גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"ברודוס רוצים את התייר הישראלי למרות הקורונה. אבל כבר ברור שלא נטוס ביולי או באוגוסט"

"בבולגריה, קפריסין, מונטנגרו ובקרואטיה אומרים לנו, 'תביאו את התייר הישראלי אנחנו נסתדר עם הקורונה'", אומר מנכ"ל ישראייר, אורי סירקיס ● מדוע השבוע האחרון היה גורלי במיוחד לענף התעופה והתיירות, ומדוע דין מי שחזר מרודוס לא דומה למי שחזר מארה"ב? ● צ'ק אין לסופ"ש

אורי סירקיס, מנכ"ל ישראייר / צילום: שלומי יוסף
אורי סירקיס, מנכ"ל ישראייר / צילום: שלומי יוסף

שבוע סוער עבר על ענף התעופה והתיירות - מההפגנה הסוערת מול משרד האוצר, בה נכחו אלפים מעובדי הענף בדרישה לתמיכה כלכלית מהמדינה ולגיבוש מתווה של פתיחת שמיים, ועד ביטולי הטיסות של אל על כפועל יוצא של סכסוך בין ההנהלה ובין הטייסים. למעשה כעת, ישראייר נשארה החברה הישראלית שהפעילה טיסות נוסעים (מיעדים נקודתיים באירופה ובקו מאילת), בשעה שגם ארקיע נמצאת בהדממה מוחלטת בחודשים האחרונים.

"בתחילת השבוע הוצאתי מכתב לעובדים וכתבתי להם שזה יהיה שבוע גורלי, וזה באמת היה גורלי", אומר מנכ"ל ישראייר, אורי סירקיס, בראיון מיוחד ל"גלובס".

כל שבוע בתקופת הקורונה הוגדר כגורלי, מה השונה?
"זה היה גורלי בהיבט שישראל הוכרזה כמדינה אדומה, בהיבט שאירופה נפתחה כמעט לגמרי ואנחנו לא בחגיגה הזו, אחרי התדרוך של ראש הממשלה ושל שר הבריאות, ברור לנו שאין כל תכנית לפתוח את השמיים, ברור לנו שלא נטוס ביולי וגם לא באוגוסט. וזה קורה כשמשרד הבריאות ממשיך עם תפיסת העולם הבלתי מוסדרת והמוטית הזו שמי שטס מפה לאירופה יכול לסכן את ישראל כשהוא חוזר.

"ברודוס אותרו מתחילת המשבר אולי ארבעה חולי קורונה, בשבוע האחרון אותרו בישראל כ-2,500 חולים ושם עדיין רוצים את התייר הישראלי. מבחינת ישראל הרי ברור שהסיכוי של הישראלי שחזר מרודוס להידבק קטן יותר מאשר מהשהות שלו בארץ, אז למה הוא נדרש להיכנס לבידוד? אותו דבר קורה בקרואטיה ומונטנגרו. בגלל מערכת יחסים פוליטית לא יצרו בידול בין החוזרים ממדינות שונות, דין מי שחזר מרודוס לא דומה למי שחזר מארה"ב, שם שיעורי התחלואה גבוהים יותר".

אתה מצפה שיראל תמתג את ארה"ב ידידתה הטובה כמדינה אדומה?
"אני לא זה שממתג את ארה"ב כאדומה, היא מדינה אדומה בגלל מה שמתחולל שם. הכל עניין של ניהול סיכונים. כמו שמטילים סגר על עיר מסוימת או שמבצעים פעולות נקודתיות, צריך לעשות את זה על החוזרים מחו"ל ולקבוע בידוד רק ממדינות מסוימת. אדם שטס לרודוס ומוכיח שלא המשיך ליעד אחר, אמור להיות לאנשים פטור מבידוד משום ששיעור התחלואה ברודוס יותר נמוך מבת ים".

למה שירצו את הישראלים ברודוס בכלל?
"כי הם חיים שם מעונה לעונה. יש שם אנשים שששה חודשים בשנה מובטלים וששה חודשים בשנה עובדים, אם לוקחים רצף של שנתיים האנשים שם לא ישרדו כלכלית ויהיו השלכות רוחביות גם על רמת פשיעה, על תחלואה בתחומים אחרים, והם עשויים להפוך לנטל סוציאלי שיפול על המדינה. זה נזק ארוך טווח. הם עושים ניהול סיכונים כפי שישראל עשתה כשבחרנו בסגר למנוע שיעורי הדבקה על פני אינטרס המסחר. אילת היא הדוגמה המובהקת לזה, בשיא המשבר העיר עמדה בפני פשיטת רגל, בפני אסון כלכלי והבינו שכדאי לפתוח בתי מלון ולנהל את זה במסגרת מבוקרת.

"אי אפשר לבטל את הסיכון, גם כשאת נוסעת ברכב יש סיכונים ואת תפעלי כדי למזער אותם, אותו דבר צריך לעשות בכל מה שקשור לפתיחת השמיים. מבינים שקיים סיכון שיביאו קורונה מרודוס אבל בואו ננהל אותו, נאפשר למשל לישראלים לצאת רק למקומות ששיעור התחלואה נמוך פי 10 מאשר בישראל, נחייב אותם לחתום על טפסים ולוותר סודיות כדי לנטר את הפעילות ושידעו שאולי יעשו להם בדיקת קורונה בחזור, בדיוק כמו ניהול ביטחון בטיסות".

סירקיס מסתכל בקנאה על התמונות שפורסמו בימים האחרונים, בהן נראים נופשים אירופאים מחוייכים על חופי הים, "האירופאים כמהים לתייר הישראלי שמוציא יותר כסף מאשר תייר גרמני. בבולגריה, קפריסין, מונטנגרו ובקרואטיה אומרים לנו, 'תביאו את התייר הישראלי אנחנו נסתדר עם הקורונה'".

למה שאסע לחו"ל אם ידרשו ממני לוותר על פרטיות? אוותר על חופשה, ובכלל רבים הרי לא ימהרו לטוס מתוך חשש.
"ההליך הוא משהו שייתרגלו אליו. אחרי אסון התאומים התרגלת שבודקים אותך ביטחונית ברמות שלא היית מורגלת להן, שפותחים לך התיק ושופכים את תכולת המזוודה ליד אנשים או שבודקים אותך פיזית, אותו דבר פה, אני לא חושש שתהיה התנגדות כזו מהליך בריאותי שיהיה חלק מהטיסה. אנחנו לא מצפים להמונים של נוסעים, אנחנו מצפים שאם בשנה שעברה הטסנו לסוצ'י 100 אלף נוסעים, שיפתחו את השמיים - שיגיעו חצי מזה. עבורנו זה הפער המשמעותי בין תזרים, שמאפשר לנו לעבור את המשבר הזה ולהגיע לגדה השניה של הנהר, ובין אירוע שבו אנחנו צריכים להתבסס על הלוואות מדינה ולהיות נתמכים סוציאליים.

"2020 היא שנה שבה לא מסתכלים על שיעורי הרווח אלא על לשרת את התזרים, לשרת 4 מיליון דולר בחודש, 4 מיליון דולר שהם לא הפסד תפעולי אלא חובות שצריכים לשלם ללקוחות וחובות שצריכים לשלם למערכת הבנקאית. אם אני מוכר בממוצע טיסה ב-300 דולר ובונה על 30 אלף איש בחודש, כשליש ממה שהטסנו בקיץ שעבר בחודש, זה מכסה לי את החובות שאני צריך".

מצד שני העלויות שלך גדלו, המחירים של הטיסות יתייקרו הרי.
"זה לא נכון, יותר ממחצית מהעובדים שלנו בחל"ת, שכר הטייסים מתומחר ב-50% פחות משנה שעברה ובתי המלון ביוון שמשוועים לתזרים הורידו מחירים גם ב-50%. חבילה שעלתה 499 דולר בשנה שעברה השנה תעלה 350 דולר".

ישראייר מפעילה טיסות לאילת לבדה בקו, זה לא מכסה את הפעילות לתזרים?
"אנחנו מפעילים חמש טיסות יומיות במחיר של 99 שקל לתושבי אילת לכיוון ו-159 שקל לכיוון לכרטיס רגיל (המחיר עלה לאחרונה מ-149 שקל, מ' ר' ח'). התמחור הזה הוא במסגרת החלטה שלנו, לצערי אני לא מקבל שום תמיכה על הקו הזה מהמדינה. גם כשיש לי תפוסה של 80% במטוסים, כל מערך התמיכה שסביב האירוע הזה, בלי טיסות בינלאומיות, עולה לנו יותר מהתרומה של הקו לתזרים. לכן באמצע ליולי התכנון הוא להפסיק לטוס לאילת. זה קו לא שווה ולא היה שווה מהרגע שסגרו את שדה דב. בתכנון שלנו לשנת 2020 לפני הקורונה, הקו לאילת היה אמור לייצר תרומה גולמית של 2 מיליון שקל בשנה, זה הכל".

המחיר לכרטיס לאילת עולה יותר מכרטיס לחו"ל, איך זה קו לא רווחי?
"אני לא מכיר שהטיסה לאילת עולה יותר מאירופה, המחיר הממוצע ששילמו על טיסה לאילת היה 180 שקל, כלומר 100 דולר הלוך ושוב. אני לא חושב שטיסות לקפריסין עולות 100 דולר הלוך, חוץ ממבצעים נקודתיים. לקפריסין יש גם כרטיסים ב-400 דולר, לאילת זה לא קורה. פנינו למדינה ואמרנו שאם רוצים שנמשיך לטוס בקו שיתנו רשת ביטחון וישלימו לנו על טיסות לא מלאות חלק מההפסדים, זו רשת ביטחון שיכולה להגיע ל-750 אלף שקל בחודש, אם אנחנו מפסיקים לטוס לאילת, עוד לפני שמדברים על ניתוק הקשר האווירי של העיר והפגיעה בנוסעים שטסים לצורכי טיפולים, כדאי לקחת בחשבון שהעובדים שישלחו הביתה (עובדי החברה, עובדי רשות שדות התעופה, ואפילו עובדי חנויות הנוחות שבדרך, מ' ר' ח') כי אין טיסות, יעלו למדינה להערכתי 3 מיליון שקל בחודש. מה רוצים שנביא מהבית כל חודש 2 מיליון שקל לתוך הקו לאילת ונתמודד עם זה לבד?"

ברקע קיים דיבור על מיזוג בין החברות הישראליות שנקלעו כולן למשבר, זה על הפרק?
"אנחנו מאמינים שבסוף הדרך יהיה מיזוג בין אל על וישראייר או בין ארקיע לישראייר, ואולי כל השלוש. זה יקרה אחרי שקרב הבלימה יסתיים ויהיה אפשר לחשוב על התארגנות לעונה הבאה. אנחנו מעריכים שכשנבקש הפעם, הרשות לתחרות לא תתנגד. זה שיח שנמצא על השולחן אבל כמו בטיפול רפואי במרבית המקרים השיח מסתיים ב"כשנצא מטיפול נמרץ, נוכל לטפל בעניין הזה".

ישראייר קיבלה הצעה לרכישה ב-25 מיליון דולר מטעם קבוצה שכוללת טייסים בעבר ובהווה. אז אולי אין צורך במיזוג.
"כל הצעה שיש לרכישה היא מחמיאה. הבעלים (איי די בי, מ' ר' ח') רוצים למכור ב-35 מיליון דולר. המחיר שהוא היה אמור לקבל בעסקת המיזוג עם אל על (שלא אושרה על ידי הרשות לתחרות ב-2018, מ' ר' ח') הוא 45 מיליון דולר".

בימים אלה מנוסח חוק תעופה עדכני לצו השעה שיאריך את משך ההחזר של הכספים לנוסעים על טיסות שבוטלו ל-90 ימים במקום 21 ימים, החוק המעודכן בצו השעה מבטל את שורת הפיצוי על טיסה שבוטלה אבל מחייב החזר. ישראייר לבדה חייבת כ-10 מיליון דולר לנוסעים ואל על דיווחה על חוב של 350 מיליון דולר לנוסעים. אלפים רבים לא קיבלו את כספם והם מלינים על כך ש"אין עם מי לדבר בחברות". אפשר להבין נוסעים שכסף שבעבר שימש להם כמותרות והיום משמש למחיה, והם רוצים את כספם חזרה.

"במשבר של 2008 ממשלת קפריסין אסרה על משיכת פיקדונות מהבנקים כדי לשמור על המערכת הבנקאית של האי, וזה אותו דבר, אם יתנו הוראה לשחרר את כל כספי הלקוחות בבת אחת, כל חברות התעופה תקרוסנה וממילא הלקוחות לא יראו את כספם כי הם יהיו אחרונים בסדר הנשייה.

"אני מבין את הנוסעים שחייבים את הכסף שלהם, אבל כשהם קנו כרטיס טיסה בחברת תעופה, זה חלק מהסיכון שאותו צרכן לוקח על עצמו. כשהוא שילם על חופשה הוא לקח בחשבון שיש סיכון שחברת התעופה תקרוס. בימים שקדמו לקורונה קרסו מדי רבעון שתי חברות באירופה. ועכשיו עם המשבר הזה, הצרכן הגיע לנקודה שהוא פוגש את הסיכון שבו חברת התעופה תקרוס אם הוא ידרוש את כספו חזרה. כל החיים זה ניהול סיכונים וגם פה, וגם בקרב מי שנפש על ספינת תענוגות שהפכה באחת לספינת קורונה באמצע חופשה. נוצר חוב של חברות התעופה, בעיקר של חברה אחת".

"מה שצריך הוא להקפיא את כל ההחזרים עד שהשמיים ייפתחו, כי אז היכולת שלך לעודד את הלקוח לשוב ולצרוך את המוצר שלך היא משמעותית", אומר סירקיס באשר לסעיף נוסף שייכנס לחוק וייאפשר לחברת התעופה להציע שובר עתידי במקום החזר כספי - בכפוף לאישור מצד הלקוח. "כשהשמיים סגורים, אין ביכולתנו לעשות את זה כי אנשים רוצים את הכסף שלהם. ישראייר מחזירה כספים תוך 90 יום לפי החוק שצפוי לעבור והיא כבר היום מאפשרת זיכוי של 25% יותר ממה ששולם - שיעור הנוסעים שבחרו בזה 13% כי לאנשים קשה לקבל זיכוי על משהו שכרגע לא קיים. ישראייר לוקחת בחשבון שהיא תצטרך להחזיר 2 מיליון דולר בחודש".

עוד כתבות

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנפלו בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נפלה בחדות בוול סטריט ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה הגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

תוך שימוש במידע פנים: זה מנכ"ל בית ההשקעות שנחקר בחשד שרכש מניות של ארית

צביקה לביא, בעל השליטה והמנכ"ל של בית ההשקעות לביא את לביא, נחקר ע"י רשות ני"ע בחשד כי רכש מניות של ארית תעשיות, תוך שימוש במידע פנים ● מנכ"ל ארית, חיים שטמפלר, נחקר אף הוא בפרשה ● עורכי הדין המייצגים את לביא: "הוא משוכנע כי יתברר שהוא לא עבר כל עבירה״

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמישה דברים שכדאי לדעת לקראת פתיחת המסחר בבורסה

ברקע המתיחות הגאו-פוליטית בין ארה"ב לאיראן, המסחר צפוי להיפתח במגמה מעורבת ● הדואליות בפערים שליליים של עד 4% ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר מתחזק ונסחר סביב 3.12 שקלים ● השוק הקוריאני חזר בסערה לאחר חופשת חג ● גלובס עושה סדר לקראת פתיחת המסחר

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

מיזוג ענק בשוק הנדל"ן: ישראל קנדה מתמזגת עם אקרו לחברה בשווי 10 מיליארד שקל

יזמית הנדל"ן ישראל קנדה רוכשת את פעילות אקרו לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל ● במסגרת המהלך, תמוזג פעילותה של אקרו שנמצאת כיום בשליטת איש העסקים צחי ארבוב לתוך ישראל קנדה

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi

כשהורה משתמש במערכת המשפט כדי להטריד הורה אחר

אב גרוש ביקש מביהמ"ש להרחיב את זמני השהות שלו עם בנו הפעוט, ואף דרש כי האם תוותר על האפוטרופסות עליו ● אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי האב בעצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו ● ביהמ"ש קבע כי תביעתו של האב היא תביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים - כמה הוצאות משפט פסק?

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

דיווחים סותרים בארה"ב לגבי אפשרות של מלחמה קרובה באזור

ממבצע לחיסול הצמרת באיראן עד תקיפת הגרעין: האופציות הצבאיות שהוצגו לטראמפ ● הפלסטינים מדווחים על ירי טנקים ממזרח למחנה אל-בוריג' שבמרכז רצועת עזה ●  צה"ל תוקף תשתיות של חיזבאללה בדרום לבנון  ● על רקע איומי המלחמה: טראמפ כינס דיון עם יועציו בנושא איראן ● עדכונים שוטפים

רעננה / צילום: Shutterstock, defotoberg

פסק הדין שמחייב את הרשויות המקומיות בתשלום מס חדש

עיריית רעננה תחויב במס רכישה בגובה 34 אלף שקל על שטחים ציבוריים שקיבלה במסגרת תוכנית יזמית, לאחר שוועדת ערר דחתה את טענתה להפקעה ● ההכרעה עשויה להשפיע על מחלוקות דומות המתנהלות מול רשויות נוספות בפרויקטים ברחבי הארץ, וברשות המסים מעריכים כי הסוגיה תתגלגל לבסוף לפתחו של העליון

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, על פי הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

ביל גייטס, וורן באפט, ביל אקמן, קתי ווד / צילום: ap, Brendan McDermid, Richard Brian,  Andres Kudack, Nati Harnik,

משקיעי העל חושפים את ההשקעות שלהם, לפחות על מניה אחת הם חלוקים

וורן באפט ודיויד טפר מכרו את אמזון, וביל אקמן כהרגלו חושב אחרת ● מגמות סותרות נרשמו גם במניות אלפאבית, אך על מטא נרשמה הסכמה גורפת ● קת'י ווד לא מפסיקה להאמין בקריפטו ● ומי שוב רוכש מניות של עיתון?