גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

45 מטוסים מקורקעים והמחלוקת בין ההנהלה לטייסי אל על עולה מדרגה. לאן זה יוביל?

שיקום אל על ידרוש הליך שחייב יהיה לכלול התייעלות משמעותית בכל רובדי החברה אם היא רוצה לצאת מחוזקת לכשהשמים יפתחו ● אלו האופציות שעומדות פני חברת התעופה

כל 45 מטוסי אל על מקורקעים מהיום כשהחברה נכנסה להדממה והוציאה לחל״ת עוד 500 עובדים ובכללם 100 טייסים משום סירובם של הטייסים לטענתה, לאייש את טיסות החברה.

מדובר בעיקר בטיסות מטען לצד מספר טיסות נוסעים בודדות. לוח הטיסות בנתב"ג כולל כעת את טיסותיה של ישראייר כנציגה הישראלית היחידה שפעילה בימים אלה, ואת טיסות הנוסעים של החברות הזרות בהן לופטהנזה, סוויס, אייר פראנס, וויז אייר, ריאנאייר, יונייטד, טורקיש ודלתא שטסות לישראל למרות חובת הבידוד לנכנסים ולמרות שההנחיות אינן מתירות לאזרחים זרים להיכנס למדינה.

אל על נמצאת בתקופה מאתגרת וכעת היא נקלעה לצומת דרכים משמעותי. דוחות שהיא פרסמה לאחרונה והמשקפיים הפסד של 140 מיליון דולר לרבעון בצירוף הערת 'עסק חי' לא יאפשרו לאל על לדמם עוד זמן רב. עליה לקבל החלטה באשר למתווה סיוע בהתאם לשני מסלולים שעומדים בפניה כיום: הלוואה של 400 מיליון דולר בערבות מדינה של 82.5% או הלוואה של 250 מיליון דולר ב-75% ערבות מדינה והנפקת 150 מיליון דולר בבורסה כאשר המדינה מתחייבת לרכוש מניות שלא יירכשו על ידי הציבור. מתווה כזה ידלל את אחוז השליטה של הבעלים ועשוי להוביל להלאמה במקרה שהציבור לא יקנה את המניות של החברה.

בכל מתווה, על אל על להציג למשרד האוצר הסכמים עם נציגי העובדים שלה, וכאן האתגר - הטייסים שבראשם עומד כיום קברניט ניר ראובני לא יחתמו על הסכם התייעלות למסלול של הלוואה כשהם דוחפים לקבל את המתווה השני שידלל את מניות משפחות מוזס בורוביץ (כ-38% באמצעות חברת כנפיים), בהם הם לא חוסכים ביקורת על התנהלותם. אל על כבר חתמה על הסכם התייעלות עם הדיילים, סקטור המונה 1,400 עובדים. מספר הטייסים באל על מונה כ-650, כ-10% מכלל עובדי החברה.

אופציה שלישית שפחות רצויה מבחינת החברה, היא לפנות להליך של הקפאת הליכים בבית המשפט שימנה לחברה נאמן שינסה למכור את החברה ולהגיע להסדר עם הנושים.

לאן תוביל את החברה הסיטואציה שבה כל מטוסיה עומדים על הקרקע והיא לא תכניס לקופתה ולו דולר אחד עם ביטול טיסות המטען כעת? אמנם היקף הטיסות המשנעות מטענים ירד בתקופה שבה חודשו טיסות נוסעים והמטען משונע בבטן מטוסים אלה, אולם עדיין מדובר בהכנסות שאפשרו לאל על להחזיק את הראש מעל למים בימים קשים אלה.

הטייסים טוענים שבלתי אפשרי לאייש טיסות בהינתן מצב של לוז לא מסודר ואיוש טיסות על בסיס מכרזים. הם רוצים לפעול לפני הסכם העבודה בין הצדדים שגם קובע הכנסה מוגדלת לטייס ש״מוקפץ״ ברגע האחרון.

מה שבטוח הוא שהרוחות בחברה חייבות להירגע. לא טוב לחברה שנקלעה למערבולת בעקבות משבר הקורונה להתמודד כעת עם מחלוקת חריפה מול עובדיה. האינטרס של הצדדים צריך להיות משותף במטרה לייצב את הספינה המיטלטלת.

שיקום אל על ידרוש הליך שחייב יהיה לכלול התייעלות משמעותית בכל רובדי החברה אם היא רוצה לצאת מחוזקת לכשהשמים יפתחו. תכנית כזו כבר גובשה אולם כדי להוציאה אל הפועל תידרש הסכמת העובדים. האוצר ירצה לראות חברה בריאה מולו לפני שהוא ערב לה עם כספי הציבור.

בעיקר על הצדדים להבין שהמריבה שנישאת על גב הנוסעים והלקוחות המסחריים תיפגע בה מאוד.

כבר כעת חייבת אל על לנוסעים 350 מיליון דולר על טיסות שבוטלו, האמון שהולך ומתערער בין הנוסעים לחברה שמחזיקה בכספם יהיה לה כבומרנג ביום שבו היא תהיה תלויה בהם לחידוש הפעילות. על זה נוסיף את התסכול של הנוסעים הבודדים שטיסותיהם מבוטלות בימים אלה, ומתקבלת תמונת מצב לא מעודדת עבור אל על שתרצה לראות הכנסות עם מתווה פתיחת השמים - לכשהוא יבוא מתישהו.

בינתיים הרוחות סוערות והמחלוקת בין הצדדים הופכת למתקפה ישירה של הטייסים בבעלי החברה: בוועד הטייסים מוסרים כי בפגישה שנערכה עם שרת התחבורה מירי רגב הדגיש בפניה הוועד ״את מה שידוע כבר חודשים ארוכים לכולם. הצלת החברה חייבת להתבסס על הזרמת הון, ולא על העמסת עוד ועוד הלוואות שכבר היום לא ניתן להחזירן. לצערנו ברור לכולם שבעלת השליטה הגברת תמר מוזס בורוביץ אינה מסוגלת להזרים את ההון הנדרש, ולכן יש לאפשר לבעלי הון חדשים להזרים כסף לחברה. הלוואות נוספות משמעותן אך ורק הצלת דדי ותמי בורוביץ, תוך הכנסת החברה למצוקה גדולה יותר.

כפי שכבר שמענו מהמנכ״ל ביום שלישי ההנהלה תכננה להפסיק את הפעילות בשל הירידה ברווחיות של הטסת מטענים ובשל התכווצות הפעילות מתחת למסה הקריטית לטענתו. צר לנו שכדרכם בקודש, ההנהלה, הדירקטוריון ובעלי השליטה מצאו עוד הזדמנות להאשים את העובדים ובראשם הטייסים בכדי לברוח מאחריותם, ולהתגונן מפני טענות הלקוחות המעטים שעוד נשארו. לצערנו, דירקטוריון החברה ממשיך לעסוק בהצלת בעלת השליטה בניגוד גמור לחובתו הציבורית להצלת החברה. הפסקת הטיסות הינה עדות נוספת לחוסר יכולת ההנהלה והבעלים להנהיג את החברה בתקופה קשה זו. בעלת החברה חייבת להפסיק לחשוב על עצמה. להתחיל לחשוב על עתיד החברה, עתיד אלפי עובדיה ולקוחותיה. היא חייבת להתחיל לפרוע את חובותיה לנוסעים שבטחו בנו, בכדי שאירוע קלאב מרקט לא ישוב בשנית".

מחברת אל על נמסר: "בהמשך להודעת וועד הטייסים, החברה התכוונה להפעיל טיסות מטען חיוני בחודש יולי כפי שעשתה זאת גם בחודשים הקודמים. מסוף יוני, טייסי החברה סירבו לאייש את הטיסות וכל פניות החברה לטייסיה לאייש טיסות אלה לא נענו במשך ארבע ימים רצופים ואחרי מאות פניות.

"במקביל וועד אצ"א סירב לפניות החברה להירתם לתוכנית ההתייעלות שהינה תנאי המדינה לסיוע, בכל מתווה שייבחר, על מנת לחלץ את החברה מהמשבר בו מצוי כל ענף התעופה. הניסיון להסיט את הדיון בצורך להבראה לדיון במבנה האחזקות של החברה אינו ראוי.

"לאור חוסר היכולת להפעיל את הטיסות החברה התאימה את מצבת כוח האדם הפעיל בה. אנו לא נגרר לשיח מתלהם ולא מכבד בתקשורת מתוך אחריות ליום בו נגיע להבנות ותמצא הדרך להציל את חברת אל על. מנכ"ל אל על וצוות ההנהלה נחושים להגיע לסיכום על מתווה סיוע מהמדינה, שיאפשר לאל על לשוב בהדרגה לפעילות סדירה ומשמעותית. התנאי לסיוע לה הוא חתימה על הסכם התייעלות עם ההסתדרות והעובדים, לרבות הטייסים".

שני הצדדים מנסים להפעיל לחץ זה על זה: הטייסים שיודעים שבלי שיאיישו טיסות אל על לא תוכל לזוז מהקרקע, הם יודעים שחתימתם נדרשת להלוואה והם יחתמו על המתווה שנראה להם יותר, כלומר מתווה ההלאמה, מתווה שהבעלים לא בעדו.

אל על תמשיך לעמוד על הקרקע בשעה שכמעט כל עובדיה ישבו בבית. הכעס של עובדי הסקטורים האחרים יתחיל לבעבע על הטייסים שעומדים בחזית הקרב. כבר היום לא מעט מעובדי הסקטורים האחרים זועמים על הטייסים שמשתכרים פי כמה מהם ושמובילים לשיטתם את החברה לאבדון. ככל שהזמן יתארך, הלחץ בתוך החברה יגבר. לאל על יש יתרת מזומנים שתאפשר לה להתקיים כמה חודשים גם בלי הכנסות. השאלה תהיה מי ימצמץ ראשון ומי יבין שאלפי משפחות תלויות בגורל החברה שתלוי בכיוון שאליו ימשוך הקרב הזה.

עוד כתבות

עשן בבחריין לאחר התקיפות מאיראן / צילום: Reuters

כטב"מים בבחריין, טילים בקטאר: איראן תוקפת בסיסים אמריקאיים במפרץ

המתקפה האיראנית מתרחבת מעבר לישראל, כשדיווחים מבחריין, קטאר ואיחוד האמירויות מצביעים על תקיפות לעבר בסיסים אמריקאיים, יירוטים והנחיות חירום לתושבים ● לפי הערכות קודמות, עשרות בסיסים של ארה”ב הפרושים במזרח התיכון היו צפויים להפוך ליעד במקרה של הסלמה, והאיומים האיראניים למקד פגיעה ב"נקודות התורפה" האמריקאיות מתממשים כעת בשטח

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: Reuters, Anadolu

למה טראמפ העדיף לתקוף דווקא בתזמון הזה?

בחינת התנהלותו של נשיא ארה״ב מצביעה על נטייה ברורה להכריז על צעדים נפיצים כשהבורסה סגורה ● מה עומד מאחורי ״אפקט סוף השבוע״ וכך תהנה ממנו הפעם גם ישראל

בית החולים סורוקה / צילום: Shutterstock

בתי החולים עוברים למרחבים המוגנים; הפעילות הלא דחופה נעצרה

לאחר שבועות של היערכות, אגירת ציוד רפואי ותרגיל גדול עם צה"ל, מערכת הבריאות העלתה כוננות לרמה הגבוהה ביותר ● בתי החולים ימשיכו לתת מענה למקרים דחופים, חלק מהטיפולים יבוטלו ● משרד הבריאות מסר כי בנק הדם במוכנות גבוהה, וצוותים תוגברו בדרום ● נכון לעכשיו טיפות החלב נותרות בשלב זה פתוחות

כותרות העיתונים בעולם

הטיסה הדחופה והזעם בבית הלבן: כך קיבל טראמפ את ההחלטה לצאת למלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה גרם לטראמפ להחליט לתקוף אתמול, נסיך הכתר הסעודי היה בין הדוחפים לתקיפה, ומי עשוי להחליף את חמינאי שחוסל • כותרות העיתונים בעולם

עומאן / צילום: Shutterstock

המדינה היחידה במפרץ שנותרה חסינה יחסית מאיראן

בעוד שערב הסעודית, בחריין ואיחוד האמירויות הותקפו על ידי משטר האייתולות, עומאן – המתווכת המרכזית בשיחות בין טהרן לוושינגטון – נותרה חסינה ● האם המלחמה הנוכחית מסייעת לה?

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"ניהול סיכונים קר": למה מדינות המפרץ לא תוקפות את איראן בחזרה?

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"

נמל התעופה בן גוריון ריק מנוסעים לאחר מבצע עם כלביא, ארכיון / צילום: ap, Ariel Schalit

לא יחזרו עד ה-7 במרץ לפחות: חברות התעופה הזרות שהתחילו לבטל טיסות

המרחב האווירי בישראל נסגר אמש בעקבות ההתפתחויות הביטחוניות, ונכון לעכשיו הסגירה מוגדרת עד יום שלישי ● עם זאת, חברות התעופה החלו להאריך את הביטולים מעבר למועד זה ● קבוצת לופטהנזה וחברת Wizz Air הודיעו כי טיסותיהן לישראל יושבתו עד 7.03 כולל

דפנה לוצקי / צילום: איל יצהר

העיתונאית דפנה לוצקי הלכה לעולמה

לוצקי כיהנה בשורה של תפקידים משמעותיים בעיתונות הכלכלית ● היא שימשה בין היתר כסגנית עורכת גלובס וכעורכת בכירה ב"דה מרקר" ובתאגיד השידור "כאן" ● היא נפטרה ממחלה קשה בגיל 51

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik

אכזבה ברבעון האחרון של באפט: הרווח התפעולי של ברקשייר נחתך בכ-30%

הרווח התפעולי של ברקשייר האת'ווי צנח בכמעט 30% ברבעון האחרון של באפט ● קופת המזומנים הדשנה של החברה הצטמצמה מעט ל-373 מיליארד דולר ברבעון האחרון

עשן בטהרן לאחר תקיפה משובלת של ישראל וארה''ב / צילום: ap

200 מטוסי קרב, 500 מטרות ומאות חימושים: כך התבצעה התקיפה הגדולה בתולדות חיל האוויר

מאז פרוץ מבצע "שאגת הארי" בשעות הבוקר, מאות אתרים ומטרות ברחבי איראן הותקפו על ידי מטוסי חיל האוויר ● איך תוכנן המבצע ואילו מערכות נפגעו? ● גלובס עושה סדר

שדה התעופה בדובאי לאחר פגיעת הטיל האיראני / צילום: ap, Altaf Qadri

"סוף עידן היציבות והשקט": מדינות המפרץ סופגות נזקים של מיליארדי דולרים

מדינות המפרץ, שניסו לשמור על ניטרליות יחסית במערכה, מוצאות עצמן בחזית האש -מאות שיגורים, עשרות פגיעות ישירות ונזק למלונות, מגדלי יוקרה ותשתיות תעופה ● ההסלמה מטלטלת את מנועי הצמיחה המרכזיים של המפרציות ומציבה סימן שאלה מעל המודל הכלכלי שבנו על יציבות, יוקרה וביטחון

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

נתקעתם בחו"ל? מתי ואיך תוכלו לחזור לישראל

המרחב האווירי סגור ונתב״ג מושבת לפחות עד יום שלישי, ובינתיים כ־150 אלף ישראלים שוהים בחו"ל ואינם יכולים לשוב ארצה ● במשרד התחבורה נערכים למבצע דרך האבים מרכזיים באירופה, ארה״ב ואסיה, ובמקביל נשקלת האפשרות לצו חירום שיצמצם זמנית את חובות חברות התעופה כלפי הנוסעים ● איך יראה מבצע החילוץ ומתי יתאפשר לטוס חזרה לישראל? ● גלובס עושה סדר

עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP,shutterstock

כמה זמן לוקח לכטב"מים להגיע מאיראן לישראל וכמה לטיל בליסטי?

איראן הודיעה כי גל של עשרות כטב״מים נמצא בדרכו לישראל ● כמה זמן ייקח להם להגיע, מה ההבדל בין סוגי הטילים השונים ומה כולל מערך ההגנה האווירית של ישראל? ● גלובס עושה סדר

אנשים מתמגנים בחניון בעקבות טילים שנורו מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

העיר בה לא נשמעה אפילו אזעקה אחת במערכה הנוכחית מול איראן

לפי נתוני אזעקות שנאספו מאז פתיחת המערכה, שדרות לא חוותה ולו התרעה אחת, בעוד שבגוש דן ובצפון נרשמו עשרות אזעקות בתוך יום וחצי בלבד ● כך נראית מפת ההתראות במערכה מול איראן

איך תגיב הבורסה למלחמה מול איראן / צילום: Shutterstock

המומחים אופטימיים לגבי כיוון השווקים במלחמה. מה בכל זאת יכול לשבש את המצב?

מתן שטרית, הפניקס: "אחרי שהאבק שוקע, השווקים נוטים לחזור למגמה חיובית" ● מודי שפריר: "המגמה בתחילת המסחר תלויה בתוצאות שילכו ויתבהרו לגבי הצלחת המתקפה" ● אלדד תמיר: "בטווח הקצר מחירי האנרגיה יעלו, הדולר צפוי להתחזק והבורסות ירדו"

פעילות מערכות ההגנה האווירית במהלך מבצע עם כלביא / צילום: משרד הביטחון

הטילים האיראניים שמאיימים על ישראל, ומערכות ההגנה נגדם

איראן מאיימת בתגובה חריפה אחרי התקיפות הישראליות והאמריקאיות ● מהן מערכות ההגנה האווירית הישראליות, אילו טילים נמצאים בארסנל האיראני, ומה קורה אם האיומים מגיעים מכיוון הים? ● גלובס עושה סדר

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

תנועת הספינות במיצרי הורמוז צונחת - ומחיר המעבר מזנק

בעקבות המבצע נגד איראן, תנועת הספינות באזור הקריטי נחתכה בכ-70%, ובפייננשל טיימס מדווחים כי מחירי הביטוח לכלי השיט העוברים בו צפויים לזנק בחדות ● על אף שאיראן קראה לספינות שלא לעבור במיצרים, בבריטניה המליצו לימאים להתעלם מהקריאות ולנהוג בזהירות

עלי חמניאי, מנהיג איראן / צילום: ap

40 שנות דיכוי וטרור: חמינאי חוסל

באיראן הודיעו רשמית כי המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, חוסל הבוקר במכת הפתיחה של מבצע "שאגת הארי" ● מדובר במהלך דרמטי שעלול לטלטל את מוקדי הכוח בטהרן ולשנות את מאזן ההרתעה האזורי לאחר יותר משלושה עשורים בהם חלש על השלטון

יירוטים / צילום: Shutterstock, GERSHBERG Yuri

המומחית שמסבירה: למה איראן לא מצליחה לייצר מטחים משמעותיים

"אם לאיראן הייתה יכולת להוציא מטח כבד היינו רואים אותה כבר", אומרת הילה חדד־חמלניק, מנכ"לית Moonshot ובעבר חברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל ● לדבריה, מערך הטילים האיראני נפגע קשות ביוני האחרון - נתון שמקל על ההגנה האווירית הישראלית ● עם זאת, היא מדגישה: הסכנה לא חלפה, וגם שברי טילים עלולים לגרום לנזק כבד