כאן 11, קשת ורשת / צילום: יח"צ, תמר מצפי
נשים ממשיכות להיות מודרות משידורי ערוצי הטלוויזיה המרכזיים, כך עולה ממחקר שערכה חברת יפעת מחקרי מדיה עבור עמותת הצלחה. הדרתן בולטת במיוחד בעתות חירום ובכל הקשור לזהות המגדרית של מומחים וחברי פאנלים שמופיעים בתוכניות השונות. עוד עלה מהמחקר כי בערוץ "כאן 11" של תאגיד השידור הישראלי נרשם ייצוג שוויוני יותר לעומת שני הערוצים המסחריים, "קשת 12" ו"רשת 13", אבל גם בשידורי הערוץ הציבורי עדיין מופיעים יותר גברים מנשים.
● להתעקש כדי למצוא את הנשים בעמדות המפתח | ענת ביין-לובוביץ', דעה
לא מדובר בתופעה חדשה, כמובן, אולם מהמחקר עולה כי בשנים האחרונות לא חל כל שיפור בייצוג הנשים בטלוויזיה. חמור מכך, בכמה פרמטרים חשובים חלה הידרדרות לעומת מחקר קודם שפורסם בשנת 2016.
בראש שלוש מערכות החדשות בערוצים עומדים גברים: ברוך שי מנהל את חטיבת החדשות בתאגיד השידור הישראלי, אבי וייס מנהל את "חדשות 12" ואילו ישראל טויטו מנהל את "חדשות 13". גם המנהלים שמעליהם, יש לציין, הם גברים: מנכ"ל התאגיד אלעד קובלנץ, מנכ"ל "קשת" אבי ניר ומנכ"ל "רשת" אבי בן-טל.
ייצוג לא שוויוני בכל הערוצים
עבור המחקר הנוכחי נבחנו שידורי שלושת ערוצי הטלוויזיה המרכזיים בישראל, "כאן 11", "קשת 12" ו"רשת 13", לאורך החודש בין 15 במרץ ועד 15 באפריל. חודש זה היה דרמטי במיוחד, שכן על רקע התפרצות מגפת הקורונה הוטלו מגבלות קשות על חופש התנועה של הציבור והוא נאלץ לשהות מרבית הזמן בביתו. באופן טבעי, שיעורי הצפייה בערוצים עלו.
במסגרת המחקר אותרו 16,925 אייטמים שונים, שכללו 39,010 הופעות תקשורתיות של אנשי מערכת ומרואיינים גם יחד. מתוך אותם 39 אלף הופעות תקשורתיות, רק 15,179 היו של נשים (39%) ואילו 23,840 היו של גברים (61%), זאת למרות שנשים מהוות כ-50% מאזרחי המדינה.
רק בסופי השבוע, כשמספר הדוברים הכללי צנח משמעותית (יחד עם מספר הצופים והצופות), נוצר יחס שוויוני בין גברים לנשים בשלושת הערוצים. מנגד, בתחילת תקופת המחקר, בימים הקריטיים שבהם הלכו והחריפו צעדי הממשלה למניעת התפשטות המגיפה והערוצים נכנסו לגל פתוח של שידורי חירום, נרשמו הפערים הגדולים ביותר בין גברים לנשים בשלושת הערוצים.
ייצוג החסר לנשים נרשם בכל אחד מתשעת התפקידים המרכזיים של בעלי ההופעות התקשורתיות, כפי שהוגדרו לצורך המחקר: מנחים, כתבים, מומחים, ידוענים, נבחרי ציבור, מרואיינים, פאנליסטים, עובדי ציבור ואנשי ביטחון (בחברת יפעת מחקרי מדיה החליטו ליצור קטגוריה נפרדת לאנשי ביטחון לאור ההופעות הרבות שלהם במהלך תקופת המחקר, בעיקר ביחס לאכיפת ההנחיות והנהלים למאבק במגפת הקורונה).
התפקיד השוויוני ביותר מגדרית הוא הנחיית תוכנית טלוויזיה, שם כ-46% מההופעות התקשורתיות היו של נשים. תרמה לכך העובדה כי כל מהדורות החדשות המרכזיות בטלוויזיה מונחות בידי נשים: דוריה למפל ב"כאן 11", יונית לוי ב"חדשות 12" ותמר איש-שלום (לצד אודי סגל) ב"חדשות 13". שוויון יחסי נרשם גם בתפקיד מרכזי אחר של מערכות החדשות, הכתבים: 60% היו גברים ואילו 40% היו נשים.
אולם בבדיקת מגדר המומחים התגלתה הדרה חריפה ביותר. 85% מהמומחים שהתראיינו בשלושת הערוצים במהלך חודש המחקר היו גברים ורק 15% נשים. לתפקיד המומחה חשיבות מיוחדת שכן הוא מוצג כבר-סמכא ומקבל בדרך כלל יותר זמן מסך לשטוח את עמדתו.
על רקע משבר הקורונה שפקד את המדינה בעת הבדיקה הנוכחית, סבורים חוקרי חברת יפעת מחקרי מדיה כי ההידרדרות בשיעור המומחיות נובעת מכך כי בשעת חירום בולטים המומחים הגברים, גם כשלא מדובר בשעת חירום ביטחונית.
פערים גדולים מאוד נרשמו גם בקרב הפאנליסטים (80% גברים לעומת 20% נשים) ונבחרי הציבור (90% גברים לעומת 10% נשים) שהופיעו בשלושת הערוצים.
בנטרול אנשי המערכת (מנחים וכתבים) מתקבלת תמונה מדאיגה במיוחד. התפקיד הבולט ביותר של נשים המופיעות באחד משלושת הערוצים הוא ידוענית. כ-40% מכלל הנשים שהופיעו לאורך חודש המחקר בשלושת הערוצים, מלבד מנחות וכתבות, היו ידועניות, בערך פי 2 משיעור הנשים שהופיעו כמומחיות (21%). בקרב הגברים התמונה הפוכה. התפקיד הבולט ביותר של גברים שהופיעו בשלושת הערוצים היה מומחה, כ-34%, פי 2 משיעור הגברים שהופיע בגלל היותם ידוענים (17%). לדברי חוקרי חברת יפעת מחקרי מדיה, פערים אלה בייצוג עשויים לחזק תפיסות מוטעות לגבי תקפיד הנשים בחברה לעומת תפקיד הגברים.
חלה הידרדרות בייצוג נשים
מחקר דומה שנעשה בשנת 2016 עבור הרשות השנייה, ונערך בשני הערוצים המסחריים בלבד, העלה כי שיעור הנשים מתוך כלל ההופעות הטלוויזיוניות עמד אז על כ-40%, שיעור דומה מאוד לזה שנמצא במחקר הנוכחי. עם זאת, ההשוואה בין שני המחקרים מעלה כי בכמה פרמטרים חשובים חלה הידרדרות בייצוג הנשים בטלוויזיה בישראל.
כך, בעוד שיעור הנשים הכתבות עלה מ-31% ל-40% מתוך כלל הכתבים והכתבות, שיעור המנחות ירד מ-56% ל-46%, שיעור המרואיינות ירד מ-33% ל-25% ושיעור המומחיות נחתך בכמחצית כשירד מ-29% ל-15% (לצורך השוואת המחקרים אוחדו סיווגי המרואיינים השונים במחקר הנוכחי - עובדי ציבור, נבחרי ציבור, פאנליסטים, אנשי ביטחון, ידוענים - לקטגוריית אב אחת).
פילוח לפי הערוצים מעלה, כאמור, כי התמונה בערוץ הציבורי מעט שוויונית יותר. כ-56% מההופעות התקשורתיות ב"כאן 11" לאורך חודש המחקר היו של גברים, כ-44% של נשים. ב"קשת 12" הופיעו 61% גברים ו-39% נשים ואילו ב"רשת 13" הופיעו 64% גברים ורק 36% נשים.
מבחינה זו מיישם הערוץ הציבורי, הפטור משיקולי רייטינג, את תפקידו, אם כי רק באופן חלקי. אמנם ב"כאן 11" הופיע שיעור נשים גדול יותר מאשר בשני הערוצים המסחריים, אולם הוא עדיין נמוך משיעור הנשים בחברה בישראל.
הנתונים שנמצאו בבדיקת "כאן 11" דומים לאלו שהעביר התאגיד עצמו במענה לבקשת חופש מידע שהגישו בעבר תא העיתונאיות, פורום הקולנועניות ויוצרות הטלוויזיה יחד עם עו"ד אלעד מן - היועץ המשפטי של עמותת הצלחה ויו"ר "העין השביעית". לפי נתוני התאגיד, כ-60% מהעובדים והמגישים של תוכניתיו הם גברים וכ-40% הן נשים.
בתאגיד גם מודעים לכך שהדרך לשוויוניות מגדרית עוד ארוכה. בדיון של מועצת תאגיד השידור שנערך בחודש פברואר השנה אמר יו"ר המועצה גיל עומר: "המצב הוא סביר, אך אנחנו כמועצה, ברמה הצהרתית רוצים שוויון בכל הרמות והשכבות וגם בחלוקה של השידורים. אני לא אומר שבסוף השנה נגיע בדיוק ל-50-50, אך אנחנו רוצים לראות תהליך הדרגתי של שיפור שיגיע לשוויון מגדרי".
לפי פרוטוקול הדיון במועצה, שנמסר בעקבות בקשת חופש מידע של עמותת הצלחה, חברת המועצה דלית שטאובר הוסיפה: "לתת עדיפות לנשים במכרזים זה לא מספיק. צריך שבניסוח המכרז תהיה חשיבה מגדרית שמתייחסת למצב בשוק. הפרמטרים צריכים להיות בהלימה לתחום, מתוך חשיבה מגדרית פרו-אקטיבית לאפשר לנשים להתקדם".
בתום הדיון החליטו חברי מועצת התאגיד להנחות את ההנהלה "לבצע מהלך הדרגתי אשר יביא לשינוי הנתונים שהוצגו בפניה לייצוג מגדרי שוויוני - כך שככל שניתן, יתקיים שוויון מגדרי מלא". עדו קבעה המועצה כי "הייצוג השוויוני יבוא לידי ביטוי בכל השכבות והתפקידים השונים בתאגיד - בהנהלה, בחטיבות השונות ובשידורי התאגיד".
ערוץ "רשת 13" הגיע למקום האחרון גם בבחינת מגדר המומחים שהופיעו בתוכניותיו. רק 12% מהמומחים שהופיעו בערוץ היו מומחיות, לעומת 16% ב"כאן 11" ו-17% ב"קשת 12".
פילוח לפי רצועות שידור מעלה נתון חיובי: בשעות הפריים-טיים (19:00-23:00) נוצר כמעט שוויון בין גברים לנשים (49% לעומת 51%). לנתון זה אחראיות מהמנחות והכתבות בערוצים השונים. מנגד, בחינת ייצוג המומחים שהופיעו ברצועת השידור היוקרתית ביותר מעלה כי רק 10% מהם היו נשים. במילים אחרות, ההדרה של מומחיות גוברת דווקא בשעות הנצפות ביותר.
ההדרה החריפה ביותר של נשים מופיעה בשעות הלילה (23:00-01:00), שם רק 32% מההופעות התקשורתיות הן של נשים. מנגד, דווקא בשעות הלילה משתחרר הרסן בכל הקשור להזמנת מומחיות והן מגיעות לכ-30% מכלל המומחים שהופיעו. שיעור נשים נמוך במידה דומה, 31%, נרשם בשעות הפרה פריים (16:00-19:00), ואילו בשעות הבוקר כ-35% מההופעות התקשורתיות היו של נשים, אבל רק 7% מהמומחים, פחות אף מאשר בשעות צפיית השיא.
זווית נוספת להדרת הנשים בשלושת ערוצי הטלוויזיה המרכזיים מתקבלת מבחינת הדוברים הבולטים.
מבין עשרת הדוברים הבולטים בכל תקופת המחקר ישנה רק אישה אחת, היועצת האסטרטגית איילת פריש. כל יתר הדוברים הבולטים הם גברים, כולל העיתונאי ארי שביט, שהוקע לפני שנים אחדות מהתקשורת בעקבות אישומים להטרדות מין סדרתיות אך בשנה החולפת חזר להופיע ולפרסם מאמרים. נטרול אנשי המערכת ופאנליסטים קבועים מעלה תמונה דומה. רק אישה אחת, הדוגמנית שמחה גואטה, מבין עשרת הדוברים הבולטים.
התמקדות במומחים הבולטים לאורך התקופה מעלה כי בין 25 המומחים בעלי מספר ההופעות התקשורתיות הגבוהה ביותר יש רק שלוש נשים: פרופ' גליה רהב מבי"ח תל-השומר, ד"ר הדר מרום מבי"ח אסותא באשדוד וד"ר גליה ברקאי, אף היא מבי"ח תל-השומר.
הכותב הוא עיתונאי, כתב ב"העין השביעית". הפרויקט המלא יפורסם באתר "העין השביעית"