גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"לא יהיו פיטורים במגזר הציבורי; נראה קיצוץ בשכר"

בשבוע שבו משבר הקורונה מכה במגזר הפרטי עם דיווחים על חברות ענק שמפטרות מאות עובדים, מפרסם הממונה על השכר באוצר קובי בר-נתן את הדוח השנתי שלו, שמגלה כמה מנותקים תנאי העובדים במגזר הציבורי מכלל המשק • איך ולמה זה קורה? • פודקאסט "הצוללת", האזינו

קובי בר נתן, הממונה על השכר במשרד האוצר / צילום: איל יצהר, גלובס
קובי בר נתן, הממונה על השכר במשרד האוצר / צילום: איל יצהר, גלובס

קבוצות על קבוצות של מפגינים חסמו את הכבישים שמובילים לקריית הממשלה בירושלים, בשעת צהריים של יום ג' השבוע. היינו בדרך לראיין את הממונה על השכר באוצר, קובי בר-נתן, אך מכיוון שדרכי ההגעה היו חסומות, היינו צריכים להקיף את הבניין ברגל - בערך 20 דקות הליכה. הייתה שם הפגנה של מורי דרך; הפגנה של אנשי האירועים, הפגנה של תעשיית התיירות. וכך זה יום-יום. הפגנות של אנשים שכבר לא נותר להם מה לעשות, חוץ מלזעוק, לבכות ולהתחנן על חייהם.

בר-נתן הוא האיש שמשלם את שכרם של כ-700 אלף איש - כל המגזר הציבורי בישראל: עובדי מדינה, מורים, עובדי שלטון מקומי, חברות ממשלתיות, תאגידי בריאות ועוד. הוצאות השכר נאמדות ב-175 מיליארד שקל בשנה.

פגשנו את בר-נתן ביום שבו התפרסם הדוח השנתי של הממונה על הגופים הציבוריים, שמקיף את חלקו של המגזר הציבורי (חברות ממשלתיות, שלטון מקומי, תאגידי בריאות ואחרים). כמדי שנה הדוח מצביע על כך שמצבם של עובדים אלה מצוין: שכרם הממוצע ב-2018 היה גבוה ב-60% מהממוצע במשק, וכמובן שיש גם יציבות תעסוקתית והטבות. מאז פרוץ משבר הקורונה, מצבם של עובדי המגזר הציבורי כמעט שלא השתנה: המשכורת דופקת מדי חודש וכך גם ההטבות.

לכן התחלנו את השיחה עם בר-נתן בדיוק מהמקום הזה: האם ועד מתי המגזר הציבורי ימשיך להתנהל כמעין יקום נפרד מכל מה שקורה בשאר המשק? האם הוא לא צריך להיכנס גם כן תחת האלונקה, במובן של הפחתת שכר או בדרכים אחרות? השר של בר נתן, ישראל כ"ץ, אמר השבוע שחיתוך במגזר הציבורי - במיליארדים - הוא רק עניין של זמן.

אבל בר-נתן פחות נחרץ. "כשאומרים 'המגזר הציבורי צריך להיכנס מתחת לאלונקה' צריך לחלק את זה לקבוצות", הוא אומר. "כל מי שנמצא במערכת הבריאות למשל, רופאים, אחיות, כוח עזר, יגיד לך: 'מה פתאום לפגוע לי בשכר?'. יכול להיות שהוא צודק. הרי אלה בדיוק האנשים שהיו בחזית הקורונה. המגזר הציבורי נתן את כל כולו במשבר הזה. אני חושב שהשאלה צריכה להיות אחרת: האם המטרה העיקרית היא קיצוץ בשכר או האם המטרה שלנו לייעל את המגזר הציבורי - המשבר דווקא יוצר הזדמנות להסתכל לטווח הארוך ולא לטווח הקצר".

בכל זאת, איך ישפיע הצונאמי הכלכלי שעובר היום על המגזר הפרטי על המגזר הציבורי? זה לא רק שכר, אלה גם שומנים כמו נופשונים או שיעורי פילאטיס ויוגה. ויתור של עובדי המגזר הציבורי ישרת גם אותם, כי הוא ימנע פיצוץ חברתי.

"האמירה היא נכונה, אבל היא חוטאת בהתייחסות למגזר הציבורי כמקשה אחת. חלקים במגזר הציבורי עבדו בצורה אינטנסיבית במשבר: גם בבריאות, גם ברווחה וגם במערכת הביטחון. דיברתם על שומנים, על חוגים למיניהם לעובדים, וכאן אתם צודקים: במקומות שפשוט לא נכון להמשיך לשלם - זה מה שאנחנו עושים. מילת המפתח היא איזון.

"אני לא שולל קיצוץ, אבל זו לא מטרה בפני עצמה. הדברים צריכים להיות משולבים. בקורונה ראינו כמה חשוב שאזרחים יוכלו לקבל שירותים מרחוק; שירותים טלפוניים ומקוונים. אולי דווקא העת הזו היא הזדמנות כדי לייצר שינוי מהותי באופן שבו האזרח מקבל שירות; להרחיב את שעות הקבלה, בטח בתקופה שבה עדיין צריך לשמור על ריחוק חברתי.

"אנחנו לא נראה פיטורים. אפשר להגיד 'בואו נפטר', אבל רוב המגזר הציבורי תלוי בגודל האוכלוסייה. מורים, שוטרים, רווחה ושירותים מוניציפאליים - אי אפשר לצמצם בכוח אדם".

אם השכר הממוצע במשק, שעלה כל כך יפה בשנים האחרונות, יירד השנה - האם אפשר לצפות שגם השכר במגזר הציבורי יירד? פערים חברתיים נפערים בדיוק במקום הזה.

"זה נכון שהתנודות בשכר במגזר הציבורי נמוכות יותר, כי הוא מגיב יותר באיחור, בגלל מבנה השכר, והוא יותר כבד. זה עולם של הסכמים קיבוציים, וביורוקרטיה, ולכן קשה לו יותר לתקן את עצמו. המגזר פרטי דינאמי הרבה יותר וקשוב לשוק.

"אך בתמונת מאקרו היא התנועה היא מקבילה. דבר שכן אנחנו שמים לב אליו כיום, הוא שהמגזר הציבורי נעשה יותר אטרקטיבי לעומת הפרטי. אנשים שאולי שקלו לעזוב קודם לכן, חושבים פעמיים".

נראה השפעה על השכר בשנתיים-שלוש הקרובות?

"אני חושב שתהיה השפעה, אבל אני לא חושב שהיא תהיה דרמטית. יכול להיות שכן צריך לטפל, אולי, בעובדים שמרוויחים שכר גבוה יותר".

צמח באגף השכר

בר-נתן, בן 43, מונה לתפקיד לפני כשנתיים, בדחיפת מנכ"ל האוצר היוצא שי באב"ד. הוא צמח באגף השכר ועבד בו בשורת תפקידים במשך 13 שנה. לתפקיד הממונה על השכר אין מקבילה של ממש במגזר הפרטי. הוא אינו בדיוק סמנכ"ל משאבי אנוש, וגם אינו חשב שכר, אלא משלב חלקים משתי המשרות האלה.

הסכסוך שחווה באחרונה מול ארגוני המורים, שנדרשו וסירבו להוסיף ימי עבודה בקיץ, מייצג את סוג העשייה של בר-נתן שהציבור חשוף אליה - לעמוד בכל פעם מול סקטור זה או אחר במגזר הציבורי שדורש ממנו משהו, ולהגיע עמו להבנות. פעמים רבות, אלה סקטורים שמאוגדים בארגוני עובדים חזקים ומחזיקים בשאלטר: המורים, הרופאים, עובדי חברת חשמל או הנמלים. "אין כזה דבר 'כסף של האוצר'. הכסף הוא לא שלנו, אלא אנחנו מחזיקים אותו אצלנו בנאמנות כדי שיגיע למקום הנכון", הוא אומר.

מאחורי אמירות כמו "קיצוץ הוא לא מטרה בפני עצמה", מסתתרת תפישת עולם סדורה שבר-נתן מאמין בה בכל ליבו: יותר מאשר לחתוך בבשר החי של המגזר הציבורי, צריך בעיניו לתמרץ אותו להתייעל. "אולי דווקא עכשיו אפשר לקדם רפורמות יותר רחבות. אפשר לדבר על איך אנחנו מכניסים את העולם של התפוקות למגזר הציבורי, איך אנחנו משפרים את השירות. בסוף, לא נשכח, המגזר הציבורי מכוון לשירות ציבורי".

בכל זאת, נראה שבעת הנוכחית, הקיצוץ הוא בלתי נמנע, ולו בגלל שזה מה ששר האוצר ישראל כ"ץ מדבר עליו כעת: קיצוץ במגזר הציבורי, במיליארדים.

אתה מדבר הרבה על הצורך ביותר גמישות ניהולית. למה הכוונה?

"הרבה פעמים יש למינוח הזה 'גמישות ניהולית' קונוטציה שלילית (למשל, יכולת של מעסיק לפטר ביתר קלות, ה"ו וע"ב). אני חושב דווקא על היבטים עם קונוטציה חיובית. גמישות ניהולית זה זה סט של דברים. גם העיסוק עצמו שמשתנה, גם ניוד עובדים וגם שינוי מטלות. אם לא נדע לעשות את זה, בסוף נמצא את עצמנו עם הרבה עובדים שאינם מיומנים במה שהם עושים ומתוסכלים, כי הם נמצאים בתפקיד שנעשה פחות רלוונטי".

מנוונים?

"גם מנוונים, וזה גם בסדר להגיד את זה. אבל אני מדבר לא רק על אנשים שנמצאים זמן רב בתפקיד. ניוון יכול גם לבטא מצב שבו אדם לא רלוונטי למה מה שקורה בשטח".

משבר הקורונה ייצר לא מעט הזדמנויות בכיוונים האלה. למשל, התחלתם בפיילוט של ניוד עובדים בין תפקידים לפי החלטת המנהל. זה יישאר גם אחר כך?

"בקורונה היה בכך צורך כי 'התו הסגול' (שמפרט כיצד על עסקים לפעול בתקופת קורונה, ה"ו וע"ב) חייב התאמות. מבחינתי מדובר בהסכם מכונן, שמעניק הרבה גמישויות למנהלים. כמו בהרבה דברים, הקורונה שינתה את התפיסה בנוגע לאופן שבו הדברים צריכים להיות וואז רואים לפעמים שהשד לא כל כך נורא".

התנסות בעבודה מרחוק

עוד תחום שמשבר הקורונה סייע למגזר הציבורי לאמץ בקצב מואץ הוא עבודה מהבית. באוצר גם למדו מההתנסות הזו: מסקר שערכו באחרונה באגף השכר בקרב כ-3,500 עובדים חיוניים עלה שפריון העבודה של העובדים מהבית לא רק שלא נפגע, אלא אפילו עלה. זה היה המצב, כל עוד המנהלים הציבו בפני העובדים יעדים יומיים ונמצאו עמם בקשר שוטף.

עם זאת, מבנה התמריצים במגזר הציבורי פוגע דווקא בעבודה מהבית. מדובר בתמריצים כמו תוספות שכר על שעות נוספות (שעובדים מהבית אינם זכאים לקבל) והשתתפות המדינה באחזקת רכב פרטי, ששווייה הכספי גדל ככל שהעובד משתמש יותר ברכב.

עבודה מהבית עשויה לאפשר לכם לגייס יותר עובדים צעירים מדור ה-Y. להתחרות עליהם מול המגזר הפרטי. אבל, אתם לא מעודדים את העובדים לעבוד מהבית. איך תשנו את זה?

"זה נכון שיש הרבה עובדים שמחפשים לעבוד מהבית, ושכרגע השכר במגזר הציבורי לא תומך בזה מספיק. השכר משולם לפי תשומות, כלומר לפי שעות, בעוד שאנחנו רוצים שהשכר יהיה מבוסס ביצועים. במצב כזה, יהיה יותר קל להגיד לעובד: 'אתה יכול לעבוד מהבית יום בשבוע ואנחנו מצפים שתעמוד בהספקים אלה ואלה'. אתה בוחן את זה".

איך זה ייראה?

"יש לנו מודלים וזה מאוד תלוי תפקיד ויכולת טכנולוגית. חלקים במגזר הציבורי, בעיקר המגזר הפקידותי, יכולים לעבוד מהבית. אצל פקיד קבלת קהל עבודה מהבית מורכבת יותר, אבל בדקנו זאת וזה לא בלתי אפשרי. אנחנו מכוונים לכך שבתפקידים מסוימים עובדים יוכלו לעבוד מהבית מספר ימים או שעות, ואגב לא רק מהבית. אפשר גם לעבוד מחללי עבודה משותפים, בסגנון WeWork. תפקידים שמתאימים לכך הם בעיקר תפקידים עתירי כתיבה: פרקליטים, עובדי ועדות תכנון ובנייה שצריכות לאשר תוכניות, מאשרי פטנטים.

דוח השכר הראה פערים משמעותיים בין נשים לגברים כמעט בכל התפקידים. אתם יודעים להסביר אותו?

"בעשור האחרון הפערים במגזר הציבורי מצטמצמים. ככלל ב-99% מהמקרים השכר זהה. מה שמסביר את הפערים זה בעיקר עבודה נוספת. גברים מבצעים יותר שעות נוספות ולכן באמת עבודה מהבית הייתה מאפשרת לנשים לצמצם פערים. דבר שני זה הבכירות - פחות נשים נמצאות בתפקידים בכירים".

לו היית יכול לעשות מה שאתה רוצה, בלי מגבלות של ארגוני עובדים - מה היית עושה?

"הייתי משלב קצת יותר שפיות בעולם יחסי העבודה. אתן דוגמה, בכל מה שקשור לעולם הטכנולוגי, לדיגיטציה ולשינויים מבניים - הייתי רוצה שיהיה לזה 'אור ירוק'. היום עוצרים. יש מו"מ, וכמעט תמיד יש מישהו לא מרוצה. אם זה משפיע על העובד - הוא מרגיש שדפקו אותו. ואם אין שינוי, המעסיק אומר 'אז למה שילמתי?'".

כשמכניסים שינויים טכנולוגיים ולא מצמצמים עובדים, אז בסוף יש הרבה עובדים מיותרים. ברשות המסים אומרים ששליש מהעובדים שלהם במשרדי השטח היום מיותרים - אז למה לא לגיטימי לדרוש שהציבור יפסיק לממן את כל העובדים המיותרים האלה? למה זה כל כך נורא?

"זה לא נורא להגיד את הדבר הזה. אני מסתכל לטווח הארוך. זה נכון שטכנולוגיה והתייעלות יכולים לגרום לכך שיש עובדים שהמשרה שלהם מתייתרת. השאלה מה אנחנו רוצים לעשות עם העובדים האלה. אפשר לדבר על פיטורים, כי אף אחד מאיתנו לא רוצה לראות עובדים שלא עושים כלום, אבל הדבר הנכון לעשות הוא לחפש את העובדים האלה ולתת להם כלים. אתה יכול לעשות הסבה לעובדים. בסוף הממשלה לא עצומה. יש בה בסך הכל כ-35 אלף עובדים".

באילו עיוותים היית רוצה לטפל?

"תקן הרכב - אנחנו חושבים שנכון לקיים מחשבה שנייה אם אנחנו רוצים להמשיך ולתגמל עובדים על אחזקת רכב. בעולם השכר צריך לטפל בוותק - צריך לתת לו משקל יותר נמוך בשכר ולהסיט אותו לעולם של תגמול תלוי ביצועים".

מה מתסכל אותך?

"מתסכל אותי זה שהפעולות שנעשות כאן - רואים את הפירות שלהן רק אחרי הרבה שנים. במערכת החינוך למשל. שמנו הרבה כסף בשכר המורים, בדגש על המורים הצעירים - ועדיין לא רואים את הפירות של זה. אתה לא רואה את זה בהישגים של התלמידים ואתה לא רואה את זה בכוח האדם שמגיע. זה כנראה שילוב של מעמד המקצוע ושל סל האטרקטיביות החומרית. אלה תהליכים שלוקחים זמן".

קורה לכם שבמו"מ מול ארגון עובדים אתם מוצאים את עצמכם מייצגים את העובדים הצעירים באותו מקצוע.

"גם זה מתסכל. זה עדיין קורה שלמרבה ההפתעה האינטרסים שאנחנו שמים על השולחן - למשל להביא כוח אדם איכותי - זה לא מופנם ולא מחלחל. חלק גדול מהדיונים מתנקז לעובדים הוותיקים שמרוויחים יותר שכר. זה טבע האדם. אתה מוצא את עצמך בנקודה הפוכה לארגון העובדים, במובן זה שאתה רוצה לעזור לעובדים היותר חלשים, מי שגם נמצאים לעתים בשלב בחיים של אתגרים כלכליים כבדים - גידול ילדים, רכישת בית - ולא מוצא אוזן קשבת בצד השני".

המשבר מול המורים

ה"ניצחון" שרשמו המורים על משרד האוצר לפני כשלושה שבועות - כאשר במחי החלטת בית הדין הארצי לעבודה, בוטלו תשעת ימי הלימודים שמורי הכיתות הנמוכות התחייבו ללמד אל תוך החופש הגדול - הותיר לבר-נתן טעם רע בפה.

זה קרה, מכיוון שהסיכום על הוספת הימים התרחש מול מזכ"לית הסתדרות המורים, יפה בן דוד, אך לא מול יו"ר ארגון המורים, רן ארז. ברגע שבית הדין לא קיבל את תביעת המדינה לחייב את מורי הארגון להוסיף עוד ימי לימוד, גם הסיכום של בן דוד מול האוצר התבטל.האוצר ציפה שמשרד החינוך יגבה אותו בבית הדין, אבל זה לא קרה.

"טעינו באופן שבו ניהלנו את האירוע, זו לא בושה לטעות. אף אחד לא חף מטעויות", אומר בר-נתן.

מה הייתם צריכים לעשות אחרת?

"קודם לגבש את העמדות המשותפות יחד עם משרד החינוך ורק ואחר כך לגשת לארגוני המורים ולומר: 'אוקי, בואו נבדוק מהם הפתרונות המתאימים לכל קבוצת גיל'. זה לא היה נכון לראות את כל המורים כמקשה אחת".

איך הרגשת כשהתבררו החלטת בית הדין וההשלכותיה?

"זו תחושה לא פשוטה. המטרה שלנו היא להיות הוגנים. זה אומר שכשאתה משלם למישהו משכורת, אתה מצפה שיעבוד עבורה. לצערי בכיתות הנמוכות, גני ילדים, וכיתות א'-ד', זה פחות קרה, כי יש פחות יכולת בגילים האלה ללמד מרחוק. כאן הקושי וכאן האכזבה מכך שלא הצלחנו לקבל את התמיכה מבית הדין שזאת העמדה הנכונה".

כאב לחמישה ילדים, בני חמש עד 15, בר-נתן גם ראה מקרוב את הפערים ביכולת הלימוד. " הבת שלי בת החמש ראתה את הגננת שלה בזום, וזו גננת שאנחנו מאוד אוהבים. אבל הערך הפדגוגי של זה לא מאוד גבוה".

זה יקשה עלייך להבא לשכנע את ההסתדרות להסכים לוויתורים כשהם רואים שבפועל המורים לא מיישרים קו?

"ברור שכשיש עמדות שהן יותר קשות או יותר לעומתיות, ועוד מקבלים על זה פרס, אז זה מקשה במקומות אחרים. זה שיש ארגון אחד, שניים או שלושה - מתוך עשרות - שמתנהג בצורה מסוימת, אני לא חושב שזה שיגרום לאחרים להתנהג אחרת. אבל זה בהחלט מציב בפנינו אתגרים".

שר החינוך יואב גלנט אמר על רן ארז שהוא "גנגסטר שמחזיק את המדינה כבת ערובה".

"אז זה מה ששר החינוך כנראה חושב. אני לא אכנס להגדרות כאלה. זה בהחלט מקשה, אבל צריך גם להבין: אחת מאבני היסוד של הדמוקרטיה זו הזכות להתאגד, והזכות לשבות, והזכות גם להגיד 'לא' למעסיק. אנחנו עושים מאמץ להכניס קצת יותר איזון לעולם יחסי העבודה, כדי שמקרים כאלה יהיו נדירים. זה בא לידי ביטוי בשיח שהוא פחות מתלהם ויותר קונסטרוקטיבי, ובכך שיש פחות שביתות במשק. גם אם יש מקרים חריגים זה לא מעיד על הכלל.

"עובדה היא שתוך כדי משבר הקורונה, חתמתי או אישרתי עשרות הסכמים באינסוף סקטורים - אצל הפקידים והשלטון המקומי; בחברות הממשלתיות ובסגל האוניברסיטאות. אפילו מול גופי הביטחון ומערכת הבריאות. עם כולם חתמנו".

עוד כתבות

שר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט / צילום: ap, Seth Wenig

בארה"ב מאיימים: ללא הסכמים עד סוף החודש, המכסים ישובו לרמות המקוריות שהוטלו באפריל

שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט אמר בריאיון לרשת פוקס כי אם מדינות לא יגיעו להסכם חדש עם ארצות הברית עד 1 באוגוסט, המכסים ישובו לרמות המקוריות שהטיל הנשיא דונלד טראמפ באפריל ● לדברי בסנט, "זה הולך לדחוף את העניינים קדימה בימים ובשבועות הקרובים"

רונן עקביה, מנכ''ל בית וגג / צילום: יח''צ נימקו

ביקושי יתר בגיוס האג"ח הראשון של חברת בית וגג

חברת ההתחדשות העירונית שבה מחזיק יעקב שחר מגייסת כ-105 מיליון שקל, לאחר זינוק של 42% במניה בשנה האחרונה ● החברה צופה רווח גולמי עתידי של מעל 1.6 מיליארד שקל בפרוקיטים שהיא מקדמת

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: עודד קרני

הלחצים על הנגיד ובית ההשקעות שמעריך: "הריבית עשויה לרדת מחר"

בנק ישראל צפוי לפרסם את החלטת הריבית מחר (ב'), שצפויה על פי רוב הכלכלנים להישאר על רמה של 4.5% ● עם זאת, בלידר שוקי הון מעריכים שהסיכוי שנראה כבר הפחתה מחר עומד על 65%

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ, לאחר חתימתו על ''החוק הגדול והיפה''  ב־4 ביולי / צילום: Reuters, Ken Cedeno

כשהוא חוגג את הצלחותיו בקונגרס ואיש אינו עומד בדרכו: טראמפ ייפגש עם נתניהו

כשהוא כול־יכול ומושא הערצה, טראמפ חוגג את הצלחותיו  הוא בז ליריבים ולמבקרים, ואומר: "הם שונאים אותי ואני אותם" ● הוא ממשיך את הסתערותו על כל מוקדי הכוח העצמאים, בהם הבנק המרכזי ומערכת המשפט ● רה"מ ישראל יודע שהנשיא לא הזמין אותו כדי להתווכח

הזדמנות לבנות מחדש / צילום: איל יצהר

מי אחראי על המקלטים ועוד כמה דברים שכדאי לנו לדעת מראש על התמגנות

מתי מקלטים ציבוריים נפתחים ● מה קורה אם מתנהלים בהם פעילויות בעת שגרה ● האם מותר לזרוק חפצים ממקלט בבית משותף ● והאם חייבים להכניס כל אחד ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד  

קשת טעמים / צילום: באדיבות קשת טעמים

לקבל את המשכורת באמצע החודש: המהלך המפתיע של קשת טעמים

מכללת גל נבחרה להוביל את תוכנית "צומחים" לחוסן תעסוקתי, התוכנית כוללת ייעוץ אישי למעסיקים וסדנאות לעובדים ● הסטארט-אפ Payro מודיע על שיתוף פעולה עם קמעונאית המזון קשת טעמים, שתאפשר לעובדיה למשוך עד 2,000 שקל או  30% משכרם במהלך החודש

סא''ל איתי זמיר / צילום: פיקוד העורף

הקצין ששלח לנו התרעות של פיקוד העורף: "יש הבדל בין רקטה מעזה לבין מה שמגיע מאיראן"

עשרות אלפי התרעות שוגרו לציבור במהלך 12 ימי הלחימה מול איראן, בעוד מוקד פיקוד העורף טיפל בכמיליון פניות אזרחים ● ההתמודדות, אומר סא"ל איתי זמיר, שאמון על מערך ההתרעה, הייתה מוצלחת - אך "אי אפשר לנוח על זרי הדפנה" ● לאן נעלמה ההנחיה המקדימה, אילו לקחים הופקו מהמערכה - ומה מתוכנן לעשור הבא

דיפ פייק / צילום: Shutterstock

הרופא המוכר נרצח רגע לפני שעמד לחשוף "תרופת פלא"? פייק מוחלט

סרטון המשתמש בטכנולוגיית דיפ פייק מסתובב ברשת ובו ניתן לראות, כביכול, כיצד אלמונים יורים בפרופ' רענן ברגר מבית החולים שיבא ● מבית החולים נמסר כי: "פרופ' רענן חי בריא ושלם, ומדובר בזיוף חמור שנעשה ככל הנראה כחלק מקמפיין הונאה נרחב שבו מופץ מידע שקרי לציבור במטרה להונות ולהטעות"

מפעל אינטל בקריית גת / צילום: אינטל

אינטל מפטרת, אנבידיה מגייסת: האם ההייטק הישראלי בדרך למהפך

נראה שאנבידיה בדרך להישג נוסף שיאפיל על זה של אינטל ● ובכל זאת: מי תורמת כלכלית יותר לישראל? נראה שדווקא אינטל שנמצאת במצוקה ● הסיבה: התרומה של מפעל ייצור למדינה היא לאין שיעור גבוהה יותר מאשר מרכז פיתוח

נתב''ג / צילום: Shutterstock

ההצעה והסערה: האם מי שנתקעו בחו"ל בזמן המלחמה יקבלו פיצוי של עד 450 דולר ליום?

ועדת הכלכלה היתה אמורה לדון במתווה לפיצוי הישראלים שנתקעו בחו"ל במבצע "עם כלביא" ● על הפרק: מתווה שמציע החזרי הוצאות לינה ומחיה שיכול להגיע אף ל-450 דולר לנוסע ● אז למה ההצעה לא עלתה לדיון ומי יפצה את הנוסעים?

חדשות הביומד / צילום: תמי בר ישי

ההשקעה החדשה של אסף גרניט: טכנולוגיה שמפחיתה את עליית הסוכר בגוף

ההשקעה החדשה של אסף גרניט היא בחברת כאליטק שפיתחה טכנולוגיה שמאפשרת לאכול ולהפחית את עליית סוכר בגוף ● חוקרים אבחנו במחקר חדש פרקינסון בשעוות האוזן ● אסקלה מדיקל גייסה 4.5 מיליון דולר לטיפול בצניחת רצפת האגן ● הלך לעולמו אחד מממציאי טכנולוגיית ה-CAR-T ● השבוע בביומד

בובות לבובו מוצגות לראווה בחנות של פופ מארט / צילום: Reuters, Oriental Image via Reuters Connect

חיוך מטריד ששווה מיליארדים: בובת הפרווה שהפכה לטרנד וכבשה את העולם

לבובו, הבובה הפרוותית בעלת הבעת הפנים המעט קריפית, הפכה ללהיט גלובלי - ולפריט חובה אצל סלבריטאיות על, כמו ריהאנה וקים קרדשיאן ● היצרנית, חברת פופ מארט הסינית, הכפילה את הכנסותיה ב־2024 ובסין כבר הזהירו מהתמכרות לבובה המעוצבת

בניין בשכונת סיגליות בבאר שבע / צילום: יובל ניסני

עליית שווי של 60%: בכמה נמכרה דירת 4 חדרים בבאר שבע?

ביום האחרון של מבצע "עם כלביא" נרכשה דירת 4 חדרים, בשכונת הסיגליות בבאר שבע ● מדובר בדירת "מחיר למשתכן" שהזוכים מכרו עתה ● לדברי השמאי, "השוני במחירים בשכונה נעוץ בעיקר ברמת ההשקעה של הרוכשים המקוריים, שיכולה להעלות או להוריד את המחיר ב־50־80 אלף שקל"

ח''כ אושר שקלים / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

השרים ידונו בהצעה למנות בכירים ללא אישור ועדת גרוניס

לפי הצעת החוק של ח"כ אושר שקלים מהליכוד, שתעלה היום לדיון בוועדת השרים לחקיקה - מינויים בכירים, ובהם ראש השב"כ, יתבצעו על ידי הממשלה, ללא צורך באישורה של הוועדה המייעצת ● באחרונה ביקש רה"מ נתניהו מבג"ץ לקבוע כי הוועדה תתחיל לקדם את מועמדותו של דוד זיני לראשות השב"כ

חיסכון לכל ילד / אילוסטרציה: Shutterstock

מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד, מי קופת הגמל שבראש?

נתוני ביטוח לאומי שמתפרסמים היום מראים כי מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד ב-3.6 מיליון חשבונות, מאז שהחלה התוכנית ב-2017 ● אלטשולר שחם מובילים עם כמעט מיליון חשבונות חיסכון

עמית סגל / צילום: אריק סולטן

אחרי שבע שנים בידיעות אחרונות: עמית סגל עובר לישראל היום

הפרשן הפוליטי של חדשות 12 צפוי להצטרף לשורת הכותבים של מוסף סוף השבוע החדש של העיתון, לאחר שבע שנים במהלכן החזיק טור במוסף לשבת של ידיעות אחרונות ● מוקדם יותר היום, פורסם כי העורך הראשי של מקור ראשון, אלעד טנא, יעבור להיות עורך העל בידיעות אחרונות

הפגנה לשחרור החטופים בדרך בגין בירושלים / צילום: יעל גדות

בכיר ישראלי - התקבלה ההחלטה על יציאת משלחת לקטאר

ראש הממשלה בנימין נתניהו הורה הערב (שבת) על יציאת משלחת ישראלית לקטאר • טראמפ: "חמאס הגיב ברוח חיובית, אולי תהיה עסקה עד השבוע הבא" ● לראשונה: שני עובדי סיוע אמריקנים נפצעו בפיגוע של חמאס בעזה ●  50 חטופים - 638 ימים בשבי ● עדכונים שוטפים 

חן ומוטי ריכטר, זכייני פאפא ג'ונס ישראל / צילום: אלדד נמדר

מנכ"ל פאפא ג'ונס מתרחב להולנד וטוען: "וולט הורסים את תחום המסעדנות"

מוטי ריכטר, שמשמש כזכיין רשת הפיצות בארץ, יפעיל מעתה גם את 15 סניפיה בהולנד, עם תוכנית להגדיל אותם ל–50 סניפים תוך חמש שנים ● בארץ הוא מתכנן לוותר על משלוחי וולט ● תגובת וולט: "בזכות וולט ופלטפורמות דומות, לעסקים קטנים יש גישה ליכולות שבעבר היו זמינות רק לרשתות הגדולות כמו פאפא ג'ונס"

שר המשפטים ויו''ר ועדת השרים לענייני חקיקה, יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

השרים ידונו בהכפפת היועמ"שים במשרדי הממשלה למנכ"ל ולשר

הצעת החוק, שעלתה לוועדת השרים לחקיקה בראשות שר המשפטים יריב לוין, מבטלת את הכפיפות של היועמ"שים במשרדים ליועצת המשפטית לממשלה, וקובעת כי הם יידרשו לפרסם תזכירי חוק לפי דרישה ישירה של השר במשרד ● ועדת השרים לחקיקה אישרה כי הקואליציה תתמוך בקידום הצעת החוק, בניגוד לעמדת היועמ"שית

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

בורסת ת"א ננעלה בעליות קלות; ישרוטל קפצה בכ-12%, סלקום ירדה ב-3%

מדד ת"א 35 עלה ב-0.3% ● השקל התחזק בחדות מול הדולר ● בוול סטריט נתוני התעסוקה מגבירים את החשש שהורדות הריבית מתרחקות ● מנגד, בארץ, הכלכלנים מעריכים שההקלה המוניטרית מתקרבת, אולי כבר ביום שני ● וגם: המניה שזינקה ב-1000% בשנה ועדיין צופים לה אפסייד