החיים בצל הקורונה / עיצוב: טלי בוגדנובסקי, אייל אונגר
חזרתו של נגיף הקורונה לחיינו, בעוצמה ובמספרים גבוהים שהולכים ומאמירים כמעט מדי יום, מחזירה לקדמת הבמה שאלות חדשות וכאלו שמלוות אותנו כבר חודשים, שהניסיון הרפואי הבינלאומי שנצבר בגל הראשון נותן עליהן עתה תשובות חדשות. חלקן מפתיעות. כדי לנסות לענות על שאלות רבות, "גלובס" מנסה לעשות סדר.
מדוע יש עלייה כל כך דרמטית במספר הנדבקים, אך לא במספר המתים?
בתחילת יולי היו דיווחים בארה"ב על המספר היומי הגבוה ביותר של חולי קורונה, וניפצה בכך את השיא היומי שנקבע רק שבוע קודם לכן.
לפי רופאים, קצב ההידבקות עולה על העלייה במספר הבדיקות. לדבריהם, העלייה הנוכחית הייתה צפויה והיא עולה בקנה אחד עם מה שקרה לפני כמה שבועות - כאשר מדינות התחילו להיפתח, ואנשים רבים החלו לוותר על אמצעי הבטיחות, כמו ריחוק חברתי. אלא ששיעורי התמותה היומיים ירדו באופן כללי, ומומחים אומרים שהם צופים שמספר המתים ימשיך לרדת לפני שיעלה שוב בצורה תלולה.
יש כמה סיבות לירידה הנוכחית במספר מקרי המוות על רקע העלייה במקרי ההידבקויות: ראשית, מוות מהנגיף מתרחש במקרים רבים אפילו שבועות אחרי ההידבקות. אפילו התסמינים עשויים להופיע רק אחרי 14 יום. לאחר מכן נחוצים ימים או שבועות עד למקרה של אשפוז או מוות.
שנית, רבים מהנדבקים החדשים הם צעירים שחזרו למקומות העבודה והבילוי, בעוד שהמבוגרים יותר עדיין המשיכו לשמור על ריחוק מסוים. הצעירים, כאמור, צפויים פחות למות מהנגיף אבל הם יכולים בקלות להדביק אחרים רק באמצעות ניהול שיחה או נשימה באותו חלל.
המחקרים מלמדים שאדם אחד מדביק בממוצע שלושה אנשים. לכן, גם אם אתה נדבק ולא מרגיש רע במיוחד, אתה עלול להדביק אחרים, שידביקו אחרים בתורם.
האם זה נכון שהשפעת הורגת יותר מאשר הקורונה?
חד משמעית, לא. זו טעות שהשתרשה בתחילת המגפה, כאשר ידעו פחות על המחלה. כעת עולם הרפואה יודע הרבה יותר מאשר לפני 5-6 חודשים. בארה"ב, לדוגמה, הרבה יותר אנשים מתו מהקורונה מאז פברואר מאשר מהשפעת מאז אוקטובר.
במילים אחרות, הקורונה לא רק הורגת יותר מאשר מן השפעת, אלא גם הורגת אותם בקצב מהיר בהרבה. מ-1 באוקטובר עד 4 באפריל, 24 אלף עד 62 אלף אמריקאים מתו משפעת, כך לפי ה-CDC (מרכזי בקרת המחלות ומניעתן).
מקרה המוות הידוע הראשון מהקורונה היה בפברואר. עד 3 ביולי מתו יותר מ־128 אלף בני אדם, כך לפי נתוני אוניברסיטת ג'ונס הופקינס.
על פי נתוני משרד הבריאות, בעונת השפעת הנוכחית (2020-2019) נפטרו בישראל כעשרה אנשים מסיבוכי השפעת, כאשר 98 אנשים מאושפזים ומוגדרים כחולים קשים. זאת, לעומת 17 שנפטרו בעונה שעברה (2019-2018) ו־54 חולים קשים, ולעומת 37 שנפטרו בישראל בעונת השפעת שבשנים 2018-2017, שבה היו 77 חולים קשים.
קיימות סיבות נוספות לכך שהקורונה מסוכנת אולי יותר מהשפעת: הקורונה מדביקה פי שניים מהשפעת. לפי החוקרים, אדם עם שפעת מדביק בממוצע 1.28 אנשים אחרים. בקורונה, ההדבקה היא של 2-3 בני אדם. אמצעים כמו סגר בבתים יכולים להפחית זאת בצורה דרסטית.
הקורונה יכולה להתפשט ללא ידיעה במשך ימים רבים יותר מהשפעת. נשאי קורונה עלולים לזהות תסמינים רק אחרי 14 יום, וחלקם עלולים להיות לגמרי ללא תסמינים. לאורך כל הזמן הזה הם ידביקו אחרים ללא ידיעתם. תקופת הדגירה של השפעת קצרה בהרבה, ורוב החולים רואים תסמינים בתוך יומיים מההידבקות, ומסתגרים בבית במקרים רבים עד שהשפעת עוברת.
לשפעת יש חיסון, מה שאין לקורונה. מומחים אומרים שאפשר להפחית במידה דרסטית את התמותה משפעת על ידי חיסונים.
באיזה שלב אנשים שחלו בקורונה הכי מדבקים?
אנשים יכולים להדביק ללא תסמינים. למעשה - וזה קצת מוזר - חולים מדביקים ביותר לפני שהם מפתחים את התסמינים, אם בכלל יפתחו כאלה. לאנשים יש כנראה יותר נגיפים באף ובפה בשלב זה. כך, לפני שהם נעשים חולים, הם מפזרים את הנגיף בסביבה.
האם ישנה הערכה מתי יהיה חיסון לקורונה?
יש כעת יותר מ־140 חיסונים בשלבי פיתוח מתקדמים שונים. לפחות 30 אמורים להגיע לניסויים קליניים ב־2020, ו־16 מועמדים מובילים כבר נבחנים על בני אדם בניסויים קליניים.
ייתכן והחיסון המבטיח ביותר הוא mRNA, שמפותח על ידי חברת הביוטק מודרנה. היא היתה הראשונה שפרסמה תוצאות מוקדמות של ניסויים אחרי הניסוי הראשון ב־16 במרץ. מודרנה מתכננת ניסוי יעילות של שלב מאוחר על 30 אלף בני אדם החודש.
מועמדים מבטיחים נוספים כוללים "חיסוני וקטור" - שמשתמשים בנגיפים חיים כדי ללמד את מערכי החיסון איך להילחם בפתוגנים - שמפותחים על ידי אוניברסיטת אוקספורד וחברת "ג'ונסון אנד גונסון" (J&J). החיסון של אוקספורד הוא בהובלת חברת הפארמה הבריטית אסטרה-זנקה, שצפויה להתחיל את ניסוי היעילות שלה באוגוסט. J&J מתכננת לגייס יותר מאלף מתנדבים בריאים לניסוי קליני שייערך החודש.
חשוב לומר שיש לא מעט מומחים שמטילים ספק בכך שחיסון יהיה מוכן לפני 2022 או 2023.
האם הנגיף פיתח מוטציות מדאיגות עד כה?
כל הנגיפים מפתחים מוטציות כשהם מדביקים בני אדם, ונגיף הקורונה החדש לא יוצא מהכלל הזה. מומחי מגפות מולקלרים משתמשים במוטציות הללו כדי לעקוב אחרי ההתפשטות העולמי של הנגיף. אבל מדענים מחפשים גם שינויים שמשפיעים על תכונות הנגיף, למשל יותר הדבקה או יכולת העברה.
גרסאות של הקורונה שזוהו בתחילת המגפה במקומות כמו לומברדיה באיטליה או מדריד, נראות אולי קטלניות יותר מאלו שנמצאו במקומות אחרים מאוחר יותר, אך ההשוואה הזו כנראה כוזבת, כך לדברי וויליאם הנג', אפידמיולוג בהרווארד.
הקיץ הגיע ואיתו היתושים. האם יתוש יכול להדביק בני אדם בנגיף?
לפי ארגון הבריאות העולמי, עד כה אין כל מידע או ראייה לכך שנגיף הקורונה מועבר בעקיצת יתושים.
האם נכון שצעירים שנושאים את נגיף הקורונה סובלים מקרישי דם ושבץ מוחי?
זו טענה נכונה. כמה צעירים סבלו משבץ מוחי בעקבות קורונה. "הנגיף גורם כנראה לקרישת דם מוגברת בעורקים הגדולים, שמובילה לשבץ חמור", אמר ל־CNN ד"ר תומאס אוקסלי, מנתח מוח בבית החולים מאונט סיני בניו יורק.
"הדוח שלנו מראה עלייה של פי שבעה במקרי שבץ פתאומי בחולים צעירים בשבועיים האחרונים", הוא אמר. "לרוב החולים הללו לא היה רקע רפואי קודם, והם שהו בבית עם תסמינים קלים בלבד, ובשני מקרים ללא תסמינים".
לפחות חולה אחד כזה מת, ואחרים נמצאים במתקני שיקום, טיפול נמרץ או יחידת השבץ, אמר אוקסלי. רק חלה אחד שוחרר לביתו, אך הוא יזדקק לטיפול נמרץ.
האם אפשר להידבק שוב בקורונה לאחר שכבר נדבקנו בעבר והחלמנו?
עדיין לא ידוע אם אנשים שהחלימו מקורונה יכולים להידבק שוב בנגיף. השאלה תלויה בנוגדנים, ובחיסון שהם יכולים או לא לספק. מקרים של סוגי קורונה אחרים כמו סארס הראו שאנשים מחוסנים בפני הנגיף לזמן מה אחרי ההידבקות הראשונית - אך החיסון אינו לצמיתות. מאחר שלקורונה יש מאפיינים זהים לנגיפים הללו, המדענים מתבססים עליהם, איך התשובות אינן החלטיות. רק עם הזמן נדע איזה סוג חיסון אנשים מפתחים אליו.
מחקר בדרום קוריאה הראה שלאנשים שנדבקו בקורונה היו תוצאות חיוביות בבדיקות אף כמה שבועות אחרי שהם קיבלו את הנגיף, אבל לא ברור אם הן היו מנגיף חדש, או משאריות של הנגיף המקורי.
אחרי ניסיון של חצי שנה, האם יודעים איזה סוג של מסכות עובד הכי טוב?
מומחי בריאות ממליצים על מסכות בד שיש לעטות בציבור, בכל פעם שיש מגע עם אחרים. לסוגים שונים יש אפקטיביות שונה, לפי חוקרים באוני' האטלנטית בפלורידה:
המסכה התפורה עם שתי שכבות בד משיגה את הביצוע הטוב ביותר - רסיסי הרוק שמגיעים רק למרחק של 6.35 ס"מ. במסכת נייר עם פסים, רסיסי הרוק מגיעים למרחק של 20.3 ס"מ.
מטפחת מקופלת גרועה יותר - רסיסי הרוק שנבדקו הגיעו עד למרחק של 40 ס"מ.
בנדנה על הפה התגלתה כגרועה ביותר מבין מסכות הבד, עם רסיסים שמגיעים לכמעט מטר.
יחד עם זאת, לפי חוקרים ברור שחבישת כל מסכת בד טובה יותר מאי־עטיית מסכה. ללא כל כיסוי, רסיסי הרוק ניתזים למרחק של 2.44 מטר. "אנשים צריכים לדעת שמסכה יכולה להפחית את העברת הנגיף ב־50%, ואלו שמסרבים לעטות מסכה מעמידים את חייהם, חיי בני המשפחה, החברים והקהילות שלהם בסכנה", אמר לאחרונה מרצה בבית הספר לרפואה באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון.
האם אפשר לחטא את המסכה במיקרוגל?
"זה לא רעיון טוב", אמר ל-NBC ד"ר ג'וזף ווינץ, פרופסור למחלות מידבקות באוניברסיטת ייל. "אין לנו כל ראיות לכך". קודם כל, אם יש חוט מתכת במסכה, או אפילו מהדקי מתכת, הם יתפוצצו במיקרוגל. מסכות בד לעומת זאת אפשר לכבס ולהשתמש בהן שוב.
יחד עם זאת, גם מסכות נייר מתרעננות אחרי כמה ימים של אי־שימוש. כדי לחטא אותן, אפשר להשאיר אותן במקום נקי ובטוח בבית לכמה ימים, שכן הנגיף יכול לחיות על משטחים קשים עד שלושה ימים.
האם סוגי דם מסוימים נלחמים בנגיף טוב יותר מאחרים?
מחקר שהתפרסם בכתב העת הרפואי של ניו אינגלנד מצא שלאנשים עם סוג דם A יש סיכוי גבוה יותר של הידבקות בקורונה ופיתוח תסמינים חריפים, ואילו לאנשים עם סוג דם O יש סיכון נמוך יותר - אבל למחקר הזה יש סייגים. החוקרים לא יכולים לומר אם סוג הדם הוא הסיבה הישירה לסיבוכי הידבקות. יכול להיות ששינויים גנטיים שמשפיעים על הסיכון הם שקשורים לסוג הדם.
ד"ר רוי סילברסטין, המטולוג וראש הפקולטה לרפואה במכללת וויסקונסין, אמר ל־CNN שההבדל המוחלט בדרגת הסיכון קטן מאד. יתכן שהוא מובהק מבחינה סטטיסטית, אבל זהו שינוי קטן בסיכון הממשי. בשורה התחתונה, הוא אומר, "אתה לא יכול לומר לבעלי דם O שהסיכוי שלהם להידבק קטן".
האם יש סיכון בהזמנת עוזר בית, אם יוצאים מהבית ומשאירים אותו לנקות?
כנראה שזה בטוח יותר אם אתם יוצאים מהבית בזמן הזה. בכל מקרה כדאי להשאיר חלונות פתוחים כדי לשפר את האוורור, ולבקש מהעוזר להשתמש בחומרי הניקוי שלכם, כדי לא להביא חומרים שהיו בבתים אחרים.
החופש הגדול הגיע. האם יש סכנה לחלות בקורונה משחייה בים, אגם, נחל? ומה לגבי ברכה?
לא מהמים צריך לחשוש, כי אם מהקרבה לאנשים אחרים במים. "מי ברכה שמתוחזקים כראוי לא יהיו כנראה מקור להפצת הנגיף. הכלור במים ינטרל את הנגיף במהירות", אומרת האימונולוגית ארין ברומאג' ל-CNN. "רמת הדילול של מי הברכה או הים או מקור מים גדול לא תוביל למספיק נגיפים שיגרמו הידבקות. בכל מקרה, צריך לשמור גם במים על מרחק פיזי".
האם יש קשר לכמות ויטמין D עם המחלה?
"עד כה אין כל ראייה לכך שרמת ויטמין D גבוהה מגינה מפני הנגיף, וההנחיה הרפואית היא שאנשים לא צריכים להגדיל את מינון הוויטמין הזה מעבר למה שמומלץ כרגיל", כתב רובין מיי, מנהל המכון למיקרוסיולוגיה והידבקויות באוניברסיטת ברמינגהם בבריטניה.
איך להתנהג במעלית עם אנשים אחרים?
עדיף לעלות במדרגות במידת האפשר. אם אי אפשר להלן כמה טיפים: לעטות מסכה. זה כלל שנכון תמיד ולכול סיטואציה; להשתמש בטישו כדי ללחוץ על כפתורי המעלית. אם אין טישו, למשתמש במרפק, ואחר כך לחטא אותו; לשמור מרחק כמובן עד כמה שאפשר מהאחרים במעלית.
אנחנו רואים מדינות בחו"ל שחיטאו מדרכות וכבישים. למה לא עושים את זה בישראל?
ריסוס אקראי של מרחבים פתוחים הוא בזבוז זמן, אומרים מומחי בריאות. למעשה, הוא עלול להזיק יותר מאשר להועיל. ריסוס כזה עלול לפגוע בעיניים, בדרכי הנשימה או בעור הגוף, לפי ארגון הבריאות העולמי.
האם קרינת אולטרה-סגול הורגת את הנגיף?
כמה מכשירי קרינה של UV משמשים לחיטוי בבתי חולים, אך קרני UV מחסלים חיידקים רק בתנאים ספציפיים מאד - כולל מינונים מסוימים וזמני חשיפה, לפי ארגון הבריאות העולמי. מצד שני, הקרנת UV עלולה להזיק לגוף.
שני גורמים נחוצים לקרינה כזו כדי להרוס נגיף: עוצמה וזמן. אם הקרן חזקה מספיק כדי להרוס נגיף בזמן קצר, היא תהיה מסוכנת לבני אדם. קרינת UVA ו-UVB מזיקה לעור הגוף. UVC בטוחה יותר לעור, אך מזיקה לרקמות רכות כמו עיניים.