גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  בארץ

"לא יהיו פיטורים במגזר הציבורי; נראה קיצוץ בשכר"

בשבוע שבו משבר הקורונה מכה במגזר הפרטי עם דיווחים על חברות ענק שמפטרות מאות עובדים, מפרסם הממונה על השכר באוצר קובי בר-נתן את הדוח השנתי שלו, שמגלה כמה מנותקים תנאי העובדים במגזר הציבורי מכלל המשק • איך ולמה זה קורה? • פודקאסט "הצוללת", האזינו

קובי בר נתן, הממונה על השכר במשרד האוצר / צילום: איל יצהר, גלובס
קובי בר נתן, הממונה על השכר במשרד האוצר / צילום: איל יצהר, גלובס

קבוצות על קבוצות של מפגינים חסמו את הכבישים שמובילים לקריית הממשלה בירושלים, בשעת צהריים של יום ג' השבוע. היינו בדרך לראיין את הממונה על השכר באוצר, קובי בר-נתן, אך מכיוון שדרכי ההגעה היו חסומות, היינו צריכים להקיף את הבניין ברגל - בערך 20 דקות הליכה. הייתה שם הפגנה של מורי דרך; הפגנה של אנשי האירועים, הפגנה של תעשיית התיירות. וכך זה יום-יום. הפגנות של אנשים שכבר לא נותר להם מה לעשות, חוץ מלזעוק, לבכות ולהתחנן על חייהם.

בר-נתן הוא האיש שמשלם את שכרם של כ-700 אלף איש - כל המגזר הציבורי בישראל: עובדי מדינה, מורים, עובדי שלטון מקומי, חברות ממשלתיות, תאגידי בריאות ועוד. הוצאות השכר נאמדות ב-175 מיליארד שקל בשנה.

פגשנו את בר-נתן ביום שבו התפרסם הדוח השנתי של הממונה על הגופים הציבוריים, שמקיף את חלקו של המגזר הציבורי (חברות ממשלתיות, שלטון מקומי, תאגידי בריאות ואחרים). כמדי שנה הדוח מצביע על כך שמצבם של עובדים אלה מצוין: שכרם הממוצע ב-2018 היה גבוה ב-60% מהממוצע במשק, וכמובן שיש גם יציבות תעסוקתית והטבות. מאז פרוץ משבר הקורונה, מצבם של עובדי המגזר הציבורי כמעט שלא השתנה: המשכורת דופקת מדי חודש וכך גם ההטבות.

לכן התחלנו את השיחה עם בר-נתן בדיוק מהמקום הזה: האם ועד מתי המגזר הציבורי ימשיך להתנהל כמעין יקום נפרד מכל מה שקורה בשאר המשק? האם הוא לא צריך להיכנס גם כן תחת האלונקה, במובן של הפחתת שכר או בדרכים אחרות? השר של בר נתן, ישראל כ"ץ, אמר השבוע שחיתוך במגזר הציבורי - במיליארדים - הוא רק עניין של זמן.

אבל בר-נתן פחות נחרץ. "כשאומרים 'המגזר הציבורי צריך להיכנס מתחת לאלונקה' צריך לחלק את זה לקבוצות", הוא אומר. "כל מי שנמצא במערכת הבריאות למשל, רופאים, אחיות, כוח עזר, יגיד לך: 'מה פתאום לפגוע לי בשכר?'. יכול להיות שהוא צודק. הרי אלה בדיוק האנשים שהיו בחזית הקורונה. המגזר הציבורי נתן את כל כולו במשבר הזה. אני חושב שהשאלה צריכה להיות אחרת: האם המטרה העיקרית היא קיצוץ בשכר או האם המטרה שלנו לייעל את המגזר הציבורי - המשבר דווקא יוצר הזדמנות להסתכל לטווח הארוך ולא לטווח הקצר".

בכל זאת, איך ישפיע הצונאמי הכלכלי שעובר היום על המגזר הפרטי על המגזר הציבורי? זה לא רק שכר, אלה גם שומנים כמו נופשונים או שיעורי פילאטיס ויוגה. ויתור של עובדי המגזר הציבורי ישרת גם אותם, כי הוא ימנע פיצוץ חברתי.

"האמירה היא נכונה, אבל היא חוטאת בהתייחסות למגזר הציבורי כמקשה אחת. חלקים במגזר הציבורי עבדו בצורה אינטנסיבית במשבר: גם בבריאות, גם ברווחה וגם במערכת הביטחון. דיברתם על שומנים, על חוגים למיניהם לעובדים, וכאן אתם צודקים: במקומות שפשוט לא נכון להמשיך לשלם - זה מה שאנחנו עושים. מילת המפתח היא איזון.

"אני לא שולל קיצוץ, אבל זו לא מטרה בפני עצמה. הדברים צריכים להיות משולבים. בקורונה ראינו כמה חשוב שאזרחים יוכלו לקבל שירותים מרחוק; שירותים טלפוניים ומקוונים. אולי דווקא העת הזו היא הזדמנות כדי לייצר שינוי מהותי באופן שבו האזרח מקבל שירות; להרחיב את שעות הקבלה, בטח בתקופה שבה עדיין צריך לשמור על ריחוק חברתי.

"אנחנו לא נראה פיטורים. אפשר להגיד 'בואו נפטר', אבל רוב המגזר הציבורי תלוי בגודל האוכלוסייה. מורים, שוטרים, רווחה ושירותים מוניציפאליים - אי אפשר לצמצם בכוח אדם".

אם השכר הממוצע במשק, שעלה כל כך יפה בשנים האחרונות, יירד השנה - האם אפשר לצפות שגם השכר במגזר הציבורי יירד? פערים חברתיים נפערים בדיוק במקום הזה.

"זה נכון שהתנודות בשכר במגזר הציבורי נמוכות יותר, כי הוא מגיב יותר באיחור, בגלל מבנה השכר, והוא יותר כבד. זה עולם של הסכמים קיבוציים, וביורוקרטיה, ולכן קשה לו יותר לתקן את עצמו. המגזר פרטי דינאמי הרבה יותר וקשוב לשוק.

"אך בתמונת מאקרו היא התנועה היא מקבילה. דבר שכן אנחנו שמים לב אליו כיום, הוא שהמגזר הציבורי נעשה יותר אטרקטיבי לעומת הפרטי. אנשים שאולי שקלו לעזוב קודם לכן, חושבים פעמיים".

נראה השפעה על השכר בשנתיים-שלוש הקרובות?

"אני חושב שתהיה השפעה, אבל אני לא חושב שהיא תהיה דרמטית. יכול להיות שכן צריך לטפל, אולי, בעובדים שמרוויחים שכר גבוה יותר".

צמח באגף השכר

בר-נתן, בן 43, מונה לתפקיד לפני כשנתיים, בדחיפת מנכ"ל האוצר היוצא שי באב"ד. הוא צמח באגף השכר ועבד בו בשורת תפקידים במשך 13 שנה. לתפקיד הממונה על השכר אין מקבילה של ממש במגזר הפרטי. הוא אינו בדיוק סמנכ"ל משאבי אנוש, וגם אינו חשב שכר, אלא משלב חלקים משתי המשרות האלה.

הסכסוך שחווה באחרונה מול ארגוני המורים, שנדרשו וסירבו להוסיף ימי עבודה בקיץ, מייצג את סוג העשייה של בר-נתן שהציבור חשוף אליה - לעמוד בכל פעם מול סקטור זה או אחר במגזר הציבורי שדורש ממנו משהו, ולהגיע עמו להבנות. פעמים רבות, אלה סקטורים שמאוגדים בארגוני עובדים חזקים ומחזיקים בשאלטר: המורים, הרופאים, עובדי חברת חשמל או הנמלים. "אין כזה דבר 'כסף של האוצר'. הכסף הוא לא שלנו, אלא אנחנו מחזיקים אותו אצלנו בנאמנות כדי שיגיע למקום הנכון", הוא אומר.

מאחורי אמירות כמו "קיצוץ הוא לא מטרה בפני עצמה", מסתתרת תפישת עולם סדורה שבר-נתן מאמין בה בכל ליבו: יותר מאשר לחתוך בבשר החי של המגזר הציבורי, צריך בעיניו לתמרץ אותו להתייעל. "אולי דווקא עכשיו אפשר לקדם רפורמות יותר רחבות. אפשר לדבר על איך אנחנו מכניסים את העולם של התפוקות למגזר הציבורי, איך אנחנו משפרים את השירות. בסוף, לא נשכח, המגזר הציבורי מכוון לשירות ציבורי".

בכל זאת, נראה שבעת הנוכחית, הקיצוץ הוא בלתי נמנע, ולו בגלל שזה מה ששר האוצר ישראל כ"ץ מדבר עליו כעת: קיצוץ במגזר הציבורי, במיליארדים.

אתה מדבר הרבה על הצורך ביותר גמישות ניהולית. למה הכוונה?

"הרבה פעמים יש למינוח הזה 'גמישות ניהולית' קונוטציה שלילית (למשל, יכולת של מעסיק לפטר ביתר קלות, ה"ו וע"ב). אני חושב דווקא על היבטים עם קונוטציה חיובית. גמישות ניהולית זה זה סט של דברים. גם העיסוק עצמו שמשתנה, גם ניוד עובדים וגם שינוי מטלות. אם לא נדע לעשות את זה, בסוף נמצא את עצמנו עם הרבה עובדים שאינם מיומנים במה שהם עושים ומתוסכלים, כי הם נמצאים בתפקיד שנעשה פחות רלוונטי".

מנוונים?

"גם מנוונים, וזה גם בסדר להגיד את זה. אבל אני מדבר לא רק על אנשים שנמצאים זמן רב בתפקיד. ניוון יכול גם לבטא מצב שבו אדם לא רלוונטי למה מה שקורה בשטח".

משבר הקורונה ייצר לא מעט הזדמנויות בכיוונים האלה. למשל, התחלתם בפיילוט של ניוד עובדים בין תפקידים לפי החלטת המנהל. זה יישאר גם אחר כך?

"בקורונה היה בכך צורך כי 'התו הסגול' (שמפרט כיצד על עסקים לפעול בתקופת קורונה, ה"ו וע"ב) חייב התאמות. מבחינתי מדובר בהסכם מכונן, שמעניק הרבה גמישויות למנהלים. כמו בהרבה דברים, הקורונה שינתה את התפיסה בנוגע לאופן שבו הדברים צריכים להיות וואז רואים לפעמים שהשד לא כל כך נורא".

התנסות בעבודה מרחוק

עוד תחום שמשבר הקורונה סייע למגזר הציבורי לאמץ בקצב מואץ הוא עבודה מהבית. באוצר גם למדו מההתנסות הזו: מסקר שערכו באחרונה באגף השכר בקרב כ-3,500 עובדים חיוניים עלה שפריון העבודה של העובדים מהבית לא רק שלא נפגע, אלא אפילו עלה. זה היה המצב, כל עוד המנהלים הציבו בפני העובדים יעדים יומיים ונמצאו עמם בקשר שוטף.

עם זאת, מבנה התמריצים במגזר הציבורי פוגע דווקא בעבודה מהבית. מדובר בתמריצים כמו תוספות שכר על שעות נוספות (שעובדים מהבית אינם זכאים לקבל) והשתתפות המדינה באחזקת רכב פרטי, ששווייה הכספי גדל ככל שהעובד משתמש יותר ברכב.

עבודה מהבית עשויה לאפשר לכם לגייס יותר עובדים צעירים מדור ה-Y. להתחרות עליהם מול המגזר הפרטי. אבל, אתם לא מעודדים את העובדים לעבוד מהבית. איך תשנו את זה?

"זה נכון שיש הרבה עובדים שמחפשים לעבוד מהבית, ושכרגע השכר במגזר הציבורי לא תומך בזה מספיק. השכר משולם לפי תשומות, כלומר לפי שעות, בעוד שאנחנו רוצים שהשכר יהיה מבוסס ביצועים. במצב כזה, יהיה יותר קל להגיד לעובד: 'אתה יכול לעבוד מהבית יום בשבוע ואנחנו מצפים שתעמוד בהספקים אלה ואלה'. אתה בוחן את זה".

איך זה ייראה?

"יש לנו מודלים וזה מאוד תלוי תפקיד ויכולת טכנולוגית. חלקים במגזר הציבורי, בעיקר המגזר הפקידותי, יכולים לעבוד מהבית. אצל פקיד קבלת קהל עבודה מהבית מורכבת יותר, אבל בדקנו זאת וזה לא בלתי אפשרי. אנחנו מכוונים לכך שבתפקידים מסוימים עובדים יוכלו לעבוד מהבית מספר ימים או שעות, ואגב לא רק מהבית. אפשר גם לעבוד מחללי עבודה משותפים, בסגנון WeWork. תפקידים שמתאימים לכך הם בעיקר תפקידים עתירי כתיבה: פרקליטים, עובדי ועדות תכנון ובנייה שצריכות לאשר תוכניות, מאשרי פטנטים.

דוח השכר הראה פערים משמעותיים בין נשים לגברים כמעט בכל התפקידים. אתם יודעים להסביר אותו?

"בעשור האחרון הפערים במגזר הציבורי מצטמצמים. ככלל ב-99% מהמקרים השכר זהה. מה שמסביר את הפערים זה בעיקר עבודה נוספת. גברים מבצעים יותר שעות נוספות ולכן באמת עבודה מהבית הייתה מאפשרת לנשים לצמצם פערים. דבר שני זה הבכירות - פחות נשים נמצאות בתפקידים בכירים".

לו היית יכול לעשות מה שאתה רוצה, בלי מגבלות של ארגוני עובדים - מה היית עושה?

"הייתי משלב קצת יותר שפיות בעולם יחסי העבודה. אתן דוגמה, בכל מה שקשור לעולם הטכנולוגי, לדיגיטציה ולשינויים מבניים - הייתי רוצה שיהיה לזה 'אור ירוק'. היום עוצרים. יש מו"מ, וכמעט תמיד יש מישהו לא מרוצה. אם זה משפיע על העובד - הוא מרגיש שדפקו אותו. ואם אין שינוי, המעסיק אומר 'אז למה שילמתי?'".

כשמכניסים שינויים טכנולוגיים ולא מצמצמים עובדים, אז בסוף יש הרבה עובדים מיותרים. ברשות המסים אומרים ששליש מהעובדים שלהם במשרדי השטח היום מיותרים - אז למה לא לגיטימי לדרוש שהציבור יפסיק לממן את כל העובדים המיותרים האלה? למה זה כל כך נורא?

"זה לא נורא להגיד את הדבר הזה. אני מסתכל לטווח הארוך. זה נכון שטכנולוגיה והתייעלות יכולים לגרום לכך שיש עובדים שהמשרה שלהם מתייתרת. השאלה מה אנחנו רוצים לעשות עם העובדים האלה. אפשר לדבר על פיטורים, כי אף אחד מאיתנו לא רוצה לראות עובדים שלא עושים כלום, אבל הדבר הנכון לעשות הוא לחפש את העובדים האלה ולתת להם כלים. אתה יכול לעשות הסבה לעובדים. בסוף הממשלה לא עצומה. יש בה בסך הכל כ-35 אלף עובדים".

באילו עיוותים היית רוצה לטפל?

"תקן הרכב - אנחנו חושבים שנכון לקיים מחשבה שנייה אם אנחנו רוצים להמשיך ולתגמל עובדים על אחזקת רכב. בעולם השכר צריך לטפל בוותק - צריך לתת לו משקל יותר נמוך בשכר ולהסיט אותו לעולם של תגמול תלוי ביצועים".

מה מתסכל אותך?

"מתסכל אותי זה שהפעולות שנעשות כאן - רואים את הפירות שלהן רק אחרי הרבה שנים. במערכת החינוך למשל. שמנו הרבה כסף בשכר המורים, בדגש על המורים הצעירים - ועדיין לא רואים את הפירות של זה. אתה לא רואה את זה בהישגים של התלמידים ואתה לא רואה את זה בכוח האדם שמגיע. זה כנראה שילוב של מעמד המקצוע ושל סל האטרקטיביות החומרית. אלה תהליכים שלוקחים זמן".

קורה לכם שבמו"מ מול ארגון עובדים אתם מוצאים את עצמכם מייצגים את העובדים הצעירים באותו מקצוע.

"גם זה מתסכל. זה עדיין קורה שלמרבה ההפתעה האינטרסים שאנחנו שמים על השולחן - למשל להביא כוח אדם איכותי - זה לא מופנם ולא מחלחל. חלק גדול מהדיונים מתנקז לעובדים הוותיקים שמרוויחים יותר שכר. זה טבע האדם. אתה מוצא את עצמך בנקודה הפוכה לארגון העובדים, במובן זה שאתה רוצה לעזור לעובדים היותר חלשים, מי שגם נמצאים לעתים בשלב בחיים של אתגרים כלכליים כבדים - גידול ילדים, רכישת בית - ולא מוצא אוזן קשבת בצד השני".

המשבר מול המורים

ה"ניצחון" שרשמו המורים על משרד האוצר לפני כשלושה שבועות - כאשר במחי החלטת בית הדין הארצי לעבודה, בוטלו תשעת ימי הלימודים שמורי הכיתות הנמוכות התחייבו ללמד אל תוך החופש הגדול - הותיר לבר-נתן טעם רע בפה.

זה קרה, מכיוון שהסיכום על הוספת הימים התרחש מול מזכ"לית הסתדרות המורים, יפה בן דוד, אך לא מול יו"ר ארגון המורים, רן ארז. ברגע שבית הדין לא קיבל את תביעת המדינה לחייב את מורי הארגון להוסיף עוד ימי לימוד, גם הסיכום של בן דוד מול האוצר התבטל.האוצר ציפה שמשרד החינוך יגבה אותו בבית הדין, אבל זה לא קרה.

"טעינו באופן שבו ניהלנו את האירוע, זו לא בושה לטעות. אף אחד לא חף מטעויות", אומר בר-נתן.

מה הייתם צריכים לעשות אחרת?

"קודם לגבש את העמדות המשותפות יחד עם משרד החינוך ורק ואחר כך לגשת לארגוני המורים ולומר: 'אוקי, בואו נבדוק מהם הפתרונות המתאימים לכל קבוצת גיל'. זה לא היה נכון לראות את כל המורים כמקשה אחת".

איך הרגשת כשהתבררו החלטת בית הדין וההשלכותיה?

"זו תחושה לא פשוטה. המטרה שלנו היא להיות הוגנים. זה אומר שכשאתה משלם למישהו משכורת, אתה מצפה שיעבוד עבורה. לצערי בכיתות הנמוכות, גני ילדים, וכיתות א'-ד', זה פחות קרה, כי יש פחות יכולת בגילים האלה ללמד מרחוק. כאן הקושי וכאן האכזבה מכך שלא הצלחנו לקבל את התמיכה מבית הדין שזאת העמדה הנכונה".

כאב לחמישה ילדים, בני חמש עד 15, בר-נתן גם ראה מקרוב את הפערים ביכולת הלימוד. " הבת שלי בת החמש ראתה את הגננת שלה בזום, וזו גננת שאנחנו מאוד אוהבים. אבל הערך הפדגוגי של זה לא מאוד גבוה".

זה יקשה עלייך להבא לשכנע את ההסתדרות להסכים לוויתורים כשהם רואים שבפועל המורים לא מיישרים קו?

"ברור שכשיש עמדות שהן יותר קשות או יותר לעומתיות, ועוד מקבלים על זה פרס, אז זה מקשה במקומות אחרים. זה שיש ארגון אחד, שניים או שלושה - מתוך עשרות - שמתנהג בצורה מסוימת, אני לא חושב שזה שיגרום לאחרים להתנהג אחרת. אבל זה בהחלט מציב בפנינו אתגרים".

שר החינוך יואב גלנט אמר על רן ארז שהוא "גנגסטר שמחזיק את המדינה כבת ערובה".

"אז זה מה ששר החינוך כנראה חושב. אני לא אכנס להגדרות כאלה. זה בהחלט מקשה, אבל צריך גם להבין: אחת מאבני היסוד של הדמוקרטיה זו הזכות להתאגד, והזכות לשבות, והזכות גם להגיד 'לא' למעסיק. אנחנו עושים מאמץ להכניס קצת יותר איזון לעולם יחסי העבודה, כדי שמקרים כאלה יהיו נדירים. זה בא לידי ביטוי בשיח שהוא פחות מתלהם ויותר קונסטרוקטיבי, ובכך שיש פחות שביתות במשק. גם אם יש מקרים חריגים זה לא מעיד על הכלל.

"עובדה היא שתוך כדי משבר הקורונה, חתמתי או אישרתי עשרות הסכמים באינסוף סקטורים - אצל הפקידים והשלטון המקומי; בחברות הממשלתיות ובסגל האוניברסיטאות. אפילו מול גופי הביטחון ומערכת הבריאות. עם כולם חתמנו".

עוד כתבות

ירידות בבורסה בתל אביב / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בורסת ת"א ננעלה בירידות חדות בסופו של שבוע אדום במיוחד

מדד ת"א 35 ירד ב-1.5% ● המדדים המובילים ירדו השבוע בכ-4.5%, מדד הבנייה בכ-10% ● ירידות גם בחוזים בניו יורק, אנתרופיק נופלת ב-6% במסחר המוקדם ● נאוויטס ירדה בעקבות הדוחות ● הדולר ממשיך להתחזק הבוקר ושערו כבר מעל 3.33 שקלים ● ישראייר חתמה על מערכת הסכמים לשיתוף פעולה מסחרי עם אמריקן איירליינס

כוכבי ''דברים מוזרים'' בערב הבכורה בברודוויי. האימה ממלאת שני תפקידים כלכליים כמעט מנוגדים / צילום: Reuters, Janet Mayer/ INSTARimages

אחרי שעשה קופה בהוליווד: ז'אנר האימה מככב גם על הבמות

כניסת הזוועתונים לברודוויי לא מנותקת ממה שמתרחש בבתי הקולנוע, ומסוגה נישתית זה הפך למנוע שמביא נתחי שוק אדירים ● עבור הוליווד, שמתקשה להוציא את הקהל מהבית, הפחד הפך למוקד משיכה של ממש

כלי רכב חדשים בנמל אשדוד / צילום: Shutterstock

אחרי שלוש שנים: התחדש יבוא הרכב הישיר מסין לישראל דרך תעלת סואץ

הובלת כלי הרכב מסין לישראל חוזרת בהדרגה דרך תעלת סואץ, אחרי שנים שבהן המשלוחים נאלצו להקיף את אפריקה בגלל מתקפות החות'ים ● בקרוב באולמות התצוגה: יבואניות הרכב נערכות להרחיב את פעילותן גם לתחום הרובוטים דמויי האדם ● בשוק הרכב מצטרפים להיצע המקומי דגמים חדשים של BAIC, מאזדה ו-BYD, בהם מכונית פלאג־אין שמחירה מתחיל ב־130 אלף שקל ● השבוע בענף הרכב

פודטראק מרווה פיצריה מקומית / צילום: בר גוטהרץ

עם פיצה מושלמת ונוף גלילי: היישוב בו גילינו פיסה מנאפולי

בטיול בתוך השלווה הגלילית של יודפת פגשנו עדרי כבשים ובתי אבן, גילפנו יצירה מעץ תות והתענגנו על פיצה שלא הייתה מביישת את נאפולי ● חגית אברון תופרת יום

נתיבי איילון / אילוסטרציה: Shutterstock

יו"ר ועדת ביקורת של נתיבי איילון התפטרה ויוצאת בהאשמות חמורות

במכתב שכתבה יו"ר ועדת הביקורת של חברת נתיבי איילון, עו"ד מיכל סער, לרשות החברות ולדירקטוריון החברה, היא מאשימה את הרשות בכך שלא הכריעה בעניין דוח המעלה חשש לניגוד עניינים של המנכ"לית אורלי שטרן, ומתריעה על שורת נושאים נוספים • "אינני רואה טעם להיאחז בקרנות המזבח במקום בו מבקשים להשתיקני" ● רשות החברות: בוחנת את הסוגיה

אילה חסון / צילום: רונן אקרמן

אחרי הסערה בתאגיד: איילה חסון עוברת לערוץ 14

לאחר העימות החריף עם הנהלת חדשות כאן והעזיבה המתוקשרת של תאגיד השידור, אילה חסון הודיעה כי תצטרף לערוץ 14 כבר בימים הקרובים: "איש לא יכתיב לי ולא ישתיק אותי"

אבנר חדד, מנכ''ל קסם ומנכ''ל הפניקס בית השקעות / צילום: טומי הרפז

אבנר חדד: יום מפחיד בוול סטריט, שאחריו נולדים מתעשרים רבים

מנכ"ל בית ההשקעות הפניקס, אבנר חדד, כתב במכתב למשקיעים כי ענקיות הטכנולוגיה נסחרות במכפיל חד-ספרתי, בעוד חברות הלבשה, מזון וצריכה נסחרות במכפילים של 40-50 ● לדבריו, הירידות ביום המסחר האחרון זהות לאלה שנרשמו באותו תאריך ב-2008

פרופ' אריק לנדר

מייסד מכון ברוד, מגופי המחקר החשובים בעולם: "ראיתי בחיי הרבה פרויקטים משוגעים שהפכו לאפשריים"

פרופ' אריק לנדר, מחוקרי הגנום המובילים ומי שייסד את מכון ברוד של MIT והרווארד, מספר בראיון בלעדי איך שכנע שתי אוניברסיטאות מתחרות לשתף פעולה, מעריך מתי תהיה תרופה לאלצהיימר ומתייחס לביקורות עליו לאורך השנים ● השבוע קיבל ממכון ויצמן פרס על פועלו, והוא כבר בדרך לפתור בעיה גדולה נוספת של האנושות - עם חברה לאנרגיה ירוקה

מערכת PULS של חברת אלביט / צילום: אלביט מערכות

הלקוחה הגדולה של התעשייה הביטחונית קונה עוד רקטות מאלביט

חברה הודית חתמה על הסכם עם אלביט, שלפיו תטמיע את מערכת PULS בשרשראות הייצור שלה ● טורקיה ומצרים בוחנות צעדים ליצירת שיתוף פעולה בבניית ספינות ● בגרמניה הוחלט להחליף את הרחפנים הסיניים בחלופות אירופאיות בשל החשש הביטחוני ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מבלים ב''רובין''. מיקום מרכזי / צילום: ויקה פלסקוב

עם צ'יפס כמו בממלכה ואוכל מבוצע לעילא: תל אביב זכתה לפאב אנגלי כהלכתו

בעיר מלאת ברי יין כמעט שכחו מההנאה שבנקניקיות, כנפיים וביסים מושחתים ● "רובין" החדש נותן מענה עם אוכל נהנתני ולא מתנצל

אוזניות Sonos Ace Ultra / צילום: יחצ

כשהאוזניות מדברות עם הרמקול: החידושים של סונוס

חברת האודיו האמריקאית משיקה את אוזניות הדגל החדשות שלה, Sonos Ace Ultra, שמתחברות ישירות למערכת הרמקולים הביתית, ה-Beam Ultra ● האקוסיסטסם כולל גם אפליקציה בשילוב כלי AI, והיתרון הבולט הוא בעיצוב ובנוחות - אך תג המחיר גבוה במיוחד

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

תבעה את ועד הבית ב-21 אלף שקל והפסידה. כמה תשלם על הוצאות?

בית המשפט קבע כי שתי בנותיו של המנוח יירשו את חלקו בחברה המשפחתית, ודחה את התנגדות אחיו לצוואה המאוחרת ● בעלת דירה שתבעה את ועד הבית ושכניה חויבה ב־15 אלף שקל הוצאות משפט ● ובעלי דירה בעכו שתבעו את שכניהם בעקבות נזקי רטיבות מצנרת משותפת נותרו ללא פיצוי, לאחר שלא הוכיחו כי השכנים ידעו על הליקוי ● 3 פסקי דין בשבוע

עיבוד: טלי בוגדנובסקי

גם הישראליות חטפו: איך תשפיע הקריסה בוול סטריט על ת״א?

גל המכירות במניות השבבים פגע גם בחברות הישראליות בענף במיוחד טאואר וקמטק. מנגד, מאנדיי עלתה ב־3.3% וטבע הוסיפה 1.8% • וול סטריט סערה וגלי ההדף יגיעו גם לבורסה בתל אביב

הזדמנות קנייה? / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי המפולת: שלושה מבחנים לשווקים בשבוע הקרוב

תל אביב תחזור למסחר עם פער ארביטראז׳ שלילי של כ־1.5% והחלטת ריבית של בנק ישראל כבר ביום שני • בארה״ב יתפרסם ברביעי מדד האינפלציה המועדף על הפד • ואז יגיע חג ההודיה, שיקצר את שבוע המסחר בוול סטריט ● כך ייראה השבוע החדש בשווקים

אילוסטרציה: Shutterstock

הכלכלן שמזהיר ממשבר חמור מזה של 2008, וזה שדווקא בטוח: העליות בדרך

פיטר שיף מזהיר ממשבר חמור אף מזה של שנת 2008 • מייקל ברי חזר לאזהרות שלו על מניות ה־AI ● ויש מי שדווקא בטוח שהעליות בדרך: כלכלנים מובילים ומשקיעי על מתייחסים למצב בשווקים

מניית אנבידיה צנחה ב־14% אמש / צילום: ap, Seth Wenig

חמש הצרות החדשות שנחתו על אנבידיה

עד לפני שבועיים היא הייתה החברה הגדולה בעולם, עם שווי של 5.6 טריליון דולר ● עכשיו, אחרי צניחה של כשליש במניה, אנבידיה מתמודדת עם חקירה רגולטורית של דיווחיה החשבונאיים, חשד להברחת שבבים, מגבלות חדשות על יצוא והקמת חוות שרתים, שחיקת התגמול לעובדים ותחקירים על התנהלות מייסדה ● מחיר המניה חזר אחורה בקרוב לשנתיים - האם זו הזדמנות?

מימין: אבי, רפי וג'ו נקש / עיבוד: אביב חופי, יח''צ

הם חשבו ששדה דב לא ייסגר לעולם. זה עלה להם ביוקר

שורה של משברים וטעויות הובילו את האחים נקש להיפרד מהשליטה בתכשיט של הקבוצה: חברת התעופה ארקיע ● מההחלטה שלא לגדר את מחירי הדלק, הצניחה בהכנסות הקו לאילת, ההפסדים בעשרות מיליוני דולרים ועד הסכסוך המשפחתי סביב מנכ"ל הקבוצה - שהפך לפנים של מהלך החילוץ

עסקי הנדל''ן של עומר אדם / צילומים: שי פרנקו, אביב חופי, Shutterstock, קבוצת ענן

האימפריה של עומר אדם כבר שווה מיליארדים: הנדל"ן, הקמעונאות ומה הוא מתכנן לרשת זאפה

עסקי הנדל"ן של הזמר ומשפחתו, הכוללים מרכזים מסחריים, בנייני מגורים ובתי מלון ברחבי הארץ, הגיעו לשווי של יותר מחצי מיליארד דולר ● גלובס חושף את מתיחת הפנים המתוכננת של המשפחה במועדוני ההופעות של רשת זאפה, כולל מעבר לכשרות שיוביל לסגירה בשבת ● אדם לא עוצר גם בתחום הטכנולוגי לאחר שחוות השרתים ענן, שהוא חלק מבעליה, נסקה לשווי של 1.2 מיליארד דולר

מצב השווקים השבוע / צילום: Shutterstock

איזו מניה נוטשים משקיעי העל - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

איך הצליח מור לזנק לצמרת התשואות בחודש מאכזב - ומי נותרו בתחתית ● מנהל ההשקעות שמזהיר מפני ענף הנדל"ן – ומסמן הזדמנות בתמחור חסר במניות הנפט ● כך הפכו בורסות אירופה למפלט של המשקיעים ושברו שלושה שיאים ברצף ● האם ה-S&P באמת מספיק, או שהגיע הזמן לפזר את התיק מחוץ לארה"ב ● המניה שמשקיעי-העל נוטשים בהמוניהם, המהלך של ביל אקמן וההימור של היורש של באפט

שלטי חוצות בטיימס סקוור מקדמים את השקת GTA 6 השבוע. פאניקה מוסרית / צילום: Reuters, לוקמן ווראל אליבול / Anadolu

13 שנה של ציפייה למשחק מחשב: האם הדאגה ממנו מוצדקת?

GTA 6 מגיע אחרי יותר מעשור ועמו גם גל חדש של אזהרות מפני השפעת האלימות במשחק על ילדים ובני נוער ● אלא שמחקרים לא מצאו קשר מובהק בין משחקי וידיאו אלימים לפשיעה, והמומחים חלוקים בשאלה עד כמה החששות מוצדקים ● הסכנה המיידית יותר, מתברר, היא דווקא שעות המשחק הארוכות והפגיעה בשינה ובלימודים