פוסט על הגריל: איך יתכן שראש ממשלת ישראל מרוויח יותר ממראשי המדינה באיטליה, ברזיל וסין? צוות המשרוקית בדק ומביא לכם תרגיל במספרים. הצטרפו לשידור החי
עובדה מדהימה אחת עשתה השבוע רושם חזק על מאות ישראליות וישראלים ששיתפו אותה בפייסבוק ובטוויטר: "ראש ממשלת ישראל מרוויח יותר מר"מ איטליה, יותר מנשיא ברזיל, יותר מנשיא סין ור"מ סין *ביחד*", סיפר פוסט ויראלי, "כמעט פי 5 מר"מ קרואטיה, הרבה יותר מר"מ צ’כיה, פי 2.5 מר"מ יוון, כמעט פי 3 מנשיא מצרים, יותר מר"מ פינלנד - וקצת פחות מר"מ צרפת. לביבי ושרה שלנו אין על מה להתלונן".
כמי שעוסקים בבדיקת פוסטים כוזבים בפייסבוק, אנחנו רגילים לקרוא סיפורים מופלאים בלי כיסוי. שכר היסוד של בנימין נתניהו עומד על קצת יותר מ-53 אלף שקל בחודש, לפי נתונים שמזכירות הממשלה פרסמה בפברואר. קשה להאמין שארבעה מנהיגים של מדינות גדולות יותר לא מגיעים יחד לסכום הזה. אבל אחרי שעמלנו ללקט נתונים מהמקורות הכי טובים שמצאנו, התברר שבעובדות היבשות, הפוסט כמעט צודק.
אבל הוא נכון במובן צר מאוד. אכן, אם נוטלים את שכר היסוד הרשמי של ראש כל מדינה, ומתרגמים אותו לדולרים לפי השער היציג, אזי נשיא ברזיל, ראש ממשלת איטליה, והנשיא וראש הממשלה של סין, משתכרים יחד 17,200 דולר בחודש. נתניהו לבדו, כמעט אותו דבר - 15,400 דולר בחודש; וגם שאר ההשוואות בפוסט לא רחוקות מהמציאות.
מצד שני, מספרים אמיתיים יכולים לתעתע. עצם ההצגה של המציאות הממשית מנקודת מבט מסוימת יכולה ליצור אחיזת עיניים. כדי לאמן את חוש הביקורת, ערכנו תרגיל קטן בניתוח חלופי של הנתונים.
סיבוך ראשון: אל תהיו כאלה רשמיים
הסכומים שבדקנו מבטאים את המשכורת המוצהרת. אבל חלק מהנתונים הרשמיים מעוררים ספק. להלכה, נשיא סין וראש ממשלתה מקבלים שכר חודשי של חברי הוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית - בערך 11 אלף יואן, או 1,700 דולר. אבל טענה רווחת אומרת שהסכום הנמוך הוא תעמולה בלבד, שמא יחשבו הסינים שיש להם מנהיגים עשירים. ידידנו טולי אלנברג עזר לנו לפשפש בכתבות מסין, שתוהות למשל איך מימן הנשיא שי את שכר הלימוד של בתו בהרווארד. שמא תרומות של בכירים סינים לאוניברסיטה סללו את דרכה לשם?
סיבוך שני: לא הכול זה כסף
אורי ברייטמן, מחבר הפוסט הוויראלי, העיר בהתכתבות איתנו שהמשכורת הרשמית של נתניהו היא נתון חלקי בלבד, כי לא כלולים בה שירותים "בעין", מדיור וניקיון ועד הסעות לו ולמשפחתו. יש צדק מסוים בטענה הזאת: כסף הוא לא הכול בחיים. מצד שני, אפשר לשאול אותה גם על ראשי מדינות אחרים.
נשיא ברזיל ז'איר בולסונארו הוא דוגמה מאלפת. הוא משתכר בדולרים כשליש מנתניהו. אבל ארגון בדיקת העובדות הברזילאי Aos Fatos בחן מה עוד הוא מקבל. זה כולל מגורים בארמון אלבורדה; בית קיט; וכן שלושה כרטיסי אשראי להוצאות. הסעיף האחרון לא זניח: מתחילת השנה, בולסונארו הוציא לצרכים שונים כ-710 אלף ריאל בחודש, שהם יותר מ-130 אלף דולר. פי כמה וכמה משכרו הרשמי.
הצרה היא שכל מדינה מתגמלת את ראשיה בדרכה, ואם נכניס לתמונה הטבות לא כספיות, אפסו סיכויינו להציג השוואה בינלאומית משכנעת.
סיבוך שלישי: עונת הדובדבנים
גם אם נסתכל רק בתגמול הכספי הישיר, ההשוואה מעוררת קשיים. הפוסט מעמיד את ישראל מול אסופה מגוונת של תשע מדינות. אכן, כולן מלבד צרפת משלמות לראש הממשלה או לנשיא פחות מאשר ישראל. אבל למה דווקא הן? המשכורת הרשמית של נשיא ארצות הברית, למשל, היא יותר מ-33 אלף דולר בחודש. זו של קנצלרית גרמניה - 29 אלף אירו, כמעט אותו דבר בדולרים. במדד הפשטני הזה, שניהם משתכרים כפול מנתניהו.
לבחירה לא מנומקת במקרים שיתמכו בטיעון קוראים באנגלית צ'רי פיקינג. על העץ של העולם גדלים כ-200 דובדבנים, וכל אחד יכול ליטול כאוות נפשו. לא בדקנו בעצמנו את כל המדינות, ולכן זו רק הערת אזהרה: מדגם סלקטיבי לא תמיד מעיד על אמת מידה כללית.
סיבוך רביעי: "לא תרגמתם ל-PPP!"
אם נתעקש לדבוק במדינות שנזכרו בפוסט, יצוץ קושי אחר שקוראי המשרוקית נהנים להזכיר בכל פעם שאנחנו מציגים השוואה בינלאומית: "לא תרגמתם ל-PPP". כשממירים לדולר יציג את הריאלים או הקרונות שראש מדינה מקבל, התוצאה לא תמיד משקפת את כוח הקנייה האמיתי של השכר בתוך המדינה. דולרים בינלאומיים, או PPP, הן אחת השיטות לתקן את העיוות. העיקרון הוא כדלקמן: נניח שליטר קולה עולה דולר בארה"ב ו-5 שקלים בישראל. במונחי "כוח קנייה של קולה", השקל שווה 20 סנט. כלכלנים חוזרים על תרגיל בסל רחב של מוצרים ושירותים ומחשבים מהו כוח הקנייה של כל מטבע ב"דולרים בינלאומיים".
ואכן, כשמציגים את שכר הפוליטיקאים בכוח קנייה הפערים מצטמצמים. נתניהו ונשיא פינלנד סאולי ניניסטה שניהם משתכרים בערך 14,400 דולר בינלאומי בחודש. בולסונארו לא מקבל שליש מנתניהו, אלא כמעט אותו דבר - 13,700 דולר בינלאומי. 244 אלף הקרונות של ראש הממשלה אנדריי באביש שקולות בצ'כיה ל-19,600 דולר בינלאומי - יותר ממה שמקבלים שלושת הקודמים. מכל המנהיגים ברשימה, רק מנהיגי סין וקרואטיה משתכרים פחות מ-11 אלף דולר בינלאומי בחודש.
סיבוך חמישי: כמה פועלים דרושים לממן מנהיג?
ואפשר להסתכל בשאלה גם מנקודות מבט אחרות. לדוגמה, בכל מדינה יש אמות מידה אחרות לקביעת השכר. למה לא נבדוק כמה מקבל כל נשיא או ראש ממשלה בהשוואה לשכירים אחרים? ביררנו מהו השכר הממוצע בכל אחת מהמדינות בפוסט, וחישבנו כמה פעמים הוא נכנס בשכר של ראש המדינה.
ובכן: 53 אלף השקלים בשכר היסוד של ראש ממשלת ישראל הם פי 4.6 מהשכר הממוצע במשק. זה מעמיד את התגמול לנתניהו מעל הנהוג בפינלנד, קרואטיה, ואיטליה, והרבה מעל הנתון הרשמי (והמפוקפק) של נשיא סין, שלכאורה משתכר פחות משני עובדים סינים ממוצעים. מצד שני, באביש משתכר כמו תשעה צ'כים, ובולסונארו - כמו 14 ברזילאים כמעט. מה שנראה נמוך בסכומים מוחלטים מזנק כשעוברים למונחים יחסיים.
אפילוג: יחסיות היא עניין יחסי
אפילו השאלה אם השכר היחסי של נתניהו גבוה או נמוך תלויה בהשקפה. אם משווים אותו לעובד ממוצע, כמו שעשינו, מגיעים למסקנה אחת. אבל אם משווים אותו לבכירים אחרים - כמו שעשה יו"ר הקואליציה מיקי זוהר בראיון לאיילה חסון - מגיעים למסקנה שונה. "מפכ"ל, רמטכ"ל, ראש המוסד - כולם מרוויחים כפול מראש הממשלה", זוהר טען. וחוץ מזה הם גם "עובדים חצי ממה שראש הממשלה עובד".
נתונים על שעות העבודה של ראש המוסד אין לנו, אבל בעניין השכר זוהר כמעט צודק. לפי הנתונים שהממונה על השכר באוצר פרסם בשנה שעברה, מפכ"ל המשטרה השתכר 93,091 שקל בחודש, והרמטכ"ל לא-פחות מ-98,135 שקל בחודש. השכר החודשי של ראשי השב"כ והמוסד, כפי שהתפרסם לפני חמש שנים, היה 84,447 שקל ו-82,985 שקל, בהתאמה. כמעט פי שניים מראש הממשלה.
הסכומים האלה נגזרים משורת החלטות ממשלה שהצמידו את שכר ראשי מערכת הביטחון לשכר שופטים עליונים. לפי הממונה על השכר, המנגנון נולד עבור הרמטכ"ל עוד ב-1958, והתרחב למפכ"ל המשטרה ב-1977, ולראשי ארגוני המודיעין ב-1985.
לכתבה הזאת אין שורה תחתונה. השכר של ראש ממשלת ישראל לא מזדקר גבוה מעל שאר העולם, וגם לא מדשדש במי אפסיים. אבל כל ניסיון לדרג אותו במדויק תלוי בפרספקטיבה.