מטוס של אל על / צילום: יח"צ
כל 45 מטוסי אל על מקורקעים מהיום כשהחברה נכנסה להדממה והוציאה לחל״ת עוד 500 עובדים ובכללם 100 טייסים משום סירובם של הטייסים לטענתה, לאייש את טיסות החברה.
מדובר בעיקר בטיסות מטען לצד מספר טיסות נוסעים בודדות. לוח הטיסות בנתב"ג כולל כעת את טיסותיה של ישראייר כנציגה הישראלית היחידה שפעילה בימים אלה, ואת טיסות הנוסעים של החברות הזרות בהן לופטהנזה, סוויס, אייר פראנס, וויז אייר, ריאנאייר, יונייטד, טורקיש ודלתא שטסות לישראל למרות חובת הבידוד לנכנסים ולמרות שההנחיות אינן מתירות לאזרחים זרים להיכנס למדינה.
אל על נמצאת בתקופה מאתגרת וכעת היא נקלעה לצומת דרכים משמעותי. דוחות שהיא פרסמה לאחרונה והמשקפיים הפסד של 140 מיליון דולר לרבעון בצירוף הערת 'עסק חי' לא יאפשרו לאל על לדמם עוד זמן רב. עליה לקבל החלטה באשר למתווה סיוע בהתאם לשני מסלולים שעומדים בפניה כיום: הלוואה של 400 מיליון דולר בערבות מדינה של 82.5% או הלוואה של 250 מיליון דולר ב-75% ערבות מדינה והנפקת 150 מיליון דולר בבורסה כאשר המדינה מתחייבת לרכוש מניות שלא יירכשו על ידי הציבור. מתווה כזה ידלל את אחוז השליטה של הבעלים ועשוי להוביל להלאמה במקרה שהציבור לא יקנה את המניות של החברה.
בכל מתווה, על אל על להציג למשרד האוצר הסכמים עם נציגי העובדים שלה, וכאן האתגר - הטייסים שבראשם עומד כיום קברניט ניר ראובני לא יחתמו על הסכם התייעלות למסלול של הלוואה כשהם דוחפים לקבל את המתווה השני שידלל את מניות משפחות מוזס בורוביץ (כ-38% באמצעות חברת כנפיים), בהם הם לא חוסכים ביקורת על התנהלותם. אל על כבר חתמה על הסכם התייעלות עם הדיילים, סקטור המונה 1,400 עובדים. מספר הטייסים באל על מונה כ-650, כ-10% מכלל עובדי החברה.
אופציה שלישית שפחות רצויה מבחינת החברה, היא לפנות להליך של הקפאת הליכים בבית המשפט שימנה לחברה נאמן שינסה למכור את החברה ולהגיע להסדר עם הנושים.
לאן תוביל את החברה הסיטואציה שבה כל מטוסיה עומדים על הקרקע והיא לא תכניס לקופתה ולו דולר אחד עם ביטול טיסות המטען כעת? אמנם היקף הטיסות המשנעות מטענים ירד בתקופה שבה חודשו טיסות נוסעים והמטען משונע בבטן מטוסים אלה, אולם עדיין מדובר בהכנסות שאפשרו לאל על להחזיק את הראש מעל למים בימים קשים אלה.
הטייסים טוענים שבלתי אפשרי לאייש טיסות בהינתן מצב של לוז לא מסודר ואיוש טיסות על בסיס מכרזים. הם רוצים לפעול לפני הסכם העבודה בין הצדדים שגם קובע הכנסה מוגדלת לטייס ש״מוקפץ״ ברגע האחרון.
מה שבטוח הוא שהרוחות בחברה חייבות להירגע. לא טוב לחברה שנקלעה למערבולת בעקבות משבר הקורונה להתמודד כעת עם מחלוקת חריפה מול עובדיה. האינטרס של הצדדים צריך להיות משותף במטרה לייצב את הספינה המיטלטלת.
שיקום אל על ידרוש הליך שחייב יהיה לכלול התייעלות משמעותית בכל רובדי החברה אם היא רוצה לצאת מחוזקת לכשהשמים יפתחו. תכנית כזו כבר גובשה אולם כדי להוציאה אל הפועל תידרש הסכמת העובדים. האוצר ירצה לראות חברה בריאה מולו לפני שהוא ערב לה עם כספי הציבור.
בעיקר על הצדדים להבין שהמריבה שנישאת על גב הנוסעים והלקוחות המסחריים תיפגע בה מאוד.
כבר כעת חייבת אל על לנוסעים 350 מיליון דולר על טיסות שבוטלו, האמון שהולך ומתערער בין הנוסעים לחברה שמחזיקה בכספם יהיה לה כבומרנג ביום שבו היא תהיה תלויה בהם לחידוש הפעילות. על זה נוסיף את התסכול של הנוסעים הבודדים שטיסותיהם מבוטלות בימים אלה, ומתקבלת תמונת מצב לא מעודדת עבור אל על שתרצה לראות הכנסות עם מתווה פתיחת השמים - לכשהוא יבוא מתישהו.
בינתיים הרוחות סוערות והמחלוקת בין הצדדים הופכת למתקפה ישירה של הטייסים בבעלי החברה: בוועד הטייסים מוסרים כי בפגישה שנערכה עם שרת התחבורה מירי רגב הדגיש בפניה הוועד ״את מה שידוע כבר חודשים ארוכים לכולם. הצלת החברה חייבת להתבסס על הזרמת הון, ולא על העמסת עוד ועוד הלוואות שכבר היום לא ניתן להחזירן. לצערנו ברור לכולם שבעלת השליטה הגברת תמר מוזס בורוביץ אינה מסוגלת להזרים את ההון הנדרש, ולכן יש לאפשר לבעלי הון חדשים להזרים כסף לחברה. הלוואות נוספות משמעותן אך ורק הצלת דדי ותמי בורוביץ, תוך הכנסת החברה למצוקה גדולה יותר.
כפי שכבר שמענו מהמנכ״ל ביום שלישי ההנהלה תכננה להפסיק את הפעילות בשל הירידה ברווחיות של הטסת מטענים ובשל התכווצות הפעילות מתחת למסה הקריטית לטענתו. צר לנו שכדרכם בקודש, ההנהלה, הדירקטוריון ובעלי השליטה מצאו עוד הזדמנות להאשים את העובדים ובראשם הטייסים בכדי לברוח מאחריותם, ולהתגונן מפני טענות הלקוחות המעטים שעוד נשארו. לצערנו, דירקטוריון החברה ממשיך לעסוק בהצלת בעלת השליטה בניגוד גמור לחובתו הציבורית להצלת החברה. הפסקת הטיסות הינה עדות נוספת לחוסר יכולת ההנהלה והבעלים להנהיג את החברה בתקופה קשה זו. בעלת החברה חייבת להפסיק לחשוב על עצמה. להתחיל לחשוב על עתיד החברה, עתיד אלפי עובדיה ולקוחותיה. היא חייבת להתחיל לפרוע את חובותיה לנוסעים שבטחו בנו, בכדי שאירוע קלאב מרקט לא ישוב בשנית".
מחברת אל על נמסר: "בהמשך להודעת וועד הטייסים, החברה התכוונה להפעיל טיסות מטען חיוני בחודש יולי כפי שעשתה זאת גם בחודשים הקודמים. מסוף יוני, טייסי החברה סירבו לאייש את הטיסות וכל פניות החברה לטייסיה לאייש טיסות אלה לא נענו במשך ארבע ימים רצופים ואחרי מאות פניות.
"במקביל וועד אצ"א סירב לפניות החברה להירתם לתוכנית ההתייעלות שהינה תנאי המדינה לסיוע, בכל מתווה שייבחר, על מנת לחלץ את החברה מהמשבר בו מצוי כל ענף התעופה. הניסיון להסיט את הדיון בצורך להבראה לדיון במבנה האחזקות של החברה אינו ראוי.
"לאור חוסר היכולת להפעיל את הטיסות החברה התאימה את מצבת כוח האדם הפעיל בה. אנו לא נגרר לשיח מתלהם ולא מכבד בתקשורת מתוך אחריות ליום בו נגיע להבנות ותמצא הדרך להציל את חברת אל על. מנכ"ל אל על וצוות ההנהלה נחושים להגיע לסיכום על מתווה סיוע מהמדינה, שיאפשר לאל על לשוב בהדרגה לפעילות סדירה ומשמעותית. התנאי לסיוע לה הוא חתימה על הסכם התייעלות עם ההסתדרות והעובדים, לרבות הטייסים".
שני הצדדים מנסים להפעיל לחץ זה על זה: הטייסים שיודעים שבלי שיאיישו טיסות אל על לא תוכל לזוז מהקרקע, הם יודעים שחתימתם נדרשת להלוואה והם יחתמו על המתווה שנראה להם יותר, כלומר מתווה ההלאמה, מתווה שהבעלים לא בעדו.
אל על תמשיך לעמוד על הקרקע בשעה שכמעט כל עובדיה ישבו בבית. הכעס של עובדי הסקטורים האחרים יתחיל לבעבע על הטייסים שעומדים בחזית הקרב. כבר היום לא מעט מעובדי הסקטורים האחרים זועמים על הטייסים שמשתכרים פי כמה מהם ושמובילים לשיטתם את החברה לאבדון. ככל שהזמן יתארך, הלחץ בתוך החברה יגבר. לאל על יש יתרת מזומנים שתאפשר לה להתקיים כמה חודשים גם בלי הכנסות. השאלה תהיה מי ימצמץ ראשון ומי יבין שאלפי משפחות תלויות בגורל החברה שתלוי בכיוון שאליו ימשוך הקרב הזה.