גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כשרה"מ והיועמ"ש עושים יד אחת נגד האינטרס הציבורי לחשיפת מידע

בזמן שחוק המעקבים פוגע בזכות לפרטיות של כולנו, ובניגוד לעמדת התנועה לחופש המידע, מנדלבליט ונתניהו מנהלים מאבק בעייתי מאוד על הפרטיות של עובדי ציבור • בית המשפט העליון יכריע בקרוב בנושא • התנועה: לא לאפשר שימוש בפרטיות להסתרת הליכי קבלת החלטות

פקחים פועלים ברחבי הארץ תחת משטר הקורונה תוך כדי תשאול ותחקור אזרחים / צילום: כדיה לוי, גלובס
פקחים פועלים ברחבי הארץ תחת משטר הקורונה תוך כדי תשאול ותחקור אזרחים / צילום: כדיה לוי, גלובס

אנחנו חיים בעידן של אובדן הפרטיות. במודע ושלא במודע, אנחנו מקריבים את הפרטיות שלנו בכל שיתוף ברשתות החברתיות, בכל גלישה לאתר קניות, ובכל רכישה באינטרנט. הפרטיות שלנו נפגעת גם כשאנחנו מסתובבים ברחובות או הולכים למקום העבודה, ומצלמות האבטחה בולשות אחרינו.

ואחרי כל אלה, גם שאריות הפרטיות שעוד נותרו לכל אחד מאיתנו, הולכות ונשחקות, הולכות ונעלמות בימי הקורונה. בימים שבהם הממשלה, הכנסת והמדינה מאפשרות לגופי הביטחון לעקוב אחרינו באמצעים טכנולוגיים מתוחכמים. לטובתן, נציין כי ביום רביעי האחרון עוגנה סמכות השב"כ לעקוב אחרינו בחוק ("האיכון הסלולרי"), שצומצמה לתנאים מסוימים, כדרישת בג"ץ.

מי שמוביל את מדיניות הממשלה בכלל ואת ההחלטות על המעקבים, הוא ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, והוא עושה זאת בתקווה שהאיכונים יסייעו למיגור המגפה. וזה מעניין, כי באותו הזמן שבו נתניהו מוביל מהלכים שפוגעים קשות בזכות לפרטיות של כל אחד מאיתנו (שוב, למטרה ראויה), מנהל נתניהו מאבק משפטי עקרוני על הזכות לפרטיות שלו, ושל עובדי ציבור אחרים.

האיזון בין זכות המידע לפרטיות

המאבק המשפטי שמנהל נתניהו נעשה באמצעות הליך של דיון נוסף בבית המשפט העליון, בפסק הדין שנתנו השופטים מני מזוז, אורי שהם וניל הנדל, באוגוסט 2017. שלושת השופטים פסקו, כי על ראש הממשלה להעביר לעיתונאי רביב דרוקר תיעוד של מועדי שיחות הטלפון שנערכו בינו לבין בעלי העיתון "ישראל היום", שלדון אדלסון, והעורך הראשי שלו דאז, עמוס רגב, בשלוש השנים שבין פברואר 2012 לפברואר 2015.

בפסק הדין נקבע, כי "הפגיעה בפרטיות (של נתניהו) במקרה זה היא שולית... ומאידך כי האינטרס הציבורי בחשיפת המידע הוא בעל משקל משמעותי, כך שתוצאת איזון האינטרסים בענייננו היא ברורה ומובהקת".

בתחילה, נתניהו התמהמה מעט עם העברת הנתונים בהתאם להחלטת בית המשפט. אך בהמשך העביר אותם. מפירוט השיחות שהעביר נתניהו עלה, כי הקשר שלו עם שני ראשי העיתון "ישראל היום" הנחשב למקורב אליו, היה אינטנסיבי, וכי כל אחד מהשניים קיים איתו בממוצע כמה עשרות שיחות בשנה, בתקופה הרלוונטית.

למרות שכבר העביר את פירוט השיחות ביקש נתניהו מביהמ"ש העליון, לקיים דיון עקרוני בהרכב מורחב של שבעה שופטים בסוגיה. והעליון נעתר לבקשה. במסגרת הדיון הנוסף, יצטרכו השופטים לקבוע מהו האיזון הנכון והראוי בין זכות הציבור למידע, המעוגנת בחוק חופש המידע, לבין הזכות לפרטיות, המעוגנת בחוק הגנת הפרטיות.

עמדת היועמ"ש תואמת לעמדת רה"מ

לאחרונה, ביקשה "התנועה לחופש המידע" משופטי העליון לצרף אותה לדיון כ"ידידת בית המשפט". האינטרס הציבורי מחייב את קבלת בקשת הצירוף, שכן "התנועה לחופש המידע" היא אחד הגופים המקצועיים והוותיקים שכל עיסוקה בקידום ערכים של שקיפות ושימוש בחוק חופש המידע. גילוי נאות ורלוונטי - דרוקר הוא מייסד התנועה.

מטבע הדברים, ייתכן שעמדת התנועה שנכתבה ע"י עו"ד איה מרקביץ’, בסיועה של עו"ד יערה וינקלר-שליט, זהה לעמדתו של דרוקר. כלומר, שיש להותיר על כנו את פסה"ד של מזוז, הנדל, ושהם, ולדחות את עמדתו של נתניהו.

הדבר המעניין והמפתיע ביותר בבקשת "התנועה לחופש המידע" בתיק נתניהו-דרוקר, הוא - הביקורת החריפה מאוד שלה על עמדת היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, בתיק הזה. בזמן שנתניהו מסמן את מנדלבליט כאויבו הגדול, וכמי ש"תפר" לו תיק פלילי, טוענת התנועה כי קיים חשש שהעמדה המקצועית שהגיש היועמ"ש בתיק נתניהו-דרוקר, הושפעה מכך שנתניהו הוא בעל הדין.

התנועה טוענת, כי היועמ"ש שינה את עמדתו בסוגיה שתידון בדיון הנוסף, רק משום שמדובר בתיק שבו מעורב ראש הממשלה, וכי קיים חשש שהיועמ"ש פעל מתוך שיקולים זרים של טובת נתניהו כשגיבש את עמדתו.

עמדת היועמ"ש, התואמת במידה רבה את עמדת נתניהו, היא - שלרשות ציבורית אסור למסור מידע שעלול לפגוע בפרטיותו של אדם, אף אם יש בו עניין לציבור, ורק ביהמ"ש מוסמך לאזן בין חופש המידע להגנת הפרטיות. ובמילים אחרות, לשיטת היועמ"ש מעתה כל בקשה לקבלת מידע מרשות ציבורית על נושאים שיש בהם פוטנציאל לפגיעה בפרטיות, תצטרך להגיע לדיון בביהמ"ש.

גושפנקה להסתרת תהליכי קבלת החלטות

התנועה טוענת, ובצדק, שמדובר בעמדה שמתעלמת מסעיפי חוק קיימים וסותרת סעיפי חוק אחרים, שמהם עולה בבירור כי רשות ציבורית מחויבת להפעיל שיקול דעת גם בבואה לבחון בקשת מידע שנוגעת למידע הנחזה ל"פרטי".

עמדת היועץ גם סותרת את ההלכה, שלפיה כדי שסירוב לבקשת מידע יעמוד במבחן הסבירות, על הרשות הציבורית לאתר את מכלול השיקולים הרלוונטיים ולאזן ביניהם. רשות לא יכולה להיתלות בעילה של פגיעה בפרטיות בלבד, בלי להוסיף ולבחון את עוצמת הפגיעה בשים לב לרגישות המידע; ומנגד, את חשיבות חשיפתו עבור הציבור.

וכפי שכותבת התנועה לחופש המידע: "קבלת עמדת היועץ תאלץ מבקשי מידע להגיש עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים בכל עימות בין זכותם למידע לזכות לפרטיות, ולשאת בעלויות הבלתי-מבוטלות שכרוכות בה. מדובר בחסם קיצוני שבהכרח יוביל לצמצום דרמטי של היקף המידע הציבורי שייחשף לעין הציבור".

תוצאה מדאיגה במיוחד שעלולה להתרחש אם ביהמ"ש יקבל את עמדת היועמ"ש, בדיון הנוסף בתיק נתניהו-דרוקר, תהיה הפיכת הזכות לפרטיות ל"מפלטו של הנבל". לטענת התנועה, "אי-דחייתה של עמדת היועמ"ש החדשה, היא מתן גושפנקה לשימוש לרעה בסייג הפגיעה בפרטיות לשם הסתרת תהליכי קבלת החלטות ושאר סוגי מידע ציבורי שלגילויו נודע ערך ציבורי או אישי רב, אלא שחשיפתו אינה מחמיאה לרשות, לצדדי ג’, לנבחרי הציבור, או לפקידיו".

במילים אחרות, המשמעות הפרקטית של קבלת עמדת היועמ"ש, עלולה להיות שרשויות ציבוריות לעולם לא יעבירו לציבור מידע, בנימוק שיש בהעברתו פוטנציאל של פגיעה בפרטיות, והן יעדיפו תמיד להעביר את תפוח האדמה הלוהט לפתחו של ביהמ"ש.
את בקשתה, מסכמת התנועה לחופש המידע באמירה הקשה, כי "20 שנה ויותר לאחר חקיקת חוק חופש המידע, מבצעת הממשלה ‘סיבוב פרסה’: במקום לפרסם מידע ציבורי באופן יזום, ולחתור אחר דרכים וכלים למימוש מהפכת השקיפות באופן היעיל והנגיש ביותר, צפויה עמדת היועמ"ש להביא לסגירת דלתות שנפתחו בעמל רב".

ונזכיר, כי בפתח משפטו הפלילי, ב-24 במאי 2020, התייצב רה"מ נתניהו מול מצלמות התקשורת ותקף קשות את היועמ"ש. נתניהו טען, שמנדלבליט פועל ממניעים מושחתים ואמר: "האם לוחצים עליו? האם יש לו משהו להסתיר? האם המשהו הזה זה אותן קלטות סודיות? מי יודע. לכן אני דורש לפרסם כאן עכשיו את כל הקלטות של היועץ, כי אין מחטא טוב יותר כאור השמש".

וזה די אירוני, כשחושבים על כך שגם נתניהו וגם היועמ"ש מנהלים בבית המשפט העליון הליך משפטי שעלול להביא לצמצום אורה של השמש; והכול, בטיעון של הגנה על הפרטיות. 

עוד כתבות

בורסת וול סטריט / צילום: Associated Press

נטייה לעליות בוול סטריט; אפל בשיא, סיסקו צונחת בכ-10% אחרי הדוחות

מדד הנאסד"ק מטפס ב-0.45, מדד S&P 500 נפתח בירידות קלות, במרחק נגיעה מהשיא ● לראשונה מפרוץ הקורונה, דרישות האבטלה השבועיות בארה"ב ירדו מתחת למיליון ● שיעור האבטלה באוסטרליה עלה ביולי ל-7.5%, שיא של 22 שנים

מה נמכר לאחרונה באזור עמק יזרעאל בפחות ממיליון שקל / עיצוב: טלי בוגדנובסקי , גלובס

איזו דירה אפשר לקנות באזור עמק יזרעאל בפחות ממיליון שקל

בסכום כזה אפשר למצוא דירות 4 חדרים בנוף הגליל, ביקנעם עילית, בעפולה ובמגדל העמק

שבי שמר / צילום: שלומי יצהר

בנק אגוד הקטין את ההוצאות בגין הפסדי אשראי ושיפר את הרווח הרבעוני

בדרך למיזוגו בתוך במזרחי טפחות ובמקביל להימשכות משבר הקורונה מציג אגוד גידול של 41% ברווח הרבעוני כשהוא נהנה מהכנסות בגין הפרשות קבוצתיות לצד רווח "משמעותי" בתיק ההשקעות שלו ● בשל ההפסד ברבעון הראשון הרווח במחצית הצטמק ב-94%

עליית מחירים. קורקינטים בת"א / צילום: שלומי יוסף, גלובס

רוכבות על הגל: חברות הקורקינטים השיתופיים נהנות מגידול במספר המשתמשים - ומעלות מחירים

אחרי שהחברות חוו פגיעה משמעותית בהיקף השימושים במהלך הסגר, כעת הן מדווחות על עלייה ● לאחרונה עדכנה ווינד כי היא מייקרת את המחיר לדקת רכיבה ובירד שינתה את המחירים גם כן ● יחד עם הגידול עולה שיעור הנפגעים בתאונות דרכים

בונים מחדש: איך השפיעה הקורונה על ענף הנדל״ן / צילום: א.ס.א.פ קריאייטיב, שאטרסטוק

תמריצים ושינויי חקיקה: איך משקמים את תחום הדיור המוגן מהריסות הקורונה?

בימי הקורונה הפכו תמריצים כלכליים ושינויי חקיקה להכרחיים בתחום הדיור המוגן, טוענים הבכירים בענף ● למבוגרים עצמם חשוב לשמר את השגרה שלפני המגפה, על מנת לתרום לבריאותם הנפשית והפיזית ● בונים מחדש – האתגרים של ענף הנדל"ן, כתבה רביעית בסדרה

האי אלוניסוס ביוון / צילום: שאטרסטוק

בדרך לפתיחת השמיים? רשימת המדינות הירוקות תפורסם מחר

האם ענף התעופה והתיירות יכול להתרומם בתוך יומיים? התשובה היא לא ● בדומה לענפים רבים נדרשת פה היערכות גדולה והכאוס ואי הוודאות מובילים את חברות התעופה שלא לקפוץ ולתכנן לו"ז טיסות

אסי (אסא) לוינגר, מנכ"ל אנרג'יקס  / צילום: שלומי יוסף, גלובס

אנרגיה ירוקה: קפיצה של 118% ברווחי אנרג'יקס ברבעון השני

את החצי הראשון של השנה סיימה החברה עם הכנסות של כ-132 מיליון שקל, צמיחה של 8% לעומת התקופה המקבילה ב-2019 ● בשורה התחתונה רשמה החברה עלייה של 45% ברווח הנקי לכ- 46 מיליון שקל

מפעל אבגול / צילום: איל יצהר

ללא עלייה במכירות ובזכות בהלת הקורונה: הרווח הנקי של אבגול זינק במאות אחוזים

ברבעון השני נרשם רווח חריג של 17.9 מיליון דולר, בזכות הביקוש הגובר לבדים לא ארוגים המשמשים למוצרי מיגון אישי, שצריכתם עלתה משמעותית ● החברה מדגישה כי רמות המחירים שמהן נהנתה לא יימשכו ברבעון השלישי

שטיפת מכוניות. רק להתקין חיישן ולהוריד אפליקציה / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

תשלומים אוטונומיים: כשהמכונית משלמת בעצמה עבור השטיפה

חברת Finn ההולנדית מפתחת מודלים של תשלומים אוטונומיים בין חפצים ● אחד המוצרים שלה, מערכת של Pay by Car, הופכת את הרכב לכלי תשלומים - שבאמצעות חיישנים יודע לשלם בעצמו, למשל, לכבישי אגרה או למתקנים לשטיפת רכב

ממתינים / צילום: כדיה לוי, גלובס

בריאותית ותעסוקתית: בני ה-50 פלוס נפגעים פעמיים מהקורונה

העובדים המבוגרים שפוטרו או הוצאו לחל"ת עלולים להיפלט ממעגל העבודה מוקדם מדי • מומחים טוענים שההכשרות המקצועיות לא מכוונות לפלח האוכלוסייה הזה, והתיוג שלהם כ"קבוצת סיכון" מרתיע מעסיקים • "המבוגרים, לא הצעירים, עלולים להיות הבעיה שנגרור אחרי שנצא מהמשבר"

הפגנת עובדי ועובדות המעבדות / צילום: תמונה פרטית

בדרך לשביתה: התפוצץ המו"מ בין עובדי המעבדות למשרד האוצר

יו"ר הסתדרות המיקרוביולוגים הביוכימאים ועובדי המעבדות, אסתר אדמון: "בנימין נתניהו, בהתעלמותו ובהתעלמות שריו, מכין את מדינת ישראל למשבר ענק שהוא כנראה לא מבין את משמעותו"

אבי גבאי / צילום: כדיה לוי, גלובס

תם ונשלם: אושרה עסקת המיזוג בין סלקום לגולן טלקום

שר התקשורת יועז הנדל אישר את העסקה בתנאים שישאירו את גולן טלקום כמפעיל וירטואלי

אלון מאסק, מנכ"ל SpaceX / צילום: רויטרס

אלון מאסק יבנה לווינים לצבא ארה"ב במיליארדי דולרים

מומחים בתחום מעריכים כי החוזה מעניק ל-SpaceX יתרון לטווח ארוך על פני בלו אוריג'ין של ג'ף בזוז להפוך לגורם הדומיננטי החדש בשיגור לווייני ביטחון לאומי בעשורים הבאים ● ההערכה היא שהחוזה הסופי יהיה בהיקף 4-6 מיליארד דולר

שר החוץ גבי אשכנזי ושר החוץ היווני ניקוס דנידיאס / צילום: משרד החוץ, יח"צ

בקרוב בטן גב ביוון: תיירים ישראלים יוכלו לבקר במדינה ללא צורך בבידוד

ההודעה יצאה בעקבות פגישה שנערכה בין שר החוץ גבי אשכנזי ובין מקבילו היווני, שר החוץ ניקוס דנידיאס בלשכתו בירושלים ● ההסכם יאפשר כניסה של ישראלים לאיים מסויימים ביוון מהם הם יהיו פטורים מחובת בידוד בחזור ומחובת בידוד עם הנחיתה

תמיר פלד, הבעלים של "מוזיאון המרציפן והשוקולד" ו"בית השקד" בכפר תבור / צילום: תמונה פרטית

כך בחסות הקורונה הפך המוזיאון הקטן והוותיק בכפר תבור את פניו

תמיר פלד, בן 44, בעלי "מוזיאון המרציפן והשוקולד" ו"בית השקד" בכפר תבור ● אחרי שההכנסות צנחו ב-95% הבין שכדי להתפרנס עליו לעשות שינוי, ועבר מתחום האומנות והיצירה לתחום "קמעונאות הבוטיק" ● "גלובס" שם את הסיוע לעסקים קטנים ולעצמאים במרכז  

ZOOM. קשה למצוא ארגון או מוסד לימודים שפסח על השימוש במערכת  / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

איך מודדים עבודה מהבית? כלי עזר למשקיעים בימי קורונה

עובדים וחברות עוברים בעקבות הקורונה לעבודה מהבית, ובשוק האמריקאי נוצרה קבוצת חברות שמפתחות כלי עבודה מרחוק ומניותיהן נוסקות בחדות ● אילו פעילויות נכללות תחת ההגדרה "Work From Home", וכיצד ייראה מדד דמיוני ייעודי לסקטור זה?

הנחה בארנונה? רק בפינוי בינוי / עיצוב: טלי בוגדנובסקי, צילום: יח"צ

רק 13 רשויות מקומיות מבטלות את ההעלאה האוטומטית בתעריף הארנונה. מי צריך את המנגנון הזה?

רק 13 רשויות מקומיות ביקשו להשאיר את הארנונה לשנה הבאה כמו שהיא ולא להעלות אותה • אבל למה בכלל צריך עדכון אוטומטי אחיד לכל הרשויות? הרי לחלשות זה לא יעזור, ולחזקות זה לא נותן סיבה להתייעל

ליאת בן ארי  / צילום: שלומי יוסף

עיריית ראש העין: "אין מניעה לאשר בקשת ליאת בן-ארי לפיצול הדירה"

עו"ד ליאת בן-ארי-שווקי זומנה לחקירה בחשד כי היא ובעלה ביצעו עבירת בנייה של פיצול ללא היתר בבית שרכשו בעיר ● גם הבעל, אביב שווקי, זומן לחקירה ● מעיריית ראש העין נמסר: "היועמ"שים של העירייה והוועדה לתכנון ולבניה סבורים כי אין מניעה משפטית לאשר הבקשה"

כיכר המדינה, ת"א / צילום: גיא ליברמן, גלובס

בדרך לעסקת מימון חוץ בנקאי ענקית בכיכר המדינה בתל אביב

בעלי הזכויות הפרטיים בקרקע חתמו על מזכר הבנות למימון בגובה של כ-1.8 מיליארד שקל מול חברת ברקת ● כלל ביטוח תיקח אף היא חלק במימון ● בפרויקט מתוכננים להיבנות שלושה מגדלים ובהם 450 דירות

ח"כ תהילה פרידמן / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

"צאו לכמה בחירות שתרצו - אף אחד לא יעלם": נאום הבכורה שמסעיר את הכנסת והרשת

"יש בעולם שלי המון אמת ויופי. אבל לא כל האמת. לא כל היופי. אני לא רוצה שכולם יהפכו להיות אני" ● תהלה פרידמן, ח"כ מכחול לבן, נשאה השבוע במשך 11 דקות נאום בכורה יוצא דופן בכנסת שכולו בעד קירוב לבבות ואחדות ● למעלה ממיליון איש כבר צפו