גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הגרף היומי: ישראל מול איטליה וספרד, להסתכל על הנתונים ולא להאמין

182 נדבקים חדשים בקורונה ביממה באיטליה, 388 בספרד ו-492 בגרמניה ● איך הגענו לכמעט 1,000 נדבקים ביום בישראל, איך זה נראה בגרפים ומה אפשר ללמוד מאירופה?

ג'וזפה קונטה, ראש ממשלת איטליה, אנגלה מרקל, קנצלרית גרמניה / צילום: Associated Press
ג'וזפה קונטה, ראש ממשלת איטליה, אנגלה מרקל, קנצלרית גרמניה / צילום: Associated Press

לפחות בכל הקשור לניהול משבר הקורונה, ישראל היא לא אירופה. בעוד מספר הנדבקים היומי בישראל מזנק בימים האחרונים ומגיע לרמות שיא, באירופה מצליחים לשמור על מספר מקרים חדשים נמוך. חלק מממשלות אירופה התכוננו היטב ליום שאחרי הסגר, והדבר משתקף בנתונים העכשוויים.

בבדיקה של מספר המקרים החדשים, נראה כי בשבועיים האחרונים חווה ישראל התפרצות מחודשת, שאינה נרשמת במדינות אלו. לתזמון הזה יש משמעות קריטית, משום שבימים אלה האיחוד האירופי מכריע אילו מדינות יוכלו לשוב ולשלוח תיירים ואנשי עסקים אליו, ואילו מדינות עדיין נחשבות למסוכנות. ישראל מצאה את עצמה לפתע ברשימת המסוכנות, ולהתפרצות המחודשת יש השלכות כלכליות מיידיות. התזמון קריטי גם בגלל הסכנה שבאובדן שליטה על התפשטות הנגיף בארץ.

חשוב מאוד לציין כי במבחן התוצאה - התמותה מקורונה - ישראל ניצבת הרבה מעל מדינות אירופה. 35 בני אדם בישראל מתו לכל מיליון תושבים כתוצאה מהמחלה, לעומת 108 בגרמניה, 575 באיטליה, 607 בספרד ו-647 בבריטניה.

מספר נדבקים בכל מדינה

גרמניה: מערך אפידמיולוגי משוכלל

בגרמניה, היכן שבדיקות לא היוו בעיה כבר מהשבועות הראשונים של התפרצות הקורונה, זיהו הרשויות נקודת חולשה אחרת: הצורך לבצע עשרות, אולי מאות, חקירות אפידמיולוגיות במקביל מהרגע שבו יוסרו ההגבלות.

לכן כבר במרץ הקדים ופירסם מכון רוברט קוך, האחראי מטעם הממשלה, מודעה שבה הוא מזמין את הציבור להתגייס למאבק, ולעבור הכשרה להיות "חוקר-קשרים" שימלא תפקיד בחקירות האפידמיולוגיות. 11 אלף בני אדם השיבו למודעה, כמה מאות מתוכם נבחרו, והם הוכשרו במהירות לסייע לרשויות ברחבי המדינה, כשהם מחולקים לצוותים של חמישה עובדים לכל אזור ומחוז.

התוצאה היא טיוב של האסטרטגיה שהוכיחה את עצמה כיעילה ביותר עד כה למלחמה בקורונה - איתור ובידוד מהיר של החולים. כמה התפרצויות אירעו בגרמניה מאז שהוסר הסגר בהדרגה, כבר החל מה-20 באפריל. הן אותרו במהירות בגטינגן, בפרנקפורט, בברלין ובבית מטבחיים במערב המדינה. החולים בודדו, אפילו אם ההליך כלל פרישת מחסומים סביב מתחמי דיור או בנייני מגורים, ובדיקות מהירות התבצעו לכולם. החוקרים, בעזרה לוגיסטית של הצבא הגרמני שגויס למשימה, פנו לכל מי שהיה בקשר והורו לו להיבדק ולשמור על בידוד עד קבלת תוצאות הבדיקה. התוצאות שבו בתוך שעות בודדות.

זו ככל הנראה אחת הסיבות לכך שבגרמניה, מדינה שבה חיים כ-84 מיליון בני אדם, ושגבולותיה היו פתוחים הרבה יותר מאלה של ישראל במהלך המשבר, ישנם כיום רק 7,463 מקרים פעילים של קורונה. בישראל עומד המספר על 8,647 מקרים, לפי משרד הבריאות. מספר המאובחנים היומי בישראל אף כפול מזה שבגרמניה.

איטליה וספרד: תוכנית מסודרת וללא לימודים

איטליה וספרד, שתי המדינות שהיו המוקדים הראשוניים של ההתפרצויות החמורות ביותר של קורונה באירופה, ושהלקחים שנלמדו מהם סייעו למדינות אחרות להתכונן, מדווחות גם הן על ירידה חדה במספר המקרים בשבועות האחרונים, אחרי הסרת הסגר. 388 מקרים חדשים נרשמו בספרד ביום נתון השבוע, 182 מקרים חדשים באיטליה (מתוך 55 אלף בדיקות), לעומת שיא של כמעט אלף מקרים (מתוך 20 אלף בדיקות) בישראל.

חלק מהשוני מוסבר בשינוי מדיניות הבדיקות בישראל, בבדיקה מסיווית של ילדים בבתי ספר (שרובם לא-סימפומטיים) ובשיעור גדול יותר של בדיקות לנפש בישראל, אולם המומחים מזהירים כי ההתפרצות בשכבות הגיל הצעירות יכולה להיתרגם במהרה בישראל להדבקה גם של מבוגרים, הנמצאים בסיכון גבוה הרבה יותר לאשפוז ולמוות.

יש שני הבדלים משמעותיים בין המדיניות של איטליה וספרד לבין זו של ישראל. האחד הוא בנוגע לבתי הספר - בשתי המדינות הודיעו כבר מוקדם במהלך המגיפה כי הלימודים לא יתחדשו השנה, וכי התלמידים ישובו למסגרת מלאה רק ב-1 בספטמבר. כלומר, רק שיעור קטן מאוד מהתלמידים והילדים בגנים שבו למסגרות, ורק בהדרגה לאחר שהוסר הסגר בסוף מאי-תחילת יוני. איטליה הייתה הראשונה שסגרה את בתי הספר באירופה, משום שהמומחים הסבירו כי הם משמשים וקטור רב-עוצמה להתפשטות הקורונה.

ההבדל השני היה היציאה המסודרת מהסגר (ראו כתבה במגזין G), בשלבים מוגדרים היטב שכללו קודם פתיחת חנויות קטנות, איסור הצטופפות בחללים סגורים, פתיחה הדרגתית של המסעדות ובתי הקפה ועידוד אנשים לשבת בחוץ. צעדים אלה, בניגוד לנעשה בישראל, נפרשו על פני שבועות ולעתים חודשים. בנוסף, מבחינת אמון הציבור, הם תוקשרו באופן ברור מבעוד מועד, ולא כללו החלטות של הרגע האחרון, או סיבובי פרסה, כפי שאירע בישראל סביב היציאה מהסגר. באף אחד ממדינות אלה, אגב, לא הוטלה או מוטלת החובה ללבוש מסכות בזמן השהייה ברחוב - רק בזמן הימצאות בחללים סגורים.

ייתכן כי הרשויות בהן הבינו טוב יותר את הדינמיקה המסתמנת מתחילת המגיפה - חללים סגורים הם מקומות בהם אירעה הפצה המונית, בעוד הסכנה באוויר הפתוח נמוכה יותר. גם בגרמניה, שבה הילדים חזרו ללימודים רק בשבועות האחרונים לפני שיצאו לחופשת הקיץ, ורק במתכונת מצומצמת (כמה ימים בשבוע בלבד, בשעות נפרדות, בלי להתערבב בהפסקות) ההנחיה הייתה לפתוח את כל החלונות. נכון להיום בברלין, רוב העסקים מנהלים את ענייניהם בעיקר על המדרכות.

הסיבה שצעדים אלה חשובים היא הצורך "לחיות לצד המגפה", כפי שמשרטטים כמה אפידמיולוגים את החיים בשנים הקרובות. הם הזהירו מפני ביסוס מדיניות על הסיכוי שיפותח חיסון. עד כה, הבהיר למשל הווירולוג הגרמני פרופ’ הנדריק שמידט, לא נמצא אף חיסון יעיל לווירוס קורונה כלשהו. במקום זאת, הוא ואחרים סבורים כי יש לפתח את הנהלים והיכולות שימנעו מהתפרצות מקומית להפוך לארצית, ובמקום להתמודד עם גלי ענק, לעבור בהצלחה אדוות קטנות.

עוד כתבות

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"

ביל גייטס, וורן באפט, ביל אקמן, קתי ווד / צילום: ap, Brendan McDermid, Richard Brian,  Andres Kudack, Nati Harnik,

משקיעי העל חושפים את ההשקעות שלהם, לפחות על מניה אחת הם חלוקים

וורן באפט ודיויד טפר מכרו את אמזון, וביל אקמן כהרגלו חושב אחרת ● מגמות סותרות נרשמו גם במניות אלפאבית, אך על מטא נרשמה הסכמה גורפת ● קת'י ווד לא מפסיקה להאמין בקריפטו ● ומי שוב רוכש מניות של עיתון?

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

בית בקיבוץ. לא נחתם הסכם ממון / צילום: איל יצהר

הבעל סירב להיות חבר קיבוץ ודרש מחצית מהדירה. מה קבע בית הדין?

לצורך רכישת הבית נלקחה משכנתא שנרשמה על שם שני בני הזוג, והבעל השתתף בתשלומי המשכנתא למשך תקופה מוגבלת של כשנה ● הבחירה שלא להצטרף לקיבוץ עלתה ביוקר והבעל נותר בלי זכויות בבית

אייזק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi

כשהורה משתמש במערכת המשפט כדי להטריד הורה אחר

אב גרוש ביקש מביהמ"ש להרחיב את זמני השהות שלו עם בנו הפעוט, ואף דרש כי האם תוותר על האפוטרופסות עליו ● אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי האב בעצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו ● ביהמ"ש קבע כי תביעתו של האב היא תביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים - אך מדוע הסתפק בפסיקת הוצאות משפט נמוכות?

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנפלו בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נפלה בחדות בוול סטריט ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה הגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"