טראמפ בהר ראשמור בחגיגות יום עצמאות של ארה"ב בשבת / צילום: Tom Brenner, רויטרס
קשה להיזכר מתי ציינה אמריקה את הארבעה ביולי בנסיבות כה קודרות, אגב קרע כה עמוק.
אתמול היה יום העצמאות ה־244 של הרפובליקה הדמוקרטית הגדולה ביותר, מאריכת הימים ביותר והמצליחה ביותר עלי אדמות. היא התקשתה למצוא מלה טובה להגיד על עצמה.
בצל הקורונה, כאשר סטטיסטיקה מזעזעת בוקעת מן המדינות המאוכלסות ביותר של ארה"ב (קליפורניה, טקסס, פלורידה, על פי סדר גודלן); בצל הרגשות המעורבים, שמעוררת תנועת המחאה עצומת הממדים נגד הגזענות; בצל משבר כלכלי, שאיש אינו מצפה לסיומו הקרוב; ובסימן קיטוב פוליטי עתיר סימני קריאה אמריקה התקשתה להתמלא אתמול ברגשות חגיגיים.
בשכונת מגוריי בוושינגטון, מעטים היו הבתים שטרחו להניף דגלים. וושינגטון לעולם אינה מייצגת חתך נאמן של דמוגרפיה אמריקאית. וושינגטונאים לא "עונדים" את הפטריוטיות שלהם על דש מקטורנם כפי שעושים אמריקאים מערים קטנות ומן הפרובינציות. אבל נדמה לי שמיעוט דגלים כזה הוא חסר תקדים.
האם אמריקאים פחות פטריוטים ממה שהיו? זו תהיה מסקנה קצת נמהרת, אבל אולי לא מופרכת מעיקרה. עד כמה שיכולתי למדוד, שיעורי הביקורת העצמית בתקשורת היו גדולים במידה ניכרת משיעורי שביעות הרצון.
דו־מפלגתיות? הייתה ואיננה
סקר דעת קהל של העיתון "יו־אס טודיי" אמנם מצא, ש־60% מן האמריקאים חושבים את ארה"ב ל"ארץ הנפלאה (greatest) ביותר בעולם", או ל"אחת הנפלאות ביותר". אבל הסקר גם מראה, ש־60% מתומכי ג׳ו ביידן חושבים את ארה"ב ל"ממוצעת", או שהם אומרים עליה, כי היא "נקלעה לעמדת פיגור אחרי ארצות מרכזיות אחרות בעולם".
האמון בגדולתה של אמריקה, שהיה לפנים נחלת הכלל, הוא עכשיו עניין מפלגתי. וזה נכון כמעט בכל נושא העומד על סדר היום. אמריקה התפארה לפנים שיש לה בסיס פוליטי רחב, החורג מן המפלגות האינדיבידואליות. אמריקאים קוראים לזה "דו־מפלגתיות". לא עוד.
דוגמא מוטרפת לאופן שבו הקיטוב המפלגתי משבש את השכל הישר היא עניין מסכות הקורונה. דרך חתחתים הובילה את אמריקה אל הכרזתו של הנשיא טראמפ בסוף השבוע שעבר בזכות המסכות, או אל החלטת מושל טקסס לחייב את רוב תושבי מדינתו לכסות את פניהם ברשות הרבים.
טראמפ אמנם חזר לפני שלושה חודשים כמי שכפאו שד על המלצת שירותי הרפואה של ממשלו לחבוש מסכות. אבל הוא חזר שלוש פעמים על המלה "וולונטרי", כדי לתאר את אקט החבישה, והזדרז להטעים שהוא לא יחבוש.
והוא אמנם לא חבש. ובסירובו לחבוש הוא העניק השראה למיליונים, שהפכו את סירובם לאקט של הגנה על זכויותיהם החוקתיות.
ניו יורק ופלורידה: מראות הפוכות
ראשי ערים ומחוזות במדינות כמו טקסס ופלורידה הפצירו במושלים לאכוף את המלצת המסכות. המושלים סירבו בתוקף. הם גם הקדימו לחזור ולפתוח את מדינותיהם. בשעה שניו יורק, ניו ג׳רזי, מישיגן ואילינוי בצפון נשארו סגורות ומסוגרות, מדינות הדרום הכריזו ניצחון על הנגיף, או לפחות משכו בכתפיהן.
ב־15 באפריל, ניו יורק רשמה את מספר ההידבקויות היומי הגדול ביותר של המשבר, 11,661. ב־4 ביולי, מספר ההידבקויות היומי בניו יורק ירד ל־863.
ב־15 באפריל, פלורידה רשמה 891 הידבקויות. ב־4 ביולי היא רשמה 11,458. לשון אחר, השתיים נעשו מראות הפוכות זו של זו.
מושל פלורידה, רון דסאנטיס, נעשה סרבן המסכות הבולט ביותר באמריקה, ולא במקרה גם המושל החביב ביותר על דונלד טראמפ. למרבה העניין, אפילו עכשיו, כאשר מדינתו רושמת שיאים יומיים חדשים, דסאנטיס מסרב לעצור, להיזהר או לשקול מחדש. פלורידה פתוחה לעסקים, והוא לא יסגור אותה.
מה שלא כן טקסס. שם, המושל הרפובליקאי גרג אבוט (Abbot) חייב בסוף השבוע שעבר חבישת מסיכות בכל מחוז של טקסס, שבו יש יותר מ־20 מקרים מדווחים של הידבקויות. אבוט הלך בעקבות ניו יורק וניו ג׳רזי של תחילת משבר הקורונה, והורה על השעיית כל הניתוחים ה"לא־הכרחיים" בבתי החולים של שלושת המחוזות המאוכלסים ביותר במדינה. הסיבה: תפוסתם כמעט התמלאה.
33 אלף היו יכולים להינצל
ההתנגדות למסכות לבשה ממדים של מלחמת אזרחים על אש קטנה, כאשר מתנגדי־מסכות ערכו עצרות ותהלוכות בערי בירה של שורת מדינות בארה"ב. בלנסינג בירת מישיגן הם ניסו לפרוץ אל משרדי המושלת הדמוקרטית, שהם השוו לאדולף היטלר, כולל ציור של שפם היטלרי על דיוקנה.
המכון למדדים רפואיים באוניברסיטת סיאטל (IHME) העריך בסוף החודש שעבר, כי אילו 95% מן האמריקאים היו חובשים מסכות, חייהם של 33 אלף בני אדם היו ניצלים בין סוף יוני לסוף ספטמבר.
עכשיו כמעט כל הרפובליקאים מעלים לפחות מס שפתיים למסכות. הנשיא טראמפ, המקפיד שלא להיראות במסכה אמר בשבוע שעבר, כי לא זו בלבד שהוא תומך במסכות אלא שהוא עצמו משתמש בהן. אילו אמר את זה שלושה חודשים קודם, ואילו מושלי מדינות היו הולכים בעקבותיו, אין זה מן הנמנע שקציר הקורונה היה נמוך מ־132 אלף המתים.
לפי אתר הרשת של המכון למדדים רפואיים, תהום של מסכות רובצת בין מדינות שונות של ארה"ב. בשעה שבמסצ׳וסטס, בצפון החוף המזרחי 62% חובשים מסכות, הנה בטנסי שבדרום רק 15% חובשים. אמנם למסצ׳וסטס יש כיום מושל רפובליקאי, אבל היא מדינה דמוקרטית מובהקת. טנסי היא מדינה רפובליקאית מובהקת. הקשר אינו מקרי בהחלט.
מנהיג סיעת הרוב הרפובליקאית בסנאט, מיץ׳ מקונל, הכריז בסוף החודש שעבר, כי "אין אות קין" ("סטיגמה") בחבישת מסיכה. זו הכרזה שהייתה צריכה להישמע, אם בכלל, לפני ארבעה חודשים. ברוב הגדול של ארצות העולם, איש לא היה מייחס "אות קין" לכיסוי פנים לצורך מניעת הידבקות. אבל בארה"ב, הקפדה על היגיינה רפואית נעשתה משום מה נחלת השמאל, והתנגדות לה נעשתה ביטוי של גבריות ושל פטריוטיות בימין.
הנשיא מובס בקרב הפוליטי
מהלך העניינים הזה מסביר את מצבו של הנשיא טראמפ בסקרים. הוא מפגר כמעט בכולם, בהפרשים ניכרים. מיותר להגיד שאפילו הפרשים ניכרים יכולים להיסגר ולהתהפך על ראשם. אבל את הרפובליקאים מדאיגות הסיבות להפרשים האלה.
הסקר האחרון, מיום שישי שעבר, של העיתון יו־אס טודיי, מציג למרואייניו את השאלה מי מן השניים, טראמפ או ביידן, ייטיב לטפל במשבר הקורונה. כאן ההפרש מהמם. 57% אומרים ביידן, 33% אומרים טראמפ.
משתתפי הסקר נשאלים על רצונו של טראמפ לערוך ועידה רבת־משתתפים של מפלגתו בחודש אוגוסט, בלי שים לב למשבר הקורונה ומבלי להתחייב למסכות או לשמירת מרחק. 54% אומרים כי הכוונה הזו היא "פוחזת ומסוכנת".
ביום שישי בערב, טראמפ ואשתו מלאניה, טסו להר ראשמור, בצפון המערב התיכון של ארה"ב. על צלע ההר חקוקים דיוקנאות ענקיים של ארבעה נשיאים אמריקאיים. שניים מהם נמצאים בימים האלה על הכוונת של מנתצי הפסלים. הופעת טראמפ נועדה להטעים את הניגוד בינו ל"פשיסטים השמאליים הקיצוניים" (כך הוא קרא להם בנאום) הזוממים "למחוק את ההיסטוריה" האמריקאית.
נאומו היה מלאכת מחשבת של קיטוב ושל פילוג. נראה בעליל שהנשיא הגיע למסקנה, כי אין כל טעם אפילו להעמיד פנים שהוא שוחר אחדות לאומית. מן הנאום נעדרה הקורונה כמעט לחלוטין.
נדבקים, נדבקים
מן המעמד בהר ראשמור נעדרה גם הזהירות. מעטים מן הנוכחים חבשו מסכות, ומרחק ביטחון לא נשמר. כיוצא בזה, סימני הזהירות נעדרו ממסיבת ארבעה ביולי, שהנשיא ערך על מדשאת הבית הלבן.
זמן קצר לפני הנאום נודע שחברתו של דונלד טראמפ ג׳וניור, בנו הבכור של הנשיא, נדבקה בנגיף הקוביד, אם כי לא פיתחה תסמינים. קימברלי גילפויל, לשעבר מגישת חדשות ברשת פוקס, ממלאת תפקיד מרכזי במטה הבחירות של הנשיא. ג׳וניור לא נדבק, אבל השניים מיהרו לחזור הביתה, במכונית במקום במטוס, ונכנסו לבידוד.
לפני שבועיים, גילפויל נכחה בעצרת הבחירות של הנשיא בטולסה, שבמדינת אוקלהומה. בעקבות העצרת התגלה הנגיף בדמם של שניים משומרי הראש של הנשיא. בעקבות זאת נצטוו עשרות סוכנים של השירות החשאי האמריקאי להיכנס לבידוד. בסוף השבוע שעבר אושפז מחמת קוביד משתתף אחר בעצרת, אחד מתומכיו הבולטים של הנשיא, הרמן קיין. קיין, איש עסקים שחור, ניסה לפני שמונה שנים את כוחו בהתמודדות על מועמדות המפלגה הרפובליקאית לנשיא.
אף כי הנשיא משתמט מחברתו של נגיף הקורונה, נראה שהנגיף גמר אומר להציק לו בכל דרך שהיא, רפואית ופוליטית. כן, אפשר להבריא מן הנגיף הזה, אבל אנחנו יודעים שגם המחלימים עלולים לצאת בשן ועין.
_________________
רשימות קודמות ב yoavkarny.com וציוצים (באנגלית) ב twitter.com/YoavKarny