גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כשרה"מ והיועמ"ש עושים יד אחת נגד האינטרס הציבורי לחשיפת מידע

בזמן שחוק המעקבים פוגע בזכות לפרטיות של כולנו, ובניגוד לעמדת התנועה לחופש המידע, מנדלבליט ונתניהו מנהלים מאבק בעייתי מאוד על הפרטיות של עובדי ציבור • בית המשפט העליון יכריע בקרוב בנושא • התנועה: לא לאפשר שימוש בפרטיות להסתרת הליכי קבלת החלטות

פקחים פועלים ברחבי הארץ תחת משטר הקורונה תוך כדי תשאול ותחקור אזרחים / צילום: כדיה לוי, גלובס
פקחים פועלים ברחבי הארץ תחת משטר הקורונה תוך כדי תשאול ותחקור אזרחים / צילום: כדיה לוי, גלובס

אנחנו חיים בעידן של אובדן הפרטיות. במודע ושלא במודע, אנחנו מקריבים את הפרטיות שלנו בכל שיתוף ברשתות החברתיות, בכל גלישה לאתר קניות, ובכל רכישה באינטרנט. הפרטיות שלנו נפגעת גם כשאנחנו מסתובבים ברחובות או הולכים למקום העבודה, ומצלמות האבטחה בולשות אחרינו.

ואחרי כל אלה, גם שאריות הפרטיות שעוד נותרו לכל אחד מאיתנו, הולכות ונשחקות, הולכות ונעלמות בימי הקורונה. בימים שבהם הממשלה, הכנסת והמדינה מאפשרות לגופי הביטחון לעקוב אחרינו באמצעים טכנולוגיים מתוחכמים. לטובתן, נציין כי ביום רביעי האחרון עוגנה סמכות השב"כ לעקוב אחרינו בחוק ("האיכון הסלולרי"), שצומצמה לתנאים מסוימים, כדרישת בג"ץ.

מי שמוביל את מדיניות הממשלה בכלל ואת ההחלטות על המעקבים, הוא ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, והוא עושה זאת בתקווה שהאיכונים יסייעו למיגור המגפה. וזה מעניין, כי באותו הזמן שבו נתניהו מוביל מהלכים שפוגעים קשות בזכות לפרטיות של כל אחד מאיתנו (שוב, למטרה ראויה), מנהל נתניהו מאבק משפטי עקרוני על הזכות לפרטיות שלו, ושל עובדי ציבור אחרים.

האיזון בין זכות המידע לפרטיות

המאבק המשפטי שמנהל נתניהו נעשה באמצעות הליך של דיון נוסף בבית המשפט העליון, בפסק הדין שנתנו השופטים מני מזוז, אורי שהם וניל הנדל, באוגוסט 2017. שלושת השופטים פסקו, כי על ראש הממשלה להעביר לעיתונאי רביב דרוקר תיעוד של מועדי שיחות הטלפון שנערכו בינו לבין בעלי העיתון "ישראל היום", שלדון אדלסון, והעורך הראשי שלו דאז, עמוס רגב, בשלוש השנים שבין פברואר 2012 לפברואר 2015.

בפסק הדין נקבע, כי "הפגיעה בפרטיות (של נתניהו) במקרה זה היא שולית... ומאידך כי האינטרס הציבורי בחשיפת המידע הוא בעל משקל משמעותי, כך שתוצאת איזון האינטרסים בענייננו היא ברורה ומובהקת".

בתחילה, נתניהו התמהמה מעט עם העברת הנתונים בהתאם להחלטת בית המשפט. אך בהמשך העביר אותם. מפירוט השיחות שהעביר נתניהו עלה, כי הקשר שלו עם שני ראשי העיתון "ישראל היום" הנחשב למקורב אליו, היה אינטנסיבי, וכי כל אחד מהשניים קיים איתו בממוצע כמה עשרות שיחות בשנה, בתקופה הרלוונטית.

למרות שכבר העביר את פירוט השיחות ביקש נתניהו מביהמ"ש העליון, לקיים דיון עקרוני בהרכב מורחב של שבעה שופטים בסוגיה. והעליון נעתר לבקשה. במסגרת הדיון הנוסף, יצטרכו השופטים לקבוע מהו האיזון הנכון והראוי בין זכות הציבור למידע, המעוגנת בחוק חופש המידע, לבין הזכות לפרטיות, המעוגנת בחוק הגנת הפרטיות.

עמדת היועמ"ש תואמת לעמדת רה"מ

לאחרונה, ביקשה "התנועה לחופש המידע" משופטי העליון לצרף אותה לדיון כ"ידידת בית המשפט". האינטרס הציבורי מחייב את קבלת בקשת הצירוף, שכן "התנועה לחופש המידע" היא אחד הגופים המקצועיים והוותיקים שכל עיסוקה בקידום ערכים של שקיפות ושימוש בחוק חופש המידע. גילוי נאות ורלוונטי - דרוקר הוא מייסד התנועה.

מטבע הדברים, ייתכן שעמדת התנועה שנכתבה ע"י עו"ד איה מרקביץ’, בסיועה של עו"ד יערה וינקלר-שליט, זהה לעמדתו של דרוקר. כלומר, שיש להותיר על כנו את פסה"ד של מזוז, הנדל, ושהם, ולדחות את עמדתו של נתניהו.

הדבר המעניין והמפתיע ביותר בבקשת "התנועה לחופש המידע" בתיק נתניהו-דרוקר, הוא - הביקורת החריפה מאוד שלה על עמדת היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, בתיק הזה. בזמן שנתניהו מסמן את מנדלבליט כאויבו הגדול, וכמי ש"תפר" לו תיק פלילי, טוענת התנועה כי קיים חשש שהעמדה המקצועית שהגיש היועמ"ש בתיק נתניהו-דרוקר, הושפעה מכך שנתניהו הוא בעל הדין.

התנועה טוענת, כי היועמ"ש שינה את עמדתו בסוגיה שתידון בדיון הנוסף, רק משום שמדובר בתיק שבו מעורב ראש הממשלה, וכי קיים חשש שהיועמ"ש פעל מתוך שיקולים זרים של טובת נתניהו כשגיבש את עמדתו.

עמדת היועמ"ש, התואמת במידה רבה את עמדת נתניהו, היא - שלרשות ציבורית אסור למסור מידע שעלול לפגוע בפרטיותו של אדם, אף אם יש בו עניין לציבור, ורק ביהמ"ש מוסמך לאזן בין חופש המידע להגנת הפרטיות. ובמילים אחרות, לשיטת היועמ"ש מעתה כל בקשה לקבלת מידע מרשות ציבורית על נושאים שיש בהם פוטנציאל לפגיעה בפרטיות, תצטרך להגיע לדיון בביהמ"ש.

גושפנקה להסתרת תהליכי קבלת החלטות

התנועה טוענת, ובצדק, שמדובר בעמדה שמתעלמת מסעיפי חוק קיימים וסותרת סעיפי חוק אחרים, שמהם עולה בבירור כי רשות ציבורית מחויבת להפעיל שיקול דעת גם בבואה לבחון בקשת מידע שנוגעת למידע הנחזה ל"פרטי".

עמדת היועץ גם סותרת את ההלכה, שלפיה כדי שסירוב לבקשת מידע יעמוד במבחן הסבירות, על הרשות הציבורית לאתר את מכלול השיקולים הרלוונטיים ולאזן ביניהם. רשות לא יכולה להיתלות בעילה של פגיעה בפרטיות בלבד, בלי להוסיף ולבחון את עוצמת הפגיעה בשים לב לרגישות המידע; ומנגד, את חשיבות חשיפתו עבור הציבור.

וכפי שכותבת התנועה לחופש המידע: "קבלת עמדת היועץ תאלץ מבקשי מידע להגיש עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים בכל עימות בין זכותם למידע לזכות לפרטיות, ולשאת בעלויות הבלתי-מבוטלות שכרוכות בה. מדובר בחסם קיצוני שבהכרח יוביל לצמצום דרמטי של היקף המידע הציבורי שייחשף לעין הציבור".

תוצאה מדאיגה במיוחד שעלולה להתרחש אם ביהמ"ש יקבל את עמדת היועמ"ש, בדיון הנוסף בתיק נתניהו-דרוקר, תהיה הפיכת הזכות לפרטיות ל"מפלטו של הנבל". לטענת התנועה, "אי-דחייתה של עמדת היועמ"ש החדשה, היא מתן גושפנקה לשימוש לרעה בסייג הפגיעה בפרטיות לשם הסתרת תהליכי קבלת החלטות ושאר סוגי מידע ציבורי שלגילויו נודע ערך ציבורי או אישי רב, אלא שחשיפתו אינה מחמיאה לרשות, לצדדי ג’, לנבחרי הציבור, או לפקידיו".

במילים אחרות, המשמעות הפרקטית של קבלת עמדת היועמ"ש, עלולה להיות שרשויות ציבוריות לעולם לא יעבירו לציבור מידע, בנימוק שיש בהעברתו פוטנציאל של פגיעה בפרטיות, והן יעדיפו תמיד להעביר את תפוח האדמה הלוהט לפתחו של ביהמ"ש.
את בקשתה, מסכמת התנועה לחופש המידע באמירה הקשה, כי "20 שנה ויותר לאחר חקיקת חוק חופש המידע, מבצעת הממשלה ‘סיבוב פרסה’: במקום לפרסם מידע ציבורי באופן יזום, ולחתור אחר דרכים וכלים למימוש מהפכת השקיפות באופן היעיל והנגיש ביותר, צפויה עמדת היועמ"ש להביא לסגירת דלתות שנפתחו בעמל רב".

ונזכיר, כי בפתח משפטו הפלילי, ב-24 במאי 2020, התייצב רה"מ נתניהו מול מצלמות התקשורת ותקף קשות את היועמ"ש. נתניהו טען, שמנדלבליט פועל ממניעים מושחתים ואמר: "האם לוחצים עליו? האם יש לו משהו להסתיר? האם המשהו הזה זה אותן קלטות סודיות? מי יודע. לכן אני דורש לפרסם כאן עכשיו את כל הקלטות של היועץ, כי אין מחטא טוב יותר כאור השמש".

וזה די אירוני, כשחושבים על כך שגם נתניהו וגם היועמ"ש מנהלים בבית המשפט העליון הליך משפטי שעלול להביא לצמצום אורה של השמש; והכול, בטיעון של הגנה על הפרטיות. 

עוד כתבות

אילוסטרציה: Shutterstock

פסק הדין החדש שכל זוג נשוי צריך להכיר. וההשלכות

בית המשפט העליון קבע השבוע באופן תקדימי כי ניתן לחלק בין בני זוג המתגרשים גם נכס שהיה שייך לאחד מהם לפני הנישואים ● כל מה שכדאי לדעת על הסכסוך שמאחורי ההלכה החדשה, ההשלכות וגם - למה מעכשיו "חייבים לעשות הסכם ממון"

החוסכים הישראלים מסכמים חצי שנה פנומנלית / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

החודש ההיסטורי שסידר לחוסכים הישראלים את אחת התקופות הטובות אי פעם

המחצית הראשונה של שנת 2025 הייתה עמוסה בטלטלות בארץ ובעולם, ועדיין חוסכי הגמל והפנסיה צפויים ליהנות מתשואות שלא נראו כמותן זה שנים ● הסיבה המרכזית: הבורסה בתל אביב שהפכה לאחת החזקות בעולם, ושברה שורה של שיאים היסטוריים ● ובכל זאת, במסלול אחד ייצאו מאוכזבים

אילון מאסק / צילום: Shutterstock

ניסיון לחזור למרוץ ה-AI: גיוס הענק של של אילון מאסק

בנק ההשקעות מורגן סטנלי הודיע כי סטארט-אפ הבינה המלאכותית xAI, שלפי מאסק, שוויו מוערך בכ-80 מיליארד דולר, גייס 10 מיליארד דולר בחוב ובמניות ● גיוס ההון יאפשר לחברה לקדם את מודל ה-AI של החברה, Grok, ולהשיג יתרון מול המתחרות שלה, OpenAI ו-Anthropic

תקיפות צה''ל ברחבי איראן / צילום: Reuters, SOCIAL MEDIA

סיפקו מפת מודיעין עשירה: הלווינים הכינו את מכת הפתיחה באיראן

המראות של האיראנים מצלמים מל"טים בשמי טהרן שיקפו במהלך המערכה סיטואציה שבה צה"ל, במידה כזו או אחרת, הפך את איראן לרצועת עזה ● כעת משרד הביטחון חושף את הנתונים שהובילו לשליטה של צה"ל בשמי איראן

אלכסנדר ואנג, מייסד scale AI / צילום: ap, Jeff Chiu

ילד פלא, גאון מתמטי בלי תואר ומיליארדר: המינוי שהביא לצוקרברג שיא חדש

אלכסנדר ואנג בן ה־28, מייסד חברת הדאטה Scale AI ותופעה בעמק הסיליקון הוא המינוי שמטא מקווה שיביא לה את הניצחון במירוץ ה־AI ● מהדירה שחלק עם סם אלטמן ועד למעמד של אחד האנשים המקושרים בתעשייה: הכירו את האיש שצוקרברג מהמר עליו במיליארדים

מטוס AIR ONE מאויש של חברת AIR / צילום: חברת AIR

השחקנית הישראלית שמנסה לרכוש מעמד בשוק הכטב"מים

יצרנית כלי הטייס האוויריים החשמליים AIR צפויה לפתוח מתקן ייצור בכפר יונה, בהשקעה של מיליוני שקלים ● השחקן בר ברימר משיק מותג אופנת גברים חדש בשם CABO, יחד עם קבוצת משקיעים ● והפדרציה היהודית של ניו יורק העניקה סיוע בהיקף של 200 אלף שקל לאלמנות צה"ל ● אירועים ומינויים

מתקרבים לגיל פרישה? החיסכון שיכול לתת לכם קצבה פטורה ממס

"תיקון 190" נשמע טכני, אך הוא מאפשר ניהול כסף פרטי דרך קופת גמל - עם שיעור מס שונה, גמישות בהשקעה וגם כמה מגבלות שחשוב להכיר ● למי הוא מתאים ומתי זה משתלם? לפני שמפקידים - חשוב להבין את כל המשמעויות

בניין האיחוד האירופי / צילום: Shutterstock

אירופה מוכנה להסכם סחר עם ארה"ב, אך לא ללא תמורה

האיחוד שואף שהסכם הסחר עם ארה"ב יכלול מכס אחיד של 10% על חלק נרחב מהיצוא האירופי, אך מבקש מהאמריקאים התחייבויות להפחתת מכסים בתחומים מרכזיים כמו תרופות, אלכוהול, שבבים ומטוסי נוסעים

ארז קמיניץ, לשעבר המשנה ליועמ''ש / צילום: אייל טואג

עו"ד ארז קמיניץ: "המדינה חייבת לעשות מסלול ירוק להיתרים"

על רקע הפגיעות בעורף, קמיניץ מציע מודל של שולחן עגול, בלי רפורמות חדשות, שנוטות להתעכב ואינן מתאימות למצב חירום ● "שיתוף פעולה בין מינהל התכנון, רשות המסים, רמ"י, משרד הפנים, משרד המשפטים וגופים נוספים הוא הכרחי. אין טעם להניע תהליכים ללא גיבוי ממשלתי רחב", אמר קמיניץ

דירה שנפגעה מטיל איראני ברמת גן / צילום: ap, Oded Balilty

"אין כבר איפה לשכור דירה ברמת גן": החורים במתווה הפיצויים לנפגעי הטילים חושפים סכסוכים ובעיות

המלחמה שמטה את הקרקע תחת רגליהם של בעלי דירות ושוכרים רבים, ובשטח מצטברים מקרים שמתווה הסיוע לא נותן להם מענה ● חוזים מתבטלים ומשכירים נאלצים לשלם משכנתא על נכסים שלא ראויים למגורים ● מפונים מתקשים למצוא דיור חלופי באזורים שנהרסו, עקב הביקוש הגבוה ● האם אנחנו בדרך לגל תביעות? ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר / צילום: ap, Tsafrir Abayov

בעקבות רפורמת הנשק של בן גביר: כמות התלונות על המשרד לביטחון לאומי גדלו פי 6

רפורמת הנשק של השר בן גביר הביאה לגל של 370 אלף בקשת לרישיון נשק מתחילת המלחמה, שהביאה לעומס בירוקרטי יוצא דופן ● 1,436 תלונות על המשרד לביטחון לאומי הוגשו בשנה החולפת, לעומת 226 תלונות בלבד בשנה שעברה ● רבות מהתלונות הן של חיילים בחזית שלא הצליחו להוציא רישיון נשק אזרחי

אלעד טנא / צילום: איה אפרים

ידיעות אחרונות במגעים עם העורך הראשי של מקור ראשון לתפקיד בכיר בקבוצה

אחרי שעורך העל של הקבוצה, אבי משולם, הודיע על סיום תפקידו, בקבוצת התקשורת מנהלים מגעים עם אלעד טנא - העורך הראשי של מקור ראשון מקבוצת ישראל היום ● לטנא יש רקורד בתקשורת הישראלית ואף בידיעות אחרונות עצמה

בנק אוף אמריקה / צילום: Shutterstock, Tero Vesalainen

הרשימה הרבעונית של ענקית ההשקעות: אלה המניות המבטיחות

הבנק האמריקאי מפרסם רשימה של מניות מעניינות להשקעה שצפויות לרכז עניין ברבעון השלישי של 2025 ● במקביל מפרסם הבנק שתי מניות שצפויות לרדת

משמאל לימין: מייסדי אימג'ין, יהונתן צלח, דין ביתן ושחר פורת / צילום: אייל טואג

גיוס של 23 מיליון דולר לחברת אימג'ין AI בהובלת לארי אליסון

גיוס סבב נוסף בהיקף של 23 מיליון דולר לאימג'ין AI, שפיתחה טכנולוגיה לגילוי מהיר של סרטן, שאותו מוביל, כמו את סבב הגיוס הקודם, מייסד חברת אורקל והמשקיע לארי אליסון ● בעקבות הגיוס הנוכחי, סך ההשקעות בחברה מגיע ל-45 מיליון דולר

דיון בוועדת החוקה / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

ועדת החוקה אישרה: השינוי הדרמטי בדיני החוזים מתקרב

הצעת החוק כוללת הסדר שהוביל היו"ר רוטמן, ולפיו הצדדים לחוזה יקבעו בעצמם כיצד יש לפרשו ● ההצעה נועדה לבטל את פסק הדין המזוהה עם נשיא העליון לשעבר ברק, ואשר העניקה סמכות רחבה לבתי המשפט לפרש חוזים ● יועמ"ש ועדת חוקה: "חשש שחוסר הודאות רק יגדל"

האם בסקנדינביה יותר מ-80% מהעובדים מאוגדים לעומת 20% בישראל?

מה מצב ההתאגדות בישראל לעומת סקנדינביה? לא מדהים, אך יש לכך סיבות ● המשרוקית של גלובס

הוספת ממ''ד לבניין בראשון לציון במסגרת תמ''א 38 / צילום: Shutterstock

האם בקרוב הממ"דים יגדלו? הצעות החוק בנושא עולות שלב

הצעת החוק להגדלת שטח הממ"ד אושרה לקריאה ראשונה אחרי הקפאה ארוכה ● ברשויות המקומיות צפויים להתנגד, אלא אם יקבלו פיצוי על אבדן דמי השבחה ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד

האלוף (מיל') תמיר הימן / צילום: המכון למחקרי ביטחון לאומי, אוניברסיטת ת''א

עם תקציב של 200 מיליון דולר: היוזמה של ראש אמ"ן לשעבר ל"נטרול השאיפות הסיניות" בתחום המחשוב הקוונטי

התקציב לפעילות בגובה 200 מיליון דולר יאפשר לחברות ישראליות, שנחשבות מובילות בתחום, לקחת חלק בפרויקטים חדשניים ● היוזמה לקרן, שמקדם האלוף (במיל') תמיר היימן, היא על רקע היעדרות ישראל מהסכמי הבינה המלאכותית שנחתמו בין ארה"ב לאמירויות ולסעודיה

מטוסים בנתב''ג / צילום: תמונה פרטית

מחירי הטיסות יקרים היום? חכו שתראו מה מצפה לכם בעוד עשור

נתב"ג צפוי להגיע לקצה גבול הקיבולת שלו בשנת 2035, והפתרון הנדרש הוא הקמת שדה תעופה חדש ● בעוד שהמומחים מסכימים שהמיקום המתאים ביותר הוא ברמת דוד, סגן השר אלמוג כהן מנסה לקדם במקום שדה בנבטים ● כעת גם נתניהו נכנס לתמונה, ודחה את הדיון בשדה הצפוני ● אם המשחקים הפוליטיים לא יפסקו, התוצאה תהיה שאף אחד משדות התעופה לא יוקם, והציבור ישלם את המחיר

טקס זיכרון ל-45 ההרוגים באסון מירון / צילום: ap, Oded Balilty

פשרה: משפחות נספים באסון מירון יפוצו בכ-2 מיליון שקל

המדינה הגיעה להסכם ולפיו תשלם בשלב הראשון את הסכומים למשפחות הנספים מתחת לגיל 24 – בנוסף לכ-500 אלף שקל ששולמו למשפחות כמקדמה ● יימשכו המגעים לגבי פיצוי למשפחות נוספות