוקר. חייבים לפעול בדחיפות על מנת לעצור את הרס היער, ולעצור את ההתמוטטות האקלימית".

למרות שהקורונה השהתה את המאבק הציבורי, היא מזכירה את חשיבות המאבק נגד בירוא יערות. מדענים מזהירים כי כריתת יערות מעודדת התפרצות מגפות (בירוא יערות באגן הקונגו, לדוגמה, נקשר להתפרצות מחלת האבולה), וכי משבר האקלים, המואץ דרמטית בשל פגיעת האדם במערכות הטבעיות, מחריף את הסיכונים להפצת מחלות זואונוטיות. העמים הילידים, שמצבם באמזונס הולך ומחריף כשהם מאבדים את ההגנה עליהם ואת שטחי מחייתם, הם השומרים היעילים ביותר על היערות. שמירת זכויותיהם היא פתרון קריטי למשברי האקלים והמגוון הביולוגי. 

עוד כתבות

חייל חשד א–שעבי באירוע לציון הניצחון על דאע''ש בבגדד / צילום: Reuters, Ahmed Saad

תקציב של 3.4 מיליארד דולר ו"חיילי רפאים": נתיב הכסף האחרון של איראן

טהרן מהדקת אחיזה בעיראק כצינור מימון לפעילות הטרור ● באמצעות משרות פיקטיביות ושליטה על משרדי ממשלה בונה ארגון פרו–איראני מקומי אימפריה כלכלית על חשבון האזרחים

הסכם ממון / צילום: Shutterstock

מחיר הבגידה: הודעת הוואטסאפ שעלתה לגרוש בפנטהאוז

שני פסקי דין שניתנו לאחרונה במחוזי תל אביב ובמחוזי חיפה מחדדים את גבולות שיתוף הרכוש בין בני זוג ● מתי מסר כתוב ייחשב להתחייבות מחייבת, מתי בן זוג יוכר כ"חלש" לצורך חלוקה לא שוויונית – ומה המשקל שניתן לסיוע כלכלי של הורים

מה היה בדוחות אמדוקס, ורוניס ואודיוקודס

הישראלית שמחליפה מנכ"ל, ושתי החברות שנפלו לשפל אחרי הדוחות

אחרי כ-8 שנים בתפקיד נשיא ומנכ"ל אמדוקס, שוקי שפר צפוי לפרוש בסוף מרץ, ובמקומו מונה שמעי הורטיג ● בעקבות הדוח הרבעוני, ורוניס ממשיכה לצנוח בשיעור דו-ספרתי ולשפל של מעל שלוש שנים ● ואודיוקודס צנחה לשפל של למעלה משנתיים

בנין משרד האוצר בירושלים / צילום: רפי קוץ

התפוררות חוק ההסדרים היא לפני הכול התפוררות אגף התקציבים

במשך עשורים חוק ההסדרים שימש כדרך כמעט יחידה להעביר רפורמות משמעותית במשק, כשאגף תקציבים חזק נתן לו רוח גבית ● השנה המצב השתנה - ומי שמחפש את הסיבה להתפוררות החוק השבוע, צריך להסתכל על החולשה הבלתי נתפסת של מי שבעבר נתפסו כ"נערי אוצר כל-יכולים"

המניות הלוהטות נפלו בבורסה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

נעילה מעורבת בתל אביב; מניות התוכנה מחקו 5.6 מיליארד שקל מהשווי

ת"א 35 ננעל ביציבות, ת"א 90 ירד בכ-0.7% ● מניות התוכנה קרסו בעקבות הירידות וול סטריט אתמול: מג'יק צנחה בכ-20%, לצד מטריקס, וואן טכנולוגיות ומלם תים ● מייקל ברי: קריסת הביטקוין עלולה להתפתח ל"ספירלת מוות" שמזינה את עצמה ●  הזהב מעל 5,000 דולר לאונקייה, למרות רכבת ההרים - הבנקים הגדולים בטוחים שמחירו יזנק מעל ל-6,000 דולר

בורסת דרום קוריאה, סיאול / צילום: Shutterstock, Ki young

בורסת דרום קוריאה צונחת במעל 3%, הביטקוין בשפל של כשנה וחצי

בורסות אסיה נסחרות במגמה שלילית בעקבות הלחצים על מניות הטכנולוגיה בוול סטריט הביטקוין יורד לרמה של כ-70 אלף דולר למטבע - הנמוכה מזה כשנה וחצי ● מחירי המתכות היקרות ממשיכים לנוע בתנודתיות, הכסף צונח בחדות ● מחירי הנפט יורדים

אופיר שריד, מנכ''ל מליסרון / צילום: רמי זרנגר

משתלם לעבוד אצל ליאורה עופר: כמה יקבל המנכ"ל ב-2026?

חברת הקניונים מליסרון של ליאורה עופר מבקשת להקפיץ את שכרו של המנכ"ל אופיר שריד, לצד מענק בדמות שני סוגי אופציות בהיקף של 17.6 מיליון שקל ● רשת המסעדות נונו מימי ממנה מנכ"ל חדש, וגם לבנק ישראל יש מנכ"ל חדש - שמגיע מעיריית נתניה ● אירועים ומינויים

נטלי משען-זכאי / צילום: יח''צ

"התאוששות בשוק המשרדים": הבשורה החיובית של ענקית הנדל"ן

גב-ים סיימה את 2025 עם קפיצה ברווח ותחזית אופטימית, כולל גם בעקבות "חזרה של גיוסי כוח אדם בענף ההייטק" ● שכר המנכ"לית נטלי משען-זכאי עמד על 8.6 מיליון שקל, כמעט מחציתו בתגמול הוני

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Shutterstock, photosince

גוגל מכה את התחזיות ומכריזה על השקעת עתק

אלפאבית עקפה את תחזיות האנליסטים בשורה העליונה והתחתונה, עם הכנסות של 111.3 מיליארד דולר ורווח למניה של 2.82 ● החברה דיווחה על הגדלה משמעותית של הוצאות ההון שלה ב-2026 ל-175-185 מיליארד דולר - משמעותית מעל צפי האנליסטים ● המניה יורדת במסחר המאוחר

משרד האוצר בירושלים / צילום: Shutterstock

המכה שתיפול על הבנקים, ומה יקרה ל"חוק הפיננסי החשוב ביותר"?

בעוד שחוק ההסדרים מתרוקן מרפורמות, משרד האוצר רשם ניצחון עם העברת החוק שיפתח את תחום הערבויות לגופים חוץ־בנקאיים ויגביר את התחרות ● לאחר דיון הכנסת בחבילת החוקים הפיננסיים הכלולה בחוק ההסדרים, רפורמת מאגר אשראי לעסקים פוצלה

מניות התוכנה יורדות אל מול האיום החדש / אילוסטרציה: Shutterstock

מנכ״ל אנבידיה מנסה להרגיע, אבל בשוק בטוחים: ״החפיר של המניות הללו נפרץ״

הכלי החדש שעליו הכריזה חברת אנתרופיק הצית סערה מושלמת בוול סטריט ובת"א, שמחקה מאות מיליארדי דולרים משווי חברות התוכנה ● המשקיעים, שחוששים כי עוזרי בינה מלאכותית יחליפו מיומנויות של עשרות שנים, מתחילים לתמחר מחדש את ענקיות התוכנה כ"נכס רעיל"

הנשק הרוסי החדש של איראן שצריך להדאיג את ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: לפי דיווחים איראן קיבלה מרוסיה מטוסי קרב חדשים, הטיים הקדיש את השער שלו למפגינים באיראן, ובוושינגטון פוסט מפרגנים לתעשיות הביטחוניות הישראליות • כותרות העיתונים בעולם

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בענק ההשקעות מעריכים - הטלטלה בשווקים מייצרת הזדמנות במניות השבבים

יום המסחר ייפתח במגמה שלילית, בעקבות הירידות במניות הטכנולוגיה בוול סטריט - המניות הדואליות ייפלו במעל 1% ● וול סטריט ננעלה במגמה מעורבת, המשקיעים ממשיכים להעביר את כספיהם מסקטור הטכנולוגיה לאזורים אחרים בשוק ● הביטקוין יורד לשפל של כשנה וחצי ● וגם: בבנק אוף אמריקה מצפים שהטלטלה בתחום הטכנולוגיה תייצר הזדמנויות במניות השבבים ● גלובס עושה סדר לקראת יום המסחר

עו''ד שגית אפק ויו''ר ועדת הכנסת, ח''כ אופיר כץ, בדיון על פיצול חוק ההסדרים / צילום: נעם מושקוביץ, דוברות הכנסת

חוק ההסדרים נותר ללא בשורה אמיתית: אילו רפורמות נשארו בפנים, והמאבקים שטרם הוכרעו

במשך 15 שעות דנו חברי ועדת הכספים של הכנסת בחוק ההסדרים, שלבסוף נותר רזה למדי ● מרפורמת החלב, דרך המיסוי הנוסף על הבנקים ועד הסעיף שהיה בקונצנזוס - אך לא עבר ● הרפורמות שנותרו בחוץ, אלו שנשארו והמשמעויות הקריטיות

בניין עיריית תל אביב־יפו / צילום: Shutterstock

הקרקע בת"א הופקעה מזוג מבוגר ללא פיצוי. ביהמ"ש פסק להם כ-6 מיליון שקל

בית המשפט המחוזי קבע כי הטענה של עיריית תל אביב לגבי היעדר זכויות של זוג מבוגרים במקרקעין, נטענה בחוסר תום לב ומוטב שלא הייתה מועלית ● בית המשפט: "הרשויות לא יכולות להתנהג כיזם פרטי השוקל שיקולי רווח בלבד בהפקעה קניין"

חנוך מילביצקי, הליכוד שמונה אפס אפס, קול ברמה, 28.01.26 / צילום: מתוך אתר הכנסת

האם יבוא החמאה הביא דווקא להתייקרות שלה?

ההתנגדות לרפורמה במשק החלב עולה על טורים גבוהים - ויש מי שמזהירים מפני גורל דומה לזה של החמאה • אבל מה באמת קרה כשפתחו את שוק החמאה ליבוא? • המשרוקית של גלובס

צוות רמיטלי / צילום: אוהד כהן

ענקית הפינטק רמיטלי סוגרת את המרכז בישראל. העובדים פוטרו בשיחת זום

החברה, שרכשה את הסטארט־אפ הישראלי Rewire בשנת 2022, הודיעה לעובדיה בשיחת זום על סגירת פעילות המחקר והפיתוח המקומית ● 110 מתוך 200 עובדי החברה פוטרו

בורסת תל אביב. שינויים במדד ת''א 35 / צילום: Shutterstock

רף השווי הוכפל: מלך חוות השרתים או אימפריית מחשוב בדרך למדד ת"א 35

בתוך שנה וחצי בלבד זינק השווי הנדרש לכניסה למדד הדגל, לכ־13 מיליארד שקל ● אם לא תשלוף שפן מהכובע, תפנה דמרי את מקומה במדד למגה אור של צחי נחמיאס או לענקית המחשוב מטריקס (ואולי אף לשתיהן) ● גלובס עם השינויים המסתמנים במדדים המובילים

שטח פתוח סמוך לרהט. בעיגול: שרת התחבורה מירי רגב / צילום: צילומים: בר - אל, עמית שאבי - ידיעות אחרונות

הממשלה צפויה לאשר: שדה תעופה בינלאומי יוקם בציקלג שבנגב

לאחר שנים של מחלוקות, הממשלה צפויה לאשר ביום ראשון את הקמת שדה התעופה הבינלאומי המשלים הראשון בישראל ● ההכרעה התקבלה בדיון שקיים ראש הממשלה עם שרת התחבורה ובכירים נוספים, חרף הסתייגויות מקצועיות וביקורת בענף התעופה

מי עומד מאחורי קמפיין החוצות נגד המנהל המורשה של סלייס?

בשלטי חוצות שעלו בת"א ובנתיבי איילון מופיעות התקפות אישיות נגד רו"ח אפי סנדרוב, המוביל בשנתיים האחרונות את המהלכים לאיתור והשבת 850 מיליון שקל בכספי עמיתים שנעלמו ● סנדרוב: "נסיונות הכפשה שקריים לא ירתיעו אותי"