בסוף 2018, כאשר סוכמו הנתונים השנתיים של הכנסות המדינה ממסים, הופתעו באוצר לגלות כי חור גדול נפער בבאר ההכנסות ממיסוי רכב, שממנה שואבת המדינה עשרות מיליארדים באורח קבע. דרך החור דלפו להערכת האוצר כמעט 2.5 מיליארד שקל בשנה לכיסי האזרחים, שרכשו מכוניות היברידיות עם "רק" 50% מיסוי מצטבר (כולל מע"מ), במקום למעלה מ-80% ברכב לא היברידי .
אמנם המדינה הייתה זו שעודדה את הציבור במשך שנים לעבור למכוניות היברידיות ירוקות, אבל היה ברור שהפירצה "המסוכנת" חייבת להיסגר. התכנסו חכמי האוצר כדי לטכס עצה, חשבו, חישבו והגו תוכנית מבריקה ונחושה ושמה "הרפורמה במיסוי על היברידיות": מתווה רב שנתי להגדלה מדורגת של מס הקניה על היברידיות החל מתחילת 2020.
התוצאה הצפויה הייתה גל מאסיבי של הקדמת ייבוא היברידיות לפני העלאת המס. אחר כך הגיע משבר הקורונה, שמתח את המלאים "הישנים" עמוק לתוך הרבעון השני והתוצאה הסופית היא זינוק מרשים בנתח השוק של ההיברידיות. כמעט כל מכונית שלישית, שנמכרה בישראל במחצית הראשונה של 2020, הייתה היברידית כזו או אחרת ואצל יונדאי, למשל, נתח השוק של ההיברידיות נסק ל-40% מהמכירות.
יונדאי מאמינה בישראל
קרוב לוודאי, שמבחינת יצרני הרכב, שלא מכירים את הדקויות של משחקי המס המקומיים, ישראל מצטיירת כיום בתור אות ומופת גלובלי לקיימות סביבתית. לפיכך, אין זה מפתיע שיונדאי מיהרה לשגר אלינו גם את הגרסה ההיברידית של יונדאי קונא עוד לפני רוב העולם ובעיצומו של משבר הקורונה.
גם חדי עין יתקשו להבחין בהבדלים בין עיצוב הקונא ההיברידית לבין אחותה מונעת הבנזין, שזוכה להצלחה לא מבוטלת בשוק הרכב. עיצובן של השתיים זהה למעט סימול הדגם ההיברידי בצידי הרכב וחישוקים בגודל ובעיצוב שונה. מי שמצפה לקבל "קרדיט ירוק" מסביבתו, יצטרך להדביק על הרכב סטיקרים. מנגד, שוחרי האופנה והתדמית לא ירגישו בנחיתות סטטוס לעומת בעלי הקונא עם מנוע טורבו-בנזין.
גם תא הנוסעים אינו שונה בהרבה מזה של גרסת הבנזין. מערך הפיקוד פשוט, מאורגן היטב ונטול התחכמויות, לוח המחוונים שומר על תצורה אנלוגית למרות תוספת של "מד חיסכון" גדול, צג המולטימדיה המקורי זהה לרוב דגמי יונדאי ותנוחת הנהיגה ממקמת את הנהג בגובה מעט יותר גבוה מזה של פרייבטים מקובלים.
סף הכניסה/יציאה נוח לבני כל הגילים, הראות לכל הכיוונים טובה יותר מאצל כמה וכמה מתחרים עם עיצוב מתוחכם (ע"ע CH-R, ג'וק ועוד) והמרחב במושב האחורי יכול לארח שני מבוגרים פלוס, אם כי הוא אינו מרווח כמו אצל בת הדודה קיה נירו, שנהנית מיתרון של 10 סנטימטרים בבסיס הגלגלים. תא המטען זהה בנפחו לזה של גרסת הבנזין, למעט העובדה שאינו מכיל גלגל רזרבי אלא פיתרון קומפקטי לתיקון תקרים. יש בפלח מרווחים ממנו.
האבזור התקני בגרסת הביניים בה נסענו, תקני לפלח המחיר הזה וכולל מערך מקיף של מערכות תומכות נהיגה וערכת סטטוס/נוחות המקובלת, למעט גג שמש חשמלי. איכות ההרכבה והגימור טובה כמקובל אצל יונדאי, כולל בידוד רעשים מרשים.
צריכת דלק טובה מגרסת הבנזין
באגף ההנעה מצוידת המכונית במערכת ההיברידית המוכרת של יונדאי, שבה מצוידות עשרות אלפי מכוניות יונדאי איוניק וקיה נירו, שנעות על כבישי ישראל. היא משלבת מנוע בנזין 1.6 ליטר, מנוע חשמלי וסוללת ליתיום עם הספק משולב של 140 כ"ס ותיבה אוטומטית כפולת מצמדים.
זו לא מכונית רזה, ועם 1.43 טון יש הרבה קלות ממנה בפלח, אבל המשקל לא מהווה אתגר עבור מערכת ההנעה המוצלחת. במצב התכנות הנמרץ, הכלי צובר מהירות בקצב מכובד, שומר על תנופה ראויה בעליות גם עם ארבעה נוסעים ומטען ומייצר תאוצות ביניים לינאריות, חלקות ושקטות מאוד. המערכת גם מבצעת בהצטיינות את המטלה של נסיעה עירונית ממושכת על חשמל. צריכת דלק ממוצעת מוצהרת של כ-24 ק"מ לליטר היא די תיאורטית, אבל גם עם ממוצע ריאלי של כ-17 ק"מ לליטר, הגרסה ההיברידית עדיין הרבה יותר ידידותי-לכיס מגרסת הטורבו-בנזין.
על הכביש הקונא ההיברידית מרגישה הרבה יותר מאוזנת מגרסת ההנעה הקדמית, עם מנוע הטורבו החזק. אין כאן היגוי מומנט ("לחימת הגה") שפוגם בהאצה נמרצת, בקרת המשיכה לא צריכה להירתם לפעולה בעת האצה על כביש חלקלק ומרכז הכובד נמוך יותר תודות לסוללה המאסיבית. בסך הכל זה רכב רגוע, ידידותי ונעים לנהיגה, שמותיר את הנהג בתמונה - בתנאי שזוכרים לנתק את מערכת הסיוע להיגוי - ממש כמו האח איוניק ובת הדודה קיה נירו.
נוחות הנסיעה מצוינת לכשעצמה וטובה משמעותית משל גרסת הטורבו בנזין, לא מעט בזכות השימוש בחישוקי 16 אינץ' עם צמיגים חתך מתון של 1960 לעומת הגומי הספורטיבי והלא סלחני של האחות.
מחיר המחירון של גרסת הבסיס של הקונא הייבריד ההתחלתית, כ-140 אלף שקל, מציב אותה בתחרות ישירה מול קיה נירו, שמובילה את פלח רכב הקרוס-אובר ההיברידיים בציי הרכב; ומול טויוטה CH-R שמובילה את אותו פלח בשוק הפרטי. בין לבין היא גם צריכה להתחרות עם גרסת הבנזין החזקה משמעותית של הקונא, שזולה ממנה באלפי שקלים. זו זירה תחרותית מורכבת, אבל אם לסמוך על התמחור האגרסיבי של הרכב בשוק ה"אפס קילומטר", המכונית עתידה להעניק לשוק המקומי ניעור לא קטן, בכפוף לגחמות האוצר.