גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

על ניגוד העניינים של היועמ"ש ושתיקתם המביכה של כתבי המשפט

נתניהו נסחף, בלשון המעטה, כשהוא מאשים את מנדלבליט ב”הפיכה שלטונית”, ובכל זאת יש צדק בטענתו לניגוד העניינים של היועמ”ש ● על האמת והשקר בעניין “הפרקליטות שבתוך הפרקליטות”, ועל החובה לפצל את תפקידי היועמ”ש ● ולמה יש סוגיות שכתבי המשפט לא יעסקו בהן

אביחי מנדלבליט /  צילום: שלומי יוסף
אביחי מנדלבליט / צילום: שלומי יוסף

נזכרתי השבוע במעשייה יהודית מימים עברו על החסידים שנסעו בעגלה לעשות את השבת בעיירה רחוקה. החסידים, שהיו אנשים פשוטים, ראו שהיום מחשיך וחששו לחלל את השבת שעמדה להיכנס. במצוקתם, פנו החסידים אל האדמו"ר וביקשו ממנו להתפלל לנס. יצא האדמו"ר מהעגלה, דקות ארוכות אחרי שקיעת השמש המבשרת את כניסת השבת, נשא כפיו לשמיים, התפלל תפילה קצרה, והנה נס: מימין לשביל שעליו נסעה העגלה - נכנסה כבר השבת, משמאל לשביל - גם כן שבת, אך באמצע, כך לפחות הודיע האדמו"ר לחסידים, בדיוק בשביל שעליו נסעה העגלה החסידית - עדיין יום חולין. נסעו החסידים על שביל החולין הפלאי עד שהגיעו לעיירה הרחוקה, נקיים מחילול שבת, זכים, טהורים ומודים לקב"ה שיש להם רבי מופלא שכזה.

עד לפני שבוע סירבתי להאמין שיש בסיס היסטורי לסיפור המשעשע הזה. וכי ניתן למצוא עלי אדמות תמימות ואמונה חיוורת כמו אלה של החסידים מהמעשייה? אלא שהחשיפה האחרונה של העיתונאי קלמן ליבסקינד על מה שנחזה להיות שיפוט תוך חשש לניגוד עניינים מצד שופט העליון עוזי פוגלמן, ויותר מהחשיפה עצמה, האופן שבו התקבלה בקרב כתבי המשפט - גרמו לי לחשוב על העניין הזה מחדש.

השופט פוגלמן, על-פי פרסומו של ליבסקינד שלא הוכחש עד עתה, דן בעניינו של אדם שצוין על-ידי השופט במפורש כמי שעליו להימנע מלדון בענייניו, ועל פניו היה מצוי ביחס אליו בחשש למשוא פנים בשל קשרי עבודה שהתקיימו עם זוגתו של האדם בעבר הלא רחוק.

אלא שבאורח פלאי, בשעה שאותו אדם ששמו הופיע ברשימת ההימנעויות של פוגלמן, בא לפני השופט לדיון בתיק שבו ייצג, נמחק שמו מרשימת ההימנעויות. חמישה ימים לאחר שפוגלמן סיים לשפוט בתיק הזה - חזרה וצצה "המניעה המחוקה" ברשימת ההימנעויות. הימנעות לפני התיק, הימנעות אחרי התיק, אבל באמצע - תוך כדי השיפוט בתיק - לא התקיימה כל בעיה.

אמונת כתבי המשפט

המדהים בסיפור הזה הוא לא התעוזה של השופט פוגלמן לדון בענייני מקורבו. לעניינים מעין אלה כבר כמעט התרגלנו. דווקא השתיקה התקשורתית שמלווה את הסיפור המופלא הזה, מאז פרסומו היא זו שכל אחד מאזרחי המדינה צריך להזדעזע ממנה. האדמה לא רעדה והסיפור לא שב ופתח מהדורות חדשות. כשמדובר בניגוד עניינים פוליטי הסיפורים האלה מתנהלים בדרך אחת, אבל כשמדובר בניגוד עניינים מצד מערכת המשפט, התרגלנו לרוב למערכת כללים אחרת. מדוע? נדמה לי שהסיבה קשורה לאופן שבו הסיפורים על מערכת המשפט מתווכים לנו, הציבור, באמצעות כתבי המשפט.

כמו החסידים השוטים מהמעשייה על האדמו"ר בערב שבת, שמאמינים בכל ליבם כי רבם הצליח ללהטט בחוקי הזמן, גם כתבי המשפט, ברובם, מחזיקים בתפיסה שלפיה השופטים, בשונה משאר בני תמותה, מתאפיינים ביכולת פלאית: לשפוט באופן אובייקטיבי גם בסיטואציות שכל אדם היה מצוי בהן בחשש ממשי לניגוד עניינים. מבחינת הכתבים, החששות האלה אינם רלוונטיים כשזה נוגע לשופט.

מבחינת כתבי המשפט הבעיה תהיה, וזאת לכל היותר: הנראות הציבורית. עניינים של נימוסים, סדר וניקיון, אבל לעולם לא בעיה מהותית. לעולם לא סכנה לשלטון החוק. המחשבה ששופט בעליון עלול לשפוט תוך משוא פנים, לא עולה על דעתם. מבחינתם, הרעיון, ששופט עשוי לפעול תוך ביצוע עבירה של הפרת אמונים, אינו נתפס. לפעמים נדמה שלחסידים האדוקים ביותר יש עוד הרבה מה ללמוד מכתבי המשפט. איפה האמונה העיוורת של החסידים באדמו"ר הנלחם בשקיעת השמש, ואיפה האמונה היוקדת של כתבי המשפט בשופטי העליון העשויים - כך לפי סיפורי המעשיות המודרניים - להתגבר על טבעם האנושי?

הפיכה שלטונית?

מאז שהיועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, הודיע כי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אינו רשאי לקבל מתנה בסך 10 מיליון שקל ממקורבו ספנסר פרטרידג’, טוענים בכירים בליכוד, ובראשם נתניהו עצמו, כי "נחשף הניסיון של מנדלבליט לבצע הפיכה שלטונית". האמירה המופרכת הזו היא הזדמנות מצוינת להבחין שוב בין טענות עקרוניות ונכונות שיש כלפי מערכת המשפט, ובין אלה שכל מטרתן להשחיר את המערכת המנהלת משפט נגד נתניהו.

כלל אצבע מוצלח להבחין באמצעותו בין טענות נכונות לשגויות, הוא השאלה אם הן מבוססות על מידע גלוי. בדרך-כלל, הטענות הנכונות הן אלה הנשענות על מידע גלוי שמוכר לכולנו. הן עוסקות במבנה שבו פועלת מערכת המשפט: המכרזים הסגורים בפרקליטות, המונוליטיות המחשבתית בסביבת הייעוץ המשפטי, חוסר היכולת לבקר באופן מערכתי ומוצלח את רשויות התביעה, העובדה שמחלקת בג"צים לא רואה בממשלה את הלקוח שלה ועוד ועוד.

לעומתן, הטענות השגויות יהיו בדרך-כלל אלה החוסות תחת הכותרת "הפרקליטות שבתוך הפרקליטות". הן נשענות על טענות ריקות בדבר קונספירציה. הן מדברות על החלטות המתקבלות בחדרי-חדרים המזכירים את התאים של הבונים החופשיים. הן קשורות למידע הטמון בכספות. הן נטוות מטענות על סודות הנלחשים בחשיכה הקרירה, ומהסכמות חתרניות הנחתמות בברית דמים מסוכנת.

כדי שטענות חתרניות מסוג "ניסיון להפיכה שלטונית" יהיו נכונות, מנדלבליט חייב להיות בעל אישיות מאוד מסוימת. אלא שאני מכריז כאן, לכל מי שמעוניין בעדות אופי מטעמי, שהאיש לחלוטין לא כזה.

שלוש וחצי שנים, מתחילת 2016 עד אמצע 2019, הייתה לי הזכות וההזדמנות לצבור עשרות רבות של שעות במחיצת מנדלבליט. זאת, במסגרת פגישות עבודה שבועיות בינו לשרת המשפטים לשעבר, איילת שקד.

לצד הסכמות, היו לשרה, וגם לי באופן אישי, מחלוקות לא מעטות עם מנדלבליט. לא פעם התווכחנו, הטונים עלו, הטונים ירדו, לעיתים הסכמנו ולעיתים לא. אבל גם ברשימת הדברים האחרונים שאפשר לומר על מנדלבליט, שלצערי ספג הרבה טינופים בשנה האחרונה - "שותף לניסיון הפיכה שלטונית", פשוט לא יכול להופיע. האישום הזה לא הגון, לא ישר, לא צודק, והאמת - גם לא נדבק, ולגמרי לא מתכתב עם המציאות. זה לא האיש, וזו לחלוטין לא האישיות.

דין נתניהו כדין רמון

ובכל זאת, מנדלבליט גם טעה לחלוטין כשפרסם השבוע, ביום רביעי (באמצעות עוזרו הבכיר), חוות-דעת שאינה מאפשרת לנתניהו לקבל כספים ממקורבו לצורך מימון הוצאותיו המשפטיות. היועמ"ש היה צריך להטיל את המשימה הזו על גורם אחר, בלתי תלוי בו. ניגוד העניינים שבו מצוי מנדלבליט ברור ומוחלט בהקשר הזה. גם אם אף כתב משפט לא יבחר לדבר על כך.

בשנת 2009, כשהפרקליטות שניהלה משפט נגד שר המשפטים לשעבר, חיים רמון, הסתירה ממנו מסמכים שהיו רלוונטיים להגנתו, יצא היועץ המשפטי לממשלה דאז, מני מזוז, להגנתה. פרופסור מני מאוטנר, טען אז במאמר ("השלם שעשוי לגדול"), כי קיים ניגוד עניינים מובהק בין תפקידיו השונים של היועץ המשפטי לממשלה. לטענת מאוטנר, לו היה מפוצל התפקיד לשניים, "לא מן הנמנע שהיועץ המשפטי לממשלה היה מגיש בג"ץ נגד התובע הכללי לפסילת ההליך הפלילי נגד רמון".

המתח האינהרנטי שקיים מאז ומעולם בין תפקידיו של היועץ המשפטי לממשלה (יועץ משפטי ותובע כללי), ושעליו עמד יפה מאוטנר בפרשת רמון, התחדד לאחרונה עשרת מונים כשמנדלבליט החל לשמש כממלא-מקום פרקליט המדינה. בכובעו כפרקליט, הוא תובע את נתניהו ומבקש את הרשעתו; ובכובעו כיועץ, המכתיב את הדין לוועדת ההיתרים, הוא מונע כספים שיכולים להועיל להגנת הנאשם שנגדו היועמ"ש מנהל משפט.

אלא שכתבי המשפט אינם עוסקים במתח הזה. הם נותנים לדוברים, כמו השרים מירי רגב ואמיר אוחנה לדבר על כך, אבל הם עצמם שותקים. מאמינים בני מאמינים ביכולת של מנדלבליט להתנתק מהפוזיציה.

הטרגדיה של נתניהו

לו היה נתניהו מאפשר בעבר לקדם את פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, כפי שרבים ביקשו ממנו, ללא קשר לעניינו הפרטי, ייתכן שמערכת השיקולים של היועץ-המשפטי-לממשלה-מנדלבליט, הייתה שונה מאוד מזו ששוקל כעת ממלא-מקום-פרקליט-המדינה-מנדלבליט. הטרגדיה של נתניהו, כמו תמיד, היא הוא.

הוא האויב הכי מוצלח של עצמו. לאורך השנים, סירב לראות את הסכנה שבאיחוד תפקידי היועץ, ומנע כל רפורמה במערך הייעוץ המשפטי לממשלה. כעת הוא מתמודד עם פרקליט המנהל נגדו משפט, שמשמש במקביל גם כיועץ משפטי רב-עוצמה.
נתניהו הוא הדוגמן הכי פחות מוצלח שיש כיום לצורך האמיתי והדחוף לקידום רפורמה במערכת המשפט. הוא נוגע בדבר ומוכן לשרוף את המועדון. צריך להיות עיוור כדי לא לראות זאת. אבל מי ששנאת נתניהו לא מאפשרת לו לראות את הנזק האמיתי שיש בכך שהיועץ המשפטי משמש גם כראש התביעה הכללית, סובל גם כן מעיוורון.

שתיקת כתבי המשפט בסוגיות האלה מביכה. היא הופכת אותם לחסידים שוטים. במקביל, היא הופכת את בעלי התפקידים הבכירים במערכת המשפט, כמו עוזי פוגלמן ואביחי מנדלבליט, לאדמו"רים. לחסינים מביקורת. לכאלה שכל פעולה שינקטו בה תיתפס כלגיטימית וכהגיונית; גם אם בכל אדם אחר שהיה פועל כך היינו מזהים מיד את הפלופ.

הכותב לומד לתואר שלישי במשפטים באוניברסיטה העברית, מעניק ייעוץ לגופים שונים, לרבות בתחום הבנקאות, ושימש בעברו כיועץ לענייני חקיקה של שרת המשפטים לשעבר איילת שקד

עוד כתבות

משה חוגג, מנהל קרן הון סיכון סינגולריטים / צילום: יונתן בלום

יצרנית הסמארטפונים פוקסקון תובעת את משה חוגג ומנהלי סירין ב-20.3 מיליון שקל בגין אי תשלום חובות

חברת FIH, מקבוצת ענקית האלקטרוניקה הטייוואנית פוקסקון, טוענת בתביעה כי סירין לאבס של חוגג, שפיתחה סמארטפון בלוקצ'יין, חייבת לה יותר מ-6 מיליון דולר על עבודות ייצור ופיתוח שביצעה בעבורה ב-2018

אחוזת ראשונים / צילום: סיון שוב עמי

בדיור המוגן מסתכלים לטווח הארוך וממשיכים לבנות, אבל הרבה יותר קשה לשווק בקורונה

כמו בתי דיור מוגן אחרים, גם באחוזת ראשונים נקטו צעדים מחמירים בתקופת סגר הקורונה, והתמודדו עם הפחד הגדול מהידבקות ● אבל המגבלות והחששות לא עצרו את הבעלים מלקדם את בנייתם של שלושה בתי דיור מוגן נוספים ● בונים מחדש - האתגרים של ענף הנדל"ן

בונים מחדש: איך השפיעה הקורונה על ענף הנדל״ן / צילום: א.ס.א.פ קריאייטיב, שאטרסטוק

תמריצים ושינויי חקיקה: איך משקמים את תחום הדיור המוגן מהריסות הקורונה?

בימי הקורונה הפכו תמריצים כלכליים ושינויי חקיקה להכרחיים בתחום הדיור המוגן, טוענים הבכירים בענף ● למבוגרים עצמם חשוב לשמר את השגרה שלפני המגפה, על מנת לתרום לבריאותם הנפשית והפיזית ● בונים מחדש – האתגרים של ענף הנדל"ן, כתבה רביעית בסדרה

שלמה אליהו / צילום: תמר מצפי

המערבולת במגדל לא נרגעת: דירקטור המקורב לשלמה אליהו מתפטר

הערכות: ההתפטרות כדי לפנות מקום למינוי דירקטור חדש, כנראה מוטי רוזן ● הדירקטור הפורש גבי פיקר הסביר כי התפטרותו הינה "נוכח חוסר אמון, שהחריף לאחרונה, בינו (ודירקטורים במגדל ביטוח) לבין יו"ר דירקטוריון מגדל ביטוח, ניר גלעד ועל רקע הוראת הממונה על שוק ההון"

קניון שבעת הכוכבים בחודש שעבר. חיכוכים בין קבוצות אופנה גדולות לקניונים / צילום: כדיה לוי, גלובס

מאזן האימה החדש של הקניונים: זארה מכתיבה מודל תשלומים חדש והיא לא היחידה

כך נראה המאבק בין רשתות האופנה לחברות הנדל"ן על השכירות ודמי הניהול בימי הקורונה • החנויות דורשות שהקניונים יתחשבו בפדיונות הקורסים שלהן • חלק מהקניונים נתנו "הקלות קורונה", אבל נשמעות גם טענות על ניצול המצב • האם ההפסדים של מליסרון ברבעון האחרון הם רק קצה הקרחון?

זירת המסחר בוול סטריט / צילום: Lucas Jackson , רויטרס

מניות השבבים הובילו עליות בוול סטריט; טסלה קפצה ב-13%

מדד ה-S&P 500 רחוק כעת בכ-0.4% מעלייה לשיא חדש ● בורסות אירופה ננעלו בעליות בהובלת מדד הפוטסי בלונדון שקפץ בכ-2.2% ● למונייד ירדה ב-3.5% לאחר שפרסמה דוחות כספיים מאכזבים ● תופין זינקה בכ-11% לאחר שפרסמה תוצאות טובות יחסית

מה נמכר לאחרונה באזור עמק יזרעאל בפחות ממיליון שקל / עיצוב: טלי בוגדנובסקי , גלובס

איזו דירה אפשר לקנות באזור עמק יזרעאל בפחות ממיליון שקל

בסכום כזה אפשר למצוא דירות 4 חדרים בנוף הגליל, ביקנעם עילית, בעפולה ובמגדל העמק

ח"כ תהילה פרידמן / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

"צאו לכמה בחירות שתרצו - אף אחד לא יעלם": נאום הבכורה שמסעיר את הכנסת והרשת

"יש בעולם שלי המון אמת ויופי. אבל לא כל האמת. לא כל היופי. אני לא רוצה שכולם יהפכו להיות אני" ● תהלה פרידמן, ח"כ מכחול לבן, נשאה השבוע במשך 11 דקות נאום בכורה יוצא דופן בכנסת שכולו בעד קירוב לבבות ואחדות ● למעלה ממיליון איש כבר צפו

רה"מ בריטניה בוריס ג'ונסון / צילום: בן סטנסל, AP

הורידה 5,000 קורבנות: אנגליה שינתה את הגדרות התמותה מקורונה

באנגליה החליטו מעתה לא לספור במניין המתים מהמגפה אנשים שמתו לאחר יותר מ-28 יום לאחר שאובחנו לראשונה כחולי קורונה ● עכשיו עומד מספר המתים מקורונה בבריטניה כולה על 41,329 בני אדם

הפגנת עובדי ועובדות המעבדות / צילום: תמונה פרטית

בדרך לשביתה: התפוצץ המו"מ בין עובדי המעבדות למשרד האוצר

יו"ר הסתדרות המיקרוביולוגים הביוכימאים ועובדי המעבדות, אסתר אדמון: "בנימין נתניהו, בהתעלמותו ובהתעלמות שריו, מכין את מדינת ישראל למשבר ענק שהוא כנראה לא מבין את משמעותו"

ZOOM. קשה למצוא ארגון או מוסד לימודים שפסח על השימוש במערכת  / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

איך מודדים עבודה מהבית? כלי עזר למשקיעים בימי קורונה

עובדים וחברות עוברים בעקבות הקורונה לעבודה מהבית, ובשוק האמריקאי נוצרה קבוצת חברות שמפתחות כלי עבודה מרחוק ומניותיהן נוסקות בחדות ● אילו פעילויות נכללות תחת ההגדרה "Work From Home", וכיצד ייראה מדד דמיוני ייעודי לסקטור זה?

אסי (אסא) לוינגר, מנכ"ל אנרג'יקס  / צילום: שלומי יוסף, גלובס

אנרגיה ירוקה: קפיצה של 118% ברווחי אנרג'יקס ברבעון השני

את החצי הראשון של השנה סיימה החברה עם הכנסות של כ-132 מיליון שקל, צמיחה של 8% לעומת התקופה המקבילה ב-2019 ● בשורה התחתונה רשמה החברה עלייה של 45% ברווח הנקי לכ- 46 מיליון שקל

בצלאל מכליס / צילום: אלביט מערכות, יח"צ

עלייה של 65% ברווחי אלביט מערכות ברבעון השני

בשורה התפעולית הציגה אלביט עלייה של 47% ברווח שהגיע לרמה של כ-117 מיליון דולר ● החברה נהנתה מרווח הון בהיקף של כ-35 מיליון דולר בעקבות מכירת בניינים (ושכירתם מחדש) על ידי החברה הבת של אלביט בארה"ב

ראג'ה קודורי, מנכ"ל קבוצת הארכיטקטורה, הגרפיקה והתוכנה באינטל / צילום: דוברות אינטל

ראש בראש עם אנבידיה ו-AMD: אינטל נכנסת לשוק המעבדים הגרפיים

בסוגיית המשך הייצור הבהירה אינטל: "נמשיך להשקיע בטכנולוגיות ייצור עתידיות של אינטל. לא חוששים שנפגר אחרי המתחרים" ● אינטל חשפה את המעבד החדש "אלדר לייק", המפותח בישראל ושלטענתה יהיה "המוצר הטוב ביותר של אינטל אי פעם בכל הקשור לביצועים מול צריכת חשמל"

ניסוי בחיסון לקורונה של חברת מודרנה בניו יורק   / צילום: Hans Pennink, Associated Press

קורונה זה התרופה שלהן: הנפקות הביוטק בארה"ב גייסו סכום שיא של 9.4 מיליארד דולר מתחילת השנה

הנפקות הביוטק שוברות את השיא של 2018, שבכולה גויסו 6.5 מיליארד דולר ● העלייה הממוצעת במניות ביום המסחר הראשון שלהן, בשיעור של 34% - הזינוק החד ביותר מאז ההייפ של מניות הטכנולוגיה בוול סטריט בשנת 2000

פיתוח תשתיות עבור הקו הסגול של הרכבת הקלה ברחוב ארלוזורוב בת"א / צילום: כדיה לוי

תוכנית התשתיות הלאומיות 2020: עלות הקו הסגול בתל-אביב זינקה ב-2.4 מיליארד שקל

כך עולה מהדוח השנתי על תוכנית התשתיות הלאומית ● התחבורה צפויה למשוך את מירב ההשקעות בתשתיות בשנים הקרובות ● העלות הכוללת של התוכנית: 230 מיליארד שקל

קובי ריכטר / צילום: תמר מצפי

לא חיכתה לעסקה: מניית סומוטו זינקה ב-110% מתחילת השבוע שעבר

בעקבות הדיווח אתמול (ד') על עסקת מיזוג עם נוסטרומו הפועלת בתחום הלוהט של אגירת וניהול אנרגיה, זינקה מניית סומוטו ב-60% לשווי חברה של 230 מיליון שקל ● עוד לפני הדיווח אתמול קפצה סומוטו בכ-30% בתוך מספר ימים

אבי גבאי / צילום: כדיה לוי, גלובס

תם ונשלם: אושרה עסקת המיזוג בין סלקום לגולן טלקום

שר התקשורת יועז הנדל אישר את העסקה בתנאים שישאירו את גולן טלקום כמפעיל וירטואלי

נפגעי הקורקינטים והאופניים החשמליים - 12 באוגוסט 2020

אמש באיכילוב: 8 פצועים בתאונות קורקינט ואופניים חשמליים

"גלובס" ובית החולים איכילוב חוזרים לדווח על מספר הנפגעים מתאונות שבהן מעורבים כלי רכב חשמליים: אופניים וקורקינטים

עליית מחירים. קורקינטים בת"א / צילום: שלומי יוסף, גלובס

רוכבות על הגל: חברות הקורקינטים השיתופיים נהנות מגידול במספר המשתמשים - ומעלות מחירים

אחרי שהחברות חוו פגיעה משמעותית בהיקף השימושים במהלך הסגר, כעת הן מדווחות על עלייה ● לאחרונה עדכנה ווינד כי היא מייקרת את המחיר לדקת רכיבה ובירד שינתה את המחירים גם כן ● יחד עם הגידול עולה שיעור הנפגעים בתאונות דרכים